מעקב ביזפורטל

רשות ניירות ערך מבקשת מפז הבהרות בקשר לעסקה עם שפיר

פז לא העריכה נכון בספרים את עסקת מכירת בית הזיקוק לשפיר, כדי לייצר מצג של שווי גבוה לעסקה וליהנות מרישום חשבונאי מנופח; רשות ניירות ערך בודקת לצד שאלות טכניות שהגישה לחברה; אסיפת בעלי המניות שהיתה אמורה לאשר את העסקה נדחתה
נתנאל אריאל |

חברת הנפט פז נפט שמנוהלת ע"י ניר שטרן נאלצת לדחות בארבעה ימים את אסיפת בעלי המניות שנקבעה להיום וזה גם עשוי להשפיע על מועד פרסום הדוחות הכספיים. הסיבה לדחייה, כך נודע לביזפורטל, היא בחינת הבהרות של רשות ניירות ערך. מה רוצה הרשות מפז? החברה לא מדווחת, אבל הסיפור הוא התרגיל שפז ביצעה לכאורה וכן הבהרות טכניות שהתבקשו. צריך לזכור שפיצול כזה הוא נדיר ויש סביבו הרבה שאלות משפטיות, טכניות וחשבונאיות. 

הנה הסיפור של קביעת שווי בית הזיקוק: פז מכרה 15% ממניות בית הזיקוק שלה לשפיר הנדסה שפיר הנדסה 1.59%  פלוס אופציות תמורת 247 מיליון שקל. לכאורה, עסקה רגילה של הצפת ערך. אבל כפי שניתחנו כאן בביזפורטל, הסיפור אחר לגמרי: פז בעצם 'מחזיקה' את השווי של בית הזיקוק בספרים בשווי גבוה יותר מהמציאות באמצעות העסקה הזו על סמך הערכת שווי, שלא פורסמה בזמן אמת. אז אפשר לסמוך בעיניים עצומות על אותו מעריך ואפשר גם להניח בהסתברות גבוהה שהשווי היה גבוה מדי, כשהמוקד כאן הוא בחלקות ערך ההשקעה בין המניות לבין האופציות. 

על פי ההסכם בין החברות, שפיר שילמה על המניות והאופציות לפי החלוקה הבאה - 218 מיליון שקל על המניות (15% בחברה) ורק עוד 29 מיליון שקל על אופציות שיעלו את שפיר לאחזקה של 65% בבית הזיקוק. בקיצור - לכאורה אפשר להניח בוודאות די גדולה שהחלוקה הזו לא סבירה. אופציה ל-50% בבית הזיקוק שווה הרבה כסף, לפחות 100 מיליון שקל אילו פז הייתה מוכרת את זה בשוק. זו אופציה ל-5 שנים, אז יש סיכון אבל גם עם סיכויים גבוהים להרוויח מאות מיליוני שקלים. אם הולכים לשווי שפז מעניקה לבית הזיקוק - 1.23 מיליארד שקל, אז מדובר ברווח פנומנלי למחזיק האופציה. אז אופציה כזו נמכרת במסגרת העסקה רק ב-29 מיליון שקל. לא הגיוני. לא סביר וכעת מתברר שגם לדעתה של רשות ניירות ערך יש כאן מקום לבחינה. עם זאת, חשוב להדגיש כי רשות ניירות ערך לא נוהגת לפסול חוות דעת של מעריך שווי אובייקטיבי לכאורה, ולרוב מתדיינת מול רואי החשבון במסגרת הדוח הכספי. כלומר, עסקה כזו יכולה לעבור, להגיע לדוח הכספי, ושם רואי החשבון ייבחן אם יש להציג את העסקה לפי השווי שהציג מעריך השווי. כאן, אם לא תהיה מחיקה, עשויה הרשות להתערב באופן נוקשה יותר.

הנה הניתוח המלא שנכתב כאן באתר באותם ימים: 

אז למה פז רושמת את העסקה בצורה כזו? היא רצתה להציג לציבור מספרים יפים בדוחות שלה. רואי החשבון לרוב אומרים אמןאמן על דברי החברה והערכת השווי, ומסכימים להערכה של המעריך. אם ההערכה של המעריך החיצוני נרשמת בספרים כמו שהיא אז השווי הוא 1.23 מיליארד שקל. זה לא משפיע תזרימית על החברה (לא זז כסף) אבל זה משפיע על המספרים ואולי גם על שורת הרווח (רווח ההון מהעסקה - השבחה). ככל שפז מציגה שווי גבוה יותר בעסקה - כך הרווח החשבונאי גדול יותר בתוצאות שהציבור רואה.

אז מעבר לניסיון להראות מספרים יפים יותר ממה שכנראה יש בפועל, העסקה מבחינתה של פז היא סבירה. לא עסקה מצוינת אבל גם לא גרועה. רק שכדאי לתת למשקיעים מספרים מדויקים ואת שיפור הנראות להשאיר ליח"צ, אבל מחוץ לדוחות הכספיים.

צריך גם לזכור - פז היא חברה טובה, ללא גרעין שליטה, המוסדיים מחזיקים בה (כ-44%). לא סתם סאמיט סאמיט -0.9%  של זהר לוי נכנסה ועלתה ל-10% במניית פז. לא סתם פרשמרקט התמזגה פנימה (והאחים אמיר שקיבלו הרבה כסף החליטו לממש את האחזקות שלהם בחברה ולחפש השקעות חדשות). מניית פז נסחרת במחיר של 354.1 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 3.935 מיליארד שקל, לאחר שמתחילת השנה היא איבדה 15.5% מערכה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט
צילום: iStock

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר

הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופק

ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.


במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.


הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.


שמונת היצרנים המרכזיים – ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.

הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.