איתן מאיר, יו"ר תמר פטרוליום
צילום: שני נחמיאס

תמר פטרוליום: איתן מאיר מונה ליו"ר הדירקטוריון

מאיר, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל עיריית ירושלים, ייכנס לתפקידו בחברה המחזיקה בזכויות באתרי הגז תמר ודלית בתחילת ינואר 2020
ארז ליבנה | (2)

יום חדש מאיר: הדירקטוריון של חברת תמר פטרוליום 0.4% , הודיעה על בחירתו של אל"מ (במיל.) איתן מאיר ליו"ר הדירקטוריון, במקומו של רן אפרתי. תמר מחזיקה ב-16.75% מהזכויות בחזקת תמר ובחזקת דלית.

מאיר, שבתפקידו האחרון כיהן כ-11 שנים כמנכ"ל דליה אנרגיות כוח, ייכנס לתפקיד ב-1 בינואר 2020, בהמשך לאישור שהתקבל באסיפת בעלי המניות למינויו כדירקטור ולתנאי כהונתו בחברה. למאיר ניסיון ניהולי בתכנון, הקמה וניהול אירגונים פרויקטים ותהליכים מורכבים בצה"ל, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. בתפקידו האחרון כיהן מאיר כמנכ"ל דליה אנרגיות כוח בע"מ במשך 11 שנים.

 

במסגרת תפקיד זה היה אמון מאיר על ניהול תיכנון, הקמה ותפעול של תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל לייצור חשמל בהיקף של 900 MV, כחלק מפתיחת משק החשמל לתחרות. מכוח תפקידו קיים מאיר עבודה שוטפת ורציפה מול גורמי ממשל ורגולציה וכן הוביל את פעילותה המסחרית של דליה, ובכלל זה ניהול מו"מ עם גורמים מסחריים בארץ ומחוצה לה, חתימת הסכמים וניהול ובקרה שוטפים.

 

קודם לכך, כיהן מאיר כמנכ"ל עיריית ירושלים. במסגרת תפקידו זה ניהל מאיר כ-7000 עובדים והוביל פרויקטים בהיקפים נרחבים בעיר ובראשם ניהול הקמת הרכבת הקלה בעיר. מאיר הוא אל"מ (מיל') בעל תואר MA במדעי המדינה במסגרת המכללה לביטחון לאומי של צה"ל, ותואר BA בהיסטוריה של המזרח התיכון, שניהם מאוניברסיטת חיפה.

 

רן אפרתי, יו"ר תמר פטרוליום: "הידע והניסיון העשיר של מאיר בתחום האנרגיה והתשתיות יתרמו רבות להמשך פיתוח מאגר תמר, לניצול מרבי של מקורות האנרגיה ולביסוס יתרונה התחרותי והעסקי של תמר פטרוליום לטובת בעלי המניות והציבור". 

 

איתן מאיר, היו"ר הנכנס: "אני בטוח שבכוחות משותפים נדע להוביל את תמר פטרוליום להמשך הצלחה בסביבה תחרותית ועסקית משתנה. בפני תמר פטרוליום אתגרים רבים והזדמנויות רבות שעשויות להבטיח את העצמאות האנרגטית של המשק בישראל לשנים קדימה".      

 

תמר פטרוליום עוסקת במכירה של גז טבעי המופק ממאגר תמר ללקוחות שונים, ובעיקר לחברת חשמל לישראל, ללקוחות תעשייתיים, ליצרני חשמל פרטיים וכן לחברות שיווק של גז טבעי. החברה עוסקת במכירה של קונדנסט המופק מפרויקט תמר לפז זיקוק אשדוד ובקידום הרחבת מערך ההפקה של פרויקט תמר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 18/11/2019 10:09
    הגב לתגובה זו
    תמר פטרוליום היינה חברת החזקת מניות ללא תוכן ביצועי . לתפקיד זה מתאים מנהל פיננסי אחד כנאמן .
  • צריך לפקח על המפעיל-נובל (ל"ת)
    לא נכון 18/11/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.