מעלות מוסיפה דירוג לקרנות הנאמנות: לפי איכותן

עד עתה דירגה מעלות בשיטת היהלומים, שאותה היא מגדירה כדירוג כמותי. מעתה מתכוונת חברת דירוגי האשראי הישראלית להציג גם תרחישים ליכולות הניהול של הקרנות
חזי שטרנליכט |

מעלות קרנות נאמנות עומדת להציע דירוג חדש ונוסף לדירוג היהלומים שלה. את הדירוג החדש היא מכנה "איכותי", אל מול הדירוג של היהלומים שהיא מכנה "כמותי". במעלות מציינים כי מדובר בדירוג משלים לדירוג היהלומים.

הדירוג הכולל של מעלות אמור לאפשר למשקיע לבחור את קרן הנאמנות הטובה ביותר, לפי צרכיו, לא רק על פי ביצועי העבר אלא גם על פי פרמטרים הצופים פני עתיד. בחינת פרמטרים איכותים מאפשרת ללקוח לקבל את התמונה המלאה למרות חוסר נגישותו למידע מסוג זה.

בשלב ראשון, ציינו במעלות, ניתן הדירוג המלא לקרנות המנוהלות על-ידי חברת אנליסט, והוא מבוסס על בחינה והערכת החברה המנהלת, מנהלי ההשקעות בחברה ופרמטרים ייחודיים של כל קרן המשפיעים על הביצועים.

ומה יצא? קרן אנליסט גמישה דורגה AAA ויש לה 2 יהלומים, קרן אנליסט המירים וקונצרנים דורגה AAA עם שלושה יהלומים, קרן אנליסט השקעות דורגה AAA ויש לה גם שלושה יהלומים, קרן אנליסט טכנלוגיות דורגה AAA ויש לה שלושה יהלומים, ואנליסט ת"א 100 מדורגת AAA ויש לה 3 יהלומים. אנליסט אירופה היא האחרונה בין קרנות אנליסט והיא דורגה BB ואין לה יהלומים.

דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות, אמרה עם השקת הדירוג האיכותי "עד היום כל הדירוגים שניתנו לקרנות נאמנות בארץ התבססו על ביצועי הקרנות בעבר. דירוגים אלה בוחנים את תשואות הקרנות ורמות הסיכון אליהן הן נחשפו בהשוואה לקרנות אחרות או למדד רלוונטי. מצאנו לנכון להרחיב את דירוג היהלומים, אותו אנו מעניקים לקרנות על סמך מודל כמותי, לדירוג כולל החושף בפני המשקיע לא רק את ביצועי הקרנות בעבר אלא את מכלול יכולות הניהול שהביאו לביצועים אלה. השלמת הדירוג היא חיונית, בעיקר לאור השינויים המבניים הצפויים בשוק קרנות הנאמנות שיחולו בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר".

ענבל פולק, אנליסטית בכירה, תחום קרנות נאמנות, אמרה "שוק קרנות הנאמנות שנפתח לתחרות מעמיד בפני הלקוח ובפני יועץ ההשקעות יותר מ-800 קרנות המנוהלות על-ידי יותר מ-40 גופים שונים. על-כן קיים צורך בדירוג מעמיק, מקצועי ואמין על-מנת לבחור את אלטרנטיבת ההשקעה הטובה ביותר. דירוג מעלות, הכולל פרמטרים איכותיים וכמותיים, נותן את התשובות הדרושות".

בנוסף לביצועי הקרן בעבר תבחן מעלות, כאמור, את הניסיון ויכולות החברה המנהלת בניהול השקעות, היקף המשאבים המוקצה לפעילות ניהול ההשקעות, איכות מנהלי ההשקעות, תחלופת העובדים וכד'. כמו כן, בוחנת מעלות את המאפיינים הספציפיים של הקרן: רמת הריכוזיות בקרן; פיזור בין האחזקות השונות ובין ענפי השקעה שונים; רמת סחירות הנכסים; גודל הקרן; כניסה ויציאה של כספים מהקרן והשפעתם על ניהול ההשקעות וביצועי הקרן. בנוסף, נבחנים שיעורי עמלות ההוספה והשפעתם על טווח הזמן הרצוי להשקעה.

הדירוג האיכותי נשען על תוצאות המודל הכמותי של מעלות. המודל הכמותי משווה בין התשואות העודפות (תשואה מעבר לסיכון) שהשיגו הקרנות בקבוצות השתייכות. קבוצות אלה נקבעות על-פי מדיניות השקעה, דבר היוצר קבוצות המאופיינות בהטרוגניות גבוהה המקשה על השוואת ביצועי הקרנות. ככלל, המודל הכמותי מתבסס על סווג הקרנות, כפי שנקבע ע"י הבורסה. במקרים ספציפיים בהם ההטרוגניות מאוד גבוהה, הדירוג הכמותי נקבע על פי השוואת הקרן הספציפית לקבוצת השתייכות, כפי שנקבעה ע"י מעלות.

חברת אנליסט פועלת בשוק קרנות הנאמנות כ-20 שנה. אנליסט מנהלת שווי נכסים של כ-2.8 מיליארד שקל, והינה הגוף הפרטי השלישי בגודלו. באנליסט מנוהלות 16 קרנות נאמנות על-ידי צוות השקעות המורכב משמונה מנהלים בעלי איכות ניהול גבוהה וניסיון רב. את הצוות מובילים בעליה ומנהליה של החברה, מר אהוד שילוני ומר שמואל לב, הלוקחים חלק בניהולן של הקרנות.

צוות ההשקעות של החברה, מסרו במעלות, מאופיין ביציבות גבוהה מאוד ושיתוף בניהול ההשקעות. למנהלי הקרנות ניתנת אוטונומיה ניהולית תוך בקרת השקעות שוטפות על-ידי המנהלים.

במהלך שנים רבות מצליחות הקרנות המנוהלות על-ידי צוות ההשקעות באנליסט להשיג ביצועים גבוהים המובילים את הקרנות המקבילות בקבוצות ההשתייכות השונות. הקרנות מנוהלות על-פי מדיניות השקעה ברורה ועקבית תוך שימת דגש רב על אנליזה של חברות. בחירת הנכסים הפרטניים היא שמביאה את מירב עודף התשואה לקרנות שבניהולם. המנהלים מתמקדים בהשקעות לטווח זמן ארוך אך שומרים על גמישות גבוהה בקרנות ומשנים את תמהיל ההשקעות עם שינויים בתנאי השוק.

לכל מנהל השקעות בחברת אנליסט ניתן דירוג איכותי וזאת על-פי פרמטרים שכללו את ניסיונו של המנהל בשוק ההון, התמחותו, השכלתו, סגנון ניהול ההשקעות על-פיו פועל והתאמתו לביצועי הקרן שבניהולו, המחקר עליו נשען מנהל הקרן ואופן קבלת החלטות ההשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.