למרות התחזקות השקל - הדולר צפוי לשוב ולהתחזק בקרוב
למרות שהדולר פתח את השבוע החולף בהתחזקות למול השקל, סיים אותו המטבע האמריקני בהחלשות של 0.77%, ושערו היציג נקבע על 4.489 שקל. על הדולר צפויים להשפיע בקרוב שני כוחות מנוגדים, מצד אחד, אי הוודאות הפוליטית השוררת בישראל בתקופה האחרונה, זאת לצד אפשרות לפער ריביות שלילי בין הדולר לשקל. מנגד, סופת הקטרינה החלישה את המטבע האמריקני למול המטבעות העיקריים בעולם ובעקבותם למול השקל הישראלי. כלכלני בנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, כאשר גורמים מקומיים יעמדו במרכז תשומת הלב, כגון עלייה ברמת אי הוודאות הפוליטית בישראל או הסלמה במצב הביטחוני. גם התפתחות המסחר בעולם תחזור להשפיע על המסחר בישראל, והיחלשות הדולר בשוק הבינלאומי, במידה ותימשך, תגביר את הלחץ לירידה גם בשער הדולר מול השקל. השתוללות מחירי הנפט ואי הוודאות לגבי מידת ההשפעה על הכלכלה הגלובלית בכלל ועל מדינות ספציפיות בפרט, מקשה על הניסיונות לחזות את כיוון המסחר במטבעות. באשר לטווח הארוך, מעריכים בבנק כי תתכן מגמת פיחות זוחל, שכן החודש צפוי להיפתח פער ריביות שלילי בין השקל והדולר, לאור ההערכות כי ב-20 בספטמבר נגיד הפד צפוי להעלות את הריבית בארה"ב, לרמה של 3.75% ולאחר שנגיד בנק ישראל החליט להותיר את הריבית השקלית ללא שינוי, ברמה של 3.5%. במקרה וירשם זינוק חד בדולר ו/או במקרה והעלייה במחירי הנפט בעולם, יאיימו על יעד האינפלציה בישראל, ההערכה היא כי הנגיד יעלה את הריבית ויבלום את הפיחות. כלכלני בנק לאומי סבורים כי בטווח הקצר ישנם מספר גורמים הצפויים לתמוך בשקל, כאשר המרכזי שבהם הינו השקעות נרחבות של משקיעים זרים בישראל. תנועות הון אלו נובעות מרצון משקיעים זרים לפזר את השקעותיהם על ידי השקעה בשווקים מתעוררים הנהנים מתשואות גבוהות יחסית ומקצב צמיחה גבוה מזה המתקבל במדינות מפותחות, כמו גם מהשיפור בכלכלת ישראל והשינויים המבניים שנעשו בה בשנים האחרונות. באשר לטווח הארוך יותר, מעריכים בבנק כי מספר גורמים בזירה המקומית תומכים בהיחלשות השקל מול הדולר ובהם פער הריביות ישראל-ארה"ב, שנסגר לפני כשלושה שבועות ועתיד להיפך בקרוב לשלילי לראשונה עם העלאת הריבית הקרובה של הפד החזוייה ב-20 לספטמבר. להערכתם, עם הזמן, צפוייה הסטה גבוהה יותר של השקעות לחו"ל על רקע פער תשואות מינורי מול השקעות במדינות מפותחות בעלות רמת סיכון נמוכה כגון ארה"ב. בנוסף, גם אי-הוודאות פוליטית-מדינית על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006 עשויים לתרום לתנודתיות. עם זאת, כל עוד מסתמנת המשכיות במחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין על בסיס גורם זה. במבט לעתיד מעריכים בלאומי, כי יתכנו השפעות על המסחר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות בארץ ומגמות מסחר בעולם. עם זאת, על רקע השיפור בכלכלת ישראל ותנועות ההון רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי בטווח הקצר. בחדר העסקאות של פורקסיה מעריכים כי השוק ימתין לחדשות חיוביות מהשוק הבינלאומי ולכשיגיעו אנו נצפה "לתיקון" דולרי. בפורקסיה מדגישים כי יש לנצל רמות נמוכות אלה להגדלת הרכיב המט"חי וזאת לאור הערכות כי פער הריביות צפוי להתהפך החודש, ואף הזירה הפוליטית צפויה לספק חדשות. להערכת כלכלני גיפט, בשלב זה, יכולתו של השקל להתחזק מול הדולר מקטינה את הלחצים האינפלציונים, אולם לאור התהפוכות הצפויות בזירה הפוליטית, העלולות לגרום לעצבנות גוברת בשווקים הפיננסיים, קיים ספק לגבי עמידותו של השקל לטווח הרחוק. לכן, מעריכים כי שער הדולר ימצא תמיכה טובה בטווח של 4.475-4.450, אפילו במקרה של המשך החלשותו של הדולר בשוק המט"ח העולמי.
