וול סטריט עברה לירידות שערים: קומברס מאבדת 2.5%

המדדים שבו להיסחר במגמה השלילית משבוע שעבר, כשהחששות הכבדים מאינפלציה בארה"ב ממשיכים לעורר פחד בקרב המשקיעים והסוחרים, תרו יורדת 2.1%, אודיוקודס משילה 1%
יוני נאמן |

לאחר פתיחה ירוקה, המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר בירידות שערים, זאת כשחששות מתגברים מאינפלציה ממשיכים להטריד את השווקים. היום הינו חג "קולומבוס דיי" בארה"ב, מה שאומר שהבנקים והמוסדות הפיננסים השונים כמו גם שוק האג"ח למשל סגורים, בנוסף לא פורסמו כל נתוני מאקרו ונפחי המסחר הינם היות דלים למדי ביחס לממוצע. בזירת הנפט, מחירה של חבית נפט נסחר בעליה קלה לרמה של 61.95 דולר. נזכיר כי עקב המעבר בארץ לשעון חורף, יסתיים המסחר בוול סטריט בשעה 22:00 שעון ישראל, המסחר יחזור לשעות הרגילות בתחילת נובמבר עת יעברו האמריקנים גם הם לשעון חורף.

מדד הנאסד"ק נסחר בירידה של 0.45% לרמה של 2,081 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.34% לרמת 10,256 הנקודות.

לאחר סיום תקופת הקיץ הרגועה, צפוי השבוע מסחר מעניין במיוחד בוול סטריט, זאת בעת שהשווקים יחזו בניצנים ראשונים של עונת הדוחות לרבעון השלישי של 2005, כשמספר חברות ענק צפויות לפרסם תוצאותיהן.

חברה אשר כבר היום לאחר סגירת המסחר תפרסם את דוחותיה הינה יצרנית האלומיניום הגדולה ממדד הדאו ג'ונס, אלקואה (AA), אשר הודיעה זה מכבר, כי מחירי האנרגיה הגבוהים הפחיתו משמעותית את רווחיה ברבעון זה. בהמשך השבוע תצטרף גם מפתחת נגן ה-iPod המפורסם, אפל (AAPL) לתחילתו של מבול הדוחות ועמה גם הקונגלולמרט הענק ג'נרל אלקטריק (GE).

נתוני מאקרו

היום, כאמור, לא יפורסמו בארה"ב נתוני מאקרו, לרגל החג, אולם בהמשך השבוע ימתינו המשקיעים למספר נתונים בעלי חשיבות רבה, בדגש על פרסום המאזן המסחרי הראשוני, מדד המחירים לצרכן (ביום שישי) - איתות באשר לאינפלציה בכלכלה החזקה בעולם ופרסום ראשוני של סנטימנט הצרכן של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוקטובר.

ביום שלישי יתפרסם גם מספר הדקות אשר נמשכה ישיבת הפד להכרעה האחרונה על שיעור הריבית - הנתון עשוי לרמוז ולו במעט על מדיניות הפד מידת ההסכמה בין בכירי הפד בנוגע לריבית במשק. נתון גבוה עשוי להעיד על חילוקי דעות ואילו נתון נמוך עשוי לאותת על תמימות דעים.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, מניותיה של מבטחת החיים לינקולן נשיונל קורפ (LNC) אשר מאבדת היום 2.3% לרמה של 49.56 דולר, זאת על רקע פרסום בניו יורק טיימס, לפיו היא מנהלת שיחות מתקדמות עם יריבה קטנה יותר - ג'פרסון פיילוט (JP) לרכישת האחרונה בעיסקת ענק בשווי מוערך של 7.5 מיליארד דולר.

עוד במרכז המסחר היום מניות יצרנית החלקים לכלי רכב - חברת דלפי (DPH). החברה הגישה בקשה לבית משפט להגנה מפני תביעות נושים במסגרת פשיטת רגל (מה שקרוי בפי האמריקנים צ'פטר 11). מניות החברה, אשר הספיקו לרדת בשיעור של 48% ביום שישי לאחר פרסום כי צפויה לצאת בהודעה זו, יורדות היום ב-67% אחוז לשער של 37 סנט ומשלימות קריסה דו-יומית של כ-84%.

