הישראלים מחפשים הכנסה נוספת: כך הפלטפורמות הדיגיטליות הופכות למקור פרנסה

כמה אפשר להרוויח מהכנסה נוספת של כמה שעות בשבוע, באיזה מקצועות-תפקידים מדובר, והאם ה-AI יפריע לכם או דווקא יעזור לכם בפרנסה הצדדית?

עמית בר | (2)

המשכורת כבר לא ממש מספיקה? זו לא רק תחושה – זו המציאות. מחירי השכירות מטפסים, קניות בסופר דורשות תכנון קפדני, והאינפלציה ממשיכה לנגוס בכיס. הישראלים, כמו תמיד, לא נשארים חסרי מעש: יותר ויותר אנשים מחפשים דרכים להביא הכנסה נוספת – כזו שגמישה, נוחה, ולא דורשת משרה נוספת במשרד או מאמץ על-אנושי. הכל נעשה מהטלפון, מהבית, או תוך כדי החיים, והפלטפורמות הדיגיטליות הפכו למנוע של ממש לפרנסה צדדית. הנה סיפור על איך זה קורה, למה זה כל כך משחרר, וכמה באמת אפשר להרוויח.

מהפכת ההכנסה הצדדית: לא רק כסף, גם שליטה

הרעיון פשוט – במקום לחכות להעלאת שכר או לקוות שהמחירים יירדו, לוקחים את העניינים לידיים. זה לא בהכרח על עבודה שנייה קבועה, אלא על משהו שמתאים לחיים: תרגום מסמך כשיש שעה פנויה, עיצוב פוסט לעסק קטן, מכירת סיכומי לימודים דיגיטליים, או אפילו יצירת מוצרים בעבודת יד למכירה באינטרנט. הכל נעשה בזמן שנוח לכם, ובקצב שלכם.

הסיפורים מדברים בעד עצמם. בחור צעיר התחיל לתרגם מסמכים משפטיים תמורת כמה עשרות שקלים לעמוד, רק כדי לעזור לחבר. היום הוא עובד עם שלוש חברות מחו"ל, מכניס כ-3,500 שקל בחודש, והכל מהספה בבית. מעצבת גרפית, שביום עבדה בשירות לקוחות, פתחה פרופיל באתר עבודות והתחילה לעצב פוסטים לעסקים. תוך שלושה חודשים היא כבר הרוויחה יותר מהמשכורת הראשית שלה, עם לקוחות קבועים שמבקשים עוד. ואולי הכי מפתיע – חיילת משוחררת העלתה סיכומי לימודים שכתבה לאתר מכירות דיגיטלי, ומכרה אותם ביותר מ-2,000 שקל בחודש אחד. קובץ אחד, כמה שעות כתיבה, והמון ביקוש.

הכסף הזה לא רק עוזר לסגור את החודש – הוא משנה את התחושה. פתאום יש פחות לחץ כשהמכונית דורשת תיקון. יש גב כלכלי אם העבודה הראשית מתערערת. ויותר מזה, יש תחושה של שליטה – הידיעה שאפשר לייצר הכנסה בלי להיות תלוי במעסיק או במזל.

איך זה קורה? הכוח של הדיגיטל

פעם, כדי להרוויח כסף נוסף, הייתם צריכים משרד, לקוחות, ופרסום יקר. היום, הטלפון הנייד הוא הכלי היחיד שצריך. פלטפורמות כמו Fiverr, Upwork, Etsy ו-Gumroad פתחו את הדלת לכל מי שיש לו כישרון או רעיון. תרגום, עיצוב גרפי, קריינות, כתיבת תוכן, ניהול מדיה חברתית, ואפילו מכירת תבניות למצגות – הכל זמין במרחק קליק.

המגמה הזו לא ייחודית לישראל. בארצות הברית, שליש מהעובדים כבר עושים עבודות פרילנס כאלה או אחרות. בבריטניה, כ-15% מהעובדים מרוויחים הכנסה צדדית. בישראל אין עדיין נתונים מדויקים, אבל קבוצות פייסבוק, פורומים מקצועיים, ושיחות עם חברים מראים שהמספרים עולים. אנשים לא מחכים למעסיק שירים את המשכורת – הם יוצרים לעצמם הזדמנויות.

מה אפשר לעשות וכמה זה מכניס?

האפשרויות מגוונות, והן לא דורשות השקעה כספית או תואר אקדמי. תרגום טקסטים יכול להביא כמה מאות שקלים בחודש למי שמתחיל, ויותר מ-3,000 שקל למי שמתמיד. עיצוב לוגו או פוסט לאינסטגרם עשוי להכניס 100-500 שקל לעבודה, וכמה עבודות כאלה בשבוע כבר בונות סכום נאה. קריינות, תמלול קבצי שמע, או מכירת סיכומי לימודים – כל אלה יכולים להניב בין 400 ל-6,000 שקל בחודש, תלוי בכמה זמן משקיעים.

