תקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה כ"ותק" לדמי הבראה

דגנית החלה את עבודתה כמזכירה בחברה פרטית בחודש יוני 2003. בחודש מרס 2004 נפגעה דגנית בעבודה ופגיעתה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. דגנית נעדרה מעבודתה כ-3 חודשים בהם שולמו לה דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולאחריהם המשיכה לעבוד במשרתה הרגילה. מעסיקה של דגנית נוהג לשלם לעובדיו דמי הבראה במשכורת של חודש יולי בכל שנה. לטענת המעסיק, ביולי 2004 דגנית לא השלימה שנת עבודה (שכן נעדרה במהלך אותה שנה כ-3 חודשים) ולפיכך לא קמה לה זכאות לדמי הבראה. האם צודק המעסיק בטענתו?
עו"ד לילך דניאל |

עפ"י צו ההרחבה בענין השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, עובד זכאי לקבל קצובת הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.

כמו כן, נקבע בצו כי בקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.

נראה כי במונח "חופשה ללא תשלום" כוונת צו ההרחבה היא לתקופה בה לא משולם שכר עבודה ע"י המעסיק. לפיכך, נראה כי התקופה בה נעדרה דגנית מהעבודה בעקבות תאונת עבודה, בה שולמו לה דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, לא תבוא בחשבון לקביעת זכאותה לדמי הבראה ומעסיקה צודק בטענתו.

בהקשר זה יש לציין כי לענין חופשת לידה, בה העובדת מקבלת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע במפורש בצו ההרחבה כי תקופה זו תובא בחשבון לענין קביעת תקופת הזכאות לתשלום דמי הבראה. כמו כן, תקופות העדרות של עובד/ת בעקבות חופשה שנתית, מחלה, מילואים, המזכות את העובד/ת בתשלום שדינו כדין שכר עבודה (דמי חופשה, דמי מחלה, תגמולי מילואים) מובאות בחשבון לענין קביעות תקופות הזכאות לתשלום דמי הבראה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה