בית המשפט אישר: קלאבמרקט לשופרסל

בית המשפט המחוזי ת"א יפו בראשות השופטת קרת-מאיר אישר את בקשת נאמני קלאבמרקט, רו"ח גבריאל טרבלסי ועו"ד שלמה נס, להעברת הרשת לשופרסל, תוך אישור תנאי הממונה וההסכם עם העובדים
שרון שפורר |

בית המשפט המחוזי ת"א יפו בראשות השופטת קרת-מאיר אישר הבוקר (חמישי), את בקשת נאמני קלאבמרקט, רו"ח גבריאל טרבלסי ועו"ד שלמה נס, להעברת הרשת לשופרסל, תוך אישור תנאי הממונה וההסכם עם העובדים.

הבוקר הודיעה שופרסל כי חתמה עם ההסתדרות על הסכם לעובדי רשת קלאבמרקט. בית המשפט פסק בעניין העסקה לאחר שהממונה על ההגבלים נתן את האור הירוק אתמול (ד'), והנאמנים אמורים להכין את המסמכים הסופיים להשלמת העסקה.

סוף טוב הכל טוב? זאת רק ההתחלה למעשה. כעת יש את המעבר הלא קל של עובדי הרשת לבעל בית חדש. יש את הזכויות הסוציאליות שעליהם לדרוש ולקבל בהתאם להסכמים שנחתמו. הספקים, הנושים, ואחרונים חביבים הלקוחות, האם הם ירוויחו מהקריסה ומהרכישה? בעצם, אחרי הסחרור התקשורתי, בבוקר שאחרי - אנחנו עדיין מתעוררים עם השאלה: כיצד תשתקם הרשת.

שופרסל דיווחה כי בחצות אמש נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין קלאבמרקט רשתות שיווק לבין ההסתדרות. ההסכם, מסרו בשופרסל הסדיר את קליטת עובדי קלאב מרקט, המועסקים עפ"י הסכמים קיבוציים, לאחר פיטוריהם על ידי הנאמנים, במועד העברת החברה לשופרסל.

העובדים יפוטרו ב-1.9.2005 ואלו מבין העובדים שיחפצו בכך, יקלטו בחברה ביום 2.9.2005, כעובדים חדשים ללא ותק קודם, ויחול עליהם הסכם העבודה הקיבוצי המיוחד להעסקת עובדים חדשים החל על עובדי שופרסל מיום 6.1.2005.

הסכם הקליטה, מסרו בשופרסל, מבטל את כל הסכמי העבודה הקיבוציים, הסדרי העבודה הקיבוציים וכל ההסכמים הנהוגים והמנהגים אשר חלו על עובדי החברה טרם חתימת הסכם הקליטה.

חתימת הסכם זה נעשית בד בבד עם חתימת ההסכם הקיבוצי, שהוא הסכם סיום ההעסקה ופיצוי כולל, כמקשה אחת, ושני ההסכמים גם יחד כפופים לאישור ביהמ"ש המחוזי ויכנסו לתוקף

אך ורק לאחר חתימת שני ההסכמים ואישורם באותו מועד על ידי ביהמ"ש. לדעת רשת שופרסל ההסכם מסדיר מיצוי תביעות ושקט תעשייתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".