נפט-גז

תחיית המתים - מה מקפיץ את הכשרה אנרגיה 255% בשבוע?

המנכ"ל אוהד מראני ל-Bizportal: "הכשרה אנרגיה היא חברה טובה שמנסה לעשות דברים טובים". צפו בגרף המניה בימים האחרונים

אולי זה השבוע של עופר נמרודי. לפני מספר ימים קיבל נמרודי אישור להקמת מגדל של 55 קומות במקום בית מעריב הישן שבצומת מעריב, ועם קשר או בלי קשר - אבל סביב אותו הדיווח בעניין הבניין ששייך להכשרת הישוב, מניית החברה הבת הכשרה אנרגיה החלה לזנק. כמה לזנק? 255% ב-5 ימים.

ב-7 בינואר נגעה מניית הכשרה אנרגיה בשפל, ששיקף לחברה שווי עלוב של 13 מיליון שקלים (ונזכיר שמדובר היה בחברה של 1.6 מיליארד שקלים בימים היפים טרם הכשלונות בקידוחים). 5 ימי עליות רצופים אמנם הקפיצו את השווי, אבל עדיין מדובר בעשרות מיליוני שקלים בלבד. המנכ"ל, אוהד מראני סירב להתייחס. ל-Bizportal הוא אמר היום כי "הכשרה אנרגיה היא חברה טובה שמנסה לעשות דברים טובים".

אחת הספקולציות בשוק מתייחסת כעת למשמעות העברת השליטה באידיבי לידי אלשטיין ובן משה. זה האחרון עוסק בתחום האנרגיה בגרמניה, ולכן ייתכן שינסה בתרחיש כלשהו להחיות את התחום באידיבי, שמחזיקה ב-8% ממודיעין - שותפתה של הכשרה אנרגיה במירה ושרה.

גם מודיעין זינקה בשיעור חד בימים האחרונים במחזור חריג

העדכון האחרון של החברה בנושא שני הקידוחים המרכזים שלה: 'שרה' ו'מירה' היה בחודש נובמבר. הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים אישר עדכון בתוכנית העבודה בכל אחד מהרשיונות לפיו ניתן להגיש פרוספקט שיכלול תיאור המטרות לקדיחה ותחזית גיאולוגית וכן תוכנית הנדסית של הקידוח ובנוסף להגיש דוח משאבים פרוספקטיביים בכל אחד מהרשיונות.

והכשרה אנרגיה לא לבד, גם מודיעין יהש מזנקת היום אבל משלימה מהלך צנוע יותר בימים האחרונים - 80% "בלבד". שתי החברות נסחרות היום בשווי של עשרות מיליוני שקלים בודדים, גם לאחר הזינוק החד בימים האחרונים במחזורים חריגים.

מחזיקה גם ב-3 רישיונות לחיפוש נפט וגז בים האדריאטי בחופי אלבניה

הכשרה אנרגיה היא חברה בת (55%) של הכשרת הישוב, הנמצאת בשליטת עופר נמרודי. האחרון הצליח להנפיק את החברה בשנת 2010 בשוק הרותח של חיפושי הגז ונפט. ללא תגליות, עם רשיונות חיפוש בלבד הצליחה החברה להגיע ביוני 2011 לשווי של 1.55 מיליארד שקל.

להכשרה אנרגיה שני פרויקטים בישראל: 47% מקידוחי 'שרה' ו'מירה' ובנוסף היא מחזיקה ב-3 רישיונות לחיפוש נפט וגז בים האדריאטי בסמוך לחופי אלבניה בשטח כולל של כ-5,070 קמ"ר. הרישיון ל'שרה' ו'מירה' הוארך עד יולי 2014 לאחר התוצאות המאכזבות בסוף שנת 2012. עלות הקידוחים הסתכמה (לכלל השותפים) ב-170 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    על ניירות של נמרודי?השתגעתם? (ל"ת)
    לא שם אגורה 19/01/2014 15:44
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    בקרוב איחוד הון ושחיטה (ל"ת)
    מודיעין 18/01/2014 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    לעקוב אחר dsp יש התפתחויות (ל"ת)
    HAIM 15/01/2014 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    נותנים לנוכלים להריץ המניות שוב מפקח על שוק ההון אימפוט (ל"ת)
    תום 14/01/2014 17:27
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    הודעה מרעישה בפתח ...מודיעין מודיעין מודיעין (ל"ת)
    חבר 13/01/2014 22:08
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אולי מישהו מריץ את המניה כדי ללכוד משקיעים ולהפיל אותם (ל"ת)
    חשדן 13/01/2014 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אבי כץ 13/01/2014 20:16
    הגב לתגובה זו
    ...בטווח ארוך כנראה שיצא מזה משהו כיון שיש לאלשטיין ובן משה ידע בנושא והם מעונינים לתרום לכלכלה וגם להתעשר עוד יותר. אחרת הם לא היו לוקחים את אידיבי אם לא היה להם פרספקטיבה לעתיד. נראה לי שהם פועלים בסגנון של באפט, תקנה, תשביח ותמכור לאחר 5-10 שנים או אולי אפילו יחזיקו את ההצלחות בידים שלהם. הם לא כמו המקומיים שנוקטים בשיטת השתמש וזרוק. הם מיקצוענים עם פרספקטיבה חיובית, תזכרו מה שאמרתי לכם...
  • 11.
    אין עשן בלי אש.. כנראה משהו טוב מתבשל. (ל"ת)
    אנונימי 13/01/2014 17:52
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    שיש הזדמנות,רציו,אבנר..זהירות בהכשרה אנרגיה (ל"ת)
    מי צריך מוהל 13/01/2014 17:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    זיפו 13/01/2014 16:37
    הגב לתגובה זו
    בעלי עניין ומקורבים יעלו את המניות מודיעין והכשרה אנרגיה על ריק עי מכירה-קניה מתואמת האחד לשני כאשר הציבור ייכנס למניה לקחת חלק בחגיגה יצאו בהודעה על הנפקה או איחוד ובום נמחק הכסף. ראו הוזהרתם. מניה שירדה משווי 1.6 מיליארד ל13 מיליון אל תצפו לגדולות חוץ ממשחקים שבסופו תישארו ללא תחתונים.
  • 8.
    אחד ותיק 13/01/2014 16:17
    הגב לתגובה זו
    מה חדש בבורסה עולם כמנהגו נוהג...
  • 7.
    יופיטר שוקי הון 13/01/2014 15:15
    הגב לתגובה זו
    אני מת מכאבי חזה אני בקושי מתפקד נשבע לכם אין לי חיים
  • 6.
    יופייטר שוקי הוון 13/01/2014 15:11
    הגב לתגובה זו
    אני לא רוצה לקלל
  • 5.
    מושון 13/01/2014 14:51
    הגב לתגובה זו
    שוב הרצה גרידא אין בהכשרה ומודיעין כלום ושום דבר.
  • 4.
    תשאלו את האוזר -רשות עלק... (ל"ת)
    אבי 13/01/2014 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוד סיבוב על הפראיירים (ל"ת)
    אריק 13/01/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מריצים מושחטים . (ל"ת)
    בא 13/01/2014 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה שווים מאגרים יבשים? שרה ומירה... (ל"ת)
    אני שואל 13/01/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.