עליות חדות בנאסד"ק: אם-סיסטמס ואודיוקוס הרגיעו

מרקיורי בלמה הנפילה ואיבדה 0.65% למרות האזהרה. אלווריון קרסה ב-22.5% לאחר שהפתיעה את השוק לרעה. סינרון המשיכה במסע צפונה עם זינוק של 4.5% ומחיר שיא חדש
רם דגן |

בוול-סטריט הסתיים יום המסחר הראשון של השבוע המקוצר בעליות שערים נאות, כאשר מניות הטכנולוגיה מוסיפות כאחוז. נתוני הזמנות המפעילים שפורסמו היום הצטרפו לנתונים לגבי ההוצאה הפרטית ומדד היצרנות שפורסמו ביום שישי, וכשחלקים גדולים יותר של הפאזל מתגלים מבינים המשקיעים, שלמרות כל התחזיות האפוקליפטיות, הרבעון השני לא היה כל-כך גרוע כפי שחשבו קודם לכן, ואף ניתן לדבר עדיין על נתוני מאקרו שוריים.

למרות המגמה החיובית הכללית, לא מדובר ביום שירצו לזכור המשקיעים או חלק מהפירמות הישראליות שנסחרות בבורסת הנאסד"ק. לאחר אזהרות הרווח של רדוור וליפמן מהשבוע שעבר, הצטרפו היום מרקיורי שנחשדה באזהרה שכזו לאורך תקופה ארוכה, ואלווריון, שהפתיע לרעה גם היא באזהרה דומה.

מדד הנאסד"ק עלה היום בשיעור נאה של 1.04% וחתם את היום ב-2,078 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס הוסיף 0.66% לשער של 10,371 נקודות.

מאקרו

מוקדם יותר היום פורסמו נתוני המסחר במוצרי בר קיימא על ידי מחלקת המסחר של הממשל האמריקני. הנתונים הצביעו על גידול מרשים של 5.5% בהזמנות למוצרי ברי-קיימא, וזינוק של 21.2% בהזמנות ממפעלי תעופה אזרחית. סך ההזמנות ממפעלים אמריקנים עלו בכ-2.9% במהלך מאי האחרון, מעט מתחת לתחזיות השוק לגידול של 3%.

אמריקניות במרכז

מניות אפל זינקו היום ב-4%. ג'יי פי מורגן העלה את התחזיות לרבעון הפיסקאלי השלישי של יצרנית המחשבים. בבנק ההשקעות חוזים כעת לחברה רווח של 32 סנט למניה - גבוה ב-2 סנט מהתחזית המקורית שסיפקו.

אותו ג'יי פי מורגן הנמיך את התחזיות עבור הרבעון הפיסקלי הרביעי של סאן מיקרוסיסטמס (SUNW) והוא חוזה כעת, כי היא תציג איזון בשורת הרווח למניה, אל מול תחזיתו המקורת לרווח של 1 סנט למניה. בבנק ההשקעות חוזים, כי התחרות הגוברת בענף והירידה בביקושים יפגעו במכירותיה של ענקית הטכנולוגיה. מניות החברה הגיבו בירידה קלה של 0.2% בלבד.

וול-מארט עלתה ב-3.1%. במהלך סוף השבוע דווחה החברה, כי מכירות הרשת בחודש יוני בחנויות הפתוחות למעלה משנה גדלו בשיעור של כ-4.5%. הנתון עשוי לרמוז על המגמה בסקטור הקמעונאי האמריקני.

בישראליות

חברת מרקורי שפרסמה היום אזהרת רווח ופתחה בירידות שערים של כ-5.4% צמצמה את הנפילה וסיימה בירידה מתונה של 0.65% בלבד. בדומה לרדוור בשבוע שעבר, האזהרה של מרקיורי היתה באוויר כבר הרבה זמן, ולאור נפילה של כ-20% מאז פברואר, הנפילה היום היתה רכה יותר מזו של רדוור. גם החקירה העצמית שיוזמת החברה לאור הפניה של ה-SEC לגבי האפשרות של אי סדרים בנושא מענקי האופציות בחברה בשנים האחרונות לא הפריעו במיוחד למשקיעים, שכן במרקיורי אמרו היום שגם אם יאלצו לבצע תיקונים רטרואקטיביים, שהרי לא מדובר במספרים משמעותיים.

