מעלות מוסיפה דירוג לקרנות הנאמנות: לפי איכותן

עד עתה דירגה מעלות בשיטת היהלומים, שאותה היא מגדירה כדירוג כמותי. מעתה מתכוונת חברת דירוגי האשראי הישראלית להציג גם תרחישים ליכולות הניהול של הקרנות
חזי שטרנליכט |

מעלות קרנות נאמנות עומדת להציע דירוג חדש ונוסף לדירוג היהלומים שלה. את הדירוג החדש היא מכנה "איכותי", אל מול הדירוג של היהלומים שהיא מכנה "כמותי". במעלות מציינים כי מדובר בדירוג משלים לדירוג היהלומים.

הדירוג הכולל של מעלות אמור לאפשר למשקיע לבחור את קרן הנאמנות הטובה ביותר, לפי צרכיו, לא רק על פי ביצועי העבר אלא גם על פי פרמטרים הצופים פני עתיד. בחינת פרמטרים איכותים מאפשרת ללקוח לקבל את התמונה המלאה למרות חוסר נגישותו למידע מסוג זה.

בשלב ראשון, ציינו במעלות, ניתן הדירוג המלא לקרנות המנוהלות על-ידי חברת אנליסט, והוא מבוסס על בחינה והערכת החברה המנהלת, מנהלי ההשקעות בחברה ופרמטרים ייחודיים של כל קרן המשפיעים על הביצועים.

ומה יצא? קרן אנליסט גמישה דורגה AAA ויש לה 2 יהלומים, קרן אנליסט המירים וקונצרנים דורגה AAA עם שלושה יהלומים, קרן אנליסט השקעות דורגה AAA ויש לה גם שלושה יהלומים, קרן אנליסט טכנלוגיות דורגה AAA ויש לה שלושה יהלומים, ואנליסט ת"א 100 מדורגת AAA ויש לה 3 יהלומים. אנליסט אירופה היא האחרונה בין קרנות אנליסט והיא דורגה BB ואין לה יהלומים.

דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות, אמרה עם השקת הדירוג האיכותי "עד היום כל הדירוגים שניתנו לקרנות נאמנות בארץ התבססו על ביצועי הקרנות בעבר. דירוגים אלה בוחנים את תשואות הקרנות ורמות הסיכון אליהן הן נחשפו בהשוואה לקרנות אחרות או למדד רלוונטי. מצאנו לנכון להרחיב את דירוג היהלומים, אותו אנו מעניקים לקרנות על סמך מודל כמותי, לדירוג כולל החושף בפני המשקיע לא רק את ביצועי הקרנות בעבר אלא את מכלול יכולות הניהול שהביאו לביצועים אלה. השלמת הדירוג היא חיונית, בעיקר לאור השינויים המבניים הצפויים בשוק קרנות הנאמנות שיחולו בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר".

ענבל פולק, אנליסטית בכירה, תחום קרנות נאמנות, אמרה "שוק קרנות הנאמנות שנפתח לתחרות מעמיד בפני הלקוח ובפני יועץ ההשקעות יותר מ-800 קרנות המנוהלות על-ידי יותר מ-40 גופים שונים. על-כן קיים צורך בדירוג מעמיק, מקצועי ואמין על-מנת לבחור את אלטרנטיבת ההשקעה הטובה ביותר. דירוג מעלות, הכולל פרמטרים איכותיים וכמותיים, נותן את התשובות הדרושות".

בנוסף לביצועי הקרן בעבר תבחן מעלות, כאמור, את הניסיון ויכולות החברה המנהלת בניהול השקעות, היקף המשאבים המוקצה לפעילות ניהול ההשקעות, איכות מנהלי ההשקעות, תחלופת העובדים וכד'. כמו כן, בוחנת מעלות את המאפיינים הספציפיים של הקרן: רמת הריכוזיות בקרן; פיזור בין האחזקות השונות ובין ענפי השקעה שונים; רמת סחירות הנכסים; גודל הקרן; כניסה ויציאה של כספים מהקרן והשפעתם על ניהול ההשקעות וביצועי הקרן. בנוסף, נבחנים שיעורי עמלות ההוספה והשפעתם על טווח הזמן הרצוי להשקעה.

הדירוג האיכותי נשען על תוצאות המודל הכמותי של מעלות. המודל הכמותי משווה בין התשואות העודפות (תשואה מעבר לסיכון) שהשיגו הקרנות בקבוצות השתייכות. קבוצות אלה נקבעות על-פי מדיניות השקעה, דבר היוצר קבוצות המאופיינות בהטרוגניות גבוהה המקשה על השוואת ביצועי הקרנות. ככלל, המודל הכמותי מתבסס על סווג הקרנות, כפי שנקבע ע"י הבורסה. במקרים ספציפיים בהם ההטרוגניות מאוד גבוהה, הדירוג הכמותי נקבע על פי השוואת הקרן הספציפית לקבוצת השתייכות, כפי שנקבעה ע"י מעלות.

חברת אנליסט פועלת בשוק קרנות הנאמנות כ-20 שנה. אנליסט מנהלת שווי נכסים של כ-2.8 מיליארד שקל, והינה הגוף הפרטי השלישי בגודלו. באנליסט מנוהלות 16 קרנות נאמנות על-ידי צוות השקעות המורכב משמונה מנהלים בעלי איכות ניהול גבוהה וניסיון רב. את הצוות מובילים בעליה ומנהליה של החברה, מר אהוד שילוני ומר שמואל לב, הלוקחים חלק בניהולן של הקרנות.

צוות ההשקעות של החברה, מסרו במעלות, מאופיין ביציבות גבוהה מאוד ושיתוף בניהול ההשקעות. למנהלי הקרנות ניתנת אוטונומיה ניהולית תוך בקרת השקעות שוטפות על-ידי המנהלים.

במהלך שנים רבות מצליחות הקרנות המנוהלות על-ידי צוות ההשקעות באנליסט להשיג ביצועים גבוהים המובילים את הקרנות המקבילות בקבוצות ההשתייכות השונות. הקרנות מנוהלות על-פי מדיניות השקעה ברורה ועקבית תוך שימת דגש רב על אנליזה של חברות. בחירת הנכסים הפרטניים היא שמביאה את מירב עודף התשואה לקרנות שבניהולם. המנהלים מתמקדים בהשקעות לטווח זמן ארוך אך שומרים על גמישות גבוהה בקרנות ומשנים את תמהיל ההשקעות עם שינויים בתנאי השוק.

לכל מנהל השקעות בחברת אנליסט ניתן דירוג איכותי וזאת על-פי פרמטרים שכללו את ניסיונו של המנהל בשוק ההון, התמחותו, השכלתו, סגנון ניהול ההשקעות על-פיו פועל והתאמתו לביצועי הקרן שבניהולו, המחקר עליו נשען מנהל הקרן ואופן קבלת החלטות ההשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: