מעלות מוסיפה דירוג לקרנות הנאמנות: לפי איכותן

עד עתה דירגה מעלות בשיטת היהלומים, שאותה היא מגדירה כדירוג כמותי. מעתה מתכוונת חברת דירוגי האשראי הישראלית להציג גם תרחישים ליכולות הניהול של הקרנות
חזי שטרנליכט |

מעלות קרנות נאמנות עומדת להציע דירוג חדש ונוסף לדירוג היהלומים שלה. את הדירוג החדש היא מכנה "איכותי", אל מול הדירוג של היהלומים שהיא מכנה "כמותי". במעלות מציינים כי מדובר בדירוג משלים לדירוג היהלומים.

הדירוג הכולל של מעלות אמור לאפשר למשקיע לבחור את קרן הנאמנות הטובה ביותר, לפי צרכיו, לא רק על פי ביצועי העבר אלא גם על פי פרמטרים הצופים פני עתיד. בחינת פרמטרים איכותים מאפשרת ללקוח לקבל את התמונה המלאה למרות חוסר נגישותו למידע מסוג זה.

בשלב ראשון, ציינו במעלות, ניתן הדירוג המלא לקרנות המנוהלות על-ידי חברת אנליסט, והוא מבוסס על בחינה והערכת החברה המנהלת, מנהלי ההשקעות בחברה ופרמטרים ייחודיים של כל קרן המשפיעים על הביצועים.

ומה יצא? קרן אנליסט גמישה דורגה AAA ויש לה 2 יהלומים, קרן אנליסט המירים וקונצרנים דורגה AAA עם שלושה יהלומים, קרן אנליסט השקעות דורגה AAA ויש לה גם שלושה יהלומים, קרן אנליסט טכנלוגיות דורגה AAA ויש לה שלושה יהלומים, ואנליסט ת"א 100 מדורגת AAA ויש לה 3 יהלומים. אנליסט אירופה היא האחרונה בין קרנות אנליסט והיא דורגה BB ואין לה יהלומים.

דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות, אמרה עם השקת הדירוג האיכותי "עד היום כל הדירוגים שניתנו לקרנות נאמנות בארץ התבססו על ביצועי הקרנות בעבר. דירוגים אלה בוחנים את תשואות הקרנות ורמות הסיכון אליהן הן נחשפו בהשוואה לקרנות אחרות או למדד רלוונטי. מצאנו לנכון להרחיב את דירוג היהלומים, אותו אנו מעניקים לקרנות על סמך מודל כמותי, לדירוג כולל החושף בפני המשקיע לא רק את ביצועי הקרנות בעבר אלא את מכלול יכולות הניהול שהביאו לביצועים אלה. השלמת הדירוג היא חיונית, בעיקר לאור השינויים המבניים הצפויים בשוק קרנות הנאמנות שיחולו בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר".

ענבל פולק, אנליסטית בכירה, תחום קרנות נאמנות, אמרה "שוק קרנות הנאמנות שנפתח לתחרות מעמיד בפני הלקוח ובפני יועץ ההשקעות יותר מ-800 קרנות המנוהלות על-ידי יותר מ-40 גופים שונים. על-כן קיים צורך בדירוג מעמיק, מקצועי ואמין על-מנת לבחור את אלטרנטיבת ההשקעה הטובה ביותר. דירוג מעלות, הכולל פרמטרים איכותיים וכמותיים, נותן את התשובות הדרושות".

בנוסף לביצועי הקרן בעבר תבחן מעלות, כאמור, את הניסיון ויכולות החברה המנהלת בניהול השקעות, היקף המשאבים המוקצה לפעילות ניהול ההשקעות, איכות מנהלי ההשקעות, תחלופת העובדים וכד'. כמו כן, בוחנת מעלות את המאפיינים הספציפיים של הקרן: רמת הריכוזיות בקרן; פיזור בין האחזקות השונות ובין ענפי השקעה שונים; רמת סחירות הנכסים; גודל הקרן; כניסה ויציאה של כספים מהקרן והשפעתם על ניהול ההשקעות וביצועי הקרן. בנוסף, נבחנים שיעורי עמלות ההוספה והשפעתם על טווח הזמן הרצוי להשקעה.

הדירוג האיכותי נשען על תוצאות המודל הכמותי של מעלות. המודל הכמותי משווה בין התשואות העודפות (תשואה מעבר לסיכון) שהשיגו הקרנות בקבוצות השתייכות. קבוצות אלה נקבעות על-פי מדיניות השקעה, דבר היוצר קבוצות המאופיינות בהטרוגניות גבוהה המקשה על השוואת ביצועי הקרנות. ככלל, המודל הכמותי מתבסס על סווג הקרנות, כפי שנקבע ע"י הבורסה. במקרים ספציפיים בהם ההטרוגניות מאוד גבוהה, הדירוג הכמותי נקבע על פי השוואת הקרן הספציפית לקבוצת השתייכות, כפי שנקבעה ע"י מעלות.

חברת אנליסט פועלת בשוק קרנות הנאמנות כ-20 שנה. אנליסט מנהלת שווי נכסים של כ-2.8 מיליארד שקל, והינה הגוף הפרטי השלישי בגודלו. באנליסט מנוהלות 16 קרנות נאמנות על-ידי צוות השקעות המורכב משמונה מנהלים בעלי איכות ניהול גבוהה וניסיון רב. את הצוות מובילים בעליה ומנהליה של החברה, מר אהוד שילוני ומר שמואל לב, הלוקחים חלק בניהולן של הקרנות.

צוות ההשקעות של החברה, מסרו במעלות, מאופיין ביציבות גבוהה מאוד ושיתוף בניהול ההשקעות. למנהלי הקרנות ניתנת אוטונומיה ניהולית תוך בקרת השקעות שוטפות על-ידי המנהלים.

במהלך שנים רבות מצליחות הקרנות המנוהלות על-ידי צוות ההשקעות באנליסט להשיג ביצועים גבוהים המובילים את הקרנות המקבילות בקבוצות ההשתייכות השונות. הקרנות מנוהלות על-פי מדיניות השקעה ברורה ועקבית תוך שימת דגש רב על אנליזה של חברות. בחירת הנכסים הפרטניים היא שמביאה את מירב עודף התשואה לקרנות שבניהולם. המנהלים מתמקדים בהשקעות לטווח זמן ארוך אך שומרים על גמישות גבוהה בקרנות ומשנים את תמהיל ההשקעות עם שינויים בתנאי השוק.

לכל מנהל השקעות בחברת אנליסט ניתן דירוג איכותי וזאת על-פי פרמטרים שכללו את ניסיונו של המנהל בשוק ההון, התמחותו, השכלתו, סגנון ניהול ההשקעות על-פיו פועל והתאמתו לביצועי הקרן שבניהולו, המחקר עליו נשען מנהל הקרן ואופן קבלת החלטות ההשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.