בית המשפט אישר: קלאבמרקט לשופרסל
בית המשפט המחוזי ת"א יפו בראשות השופטת קרת-מאיר אישר הבוקר (חמישי), את בקשת נאמני קלאבמרקט, רו"ח גבריאל טרבלסי ועו"ד שלמה נס, להעברת הרשת לשופרסל, תוך אישור תנאי הממונה וההסכם עם העובדים.
הבוקר הודיעה שופרסל כי חתמה עם ההסתדרות על הסכם לעובדי רשת קלאבמרקט. בית המשפט פסק בעניין העסקה לאחר שהממונה על ההגבלים נתן את האור הירוק אתמול (ד'), והנאמנים אמורים להכין את המסמכים הסופיים להשלמת העסקה.
סוף טוב הכל טוב? זאת רק ההתחלה למעשה. כעת יש את המעבר הלא קל של עובדי הרשת לבעל בית חדש. יש את הזכויות הסוציאליות שעליהם לדרוש ולקבל בהתאם להסכמים שנחתמו. הספקים, הנושים, ואחרונים חביבים הלקוחות, האם הם ירוויחו מהקריסה ומהרכישה? בעצם, אחרי הסחרור התקשורתי, בבוקר שאחרי - אנחנו עדיין מתעוררים עם השאלה: כיצד תשתקם הרשת.
שופרסל דיווחה כי בחצות אמש נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין קלאבמרקט רשתות שיווק לבין ההסתדרות. ההסכם, מסרו בשופרסל הסדיר את קליטת עובדי קלאב מרקט, המועסקים עפ"י הסכמים קיבוציים, לאחר פיטוריהם על ידי הנאמנים, במועד העברת החברה לשופרסל.
העובדים יפוטרו ב-1.9.2005 ואלו מבין העובדים שיחפצו בכך, יקלטו בחברה ביום 2.9.2005, כעובדים חדשים ללא ותק קודם, ויחול עליהם הסכם העבודה הקיבוצי המיוחד להעסקת עובדים חדשים החל על עובדי שופרסל מיום 6.1.2005.
הסכם הקליטה, מסרו בשופרסל, מבטל את כל הסכמי העבודה הקיבוציים, הסדרי העבודה הקיבוציים וכל ההסכמים הנהוגים והמנהגים אשר חלו על עובדי החברה טרם חתימת הסכם הקליטה.
חתימת הסכם זה נעשית בד בבד עם חתימת ההסכם הקיבוצי, שהוא הסכם סיום ההעסקה ופיצוי כולל, כמקשה אחת, ושני ההסכמים גם יחד כפופים לאישור ביהמ"ש המחוזי ויכנסו לתוקף
אך ורק לאחר חתימת שני ההסכמים ואישורם באותו מועד על ידי ביהמ"ש. לדעת רשת שופרסל ההסכם מסדיר מיצוי תביעות ושקט תעשייתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
