1.1 מיליארד שקל למדינה ב-2020 מתמלוגי הגז: צפי ל-10 מיליארד בעשור
בעקבות חיבור מאגר לוויתן והייצוא למצרים וירדן גבה משרד האנרגיה בשנת 2020 מתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים כ-1.1 שקל, כך מדווח משרד האנרגיה.
על פי דו"ח ההכנסות של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד נרשמו הכנסות של 1.105 מיליארד שקל מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי והמחצבים., עלייה של 241 מיליון שקל לעומת 2019.
החלק העיקרי מההכנסות ב-2020 מגיע מתמלוגי הגז הטבעי, אשר הסתכמו בכ-1.09 מיליארד שקל, עלייה של כ-29.6% לעומת 2019. העלייה נובעת מגידול של 48.4% בסך ההפקה של הגז הטבעי מהמאגרים הגדולים בישראל, כתוצאה מתחילת ההפקה ממאגר "לוויתן" בסוף 2019. חיבור מאגר "לוויתן" הביא לגידול משמעותי בייצוא הגז הטבעי, בעקבות התחלה של ייצוא הגז הטבעי למצרים והגדלה באופן משמעותי של הייצוא לירדן.
מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-592 מיליון שקל, מקורם בגז הטבעי מחזקת "תמר", סכום המשקף הפקה של כ-8.27BCM גז טבעי. מדובר בירידה בהכנסות בשיעור של כ-29.2% לעומת 2019, הנובעת מהירידה במחירי הגז הטבעי, ירידה שצפויה להמשיך, זאת לאור התפתחות תחרות משמעותית במשק הגז הטבעי.
על פי משרד האנרגיה "מבחינת מחיר הגז הטבעי של חודש דצמבר 2020 לעומת חודש דצמבר 2019, ניתן לראות כי הירידה במחיר הגז הטבעי מאוד משמעותית. מחיר הגז הטבעי הממוצע המשוקלל ליחידת חום שהופקה ממאגר "תמר" בחודש דצמבר 2020 היה 4.8 דולר, לעומת 5.512 דולר בחודש דצמבר 2019 (ירידה של כ-13%). במונחים שקליים, הירידה חדה עוד יותר. לירידות אלה השפעה גדולה על מחירי החשמל בישראל. הירידה בכמויות ההפקה של מאגר "תמר" נובעת מירידה בכמויות המכירה לחברת החשמל, שהעבירה חלק מרכישותיה למאגר "לוויתן"."
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- אקונרג’י: גיוס מוסדי, כניסה לגרמניה ותשואות עודפות בשוק האירופי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים, ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי ממאגר "לוויתן" בשנת 2020, הסתכמו בכ-499 מיליון שקל, סכום המשקף הפקה של כ-7.32 BCM. ההכנסות מתמלוגים שמקורם בייצוא הסתכמו ב-273 מיליון שקל ומהווים כ-54.7% מסך התמלוגים ממאגר "לוויתן". בנוסף לתמלוגי הגז הטבעי, נרשמו ב-2020 הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-8.7 מיליון שקל והכנסות של כ-4.9 מיליון שקל מאגרות. במשרד האנרגיה צופים עלייה נוספת בהכנסות מתמלוגים בשנת 2021 לכ-1.15 מיליארד שקל.
בנוסף לתמלוגים שגבה משרד האנרגיה בגין הגז הטבעי והמחצבים, גבתה המדינה גם מיסי חברות ולראשונה השנה גם מס רווחים ומשאבי טבע ("מס ששינסקי") עבור הגז הטבעי. ההכנסות מ"מס ששינסקי" צפויות להיות מעל מיליארד שקל בשנת 2021, לפי הערכות של רשות המיסים.
- 4.יובל ש 04/03/2021 14:05הגב לתגובה זולשר הגז המביך לספר לנו מה היה הרווח של המונפול, בדיוק באותם זמנים. וגם, אם אפשר ולא קשה, לספר מה גובה הסובסידיות למונופול הגז.
- 3.שפוי 03/03/2021 12:22הגב לתגובה זוביבי טען לפני מספר שנים שמדובר בחגיגה לאומית שכן הציבור ירוויח מהתגליות
- 2.אלמוג 03/03/2021 10:49הגב לתגובה זולהכניס כסף לקופת המפלגות, רעיון אדיר.אז אולי ניראה עוד כמה מערכות בחירות השנה.
- 1.לא עדיף שישלמו את המס כבר מס בדולרים? ממילא צריך כסף לקנית מטוסים. (ל"ת)אלמוג 03/03/2021 10:46הגב לתגובה זו
דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.
דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם
אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.
המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.
במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל.
ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה.
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- הפניקס ולוזון מעמיקים את ההחזקה בדוראד - ואדלטק מאבדת את יכולת הבלימה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.
