עובד חברת חשמל
צילום: תמר מצפי

המדינה תשקיע 21 מיליארד שקל במניעת תקלות החשמל הבאות- מאיפה יגיע הכסף?

אחרי שמאות אלפי תושבים נותרו בלי חשמל בסופ"ש האחרון והחשש שזה רק הפרומו לשנים הקרובות - רשות החשמל מפרסמת תוכנית להשקעה במקטע המסירה (קווי החשמל הגדולים בין הערים) עד 2030. הרשות: "ישפיע על מחיר החשמל לצרכן באופן זניח" - אבל מה עם שאר העלויות? בסוף זה בהחלט ישפיע על המחיר יותר מאשר בצורה זניחה
נתנאל אריאל | (6)

אחרי שמאות אלפי ישראלים נותרו בלי חשמל בסוף השבוע האחרון, בעקבות העומס החריג והחשש שזה יהפוך לאירוע כמעט שגרתי בישראל - רשות החשמל פועלת כדי שלפחות עד שנת 2030 הסיפור הזה יסתיים. כולם מבינים שהזינוק בחשמל יימשך (גם בגלל גידול האוכלוסין וגם בגלל השימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים) ומפרסמת את תוכנית הפיתוח למקטע המסירה בשנים הבאות, עד שנת 2030. התוכנית המומלצת ע"י רשות החשמל תועבר לשר האנרגיה ולשר האוצר שיחליטו אם לאשר אותה.

מדובר בתוכנית שהוגשה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל לאחר שהופרדה מחברת החשמל, כאשר חברת החשמל היא זו שתבצע את הפרויקטים. אמנם בשבוע האחרון נגה וחברת החשמל פעלו בעיקר כדי לזרוק האחת על השנייה את האשמה על הפאשלה הגדולה באספקת החשמל - זו שלחה מייל, זו לא קיבלה אותו. זו ניסתה להרים טלפון והשנייה לא ענתה. גן ילדים ממש. אבל שתי החברות יצטרכו לקחת אחריות ולפעול ברצינות כדי לקדם את משק החשמל בישראל.

מי שהצליח לחמוק, לפחות חלקית, מהביקורת הציבורית, הוא שר האנרגיה ישראל כץ. לא ממש ברור איך הוא לא הקים חמ"ל חירום כבר באמצע השבוע שעבר כדי לפתור את הבעיה מראש. גם הוא בחר לזרוק אחריות - במקרה שלו על הממשלה הקודמת ולטעון שלא אישרה פרויקטים, למרות שתוכניות ופרוקייטים כאלה נמצאים על השולחן כבר כמה שנים (כלומר - גם בגלגול הקודם שלו בתפקיד).

 

אז מה יש בתוכנית החדשה?

רשת החשמל מחולקת לארבעה מקטעים: ייצור - החברות שמייצרות חשמל (חברת החשמל, אנרגיות מתחדשות ועוד), מסירה - קווי החשמל הגדולים שמעבירים את החשמל בין הערים, חלוקה - מעבר החשמל לתוך הערים הערים ואספקה - מונה החשמל בבית.

ברשות החשמל אומרים שהתכנית החדשה כוללת כ-440 פרויקטים שונים במטרה "לתת מענה לביקוש הגובר, לשיפור אמינות אספקת החשמל ובכך לסייע להפחתת דקות אי אספקה לצרכן ושרידות המערכת. בנוסף התכנית צפויה לשחרר את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, בעיקר מתקני הייצור המצויים או שיקומו בצפון הארץ ודרומה, ולהגדיל את התשובות החיוביות של המחלק לקליטתם, דבר שיאפשר קליטה מסיבית ומשמעותית של מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל".

 

מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו ומתחנות המיתוג ותחנות המשנה. התכנית צפויה להכפיל את כמותם של קוי 400 ק"ו בתוך 8 שנים ולהגדיל משמעותית רכיבים אחרים במערכת המסירה.

