שר האנרגיה יובל שטייניץ
צילום: תומר אפלבאום

לקראת הוזלה נוספת במוצרי החשמל?

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את התיקון לחוק לביטול החובה לבדיקת מעבדה מקדימה למוצרי חשמל טרם הייבוא – במשרד האנרגיה מעריכים כי השוק ייפתח לדגמים חדשים של מוצרי חשמל והמחירים צפויים לרדת

צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה יובל שטייניץ

התיקון לחוק מקורות אנרגיה, שיזם משרד האנרגיה בהובלת השר ד"ר יובל שטייניץ, אושר אתמול בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, זאת במסגרת יישום החלטת ממשלה 2118 להפחתת הרגולציה. התיקון המרכזי בתקנות מאפשר לפתוח את שוק ייבוא מוצרי החשמל, כך שכל יבואן המעוניין לייבא מכשיר חשמלי לישראל, יוכל לעשות זאת ללא חובה של בדיקת במעבדה מורשית טרם הייבוא.

התיקון החדש קובע כי היבואן יוכל להצהיר על רמת היעילות באנרגיה של המוצר ועל כך שהוא עומד ברף המינימאלי של יעילות באנרגיה - זאת, על פי נתוני היצרן או על פי בדיקה שערך היבואן במעבדה. לאחר מתן ההצהרה, יקבל היבואן באופן אוטומטי את האישור הנדרש לצורך הייבוא.

 

במשרד האנרגיה מעריכים כי התיקון יביא לכך שיבואנים רבים, אשר ניצבים כיום בפני קשיים שונים, כמו עלות הבדיקה הנדרשת במעבדה, המתנה לקבלת תוצאות בדיקת היעילות באנרגיה ועוד, יוכלו לייבא מכשירי חשמל באופן פשוט יותר, עם הקלה משמעותית ברגולציה ובביורוקרטיה, ובכך להגדיל את מגוון המכשירים הנמכרים בישראל, תוך הגברת תחרות בין היבואנים, שתביא לירידת מחירים.

 

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ: "באמצעות הדרוג האנרגטי, ניתן מידע לצרכן הביתי, כך שיוכל להביא בחשבון את צריכת החשמל של המוצר. תיקון החוק יביא להפחתת הרגולציה בשוק מוצרי החשמל, יוריד מחירים ויבטיח את איכות מכשירי החשמל לרווחת הצרכנים". 

 

כיום, התקנות שתוקנו לפי חוק מקורות האנרגיה, מחייבות יבואן, אשר מייבא לארץ מכשיר חשמלי, כגון מקרר, מזגן, מכונת כביסה, טלוויזיה ועוד, לבדוק במעבדה מורשית את הדגם אותו הוא מתעתד לייבא, בכדי לקבוע את רמת הדירוג האנרגטי של המוצר ולוודא כי הוא עומד ברף הכניסה המינימאלי המותר בייבוא. רמת הדירוג האנרגטי נקבעת בתקנות אשר תוקנו מכח אותו חוק, וכך גם הרף המינימאלי המאפשר ייבוא לישראל.

 

במסגרת התיקון לחוק, על מנת לוודא כי המכשירים הנמכרים עומדים בדרישות היעילות באנרגיה, יבצע משרד האנרגיה אכיפה ובקרה על היבואנים ויוכל לאמת את היעילות באנרגיה של מכשירי החשמל השונים במעבדה מורשית.

 

בשביל מה צריך דירוג אנרגטי?

צריכת החשמל במגזר הביתי נאמדת בכ-30% מצריכת החשמל הכוללת במשק. במשרד האנרגיה פועלים רבות על מנת לעודד חיסכון במגזר הביתי, כמו עידוד רכישה של מוצרים יעילים באנרגיה, קביעת רף מינימאלי של יעילות מכשירי החשמל, תכניות חינוכיות לבתי הספר ולמורים, הסברה, קביעת דירוג אנרגטי ליחידות דיור אשר אושר בוועדת הכלכלה לפני חודשיים, ועוד.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/08/2020 20:48
    הגב לתגובה זו
    בכל מיני מכון תקנים ומשרד הכלכלה. עד שהגולם קם על יוצרו.הפקידו עם הללו שתו את הדם וגרמו ליוקר מחייה.
  • איזק 06/08/2020 16:43
    הגב לתגובה זו
    להאמין ליבואנים? הכל קרטלים. קודם לפתוח השוק לתחרות. בכל ענף.
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.