חיים ונציה: מבחינת שוק ההון ההתנתקות כבר מאחורינו
ההתנתקות כבר מאחורינו
מאז שהטיל בייגה שוחט את הפצצה על שוק ההון והודיע על תוכניתו להטיל מס על הבורסה, לא היה לנו חודש אוגוסט כל כך מעניין. חודש אוגוסט המאופיין תמיד בחוסר עניין ומסחר דליל, הפך השנה, עם תחילת ביצוע תכנית ההתנתקות, לחודש מרתק ואף מותח.
תוכניתו של שוחט נכשלה בסופו של דבר והעלתה את השוק. על תוכנית ההתנתקות לעומת זאת, איש אינו מדבר במונחים של כישלון. בשבועות האחרונים הצליחו צה"ל וכוחות הביטחון לצרוב בתודעה של כולנו שהם ערוכים לבצע את משימת הפינוי בכל מצב.
הפגנת הכוח האדירה בכפר מימון היתה דווקא של כוחות הביטחון שהוכיחו שהם מוכנים ונחושים. מאותו יום, התהפכה המגמה והבורסה החלה לטפס לשיאים חדשים. היום, התחושה הכללית בשוק היא, שהפינוי כבר מאחורינו. הסכנה היא, שעכשיו אפשר להפתיע את השוק רק לרעה.
גם התפטרותו של שר האוצר, יקיר השוק, לא הצליחה לזעזע בצורה משמעותית את האמונה של השוק בתוכנית ההתנתקות. הצלחת המהלך, כך נראה, לא תפתיע איש ולכן אנו לא צופים שיפור מהותי בשוק עקב כך. לעומת זאת, קשיים בפינוי, קרבות עם הפלשתינאים או סתם תחושה שצה"ל ממצמץ, עלולים לפגוע קשות באמון השוק ולהביא למימושים.
גם מערכת הבחירות הצפויה עם סיומו של פינוי חבל עזה צריכה להעיב על שוק ההון. צריכה אולי, אבל עדיין לא משפיעה. ההתמודדות בבחירות הבאות תביא לידי ביטוי את כל המתחים והתחושות הקשות שהצטברו אצל האנשים בתקופה האחרונה. זו לא יכולה להיות מערכת בחירות קלה ואיש היום לא יכול לדעת כיצד היא תסתיים.
חוסר הודאות של הפינוי מתגמד מול חוסר הודאות של הבחירות אבל שוק ההון בוחר להתעלם משניהם ולהמשיך להאמין שהכל יסתדר בסופו של דבר. למען ההגינות, כל מי שבחר בדרך זו בשנים האחרונות והשקיע מבלי לחשוש מהבלתי צפוי, נהנה משוק עולה שתמיד צדק בתחזיותיו החיוביות.
מניות
מי שתוהה מדוע השוק ממשיך לעלות למרות שחוסר הוודאות אופף אותנו מכל עבר, צריך להפנות את השאלה למשקיעים הזרים. חלק ניכר מהעליות בשוק נובע מקניות של משקיעים זרים שמתייחסים אחרת לחשיפה של ישראל להתנתקות ולבחירות. מבחינתם ההשקעה בישראל היא השקעה במזרח תיכון חדש וטוב יותר. הסיכון הוא אכן גדול אבל גם הסיכוי.
מי שפועל לפי הגיון זה צריך להשקיע רק נתח קטן מכספו בישראל. מי שרוב כספו מושקע בישראל בעת הזו, כאשר השווקים נמצאים במחירי שיא, לוקח פשוט סיכון גבוה מידי.
נפט - יותר אנשים מסבירים לנו שמה שמעלה את מחיר הנפט זה פשוט הביקוש הקשיח לנוזל השחור. נגמרו התירוצים של חורף קר וחשש מבעיות במפרץ. עכשיו שכבר התחילו להפנים את הבעיה, יתכן ונראה סוף סוף ירידה במחירי הדלקים.
המלצתנו: לא להתפתות להגדיל רכיב מנייתי בארץ - הסיכון גבוה מידי. להקטין ואף לחסל אחזקות במניות סקטור האנרגיה בארה"ב.
סולידי שקלי: הריבית קצרת הטווח על השקל ועל הדולר הגיעה השבוע לראשונה לשוויון ב-3.5%. גם אם יתכן מצב שבו השקל ישלם ריבית נמוכה מהדולר, סביר יותר שאנו עומדים לפני העלאה של הריבית בארץ בטווח הבינוני וכנראה גם גידול באינפלציה. יכולתה של הממשלה הנוכחית לשלוט בתקציב לנוכח ההרכב הפרסונלי והמצב הקואליציוני, מוטלת אף היא בספק.
המלצתנו: השקלים פחות אטרקטיבים. לטווח ארוך אנו מעדיפים את האפיקים הצמודים.
מט"ח: הגירעון התקציבי האמריקאי התרחב שוב יותר מהצפוי והביא לכך שהדולר נחלש החודש מול מרבית המטבעות בעולם וזאת למרות העלאת הריבית ע"י הבנק הפדרלי. ב-3.5% הריבית על הדולר כבר אטרקטיבית מספיק גם למי שמחזיק שקלים.
המלצתנו: להגדיל את האפיק הדולרי הקצר על חשבון האפיק השקלי הקצר.
הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. הכותב הוא מנהל בית השקעות ודעתו אינה מייצגת בהכרח את עמדת המערכת. כל המבצע פעולת השקעה כלשהי בהסתמך על דברים האמורים בסקירה הזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
מאת: חיים ונציה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