 

עלות של 21 מיליארד שקל - אבל "ישפיע על מחיר החשמל לצרכן באופן זניח", רק לא בטוח שזה נכון

העלות של התוכנית לשנים 2023-2030 מוערכת ב-19.5 מיליארד שקל, הכולל שילוב של הטמנת קווי מתח עליון וזאת בנוסף להשקעה של 4.7 מיליארד שקל עבור פרויקטים שכבר אושרו בעבר בתכנית הפיתוח עבור השנים 2018-2022. עם זאת, ברשות החשמל טוענים ש"תוכנית הפיתוח צפויה להשפיע על תעריף החשמל לצרכן הביתי באופן זניח".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ברשות מסבירים שהעלות של התוכנית תמומן מתעריף החשמל הקיים ומעבר לכך - מדובר בפריסת עלות לתקופה של 45 שנים. אל אולי על הנייר האמירה שההשפעה של התוכנית הנוכחית זניחה נכונה - הפרויקט הספציפי הזה אולי כבר מגולם בתוך מחירי החשמל הנוכחיים, אבל הרי צריך לבצע עוד תוכנית בשלושת המקטעים האחרים: ייצור, הולכה ואספקה, ולכן בסופו של דבר העלות תהיה גבוהה יותר ויכולה להתגלגל לצרכן. מעבר לכך - הרי הבעיות ברשת החשמל לא יסתיימו בשנת 2030: אוכלוסיית ישראל גדלה ויידרשו עוד השקעות רבות בשנים הבאות, ולכן האמירה שזה לא ישפיע על המחירים במקרה הטוב בעייתית.

עם זאת, ברשות החשמל מקווים שבסופו של דבר המחירים לצרכן יירדו, בעקבות כל הפעולות ואולי גם בזכות המעבר (החלקי) לאנרגיות מתחדשות. עכשיו כבר ברור לכולם שלא ניתן יהיה להסתמך בעיקר על האנרגיות המתחדשות שכן בסופ"ש האחרון היה אובך שמנע מחברות האנרגיה המתחדשות לספק את מלוא התפוקה האפשרית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אליקים 17/06/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    ההנהגה החרדית רוקנה את הקופה הציבורית
  • אלקנה 18/06/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    החרדים בוזזים את הקופה הציבורית
  • 4.
    עובד סולאראדג 16/06/2023 06:05
    הגב לתגובה זו
    הפתרון פשוט כלכך! עידוד מסיבי של התקנת פנאלים סולארים פלוס סוללות ולא יהיה צורך בכלל ברשת חשמל חדשה. בנוסף לכך התקנת מתקני אגירה בכל עיר בהשקעת יזמים )ולא חסר כאלה) תפתור למעשה את כל הצורך בחידוש רשת ההולכה והייצור. היום למעשה אנחנו ממש זורקים עודפי ייתור במקום לאגור אותם ולהשתמש בהם בשעות השיא. העידוד צריך לבא בצורת העלאת תעריף המכירה. ובמקום להשתמש ב24 מיליארד שברור שזה רק ההתחלה נצטרך הרבה פחות מזה. חוץ מזה שמדובר בהזנקת הכלכלה והכי חשוב הכסף הזה ילך לאנשים פרטיים ולא לפקידי חברת החשמל.
  • 3.
    לילי 09/06/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    רשות החשמל לא תיענש אם יהיה כישלון - גם לא יחלקו להם בונוסים אם הכל יעבוד טוב. אז למה שיתאמצו ???
  • 2.
    קמה 07/06/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    התיכנון העתידי הוא חילוט כול הכספים הנכנסים לארץ ממדינות זרות המיועדים לארגונים הפועלים נגד ישראל . כמו כן יגבה סכום כסף מכול שמאלן אנרכיסט עלוב וחמוץ
  • 1.
    עמירם 07/06/2023 15:47
    הגב לתגובה זו
    חח חברת חשמל זה הגוף הכי שודד במדינה הזאת כסף שלנו מה מאיפה
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.