וול סטריט עברה לירידות שערים: קומברס מאבדת 2.5%

המדדים שבו להיסחר במגמה השלילית משבוע שעבר, כשהחששות הכבדים מאינפלציה בארה"ב ממשיכים לעורר פחד בקרב המשקיעים והסוחרים, תרו יורדת 2.1%, אודיוקודס משילה 1%
יוני נאמן |

לאחר פתיחה ירוקה, המדדים המובילים בוול סטריט עברו להיסחר בירידות שערים, זאת כשחששות מתגברים מאינפלציה ממשיכים להטריד את השווקים. היום הינו חג "קולומבוס דיי" בארה"ב, מה שאומר שהבנקים והמוסדות הפיננסים השונים כמו גם שוק האג"ח למשל סגורים, בנוסף לא פורסמו כל נתוני מאקרו ונפחי המסחר הינם היות דלים למדי ביחס לממוצע. בזירת הנפט, מחירה של חבית נפט נסחר בעליה קלה לרמה של 61.95 דולר. נזכיר כי עקב המעבר בארץ לשעון חורף, יסתיים המסחר בוול סטריט בשעה 22:00 שעון ישראל, המסחר יחזור לשעות הרגילות בתחילת נובמבר עת יעברו האמריקנים גם הם לשעון חורף.

מדד הנאסד"ק נסחר בירידה של 0.45% לרמה של 2,081 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.34% לרמת 10,256 הנקודות.

לאחר סיום תקופת הקיץ הרגועה, צפוי השבוע מסחר מעניין במיוחד בוול סטריט, זאת בעת שהשווקים יחזו בניצנים ראשונים של עונת הדוחות לרבעון השלישי של 2005, כשמספר חברות ענק צפויות לפרסם תוצאותיהן.

חברה אשר כבר היום לאחר סגירת המסחר תפרסם את דוחותיה הינה יצרנית האלומיניום הגדולה ממדד הדאו ג'ונס, אלקואה (AA), אשר הודיעה זה מכבר, כי מחירי האנרגיה הגבוהים הפחיתו משמעותית את רווחיה ברבעון זה. בהמשך השבוע תצטרף גם מפתחת נגן ה-iPod המפורסם, אפל (AAPL) לתחילתו של מבול הדוחות ועמה גם הקונגלולמרט הענק ג'נרל אלקטריק (GE).

נתוני מאקרו

היום, כאמור, לא יפורסמו בארה"ב נתוני מאקרו, לרגל החג, אולם בהמשך השבוע ימתינו המשקיעים למספר נתונים בעלי חשיבות רבה, בדגש על פרסום המאזן המסחרי הראשוני, מדד המחירים לצרכן (ביום שישי) - איתות באשר לאינפלציה בכלכלה החזקה בעולם ופרסום ראשוני של סנטימנט הצרכן של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוקטובר.

ביום שלישי יתפרסם גם מספר הדקות אשר נמשכה ישיבת הפד להכרעה האחרונה על שיעור הריבית - הנתון עשוי לרמוז ולו במעט על מדיניות הפד מידת ההסכמה בין בכירי הפד בנוגע לריבית במשק. נתון גבוה עשוי להעיד על חילוקי דעות ואילו נתון נמוך עשוי לאותת על תמימות דעים.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, מניותיה של מבטחת החיים לינקולן נשיונל קורפ (LNC) אשר מאבדת היום 2.3% לרמה של 49.56 דולר, זאת על רקע פרסום בניו יורק טיימס, לפיו היא מנהלת שיחות מתקדמות עם יריבה קטנה יותר - ג'פרסון פיילוט (JP) לרכישת האחרונה בעיסקת ענק בשווי מוערך של 7.5 מיליארד דולר.

עוד במרכז המסחר היום מניות יצרנית החלקים לכלי רכב - חברת דלפי (DPH). החברה הגישה בקשה לבית משפט להגנה מפני תביעות נושים במסגרת פשיטת רגל (מה שקרוי בפי האמריקנים צ'פטר 11). מניות החברה, אשר הספיקו לרדת בשיעור של 48% ביום שישי לאחר פרסום כי צפויה לצאת בהודעה זו, יורדות היום ב-67% אחוז לשער של 37 סנט ומשלימות קריסה דו-יומית של כ-84%.

