הדולר פותח ביום שלישי רצוף של עליות - מוסיף 0.27%
הדולר פותח את יום המסחר בעליות שערים, יום שלישי ברציפות. בשעה זו נסחר המטבע האמריקני סביב רמת 4.507 שקל, עליה של 0.27% לעומת שערו היציג מאתמול. האירו רושם הבוקר עליה מזערית של 0.02% ונסחר סביב רמת 5.603 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי במהלך המסחר אתמול, הוסיף להתחזק הדולר כנגד העיקריים, על רקע הערכות כי למרות נזקי הסופה, ה-FED ימשיך להעלות את שיעור הריבית. כעת נסחר המטבע האמריקאי סביב הרמה של 1.2420 כנגד האירו, סביב הרמה של 110.20 כנגד היין וסביב הרמה של 1.8360 כנגד הסטרלינג.
מהערות של מושל ה-FED, מוסקאו אתמול, ניתן להבין כי הריבית בארה"ב חייבת להמשיך לעלות על מנת לבלום התחזקות האינפלציונית. לכן, נראה כי גם ב-20 לחודש תועלה הריבית ב-0.25% נוספים, לרמה של 3.75%. פגישת ה-FED עשויה לקבוע כיוון לדולר, אולם נראה כי עד אז ישמר המסחר בטווח. "טריידרים חוזרים לדולר, בעוד שהם מבינים שישנה סבירות כי השוק מכר יתר על המידה את המטבע האמריקאי ודחק נמוך מדי את התשואות על האג"ח", אומר קיקוקו טאקדה, אנליסט מטבעות ב-Mitsubishiבנק בטוקיו.
היומן הכלכלי האמריקאי עמוס בנתונים בעלי חשיבות רבה, ביניהם, מלאים סיטונאים, מלאי הנפט והגז, אשראי לצרכנים, אך החשוב מביניהם הינו תביעות מחוסרי עבודה השבועי.
הירידה במחירי הנפט בולמת היחלשות היין כנגד הדולר, בעוד שכעת נסחר המטבע היפני סביב הרמה של 110.20 כנגד הדולר וסביב הרמה של 136.95 כנגד האירו. הבוקר פורסם ביפן כי נרשמה ירידה חדה בהזמנת מכונות בחודש יולי, בשיעור שלילי של 4.3%, לעומת 11.1% בחודש יוני.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
