נפט-גז

כלל פיננסים: "המכתב של לנדאו זה לא דרמטי, הערכה היא שיהיה יצוא מתמר"

ישראמקו מאבדת כעת 1.6% ואבנר יורדת 1.4%. "להערכתנו, כוונת המכתב היא לאסור על יצוא גז מתמר בכדי לוודא שלוויתן יחובר לחוף"
יוסי פינק | (16)

שר האנרגיה עוזי לנדאו שיגר אתמול מכתב לשותפות במאגר 'תמר' בו הוא מתריע בפניהן שלא לחתון על הסכמי ייצוא (לכתבה המלאה). המכתב נשלח לאחר סגירת המסחר והבוקר מניות הגז הגדולות נסחרות תחת לחץ, ישראמקו יהש יורדת 1.6% ואבנר יהש מאבדת 1.4%. עם זאת, ירון זר מכלל פיננסים הוציא היום התייחסות לפיה "אין חדשות דרמטיות במכתב של לנדאו".

בהתייחסות כותב זר כי "להערכתנו, כוונת המכתב היא לאסור על יצוא גז מתמר בכדי לוודא שלוויתן יחובר לחוף. אם דוח צמח יאושר ולוויתן יחובר לחוף, אזי אפשר יהיה לייצא מתמר ולוויתן. אנו חוזרים על הערכתנו כי יהיה יצוא גז טבעי ממאגרי תמר ולוויתן."

עוד כותב זר, כי "המכתב נובע מדחייה באישור דוח צמח דוח צמח אמור להגביל את כמות הגז המותרת ליצוא מישראל. בשל הבחירות שהתקיימו בינואר עדיין לא אושר דוח צמח. כלומר, המצב החוקי הנוכחי הוא שניתן לייצא את מלוא הגז מישראל. בשלב זה הדרך החוקית היחידה למנוע מצב תיאורטי של יצוא מלוא הגז מישראל הינה הפעלת סעיף 33. לפיכך, שר האנרגיה נוהג באחריות ומפעיל את סעיף 33, אבל להערכתנו הכוונה היא עד לאישור של דוח צמח."

"המכתב אינו סותר את דוח צמח, דוח צמח קבע כי היצוא הינו אמצעי להבטחת אספקת גז למשק המקומי. בנוסף, דוח צמח יוצר אפליה בין מאגרים לפי גודלם, אך אינו מפלה בין מאגרי תמר ולוויתן, כך ששניהם יוכלו לייצא. להערכתנו, כוונת המכתב מאתמול אינה להפלות בין תמר ולוויתן אלא פשוט לוודא כי גם לוויתן יחובר לחוף."

"הלחץ על הבעלים של לוויתן עובר דרך תמר, בסה"כ אינטרס משותף של המדינה ושל הבעלים של מאגר לוויתן הינו שלוויתן יחובר לישראל. יחד עם זאת, המכתב של לנדאו צפוי להמריץ את לוויתן להתחבר לחוף בהקדם אחרת היצוא של תמר יתעכב."

