המדינה תשקיע 21 מיליארד שקל במניעת תקלות החשמל הבאות- מאיפה יגיע הכסף?
אחרי שמאות אלפי ישראלים נותרו בלי חשמל בסוף השבוע האחרון, בעקבות העומס החריג והחשש שזה יהפוך לאירוע כמעט שגרתי בישראל - רשות החשמל פועלת כדי שלפחות עד שנת 2030 הסיפור הזה יסתיים. כולם מבינים שהזינוק בחשמל יימשך (גם בגלל גידול האוכלוסין וגם בגלל השימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים) ומפרסמת את תוכנית הפיתוח למקטע המסירה בשנים הבאות, עד שנת 2030. התוכנית המומלצת ע"י רשות החשמל תועבר לשר האנרגיה ולשר האוצר שיחליטו אם לאשר אותה.
מדובר בתוכנית שהוגשה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל לאחר שהופרדה מחברת החשמל, כאשר חברת החשמל היא זו שתבצע את הפרויקטים. אמנם בשבוע האחרון נגה וחברת החשמל פעלו בעיקר כדי לזרוק האחת על השנייה את האשמה על הפאשלה הגדולה באספקת החשמל - זו שלחה מייל, זו לא קיבלה אותו. זו ניסתה להרים טלפון והשנייה לא ענתה. גן ילדים ממש. אבל שתי החברות יצטרכו לקחת אחריות ולפעול ברצינות כדי לקדם את משק החשמל בישראל.
מי שהצליח לחמוק, לפחות חלקית, מהביקורת הציבורית, הוא שר האנרגיה ישראל כץ. לא ממש ברור איך הוא לא הקים חמ"ל חירום כבר באמצע השבוע שעבר כדי לפתור את הבעיה מראש. גם הוא בחר לזרוק אחריות - במקרה שלו על הממשלה הקודמת ולטעון שלא אישרה פרויקטים, למרות שתוכניות ופרוקייטים כאלה נמצאים על השולחן כבר כמה שנים (כלומר - גם בגלגול הקודם שלו בתפקיד).
אז מה יש בתוכנית החדשה?
רשת החשמל מחולקת לארבעה מקטעים: ייצור - החברות שמייצרות חשמל (חברת החשמל, אנרגיות מתחדשות ועוד), מסירה - קווי החשמל הגדולים שמעבירים את החשמל בין הערים, חלוקה - מעבר החשמל לתוך הערים הערים ואספקה - מונה החשמל בבית.- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות החשמל אומרים שהתכנית החדשה כוללת כ-440 פרויקטים שונים במטרה "לתת מענה לביקוש הגובר, לשיפור אמינות אספקת החשמל ובכך לסייע להפחתת דקות אי אספקה לצרכן ושרידות המערכת. בנוסף התכנית צפויה לשחרר את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, בעיקר מתקני הייצור המצויים או שיקומו בצפון הארץ ודרומה, ולהגדיל את התשובות החיוביות של המחלק לקליטתם, דבר שיאפשר קליטה מסיבית ומשמעותית של מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל".
מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו ומתחנות המיתוג ותחנות המשנה. התכנית צפויה להכפיל את כמותם של קוי 400 ק"ו בתוך 8 שנים ולהגדיל משמעותית רכיבים אחרים במערכת המסירה.
עלות של 21 מיליארד שקל - אבל "ישפיע על מחיר החשמל לצרכן באופן זניח", רק לא בטוח שזה נכון
העלות של התוכנית לשנים 2023-2030 מוערכת ב-19.5 מיליארד שקל, הכולל שילוב של הטמנת קווי מתח עליון וזאת בנוסף להשקעה של 4.7 מיליארד שקל עבור פרויקטים שכבר אושרו בעבר בתכנית הפיתוח עבור השנים 2018-2022. עם זאת, ברשות החשמל טוענים ש"תוכנית הפיתוח צפויה להשפיע על תעריף החשמל לצרכן הביתי באופן זניח".- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
ברשות מסבירים שהעלות של התוכנית תמומן מתעריף החשמל הקיים ומעבר לכך - מדובר בפריסת עלות לתקופה של 45 שנים. אל אולי על הנייר האמירה שההשפעה של התוכנית הנוכחית זניחה נכונה - הפרויקט הספציפי הזה אולי כבר מגולם בתוך מחירי החשמל הנוכחיים, אבל הרי צריך לבצע עוד תוכנית בשלושת המקטעים האחרים: ייצור, הולכה ואספקה, ולכן בסופו של דבר העלות תהיה גבוהה יותר ויכולה להתגלגל לצרכן. מעבר לכך - הרי הבעיות ברשת החשמל לא יסתיימו בשנת 2030: אוכלוסיית ישראל גדלה ויידרשו עוד השקעות רבות בשנים הבאות, ולכן האמירה שזה לא ישפיע על המחירים במקרה הטוב בעייתית.
עם זאת, ברשות החשמל מקווים שבסופו של דבר המחירים לצרכן יירדו, בעקבות כל הפעולות ואולי גם בזכות המעבר (החלקי) לאנרגיות מתחדשות. עכשיו כבר ברור לכולם שלא ניתן יהיה להסתמך בעיקר על האנרגיות המתחדשות שכן בסופ"ש האחרון היה אובך שמנע מחברות האנרגיה המתחדשות לספק את מלוא התפוקה האפשרית.
- 5.אליקים 17/06/2023 11:05הגב לתגובה זוההנהגה החרדית רוקנה את הקופה הציבורית
- אלקנה 18/06/2023 09:38הגב לתגובה זוהחרדים בוזזים את הקופה הציבורית
- 4.עובד סולאראדג 16/06/2023 06:05הגב לתגובה זוהפתרון פשוט כלכך! עידוד מסיבי של התקנת פנאלים סולארים פלוס סוללות ולא יהיה צורך בכלל ברשת חשמל חדשה. בנוסף לכך התקנת מתקני אגירה בכל עיר בהשקעת יזמים )ולא חסר כאלה) תפתור למעשה את כל הצורך בחידוש רשת ההולכה והייצור. היום למעשה אנחנו ממש זורקים עודפי ייתור במקום לאגור אותם ולהשתמש בהם בשעות השיא. העידוד צריך לבא בצורת העלאת תעריף המכירה. ובמקום להשתמש ב24 מיליארד שברור שזה רק ההתחלה נצטרך הרבה פחות מזה. חוץ מזה שמדובר בהזנקת הכלכלה והכי חשוב הכסף הזה ילך לאנשים פרטיים ולא לפקידי חברת החשמל.
- 3.לילי 09/06/2023 11:29הגב לתגובה זורשות החשמל לא תיענש אם יהיה כישלון - גם לא יחלקו להם בונוסים אם הכל יעבוד טוב. אז למה שיתאמצו ???
- 2.קמה 07/06/2023 20:14הגב לתגובה זוהתיכנון העתידי הוא חילוט כול הכספים הנכנסים לארץ ממדינות זרות המיועדים לארגונים הפועלים נגד ישראל . כמו כן יגבה סכום כסף מכול שמאלן אנרכיסט עלוב וחמוץ
- 1.עמירם 07/06/2023 15:47הגב לתגובה זוחח חברת חשמל זה הגוף הכי שודד במדינה הזאת כסף שלנו מה מאיפה

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