עוד מסתמן, כי קריסתה של דלפי תשליך גם על ענקית כלי הרכב ומשתתפת במדד הדאו ג'ונס, חברת ג'נרל מוטורס (GM). זאת, שכן ב-1999 ביצעה ג'נרל מוטורס ספין אופ לאחת מחטיבותיה וזו היא דלפי. מכיוון שכך, ג'נרל מוטורס מחויבת כלפי חלק מהעובדים בדלפי בהסכמי עבודה מאוגדים וכבר הודיעה כי התחייבויותיה יגדלו בשל כך בלא פחות מאשר 11 מיליארד דולר. מניות ג'נרל מוטורוס נסחרות בירידה של 4.7% לרמה של 26.96 דולר.

במהלך השבוע הקרוב צפויות מספר חברות אמריקניות נוספות להגיש את צ'פטר 11 טרם משתנה הרגולציה בתחום ב-17 באוקטובר - בעוד שבוע ימים בדיוק.

ישראליות בוול סטריט

אלדין (ALDN), ספקית פתרונות אבטחת המידע, מאבדת היום 14.3% לשער של 17.68 דולר. החברה הודיעה היום, כי בדוחותיה הקרובים, אשר יפורסמו ב-27 באוקטובר, לא תעמוד בטווח תחזיות המכירות לרבעון. בתחזיותיה של אלדין לרבעון השלישי של 2005 צפתה החברה טווח מכירות של בין 19.8 ל-20.5 מיליון דולר. בהודעתה עידכנה החברה מטה את הטווח לרמה של בין 19.5 ל-19.7 מיליון דולר. בשורת הרווח הודיעה החברה כי תעמוד בתחזיותיה המוקדמות, וחזרה על הנחיותיה כי יהיה בטווח של בין 22 ל-25 סנט למניה.

מניות אלרון (ELRN) נסחרות היום בעליה של 0.93% לרמה של 10.8 דולר. בבית ההשקעות דוטון אסוסיאייטס סבורים, כי חולשתה של אלרון מהווה הזדמנות השקעה. האנליסטים בדוטון סבורים כי מצבה של אלרון בשווקים אטרקטיבי למדי, ומותירים לה המלצת "קנייה חזקה".

ספקית ציוד הטלקום אי.סי.איי (ECIL) עולה ב-0.85% לרמה של 8.35 דולר. מניות החברות ממשיכות לרכז עניין, לאחר שדיווחה על עסקה לפרסית רשת תקשורת אופטית עבור חברת התקשורת והחשמל הממשלתית של קוסטה ריקה - ספקית התקשורת היחידה במדינה. העסקה מגיעה להיקף של 59 מיליון דולר.

מניות ענקית התוכנה הישראלית קומברס (שסימולה: CMVT) ממשיכות בתגובה פושרת להודעתה מסוף השבוע ונסחרות בירידות שערים של 2.17% לרמה של 24.74 דולר. ביום שישי הודיעה החברה, כי חתמה על הסכם לרכישת GSS, חטיבת הטלקומוניקציה של חברת CSG (שסימולה: SGS), ב-251 מיליון דולר במזומן.

מקומברס נמסר, כי שילוב בין GSS, העוסקת בתחום פתרונות תוכנה לבילינג, עם חטיבת החיוב בזמן אמת של קומברס צפוי להרחיב באופן משמעותי את קהל הלקוחות הפוטנציאליים של קומברס בתחום הבילינג ולמצב את קומברס כספקית מובילה בתחום מערכות הבילינג המשולבות לספקיות תקשורת של רשתות סלולריות, קוויות, כבלים, לוויינים ורשתות על בסיס אינטרנט.

ענקית אבטחת המידע הישראלית, צ'ק פוינט (סימול: CHKP)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.