חיים ונציה: מבחינת שוק ההון ההתנתקות כבר מאחורינו
ההתנתקות כבר מאחורינו מאז שהטיל בייגה שוחט את הפצצה על שוק ההון והודיע על תוכניתו להטיל מס על הבורסה, לא היה לנו חודש אוגוסט כל כך מעניין. חודש אוגוסט המאופיין תמיד בחוסר עניין ומסחר דליל, הפך השנה, עם תחילת ביצוע תכנית ההתנתקות, לחודש מרתק ואף מותח. תוכניתו של שוחט נכשלה בסופו של דבר והעלתה את השוק. על תוכנית ההתנתקות לעומת זאת, איש אינו מדבר במונחים של כישלון. בשבועות האחרונים הצליחו צה"ל וכוחות הביטחון לצרוב בתודעה של כולנו שהם ערוכים לבצע את משימת הפינוי בכל מצב. הפגנת הכוח האדירה בכפר מימון היתה דווקא של כוחות הביטחון שהוכיחו שהם מוכנים ונחושים. מאותו יום, התהפכה המגמה והבורסה החלה לטפס לשיאים חדשים. היום, התחושה הכללית בשוק היא, שהפינוי כבר מאחורינו. הסכנה היא, שעכשיו אפשר להפתיע את השוק רק לרעה. גם התפטרותו של שר האוצר, יקיר השוק, לא הצליחה לזעזע בצורה משמעותית את האמונה של השוק בתוכנית ההתנתקות. הצלחת המהלך, כך נראה, לא תפתיע איש ולכן אנו לא צופים שיפור מהותי בשוק עקב כך. לעומת זאת, קשיים בפינוי, קרבות עם הפלשתינאים או סתם תחושה שצה"ל ממצמץ, עלולים לפגוע קשות באמון השוק ולהביא למימושים. גם מערכת הבחירות הצפויה עם סיומו של פינוי חבל עזה צריכה להעיב על שוק ההון. צריכה אולי, אבל עדיין לא משפיעה. ההתמודדות בבחירות הבאות תביא לידי ביטוי את כל המתחים והתחושות הקשות שהצטברו אצל האנשים בתקופה האחרונה. זו לא יכולה להיות מערכת בחירות קלה ואיש היום לא יכול לדעת כיצד היא תסתיים. חוסר הודאות של הפינוי מתגמד מול חוסר הודאות של הבחירות אבל שוק ההון בוחר להתעלם משניהם ולהמשיך להאמין שהכל יסתדר בסופו של דבר. למען ההגינות, כל מי שבחר בדרך זו בשנים האחרונות והשקיע מבלי לחשוש מהבלתי צפוי, נהנה משוק עולה שתמיד צדק בתחזיותיו החיוביות. מניות מי שתוהה מדוע השוק ממשיך לעלות למרות שחוסר הוודאות אופף אותנו מכל עבר, צריך להפנות את השאלה למשקיעים הזרים. חלק ניכר מהעליות בשוק נובע מקניות של משקיעים זרים שמתייחסים אחרת לחשיפה של ישראל להתנתקות ולבחירות. מבחינתם ההשקעה בישראל היא השקעה במזרח תיכון חדש וטוב יותר. הסיכון הוא אכן גדול אבל גם הסיכוי. מי שפועל לפי הגיון זה צריך להשקיע רק נתח קטן מכספו בישראל. מי שרוב כספו מושקע בישראל בעת הזו, כאשר השווקים נמצאים במחירי שיא, לוקח פשוט סיכון גבוה מידי. נפט - יותר אנשים מסבירים לנו שמה שמעלה את מחיר הנפט זה פשוט הביקוש הקשיח לנוזל השחור. נגמרו התירוצים של חורף קר וחשש מבעיות במפרץ. עכשיו שכבר התחילו להפנים את הבעיה, יתכן ונראה סוף סוף ירידה במחירי הדלקים. המלצתנו: לא להתפתות להגדיל רכיב מנייתי בארץ - הסיכון גבוה מידי. להקטין ואף לחסל אחזקות במניות סקטור האנרגיה בארה"ב. סולידי שקלי: הריבית קצרת הטווח על השקל ועל הדולר הגיעה השבוע לראשונה לשוויון ב-3.5%. גם אם יתכן מצב שבו השקל ישלם ריבית נמוכה מהדולר, סביר יותר שאנו עומדים לפני העלאה של הריבית בארץ בטווח הבינוני וכנראה גם גידול באינפלציה. יכולתה של הממשלה הנוכחית לשלוט בתקציב לנוכח ההרכב הפרסונלי והמצב הקואליציוני, מוטלת אף היא בספק. המלצתנו: השקלים פחות אטרקטיבים. לטווח ארוך אנו מעדיפים את האפיקים הצמודים. מט"ח: הגירעון התקציבי האמריקאי התרחב שוב יותר מהצפוי והביא לכך שהדולר נחלש החודש מול מרבית המטבעות בעולם וזאת למרות העלאת הריבית ע"י הבנק הפדרלי. ב-3.5% הריבית על הדולר כבר אטרקטיבית מספיק גם למי שמחזיק שקלים. המלצתנו: להגדיל את האפיק הדולרי הקצר על חשבון האפיק השקלי הקצר. הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד. הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. הכותב הוא מנהל בית השקעות ודעתו אינה מייצגת בהכרח את עמדת המערכת. כל המבצע פעולת השקעה כלשהי בהסתמך על דברים האמורים בסקירה הזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו. מאת: חיים ונציה.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- גילת מזנקת 13%, מניית הבורסה לני"ע ב-11%; המדדים במגמה שלילית
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
