איתן מאיר, יו"ר תמר פטרוליום
צילום: שני נחמיאס

תמר פטרוליום: איתן מאיר מונה ליו"ר הדירקטוריון

מאיר, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל עיריית ירושלים, ייכנס לתפקידו בחברה המחזיקה בזכויות באתרי הגז תמר ודלית בתחילת ינואר 2020
ארז ליבנה | (2)

יום חדש מאיר: הדירקטוריון של חברת תמר פטרוליום 0.87% , הודיעה על בחירתו של אל"מ (במיל.) איתן מאיר ליו"ר הדירקטוריון, במקומו של רן אפרתי. תמר מחזיקה ב-16.75% מהזכויות בחזקת תמר ובחזקת דלית.

מאיר, שבתפקידו האחרון כיהן כ-11 שנים כמנכ"ל דליה אנרגיות כוח, ייכנס לתפקיד ב-1 בינואר 2020, בהמשך לאישור שהתקבל באסיפת בעלי המניות למינויו כדירקטור ולתנאי כהונתו בחברה. למאיר ניסיון ניהולי בתכנון, הקמה וניהול אירגונים פרויקטים ותהליכים מורכבים בצה"ל, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי. בתפקידו האחרון כיהן מאיר כמנכ"ל דליה אנרגיות כוח בע"מ במשך 11 שנים.

 

במסגרת תפקיד זה היה אמון מאיר על ניהול תיכנון, הקמה ותפעול של תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל לייצור חשמל בהיקף של 900 MV, כחלק מפתיחת משק החשמל לתחרות. מכוח תפקידו קיים מאיר עבודה שוטפת ורציפה מול גורמי ממשל ורגולציה וכן הוביל את פעילותה המסחרית של דליה, ובכלל זה ניהול מו"מ עם גורמים מסחריים בארץ ומחוצה לה, חתימת הסכמים וניהול ובקרה שוטפים.

 

קודם לכך, כיהן מאיר כמנכ"ל עיריית ירושלים. במסגרת תפקידו זה ניהל מאיר כ-7000 עובדים והוביל פרויקטים בהיקפים נרחבים בעיר ובראשם ניהול הקמת הרכבת הקלה בעיר. מאיר הוא אל"מ (מיל') בעל תואר MA במדעי המדינה במסגרת המכללה לביטחון לאומי של צה"ל, ותואר BA בהיסטוריה של המזרח התיכון, שניהם מאוניברסיטת חיפה.

 

רן אפרתי, יו"ר תמר פטרוליום: "הידע והניסיון העשיר של מאיר בתחום האנרגיה והתשתיות יתרמו רבות להמשך פיתוח מאגר תמר, לניצול מרבי של מקורות האנרגיה ולביסוס יתרונה התחרותי והעסקי של תמר פטרוליום לטובת בעלי המניות והציבור". 

 

איתן מאיר, היו"ר הנכנס: "אני בטוח שבכוחות משותפים נדע להוביל את תמר פטרוליום להמשך הצלחה בסביבה תחרותית ועסקית משתנה. בפני תמר פטרוליום אתגרים רבים והזדמנויות רבות שעשויות להבטיח את העצמאות האנרגטית של המשק בישראל לשנים קדימה".      

 

תמר פטרוליום עוסקת במכירה של גז טבעי המופק ממאגר תמר ללקוחות שונים, ובעיקר לחברת חשמל לישראל, ללקוחות תעשייתיים, ליצרני חשמל פרטיים וכן לחברות שיווק של גז טבעי. החברה עוסקת במכירה של קונדנסט המופק מפרויקט תמר לפז זיקוק אשדוד ובקידום הרחבת מערך ההפקה של פרויקט תמר.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 18/11/2019 10:09
    הגב לתגובה זו
    תמר פטרוליום היינה חברת החזקת מניות ללא תוכן ביצועי . לתפקיד זה מתאים מנהל פיננסי אחד כנאמן .
  • צריך לפקח על המפעיל-נובל (ל"ת)
    לא נכון 18/11/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.