אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

1.1 מיליארד שקל למדינה ב-2020 מתמלוגי הגז: צפי ל-10 מיליארד בעשור

גידול של כ-30% בתמלוגי הגז הטבעי - עלייה של כ-50% בסך ההפקה מהמאגרים הגדולים בישראל, אם כי ב'תמר' דווקא חלה ירידה
נתנאל אריאל | (4)

בעקבות חיבור מאגר לוויתן והייצוא למצרים וירדן גבה משרד האנרגיה בשנת 2020 מתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים כ-1.1 שקל, כך מדווח משרד האנרגיה.

 

על פי דו"ח ההכנסות של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד נרשמו הכנסות של 1.105 מיליארד שקל מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים., עלייה של 241 מיליון שקל לעומת 2019.

 

החלק העיקרי מההכנסות ב-2020 מגיע מתמלוגי הגז הטבעי, אשר הסתכמו בכ-1.09 מיליארד שקל, עלייה של כ-29.6% לעומת 2019. העלייה  נובעת מגידול של 48.4% בסך ההפקה של הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים בישראל, כתוצאה מתחילת ההפקה ממאגר "לוויתן" בסוף 2019. חיבור מאגר "לוויתן" הביא לגידול משמעותי בייצוא הגז הטבעי, בעקבות התחלה של ייצוא הגז הטבעי למצרים והגדלה באופן משמעותי של הייצוא לירדן.

 

מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-592 מיליון שקל, מקורם בגז הטבעי מחזקת "תמר", סכום המשקף הפקה של כ-8.27BCM גז טבעי. מדובר בירידה בהכנסות בשיעור של כ-29.2% לעומת 2019, הנובעת מהירידה במחירי הגז הטבעי, ירידה שצפויה להמשיך, זאת לאור התפתחות תחרות משמעותית במשק הגז הטבעי.

על פי משרד האנרגיה "מבחינת מחיר הגז הטבעי של חודש דצמבר 2020 לעומת חודש דצמבר 2019, ניתן לראות כי הירידה במחיר הגז הטבעי מאוד משמעותית. מחיר הגז הטבעי הממוצע המשוקלל ליחידת חום שהופקה ממאגר "תמר" בחודש דצמבר 2020 היה 4.8 דולר, לעומת 5.512 דולר בחודש דצמבר 2019 (ירידה של כ-13%). במונחים שקליים, הירידה חדה עוד יותר. לירידות אלה השפעה גדולה על מחירי החשמל בישראל. הירידה בכמויות ההפקה של מאגר "תמר" נובעת מירידה בכמויות המכירה לחברת החשמל, שהעבירה חלק מרכישותיה למאגר "לוויתן"."

 

על פי הנתונים, ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי ממאגר "לוויתן" בשנת 2020, הסתכמו בכ-499 מיליון שקל, סכום המשקף הפקה של כ-7.32 BCM. ההכנסות מתמלוגים שמקורם בייצוא הסתכמו ב-273 מיליון שקל ומהווים כ-54.7% מסך התמלוגים ממאגר "לוויתן". בנוסף לתמלוגי הגז הטבעי, נרשמו ב-2020 הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-8.7 מיליון שקל והכנסות של כ-4.9 מיליון שקל מאגרות. במשרד האנרגיה צופים עלייה נוספת בהכנסות מתמלוגים בשנת 2021 לכ-1.15 מיליארד שקל.

 

בנוסף לתמלוגים שגבה משרד האנרגיה בגין הגז הטבעי והמחצבים, גבתה המדינה גם מיסי חברות ולראשונה השנה גם מס רווחים ומשאבי טבע ("מס ששינסקי") עבור הגז הטבעי. ההכנסות מ"מס ששינסקי" צפויות להיות מעל מיליארד שקל בשנת 2021, לפי הערכות של רשות המיסים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יובל ש 04/03/2021 14:05
    הגב לתגובה זו
    לשר הגז המביך לספר לנו מה היה הרווח של המונפול, בדיוק באותם זמנים. וגם, אם אפשר ולא קשה, לספר מה גובה הסובסידיות למונופול הגז.
  • 3.
    שפוי 03/03/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    ביבי טען לפני מספר שנים שמדובר בחגיגה לאומית שכן הציבור ירוויח מהתגליות
  • 2.
    אלמוג 03/03/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
    להכניס כסף לקופת המפלגות, רעיון אדיר.אז אולי ניראה עוד כמה מערכות בחירות השנה.
  • 1.
    לא עדיף שישלמו את המס כבר מס בדולרים? ממילא צריך כסף לקנית מטוסים. (ל"ת)
    אלמוג 03/03/2021 10:46
    הגב לתגובה זו
אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.

אנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאןאנרג'יאן. קרדיט: אנרג'יאן

אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981

ענקית האנרגיה האמריקאית מצטרפת לאנרג'יאן ול-HelleniQ Energy בזיכיון בלוק 2 שבצפון־מערב יוון; אנרג'יאן תחזיק ב-30% ותנהל את שלב החיפושים; הקידוח צפוי להתחיל בסוף 2026

רן קידר |

חברת אנרג'יאן אנרג'יאן 7.84%  , הנסחרת בבורסות לונדון ותל אביב, הודיעה על חתימת הסכם שותפות אסטרטגי בזיכיון בלוק 2 שבצפון-מערב הים היווני, עם ענקית האנרגיה האמריקאית אקסון מוביל Exxon Mobil Corp.  ועם HelleniQ Energy היוונית. ההסכם נחתם בטקס רשמי שנערך באתונה, במעמד ראש ממשלת יוון ובכירי החברות, והוא נחשב לאחת העסקאות הבולטות בתחום חיפושי הגז באזור הים התיכון בשנים האחרונות.

במסגרת ההסכם, אנרג’יאן תחזיק ב-30% מהזיכיון ותשמש כמפעילה בשלב החיפושים, שתכלול את תכנון וביצוע הקידוח הימי. אקסון מוביל תחזיק ב-60% מהזיכיון ותהיה שותפה פעילה כבר משלב ההיערכות הראשוני, ואילו HelleniQ Energy מקבוצת Hellenic Petroleum תחזיק ב-10% הנותרים.

על פי ההבנות בין הצדדים, במידה ותתגלה תגלית גז משמעותית, תעבור ההובלה בשלב הפיתוח לידי אקסון מוביל, שתהיה אחראית על מימוש הפוטנציאל המסחרי של המאגר. השלמת העסקה כפופה עדיין לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים בשוק האנרגיה.

בלוק 2 ממוקם בסמוך לגבול הימי שבין יוון לאיטליה, ונחשב כיום לזיכיון המתקדם ביותר במדינה מבחינת מוכנות לקידוח. מדובר באזור בעל פוטנציאל גבוה לאיתור גז טבעי, אשר עשוי לשנות את מפת האנרגיה של יוון ואף של האזור כולו. הקידוח הראשון צפוי להתחיל בסוף 2026 או בתחילת 2027, לאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים והארכת שלב החיפושים לצורך עמידה בלוחות הזמנים.


                        מפת האזור. קרדיט: אנרג'יאן 

מדובר למעשה בקידוח החיפושי הימי הראשון ביוון מאז שנת 1981, אז התגלה שדה קטאקולו שבמערב המדינה. מאז, בוצעו ביוון רק קידוחי הפקה, כולם על ידי אנרג’יאן בשדה פרינוס. בלוק 2 נחשב גם למבנה הימי הלא נחקר הגדול ביותר בים התיכון, והפוטנציאל שלו עשוי לחזק את ביטחון האנרגיה של יוון ושל אירופה כולה.