מעלות מוסיפה דירוג לקרנות הנאמנות: לפי איכותן

עד עתה דירגה מעלות בשיטת היהלומים, שאותה היא מגדירה כדירוג כמותי. מעתה מתכוונת חברת דירוגי האשראי הישראלית להציג גם תרחישים ליכולות הניהול של הקרנות
חזי שטרנליכט |

מעלות קרנות נאמנות עומדת להציע דירוג חדש ונוסף לדירוג היהלומים שלה. את הדירוג החדש היא מכנה "איכותי", אל מול הדירוג של היהלומים שהיא מכנה "כמותי". במעלות מציינים כי מדובר בדירוג משלים לדירוג היהלומים.

הדירוג הכולל של מעלות אמור לאפשר למשקיע לבחור את קרן הנאמנות הטובה ביותר, לפי צרכיו, לא רק על פי ביצועי העבר אלא גם על פי פרמטרים הצופים פני עתיד. בחינת פרמטרים איכותים מאפשרת ללקוח לקבל את התמונה המלאה למרות חוסר נגישותו למידע מסוג זה.

בשלב ראשון, ציינו במעלות, ניתן הדירוג המלא לקרנות המנוהלות על-ידי חברת אנליסט, והוא מבוסס על בחינה והערכת החברה המנהלת, מנהלי ההשקעות בחברה ופרמטרים ייחודיים של כל קרן המשפיעים על הביצועים.

ומה יצא? קרן אנליסט גמישה דורגה AAA ויש לה 2 יהלומים, קרן אנליסט המירים וקונצרנים דורגה AAA עם שלושה יהלומים, קרן אנליסט השקעות דורגה AAA ויש לה גם שלושה יהלומים, קרן אנליסט טכנלוגיות דורגה AAA ויש לה שלושה יהלומים, ואנליסט ת"א 100 מדורגת AAA ויש לה 3 יהלומים. אנליסט אירופה היא האחרונה בין קרנות אנליסט והיא דורגה BB ואין לה יהלומים.

דורית סלינגר, מנכ"ל מעלות, אמרה עם השקת הדירוג האיכותי "עד היום כל הדירוגים שניתנו לקרנות נאמנות בארץ התבססו על ביצועי הקרנות בעבר. דירוגים אלה בוחנים את תשואות הקרנות ורמות הסיכון אליהן הן נחשפו בהשוואה לקרנות אחרות או למדד רלוונטי. מצאנו לנכון להרחיב את דירוג היהלומים, אותו אנו מעניקים לקרנות על סמך מודל כמותי, לדירוג כולל החושף בפני המשקיע לא רק את ביצועי הקרנות בעבר אלא את מכלול יכולות הניהול שהביאו לביצועים אלה. השלמת הדירוג היא חיונית, בעיקר לאור השינויים המבניים הצפויים בשוק קרנות הנאמנות שיחולו בעקבות אימוץ המלצות ועדת בכר".

ענבל פולק, אנליסטית בכירה, תחום קרנות נאמנות, אמרה "שוק קרנות הנאמנות שנפתח לתחרות מעמיד בפני הלקוח ובפני יועץ ההשקעות יותר מ-800 קרנות המנוהלות על-ידי יותר מ-40 גופים שונים. על-כן קיים צורך בדירוג מעמיק, מקצועי ואמין על-מנת לבחור את אלטרנטיבת ההשקעה הטובה ביותר. דירוג מעלות, הכולל פרמטרים איכותיים וכמותיים, נותן את התשובות הדרושות".

בנוסף לביצועי הקרן בעבר תבחן מעלות, כאמור, את הניסיון ויכולות החברה המנהלת בניהול השקעות, היקף המשאבים המוקצה לפעילות ניהול ההשקעות, איכות מנהלי ההשקעות, תחלופת העובדים וכד'. כמו כן, בוחנת מעלות את המאפיינים הספציפיים של הקרן: רמת הריכוזיות בקרן; פיזור בין האחזקות השונות ובין ענפי השקעה שונים; רמת סחירות הנכסים; גודל הקרן; כניסה ויציאה של כספים מהקרן והשפעתם על ניהול ההשקעות וביצועי הקרן. בנוסף, נבחנים שיעורי עמלות ההוספה והשפעתם על טווח הזמן הרצוי להשקעה.

הדירוג האיכותי נשען על תוצאות המודל הכמותי של מעלות. המודל הכמותי משווה בין התשואות העודפות (תשואה מעבר לסיכון) שהשיגו הקרנות בקבוצות השתייכות. קבוצות אלה נקבעות על-פי מדיניות השקעה, דבר היוצר קבוצות המאופיינות בהטרוגניות גבוהה המקשה על השוואת ביצועי הקרנות. ככלל, המודל הכמותי מתבסס על סווג הקרנות, כפי שנקבע ע"י הבורסה. במקרים ספציפיים בהם ההטרוגניות מאוד גבוהה, הדירוג הכמותי נקבע על פי השוואת הקרן הספציפית לקבוצת השתייכות, כפי שנקבעה ע"י מעלות.

חברת אנליסט פועלת בשוק קרנות הנאמנות כ-20 שנה. אנליסט מנהלת שווי נכסים של כ-2.8 מיליארד שקל, והינה הגוף הפרטי השלישי בגודלו. באנליסט מנוהלות 16 קרנות נאמנות על-ידי צוות השקעות המורכב משמונה מנהלים בעלי איכות ניהול גבוהה וניסיון רב. את הצוות מובילים בעליה ומנהליה של החברה, מר אהוד שילוני ומר שמואל לב, הלוקחים חלק בניהולן של הקרנות.

צוות ההשקעות של החברה, מסרו במעלות, מאופיין ביציבות גבוהה מאוד ושיתוף בניהול ההשקעות. למנהלי הקרנות ניתנת אוטונומיה ניהולית תוך בקרת השקעות שוטפות על-ידי המנהלים.

במהלך שנים רבות מצליחות הקרנות המנוהלות על-ידי צוות ההשקעות באנליסט להשיג ביצועים גבוהים המובילים את הקרנות המקבילות בקבוצות ההשתייכות השונות. הקרנות מנוהלות על-פי מדיניות השקעה ברורה ועקבית תוך שימת דגש רב על אנליזה של חברות. בחירת הנכסים הפרטניים היא שמביאה את מירב עודף התשואה לקרנות שבניהולם. המנהלים מתמקדים בהשקעות לטווח זמן ארוך אך שומרים על גמישות גבוהה בקרנות ומשנים את תמהיל ההשקעות עם שינויים בתנאי השוק.

לכל מנהל השקעות בחברת אנליסט ניתן דירוג איכותי וזאת על-פי פרמטרים שכללו את ניסיונו של המנהל בשוק ההון, התמחותו, השכלתו, סגנון ניהול ההשקעות על-פיו פועל והתאמתו לביצועי הקרן שבניהולו, המחקר עליו נשען מנהל הקרן ואופן קבלת החלטות ההשקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.