יובנק קרנות נאמנות תופסים את 2 המקומות הראשונים בדרוג התשואה של כלל קרנות הנאמנות בחודש אפריל
חודש אפריל היה חודש חיובי ביותר בבורסה בתל אביב. המעו"ף השלים חודש רביעי ברציפות של עליות שערים ולמעשה, מתחילת השנה ראינו חודשים חיוביים בלבד, זאת לאחר 7 חודשים רצופים של ירידות שערים.
תעשיית הקרנות כמובן נהנתה מהאווירה החיובית בל חודש אפריל. רפי ניב, מנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות, אמר בשיחה עם Bizportal כי "רואים יציאה חזקה מאוד של הציבור מהקרנות הכספיות, הציבור בעצם יוצא מהמקלטים. יש לכך מספר סיבות אבל הסיבה העיקרית היא שאנשים נכנסו לקרנות הכספיות בכדי שלא להפסיד כסף, במצב השוק הנוכחי, אנשים מחפשים להרוויח וכבר פחות חושבים על לא להפסיד."
הקרנות החזקות בחודש אפריל
מבדיקת BIzportal לביצועי קרנות הנאמנות לחודש אפריל, עולה כי הקרנות של יובנק תופסות את 2 המקומות הראשונים בדרוג התשואה הכללי. הקרן שרשמה את התשואה הטובה ביותר מבין כלל קרנות הנאמנות היא 'יובנק רוסיה ומזרח אירופה' שרשמה עלייה של 24.9% (ומרכזת נכסים בהיקף של 17.6 מיליון שקלים). מייד לאחריה ממוקמת 'נאסד"ק כפליים', גם היא של יובנק, עם תשואה של 24.7% בחודש אפריל (הקרן מרכזת נכסים בהיקף של 11.2 מיליון שקלים).
בין המקומות 3-5 נמצאות קרנות אגרסיביות (מכפילות תשואה) שמשקיעות במדדים המעו"ף או ת"א-100. את רשימת 10 הקרנות החזקות לחודש אפריל זוגרת 'הלמן אלדובי הזדמנוות' עם תשואה של 20.6%.
הקרנות שרשמו את התשואה הגרועה בחודש אפריל
הקרנות באפיק השקלי הארוך רשמו בחודש אפריל את התשואות החלשות ביותר, זאת כאשר האפיק עצמו רשם ירידה של 4.3% בחודש אפריל (התשואה הגרועה מבין כלל האפיקים בבורסה.
פיא שקלית ארוכה רשמה את התשואה הגרועה בחודש אפריל - מינוס 5.26%. אחריה נמצאת מגדל דקלה שקלים ארוכים עם תשואה שלילית של 5%. פרימזה שקלית ארוכה רשמה ירידה של 5% גם היא.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
