המדינה תשקיע 21 מיליארד שקל במניעת תקלות החשמל הבאות- מאיפה יגיע הכסף?
אחרי שמאות אלפי ישראלים נותרו בלי חשמל בסוף השבוע האחרון, בעקבות העומס החריג והחשש שזה יהפוך לאירוע כמעט שגרתי בישראל - רשות החשמל פועלת כדי שלפחות עד שנת 2030 הסיפור הזה יסתיים. כולם מבינים שהזינוק בחשמל יימשך (גם בגלל גידול האוכלוסין וגם בגלל השימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים) ומפרסמת את תוכנית הפיתוח למקטע המסירה בשנים הבאות, עד שנת 2030. התוכנית המומלצת ע"י רשות החשמל תועבר לשר האנרגיה ולשר האוצר שיחליטו אם לאשר אותה.
מדובר בתוכנית שהוגשה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל לאחר שהופרדה מחברת החשמל, כאשר חברת החשמל היא זו שתבצע את הפרויקטים. אמנם בשבוע האחרון נגה וחברת החשמל פעלו בעיקר כדי לזרוק האחת על השנייה את האשמה על הפאשלה הגדולה באספקת החשמל - זו שלחה מייל, זו לא קיבלה אותו. זו ניסתה להרים טלפון והשנייה לא ענתה. גן ילדים ממש. אבל שתי החברות יצטרכו לקחת אחריות ולפעול ברצינות כדי לקדם את משק החשמל בישראל.
מי שהצליח לחמוק, לפחות חלקית, מהביקורת הציבורית, הוא שר האנרגיה ישראל כץ. לא ממש ברור איך הוא לא הקים חמ"ל חירום כבר באמצע השבוע שעבר כדי לפתור את הבעיה מראש. גם הוא בחר לזרוק אחריות - במקרה שלו על הממשלה הקודמת ולטעון שלא אישרה פרויקטים, למרות שתוכניות ופרוקייטים כאלה נמצאים על השולחן כבר כמה שנים (כלומר - גם בגלגול הקודם שלו בתפקיד).
אז מה יש בתוכנית החדשה?
רשת החשמל מחולקת לארבעה מקטעים: ייצור - החברות שמייצרות חשמל (חברת החשמל, אנרגיות מתחדשות ועוד), מסירה - קווי החשמל הגדולים שמעבירים את החשמל בין הערים, חלוקה - מעבר החשמל לתוך הערים הערים ואספקה - מונה החשמל בבית.- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- עובד במקורות מול עובד בחברת החשמל - מי מרוויח יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשות החשמל אומרים שהתכנית החדשה כוללת כ-440 פרויקטים שונים במטרה "לתת מענה לביקוש הגובר, לשיפור אמינות אספקת החשמל ובכך לסייע להפחתת דקות אי אספקה לצרכן ושרידות המערכת. בנוסף התכנית צפויה לשחרר את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, בעיקר מתקני הייצור המצויים או שיקומו בצפון הארץ ודרומה, ולהגדיל את התשובות החיוביות של המחלק לקליטתם, דבר שיאפשר קליטה מסיבית ומשמעותית של מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת החשמל".
מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו ומתחנות המיתוג ותחנות המשנה. התכנית צפויה להכפיל את כמותם של קוי 400 ק"ו בתוך 8 שנים ולהגדיל משמעותית רכיבים אחרים במערכת המסירה.
עלות של 21 מיליארד שקל - אבל "ישפיע על מחיר החשמל לצרכן באופן זניח", רק לא בטוח שזה נכון
העלות של התוכנית לשנים 2023-2030 מוערכת ב-19.5 מיליארד שקל, הכולל שילוב של הטמנת קווי מתח עליון וזאת בנוסף להשקעה של 4.7 מיליארד שקל עבור פרויקטים שכבר אושרו בעבר בתכנית הפיתוח עבור השנים 2018-2022. עם זאת, ברשות החשמל טוענים ש"תוכנית הפיתוח צפויה להשפיע על תעריף החשמל לצרכן הביתי באופן זניח".- "בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
ברשות מסבירים שהעלות של התוכנית תמומן מתעריף החשמל הקיים ומעבר לכך - מדובר בפריסת עלות לתקופה של 45 שנים. אל אולי על הנייר האמירה שההשפעה של התוכנית הנוכחית זניחה נכונה - הפרויקט הספציפי הזה אולי כבר מגולם בתוך מחירי החשמל הנוכחיים, אבל הרי צריך לבצע עוד תוכנית בשלושת המקטעים האחרים: ייצור, הולכה ואספקה, ולכן בסופו של דבר העלות תהיה גבוהה יותר ויכולה להתגלגל לצרכן. מעבר לכך - הרי הבעיות ברשת החשמל לא יסתיימו בשנת 2030: אוכלוסיית ישראל גדלה ויידרשו עוד השקעות רבות בשנים הבאות, ולכן האמירה שזה לא ישפיע על המחירים במקרה הטוב בעייתית.
עם זאת, ברשות החשמל מקווים שבסופו של דבר המחירים לצרכן יירדו, בעקבות כל הפעולות ואולי גם בזכות המעבר (החלקי) לאנרגיות מתחדשות. עכשיו כבר ברור לכולם שלא ניתן יהיה להסתמך בעיקר על האנרגיות המתחדשות שכן בסופ"ש האחרון היה אובך שמנע מחברות האנרגיה המתחדשות לספק את מלוא התפוקה האפשרית.
- 5.אליקים 17/06/2023 11:05הגב לתגובה זוההנהגה החרדית רוקנה את הקופה הציבורית
- אלקנה 18/06/2023 09:38הגב לתגובה זוהחרדים בוזזים את הקופה הציבורית
- 4.עובד סולאראדג 16/06/2023 06:05הגב לתגובה זוהפתרון פשוט כלכך! עידוד מסיבי של התקנת פנאלים סולארים פלוס סוללות ולא יהיה צורך בכלל ברשת חשמל חדשה. בנוסף לכך התקנת מתקני אגירה בכל עיר בהשקעת יזמים )ולא חסר כאלה) תפתור למעשה את כל הצורך בחידוש רשת ההולכה והייצור. היום למעשה אנחנו ממש זורקים עודפי ייתור במקום לאגור אותם ולהשתמש בהם בשעות השיא. העידוד צריך לבא בצורת העלאת תעריף המכירה. ובמקום להשתמש ב24 מיליארד שברור שזה רק ההתחלה נצטרך הרבה פחות מזה. חוץ מזה שמדובר בהזנקת הכלכלה והכי חשוב הכסף הזה ילך לאנשים פרטיים ולא לפקידי חברת החשמל.
- 3.לילי 09/06/2023 11:29הגב לתגובה זורשות החשמל לא תיענש אם יהיה כישלון - גם לא יחלקו להם בונוסים אם הכל יעבוד טוב. אז למה שיתאמצו ???
- 2.קמה 07/06/2023 20:14הגב לתגובה זוהתיכנון העתידי הוא חילוט כול הכספים הנכנסים לארץ ממדינות זרות המיועדים לארגונים הפועלים נגד ישראל . כמו כן יגבה סכום כסף מכול שמאלן אנרכיסט עלוב וחמוץ
- 1.עמירם 07/06/2023 15:47הגב לתגובה זוחח חברת חשמל זה הגוף הכי שודד במדינה הזאת כסף שלנו מה מאיפה
קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