עוד מסתמן, כי קריסתה של דלפי תשליך גם על ענקית כלי הרכב ומשתתפת במדד הדאו ג'ונס, חברת ג'נרל מוטורס (GM). זאת, שכן ב-1999 ביצעה ג'נרל מוטורס ספין אופ לאחת מחטיבותיה וזו היא דלפי. מכיוון שכך, ג'נרל מוטורס מחויבת כלפי חלק מהעובדים בדלפי בהסכמי עבודה מאוגדים וכבר הודיעה כי התחייבויותיה יגדלו בשל כך בלא פחות מאשר 11 מיליארד דולר. מניות ג'נרל מוטורוס נסחרות בירידה של 4.7% לרמה של 26.96 דולר.

במהלך השבוע הקרוב צפויות מספר חברות אמריקניות נוספות להגיש את צ'פטר 11 טרם משתנה הרגולציה בתחום ב-17 באוקטובר - בעוד שבוע ימים בדיוק.

ישראליות בוול סטריט

אלדין (ALDN), ספקית פתרונות אבטחת המידע, מאבדת היום 14.3% לשער של 17.68 דולר. החברה הודיעה היום, כי בדוחותיה הקרובים, אשר יפורסמו ב-27 באוקטובר, לא תעמוד בטווח תחזיות המכירות לרבעון. בתחזיותיה של אלדין לרבעון השלישי של 2005 צפתה החברה טווח מכירות של בין 19.8 ל-20.5 מיליון דולר. בהודעתה עידכנה החברה מטה את הטווח לרמה של בין 19.5 ל-19.7 מיליון דולר. בשורת הרווח הודיעה החברה כי תעמוד בתחזיותיה המוקדמות, וחזרה על הנחיותיה כי יהיה בטווח של בין 22 ל-25 סנט למניה.

מניות אלרון (ELRN) נסחרות היום בעליה של 0.93% לרמה של 10.8 דולר. בבית ההשקעות דוטון אסוסיאייטס סבורים, כי חולשתה של אלרון מהווה הזדמנות השקעה. האנליסטים בדוטון סבורים כי מצבה של אלרון בשווקים אטרקטיבי למדי, ומותירים לה המלצת "קנייה חזקה".

ספקית ציוד הטלקום אי.סי.איי (ECIL) עולה ב-0.85% לרמה של 8.35 דולר. מניות החברות ממשיכות לרכז עניין, לאחר שדיווחה על עסקה לפרסית רשת תקשורת אופטית עבור חברת התקשורת והחשמל הממשלתית של קוסטה ריקה - ספקית התקשורת היחידה במדינה. העסקה מגיעה להיקף של 59 מיליון דולר.

מניות ענקית התוכנה הישראלית קומברס (שסימולה: CMVT) ממשיכות בתגובה פושרת להודעתה מסוף השבוע ונסחרות בירידות שערים של 2.17% לרמה של 24.74 דולר. ביום שישי הודיעה החברה, כי חתמה על הסכם לרכישת GSS, חטיבת הטלקומוניקציה של חברת CSG (שסימולה: SGS), ב-251 מיליון דולר במזומן.

מקומברס נמסר, כי שילוב בין GSS, העוסקת בתחום פתרונות תוכנה לבילינג, עם חטיבת החיוב בזמן אמת של קומברס צפוי להרחיב באופן משמעותי את קהל הלקוחות הפוטנציאליים של קומברס בתחום הבילינג ולמצב את קומברס כספקית מובילה בתחום מערכות הבילינג המשולבות לספקיות תקשורת של רשתות סלולריות, קוויות, כבלים, לוויינים ורשתות על בסיס אינטרנט.

ענקית אבטחת המידע הישראלית, צ'ק פוינט (סימול: CHKP)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.