זירת המט"ח צפויה לתקופה סוערת לא פחות משוק המניות

דיעה אישית: שוק המטבעות צועד בעקבות שוק המניות ומתעורר מתרדמת. בספטמבר יודיעו גרינספאן ופישר על גובה הריבית. התחזיות שוב אינן ודאיות ובכל זאת, התחושה אומרת: זה זמן שקל...
שרון שפורר |

איזה ספטמבר סוער נכון לנו בשוק המט"ח העולמי כמו גם המקומי, כשברקע הערכות כי הפדרל רזרב עשוי שלא להעלות שוב את הריבית בישיבת ה-FOMC הקרובה, לאחר עשר (!!) העלאות רצופות ואילו בנק ישראל עשוי להתחיל לנקוט במדיניות מוניטרית מצמצמת ואולי אף להעלות את הריבית, לאחר 8 חודשים בה נותרה על כנה.

ברקע למסחר בשוק המטבעות העולמי. נזקיה האדירים של סופת ההוריקן קתרינה עתידים לחתוך מהתמ"ג האמריקני עשרות מיליארדי דולרים, הגאות בזירת הנפט, בעקבות הסופה, שעתידה להביא לגידול בהוצאותיה של הכלכלה החזקה בעולם על אנרגיה ובקיצור, נזק אדיר לכלכלה האמריקנית עוד לפני שנגענו בבועת הנדל"ן הבעייתית - סוגיה שיו"ר הפדרל רזרב האמרי'קני אף הזהיר מפניה בחודש האחרון.

כל אלו, מביאים להתגברות ההערכות, כי לפד לא תהא כל ברירה והוא יחדל מהמדיניות המצמצמת ויותיר ב-20 בספטמבר את שיעור הריבית הדולרית לט"ק על כנו בגובה 3.5% - מסתפק, כאמור, בעשר העלאות רצופות בנות רבע נקודות האחוז כל אחת.

וגם אם יחליט הפד להעלות את שיעור הריבית הדולרית פעם נוספת - אחת עשר במספר ל-3.75%, כך שיווצר פער ריביות שלילי בין הריבית הדולרית לשקלית, הרי שבשווקים מאמינים, כי פער זה לא ישרוד זמן רב, שכן בראייתם של הכלכלנים השונים תהיה זו הפעם האחרונה להעלאת ריבית בכלכלה החזקה בעולם.

ואם לא די בכך, הרי שאצלנו צפוי מהפך, אם תרצו, במדיניות המוניטרית של בנק ישראל. היא עשויה להפוך ממרחיבה, או נכון יותר מניטראלית למצמצמת. סימני הצמיחה היציבה שמפגינה כלכלת ישראל וצמצום פער הריביות מול ארה"ב ועיקר העיקרים - לחצי האינפלציה שנגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר אף רמז עליהם בהכרזת הריבית האחרונה שלו, מחזקים את הסברה, כי אנו ניצבים בפני העלאת ריבית קרובה - אולי כבר בחודש אוקטובר.

נכון, אנו חייבים לסייג, כי התחזיות לירידה בתמ"ג הישראלי בעקבות עליית מחירי הנפט והחלשות הדולר כמו גם הצפי להאטה בייצוא לכלכה החזקה בעולם, בעקבות ההאטה הצפויה כתוצאה מנזקי הסופה, מכבידה במעט על הצפי להעלאת ריבית קרבה על ידי בנק ישראל ובכל זאת, הסבירות להעלאת שיעור הריבית השקלית נותרת איתנה בראייתנו.

ולא רק בראייתנו - במריל לינץ' הותירו בשבוע שעבר את תחזיתם לעליה של 0.5% בשיעור הריבית השקלית ברבעון החותם את שנת 2005 על כנה - כלומר: ריבית של 4% עד לסיום 2005.

אז לסיכום, מתחזקים הסיכויים להיווצרותו של פער שלילי לטובת השקל בחודשים הקרובים (עד דצמבר ואולי עוד לפני כן...) ולא רק זאת, אלא שהתפוגגות החששות מיישום תכנית ההתנתקות, כעת משעברה בשלום, היציבות בכלכלה הישראלית, השקט הבטחוני היחסי לו זכינו בעת האחרונה - כל אלו ניצבים להם ברקע למסחר בשוק המקומי, מושכים משקיעים זרים לשוק ההון ומחזקים את הסנטימנט כלפי השקל.

נדמה, כי רק סוגיה אחת נותר לנו כעת לצלוח בשלום - הבחירות הקרבות...

מאת: שרון שפורר.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".