מעלות מוסיפה דירוג לקרנות הנאמנות: לפי איכותן

עד עתה דירגה מעלות בשיטת היהלומים, שאותה היא מגדירה כדירוג כמותי. מעתה מתכוונת חברת דירוגי האשראי הישראלית להציג גם תרחישים ליכולות הניהול של הקרנות
חזי שטרנליכט |

מעלות קרנות נאמנות עומדת להציע דירוג חדש ונוסף לדירוג היהלומים שלה. את הדירוג החדש היא מכנה "איכותי", אל מול הדירוג של היהלומים שהיא מכנה "כמותי". במעלות מציינים כי מדובר בדירוג משלים לדירוג היהלומים.

הדירוג הכולל של מעלות אמור לאפשר למשקיע לבחור את קרן הנאמנות הטובה ביותר, לפי צרכיו, לא רק על פי ביצועי העבר אלא גם על פי פרמטרים הצופים פני עתיד. בחינת פרמטרים איכותים מאפשרת ללקוח לקבל את התמונה המלאה למרות חוסר נגישותו למידע מסוג זה.

בשלב ראשון, ציינו במעלות, ניתן הדירוג המלא לקרנות המנוהלות על-ידי חברת אנליסט, והוא מבוסס על בחינה והערכת החברה המנהלת, מנהלי ההשקעות בחברה ופרמטרים ייחודיים של כל קרן המשפיעים על הביצועים.

ומה יצא? קרן אנליסט גמישה דורגה AAA ויש לה 2 יהלומים, קרן אנליסט המירים וקונצרנים דורגה AAA עם שלושה יהלומים, קרן אנליסט השקעות דורגה AAA ויש לה גם שלושה יהלומים, קרן אנליסט טכנלוגיות דורגה AAA ויש לה שלושה יהלומים, ואנליסט ת"א 100 מדורגת AAA ויש לה 3 יהלומים. אנליסט אירופה היא האחרונה בין קרנות אנליסט והיא דורגה BB ואין לה יהלומים.

דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות, אמרה עם השקת הדירוג האיכותי "עד היום כל הדירוגים שניתנו לקרנות נאמנות בארץ התבססו על ביצועי הקרנות בעבר. דירוגים אלה בוחנים את תשואות הקרנות ורמות הסיכון אליהן הן נחשפו בהשוואה לקרנות אחרות או למדד רלוונטי. מצאנו לנכון להרחיב את דירוג היהלומים, אותו אנו מעניקים לקרנות על סמך מודל כמותי, לדירוג כולל החושף בפני המשקיע לא רק את ביצועי הקרנות בעבר אלא את מכלול יכולות הניהול שהביאו לביצועים אלה. השלמת הדירוג היא חיונית, בעיקר לאור השינויים המבניים הצפויים בשוק קרנות הנאמנות שיחולו בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר".

ענבל פולק, אנליסטית בכירה, תחום קרנות נאמנות, אמרה "שוק קרנות הנאמנות שנפתח לתחרות מעמיד בפני הלקוח ובפני יועץ ההשקעות יותר מ-800 קרנות המנוהלות על-ידי יותר מ-40 גופים שונים. על-כן קיים צורך בדירוג מעמיק, מקצועי ואמין על-מנת לבחור את אלטרנטיבת ההשקעה הטובה ביותר. דירוג מעלות, הכולל פרמטרים איכותיים וכמותיים, נותן את התשובות הדרושות".

בנוסף לביצועי הקרן בעבר תבחן מעלות, כאמור, את הניסיון ויכולות החברה המנהלת בניהול השקעות, היקף המשאבים המוקצה לפעילות ניהול ההשקעות, איכות מנהלי ההשקעות, תחלופת העובדים וכד'. כמו כן, בוחנת מעלות את המאפיינים הספציפיים של הקרן: רמת הריכוזיות בקרן; פיזור בין האחזקות השונות ובין ענפי השקעה שונים; רמת סחירות הנכסים; גודל הקרן; כניסה ויציאה של כספים מהקרן והשפעתם על ניהול ההשקעות וביצועי הקרן. בנוסף, נבחנים שיעורי עמלות ההוספה והשפעתם על טווח הזמן הרצוי להשקעה.

הדירוג האיכותי נשען על תוצאות המודל הכמותי של מעלות. המודל הכמותי משווה בין התשואות העודפות (תשואה מעבר לסיכון) שהשיגו הקרנות בקבוצות השתייכות. קבוצות אלה נקבעות על-פי מדיניות השקעה, דבר היוצר קבוצות המאופיינות בהטרוגניות גבוהה המקשה על השוואת ביצועי הקרנות. ככלל, המודל הכמותי מתבסס על סווג הקרנות, כפי שנקבע ע"י הבורסה. במקרים ספציפיים בהם ההטרוגניות מאוד גבוהה, הדירוג הכמותי נקבע על פי השוואת הקרן הספציפית לקבוצת השתייכות, כפי שנקבעה ע"י מעלות.

חברת אנליסט פועלת בשוק קרנות הנאמנות כ-20 שנה. אנליסט מנהלת שווי נכסים של כ-2.8 מיליארד שקל, והינה הגוף הפרטי השלישי בגודלו. באנליסט מנוהלות 16 קרנות נאמנות על-ידי צוות השקעות המורכב משמונה מנהלים בעלי איכות ניהול גבוהה וניסיון רב. את הצוות מובילים בעליה ומנהליה של החברה, מר אהוד שילוני ומר שמואל לב, הלוקחים חלק בניהולן של הקרנות.

צוות ההשקעות של החברה, מסרו במעלות, מאופיין ביציבות גבוהה מאוד ושיתוף בניהול ההשקעות. למנהלי הקרנות ניתנת אוטונומיה ניהולית תוך בקרת השקעות שוטפות על-ידי המנהלים.

במהלך שנים רבות מצליחות הקרנות המנוהלות על-ידי צוות ההשקעות באנליסט להשיג ביצועים גבוהים המובילים את הקרנות המקבילות בקבוצות ההשתייכות השונות. הקרנות מנוהלות על-פי מדיניות השקעה ברורה ועקבית תוך שימת דגש רב על אנליזה של חברות. בחירת הנכסים הפרטניים היא שמביאה את מירב עודף התשואה לקרנות שבניהולם. המנהלים מתמקדים בהשקעות לטווח זמן ארוך אך שומרים על גמישות גבוהה בקרנות ומשנים את תמהיל ההשקעות עם שינויים בתנאי השוק.

לכל מנהל השקעות בחברת אנליסט ניתן דירוג איכותי וזאת על-פי פרמטרים שכללו את ניסיונו של המנהל בשוק ההון, התמחותו, השכלתו, סגנון ניהול ההשקעות על-פיו פועל והתאמתו לביצועי הקרן שבניהולו, המחקר עליו נשען מנהל הקרן ואופן קבלת החלטות ההשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':