זירת המט"ח צפויה לתקופה סוערת לא פחות משוק המניות

דיעה אישית: שוק המטבעות צועד בעקבות שוק המניות ומתעורר מתרדמת. בספטמבר יודיעו גרינספאן ופישר על גובה הריבית. התחזיות שוב אינן ודאיות ובכל זאת, התחושה אומרת: זה זמן שקל...
שרון שפורר |

איזה ספטמבר סוער נכון לנו בשוק המט"ח העולמי כמו גם המקומי, כשברקע הערכות כי הפדרל רזרב עשוי שלא להעלות שוב את הריבית בישיבת ה-FOMC הקרובה, לאחר עשר (!!) העלאות רצופות ואילו בנק ישראל עשוי להתחיל לנקוט במדיניות מוניטרית מצמצמת ואולי אף להעלות את הריבית, לאחר 8 חודשים בה נותרה על כנה.

ברקע למסחר בשוק המטבעות העולמי. נזקיה האדירים של סופת ההוריקן קתרינה עתידים לחתוך מהתמ"ג האמריקני עשרות מיליארדי דולרים, הגאות בזירת הנפט, בעקבות הסופה, שעתידה להביא לגידול בהוצאותיה של הכלכלה החזקה בעולם על אנרגיה ובקיצור, נזק אדיר לכלכלה האמריקנית עוד לפני שנגענו בבועת הנדל"ן הבעייתית - סוגיה שיו"ר הפדרל רזרב האמרי'קני אף הזהיר מפניה בחודש האחרון.

כל אלו, מביאים להתגברות ההערכות, כי לפד לא תהא כל ברירה והוא יחדל מהמדיניות המצמצמת ויותיר ב-20 בספטמבר את שיעור הריבית הדולרית לט"ק על כנו בגובה 3.5% - מסתפק, כאמור, בעשר העלאות רצופות בנות רבע נקודות האחוז כל אחת.

וגם אם יחליט הפד להעלות את שיעור הריבית הדולרית פעם נוספת - אחת עשר במספר ל-3.75%, כך שיווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית, הרי שבשווקים מאמינים, כי פער זה לא ישרוד זמן רב, שכן בראייתם של הכלכלנים השונים תהיה זו הפעם האחרונה להעלאת ריבית בכלכלה החזקה בעולם.

ואם לא די בכך, הרי שאצלנו צפוי מהפך, אם תרצו, במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. היא עשויה להפוך ממרחיבה, או נכון יותר מניטראלית למצמצמת. סימני הצמיחה היציבה שמפגינה כלכלת ישראל וצמצום פער הריביות מול ארה"ב ועיקר העיקרים - לחצי האינפלציה שנגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר אף רמז עליהם בהכרזת הריבית האחרונה שלו, מחזקים את הסברה, כי אנו ניצבים בפני העלאת ריבית קרובה - אולי כבר בחודש אוקטובר.

נכון, אנו חייבים לסייג, כי התחזיות לירידה בתמ"ג הישראלי בעקבות עליית מחירי הנפט והחלשות הדולר כמו גם הצפי להאטה בייצוא לכלכה החזקה בעולם, בעקבות ההאטה הצפויה כתוצאה מנזקי הסופה, מכבידה במעט על הצפי להעלאת ריבית קרבה על ידי בנק ישראל ובכל זאת, הסבירות להעלאת שיעור הריבית השקלית נותרת איתנה בראייתנו.

ולא רק בראייתנו - במריל לינץ' הותירו בשבוע שעבר את תחזיתם לעליה של 0.5% בשיעור הריבית השקלית ברבעון החותם את שנת 2005 על כנה - כלומר: ריבית של 4% עד לסיום 2005.

אז לסיכום, מתחזקים הסיכויים להיווצרותו של פער שלילי לטובת השקל בחודשים הקרובים (עד דצמבר ואולי עוד לפני כן...) ולא רק זאת, אלא שהתפוגגות החששות מיישום תכנית ההתנתקות, כעת משעברה בשלום, היציבות בכלכלה הישראלית, השקט הבטחוני היחסי לו זכינו בעת האחרונה - כל אלו ניצבים להם ברקע למסחר בשוק המקומי, מושכים משקיעים זרים לשוק ההון ומחזקים את הסנטימנט כלפי השקל.

נדמה, כי רק סוגיה אחת נותר לנו כעת לצלוח בשלום - הבחירות הקרבות...

מאת: שרון שפורר.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".