1.1 מיליארד שקל למדינה ב-2020 מתמלוגי הגז: צפי ל-10 מיליארד בעשור
בעקבות חיבור מאגר לוויתן והייצוא למצרים וירדן גבה משרד האנרגיה בשנת 2020 מתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים כ-1.1 שקל, כך מדווח משרד האנרגיה.
על פי דו"ח ההכנסות של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד נרשמו הכנסות של 1.105 מיליארד שקל מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים., עלייה של 241 מיליון שקל לעומת 2019.
החלק העיקרי מההכנסות ב-2020 מגיע מתמלוגי הגז הטבעי, אשר הסתכמו בכ-1.09 מיליארד שקל, עלייה של כ-29.6% לעומת 2019. העלייה נובעת מגידול של 48.4% בסך ההפקה של הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים בישראל, כתוצאה מתחילת ההפקה ממאגר "לוויתן" בסוף 2019. חיבור מאגר "לוויתן" הביא לגידול משמעותי בייצוא הגז הטבעי, בעקבות התחלה של ייצוא הגז הטבעי למצרים והגדלה באופן משמעותי של הייצוא לירדן.
מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-592 מיליון שקל, מקורם בגז הטבעי מחזקת "תמר", סכום המשקף הפקה של כ-8.27BCM גז טבעי. מדובר בירידה בהכנסות בשיעור של כ-29.2% לעומת 2019, הנובעת מהירידה במחירי הגז הטבעי, ירידה שצפויה להמשיך, זאת לאור התפתחות תחרות משמעותית במשק הגז הטבעי.
על פי משרד האנרגיה "מבחינת מחיר הגז הטבעי של חודש דצמבר 2020 לעומת חודש דצמבר 2019, ניתן לראות כי הירידה במחיר הגז הטבעי מאוד משמעותית. מחיר הגז הטבעי הממוצע המשוקלל ליחידת חום שהופקה ממאגר "תמר" בחודש דצמבר 2020 היה 4.8 דולר, לעומת 5.512 דולר בחודש דצמבר 2019 (ירידה של כ-13%). במונחים שקליים, הירידה חדה עוד יותר. לירידות אלה השפעה גדולה על מחירי החשמל בישראל. הירידה בכמויות ההפקה של מאגר "תמר" נובעת מירידה בכמויות המכירה לחברת החשמל, שהעבירה חלק מרכישותיה למאגר "לוויתן"."
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים, ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי ממאגר "לוויתן" בשנת 2020, הסתכמו בכ-499 מיליון שקל, סכום המשקף הפקה של כ-7.32 BCM. ההכנסות מתמלוגים שמקורם בייצוא הסתכמו ב-273 מיליון שקל ומהווים כ-54.7% מסך התמלוגים ממאגר "לוויתן". בנוסף לתמלוגי הגז הטבעי, נרשמו ב-2020 הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-8.7 מיליון שקל והכנסות של כ-4.9 מיליון שקל מאגרות. במשרד האנרגיה צופים עלייה נוספת בהכנסות מתמלוגים בשנת 2021 לכ-1.15 מיליארד שקל.
בנוסף לתמלוגים שגבה משרד האנרגיה בגין הגז הטבעי והמחצבים, גבתה המדינה גם מיסי חברות ולראשונה השנה גם מס רווחים ומשאבי טבע ("מס ששינסקי") עבור הגז הטבעי. ההכנסות מ"מס ששינסקי" צפויות להיות מעל מיליארד שקל בשנת 2021, לפי הערכות של רשות המיסים.
- 4.יובל ש 04/03/2021 14:05הגב לתגובה זולשר הגז המביך לספר לנו מה היה הרווח של המונפול, בדיוק באותם זמנים. וגם, אם אפשר ולא קשה, לספר מה גובה הסובסידיות למונופול הגז.
- 3.שפוי 03/03/2021 12:22הגב לתגובה זוביבי טען לפני מספר שנים שמדובר בחגיגה לאומית שכן הציבור ירוויח מהתגליות
- 2.אלמוג 03/03/2021 10:49הגב לתגובה זולהכניס כסף לקופת המפלגות, רעיון אדיר.אז אולי ניראה עוד כמה מערכות בחירות השנה.
- 1.לא עדיף שישלמו את המס כבר מס בדולרים? ממילא צריך כסף לקנית מטוסים. (ל"ת)אלמוג 03/03/2021 10:46הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