קיראו עוד ב"קריירה"

הסוד? לא צריך להיות גאון. המפתח הוא להתחיל עם משהו שיש לו ביקוש, לעשות עבודה טובה, ולבנות מוניטין. מי שמתייחס לזה כמו לעסק קטן – עם לקוחות מרוצים ותיק עבודות מסודר – רואה תוצאות מהר יותר.

אבל מה עם ה-AI? הסיכון שצריך להכיר

הבינה המלאכותית (AI) משנה את המשחק, וחשוב להבין את זה. כלים כמו ChatGPT, Midjourney או תוכנות תרגום מתקדמות כבר יודעים לתרגם טקסטים, לעצב תמונות, לכתוב תוכן, ואפילו ליצור לוגואים תוך שניות. מקצועות כמו תרגום, עיצוב גרפי בסיסי, ותמלול נמצאים בסיכון, כי לקוחות עשויים לבחור בפתרונות זולים ואוטומטיים במקום לשלם לפרילנסר. לדוגמה, תרגום של מסמך שעולה 100 שקל מפרילנסר עשוי לעלות 10 שקל עם AI, ועסקים קטנים כבר מתחילים לעשות את המעבר הזה.

הסיכון הזה לא אומר שצריך לוותר. במקום להתחרות עם AI במחיר, הפתרון הוא להתבלט באיכות ובמגע אנושי. לקוחות עדיין מחפשים תרגום שמבין ניואנסים תרבותיים, עיצוב שמרגיש ייחודי, או תוכן שמדבר לקהל ספציפי. מי שמשקיע במיומנויות מתקדמות – כמו כתיבה יצירתית, עיצוב מותאם אישית, או ניהול פרויקטים – יכול להישאר רלוונטי. AI הוא כלי, לא אויב, ומי שמשתמש בו בחוכמה (למשל, לעריכה מהירה של טקסטים) יכול אפילו להגדיל את ההכנסה. מעבר לכך, שורה של מקצועות חדשים נוצרת עם מהפכת ה-AI - מעסיקים יצטרכו את המתווך בינם לבין כלי ה-AI השונים, מישהו שיידע להכין את הדרישות המדויקות לכלי, לבחון, לשפר, לנתח, לבדוק טעויות. יהיו מקצועות רבים שיהיו קשורים ל-AI ותהיה לכם אפשרות להצטרף אליהם.  

הזדמנויות בעולם האמיתי

הכנסה צדדית היא לא רק מסכים ואינטרנט. יש המון דרכים להרוויח מחוץ לעולם הדיגיטלי, והן פופולריות במיוחד בישראל: משלוחים עם וולט או גט דליברי: רבים לוקחים את האופנוע או הקטנוע ומשתמשים באפליקציות כמו וולט בערבים. משלוח ממוצע מניב 25-40 שקל (תלוי במרחק ובזמן), ומי שעובד 3-4 שעות בערב, 3-4 פעמים בשבוע, יכול להכניס 1,500-3,000 שקל בחודש. זה דורש אנרגיה, אבל זו דרך מהירה להרוויח בלי התחייבות ארוכה.

לעשות כסף מנהיגה בשעות הערב אי אפשר בארץ, אפשר בחו"ל - פלטפורמות כמו Uber או Lyft מאפשרות לנהגים להרוויח כסף טוב בשעות הפנאי.

תחום נוסף - שיעורים פרטיים - מורים, סטודנטים, ואפילו תלמידי תיכון מוכשרים מלמדים מתמטיקה, אנגלית, או הכנה לבגרויות. שיעור של שעה עולה 80-180 שקל, ומי שמלמד 5-10 שעות בשבוע יכול להכניס 1,600-6,000 שקל בחודש.


יש גם רבים שמכינים עבודות ומוכרים בשווקים או דרך אתרים כמו Etsy – תכשיטים, נרות, או הדפסים. הכנסה ממוצעת יכולה לנוע בין 500 ל-3,000 שקל בחודש, תלוי בכמות היצירות והשיווק.

דרך נוספת לעשות הכנסה צדדית היא השכרת ציוד או חדר בבית לזמן קצר: יש לכם מצלמה מקצועית, קרוואן, או חדר פנוי? השכרה דרך פלטפורמות כמו Rent2Cash יכולה להביא 300-2,000 שקל בחודש, תלוי בפריט ובביקוש


איך מתחילים לייצר הכנסה נוספת?