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הכי ותיק 38 13/03/2013 21:56
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים את האמת כל הגז מ תמר מכור כבר לדור הבא בארץ הקודש אז....למה למה לבלבל את המוח הבעיה האמתית זה בלויתן כאשר למושקעי רציו אן את הרזרבות הדרושות להשקעה כמו לתשובה וחבורתו מה שאומר מכירת רוב הזכויות ב לויתן לחברה זרה שעדיין בודקת בזהירות את האופציה ואפשרות שניה אי עמידה בחוזה פתוח בגלל מחסור במזומנים ועל פי דין יחלטו הזכויות לטובת נובל /תשובה
  • 11.
    רק רציו.היא המלכה. התחילה את הפריצה ותמשיך !!! (ל"ת)
    רציו-נל 13/03/2013 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ל - 1,5,6,9 אולי תלמדו עברית לפני שאתם מגיבים כאן! (ל"ת)
    אליעזר בן יהודה 13/03/2013 12:23
    הגב לתגובה זו
  • שלמה 13/03/2013 17:22
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא יודעים עברית אתה לא יודיע לתמקד בנושה
  • 9.
    שלמה 13/03/2013 11:52
    הגב לתגובה זו
    לנדאו חייב להתנגד בשבל להצדיק את תפקידו בלבד הממשלה חייבת להסקים .והחשוב יצאו מכניס כסף ותגמולים ממסים
  • 8.
    כלל פיננסים שלחו יותר אנשים לכלא מש"ס (ל"ת)
    hh 13/03/2013 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לנדאו רוצה להישאר במשרה, לכן מראה נוכחות, מיותר (ל"ת)
    להראות שהוא נמצא 13/03/2013 11:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    zdh 13/03/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    סימו לב כלל פיננסים עושים כל שביכולתם שישרמקו תירד פחות ממש מושקעים הנוכלים האלה בישרמקו לכן ירון זר כל הזמן מל כלך על רציו נוכלים איפה הראשות מקבלים ים של כסף ולא עושים סדר שם הגיברת לבנון תיתאוררי משנתך גיברתי כלל פיננסים וירון זר לבית המישפט על הנזק שהם גורמים למשקיעי סקטור הגז
  • 5.
    גורג 13/03/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
    רציו לא שיכת לתמר למה גם רציו יורדת מי כלל פיננסים וירון זר בכל אפון מורידים את רציו גם מה השינאה הזאת שיש על רציו כלל פיננסים מישהו מהמשקיעים הרגו לכם ולירון זר מישהו כזה ליכלוך איך אפשר איפה הראשות לנירות ערך מה הם לא רואים את מהלך המיסחר הנוכלי הזה על רציו
  • זה לא יעזור להם הירידות זמניות לא להתרגש לאסוף (ל"ת)
    שמוליק 13/03/2013 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עוד מספר שבועות חגיגה - תמר מזרימה גז! (ל"ת)
    אבי 13/03/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 13/03/2013 11:00
    הגב לתגובה זו
    עם כה הרבה קשקשת בעינין הגז, לא ימצא משקיע שיהיה מוכן להשקיע בגז בישראל! ללא משקיעים זרים, האם ישראל יכולה לגייס את הכספים העצומים הדרושים לפתח את המאגרים? בשום פנים ואופן! האם החוכמולוגים הישראלים שגרמו לעיקוב של כשנה באספקת הגז מתמר רוצים לשפר השגים אלה? התנהלות בירוקרטית זו תבריח כל משקיע זר. ראו כמה שימנה המדינה את אינטל כדי להכנס לק. גת. יתכן ולנדאו חושש מליברמן שיתן לו בעיטה ויכניס במקומו למשרד את יאיר שמיר, כל הסיכויים שכך יעשה. תמשיכו לברבר , לאזרחי ישראל יש מספיק כסף לשלם עבור החשמל ולמפעלים האחרים אין בעיה לרכוש דלק יקר. אין תחרות בסחר העולמי.
  • 2.
    דן 13/03/2013 10:59
    הגב לתגובה זו
    את מי מענין מה הוא אומר
  • 1.
    זיו 13/03/2013 10:46
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אנחנו מבינים כלל פיננסים מושקעים אם ירון זר בישרמקו ואבנר ודלק לכן אם כל הזמן החפישו את רציו אך למעשה זאת רציו שתלך ליצוא כלל פיננסים אנטרסנטים ממש בושה חבר תהשקעות תוכלו את הקובע עכשיו תמר אך ורק לישראל ניחתמו הסכמים וחוזים אם כל החברות בארץ תמר לא ליצוא רק רציו הליותן ליצוא כלל פיננסים אלק וירון זר הניכל
  • גזוז 13/03/2013 11:08
    הגב לתגובה זו
    1. למד לכתוב עיברית נכון וללא שגיאות. 2. אתה מבין בכלל מה אתה כותב? מומחה לגז. 3. בגלל כמוך כך אנו נראים.
  • זיו אפשר תרגום? (ל"ת)
    חכם חנוכה 13/03/2013 11:08
    הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.