אל מרקיורי הצטרפה היום גם אלווריון, ובכך נכנסה למועדון המפוקפק. החברה הנמיכה ציפיות עבור הרבעון השני והיא חוזה כעת הפסד של כ-8 סנט למניה על בסיס GAAP. הכנסותיה של אלווריון צפויות לנוע ברבעון זה בין 46 ל-47 מיליון דולר. מניות אלווריון תרסקו ב-22.5% במחזור גבוה.

בשוק נשמעו האשמות ורמיזות על רקע העובדה שלפני כשבועיים עזב מנכ"ל החברה, צבי סלונימסקי את כסאו. אנחנו נעריך שזאב קרבות וותיק כסלומינסקי לא ברח בגלל רבעון אחד, וטובות לצורך העניין המילים שלו עצמו: "עכשיו אני צריך להוכיח שאין לי אחות". ואם כבר נכנס קצת למשחקים ודילמות נאשיות, שהרי מה שצריך להדאיג את המשקיעים היום היא השאלה האם סלונימסקי עזב בגלל רבעון שלילי אחד, או שמדובר בעתיד שחור וארוך בהרבה מרבעון בודד ויחיד?

ווקלטק נפלה היום ב-24.36%. החברה פרסמה ביום חמישי האחרון את דוח ה-F20 לרבעון הראשון של השנה. בין השורות החביאה החברה אזהרת עסק חי, נוכח העובדה שלא הצליחה לגייס את המימון שדרוש להמשך פעילותה התפעולית, שיווקית ופיתוחית.

צדיקה אחת בסדום עדיין קיימת. ריטליקס הודיעה היום, כי תעמוד בתחזית לרווח של 15 מיליון דולר ב-2005. ההנהלה חזרה ואישרה את יעדיה לשנה הקרובה: ההכנסות יעקפו את רף ה-185 מיליון דולר. כמו כן הודיעה החברה היום, כי חברת IJ קומפני האמריקנית תטמיע מערכת לניהול משולב לקמעונאים. מניית החברה עלו ב-0.88%.

עוד שלוש מועמדות לאזהרת רווח והכנסות נהנו היום מעליות חדות במיוחד. אם-סיסטמס זינקה ב-5.3%, ואיודיוקודס קפצה ב-5.9%, ואורכית עלתה ב-4.83%. אודיוקודס ואם-סיסטמס הודיעו היום, כי הן תפרסמנה את דוחות הרבעון השני של השנה ביום שני ה-25 ליולי. אורכית תפרסם ב-18 ליולי. החברות לא דיברו על שום אזהרה, או משהו שקרוב לזה, ונראה שההודעה הזו הפחיתה באופן משמעותי את הסיכוי שהן תצטרפנה למועדון של רוני רוזנטל (להלן: המחמיצות).

בסינרון העניינים כרגיל. בשבועיים האחרונים נראה שהמשקיעים רק מחפשים את הסיבה ומייד רושמים זינוקים במניה. עושה רושם כי היום מצאו המשקיעים סיבה לחגיגה לאחר פרסום הודעתה כי תשקיע 1.5 מיליון דולר בחברת הסטארט אפ הישראלית Light Instruments. חברת הסטארט אפ מתמחה בפיתוח מיכשור רפואי מתקדם בתחום רפואת השיניים.

סינרון שעיקר עיסוקה במיכשור לייזר לטיפולים אסטטיים החליטה להכנס לשוק חדש בתחום הרפואה הדנטלית. יו"ר סינרון, שמעון אקהאוס, אמר היום כי קיימת סינרגיה בין מוצרי סינרון ובין מוצרי הלייזר הדנטליים, מעבר לכך, הוסיף אקהאוס, פוטנציאל השוק הוא עצום ומונה כ-200 אלף רופאי שיניים בארה"ב בלבד. מניות סינרון רשמו עלייה חדה של כ-4.48% לאחר שכבר זינקה ב-9.5%. וחתמו בשיא חדש של 39.89 דולר. במהלך המסחר כבר בחנה המניה את רף ה-40.9 דולר.

בין הבולטות היום גם אמדוקס שדיווחה מוקדם יותר על רכישתה של חברת DST Innovis בסכום כולל של כ-238 מיליון דולר. למרות ההוצאה הכבדה מקופת החברה, שהרי מדובר בהתפתחות חיובית של ענקית הבילינג לעבר תחום הכבלים, שכן החברה הנרכשת הינה אחת מחברות הבילינג החשובות בסקטור הזה. מניות החברה עלו בשיעור נאה של 3.74%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.