הצעד הראשון הוא לבחור תחום שמתאים לכם – לא חייב להיות "חלום חייכם", אלא משהו שבו אתם טובים ושיש לו שוק. תרגום, כתיבה, עיצוב, או אפילו עזרה בשיעורי בית – הכל הולך. תלמדו את הבסיס לבד, בחינם, דרך סרטונים ביוטיוב או מדריכים באינטרנט. תבנו תיק עבודות קטן – גם אם הוא כולל דוגמאות בלבד – ותפתחו פרופיל בפלטפורמה כמו Fiverr או Upwork. תתחילו עם מחירים נמוכים כדי למשוך לקוחות ראשונים, תתנו שירות מצוין, והביקורות החיוביות יעשו את השאר. משם, זה מתגלגל – לקוח מרוצה מביא עוד לקוחות.

למה זה משתלם?

הכנסה צדדית היא לא סתם תוספת לכיס – היא שינוי חשיבה. בין אם זה 500 שקל בחודש שמכסים את חשבון החשמל, 2,000 שקל שמאפשרים חופשה קטנה, או 6,000 שקל שמשנים את התמונה הכלכלית – הכסף הזה נותן אוויר לנשימה. אבל יותר מזה, הוא נותן תחושה של עצמאות. לדעת שאפשר לייצר הכנסה בלי לחכות לאף אחד – לא למעסיק, לא לבונוס, לא למזל – זו תחושה משחררת.יש לכם עוד מקור הכנסה והוא תלוי ביכולות שלכם, ביוזמה שלכם בשאפתנות ובחריצות שלכם. אתם אדונים לעצמכם.

 



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שטויות 13/04/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    ההודים והפקיסטנים שולטים שם. המחירים שלהם זולים ברמה שאי אפשר להתחרות איתה דולר או פחות לכמעט כל עבודה.
  • 1.
    למה לא להתמקצע במשהו שבאמת כדאי לעסוק בו (ל"ת)
    אנונימי 12/04/2025 22:31
    הגב לתגובה זו
ג'נסן הואנג אנבידיה (X)ג'נסן הואנג אנבידיה (X)

"חוששים שה-AI יוביל לפיטורים - יקרה ההיפך"

את האמירה הזו צריך לקחת בערבון מוגבל - מי שאומר אותה הוא ממובילי המהפכה ויש לו אינטרס גדול ועדיין, תמיד כדאי לקרוא מה יש לג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה להגיד; וגם מה אומרים באקדמיה - איך ישפיע ה-AI על שוק העבודה? 

רן קידר |

אם מקום העבודה שלכם לא עצר גיוסים או פיטר עובדים בגלל ה-AI, כנראה שזה רק עניין של זמן. רוב העסקים יכולים לחסוך בהוצאות ועובדים דרך שימוש בבינה מלאכותית. החשש מעלייה באבטלה על רקע שימוש ב-AI הוא מוחשי ויש כבר הרבה מאוד חברות שמצהירות על כך באופן ברור וגלוי - לא מגייסים עובדים או חמור יותר: מצמצמים עובדים. זה בולט בחברות טכנולוגיה, סיילפורס, מיקרוסופט מפטרות עובדים ולא מתביישות להגיד זאת, יש הרבה שעושות זאת בשקט.

ולא רק חברות גדולות, כמעט כל עסק שמחזיק גם בפעילות דיגיטלית, יחסוך עובדים. עסקים של "עבודת ידיים" יהיו המבצר האחרון. אבל אפילו בתחומים כמו רפואה ה-AI כבר נכנס ומחליף עובדים. ולכן - החשש מעלייה באבטלה הוא מוחשי וגדול. וכשהולכים צעד קדימה עולות שאלות קשות - איך אנשים ישתכרו ללא עבודה? מה יקרה לכלכלה - אבטלה היא הגורם המשפיע ביותר על נתוני הכלכלה כמו צריכה וצמיחה? ואם הצמיחה והצריכה ירדו, אז מה בעצם עשינו - הכנסנו AI שבעצם פגע בנו בצורה קשה - גם בעובדים אבל גם בעסקים שרואים ירידה בצמיחה ובצריכה, והרווחים שלהם ירדו? 

וזה מעבר לשאלות על מוסר ועל העתיד שאולי יהפוך להיות בשליטת רובוטים ו-AI. ברמה הכלכלית, ההשפעות של ה-AI לא ידועות ולא מובנות. בעתיד הקרוב זה יכול לפגוע בתעסוקה, בהמשך זה עלול לפגוע גם בצמיחה ובצריכה. לכאורה, ההתייעלות בעובדים תגדיל רווחים, יהיו יותר מסים, המדינות יעבירו תשלומים סוציאליים מספקים לאלו שלא עובדים. אבל, זו רק תיאוריה אחת מיני רבות, וגם אם היא נראית לכם אופטימית, בדרך יהיה קשה - עד שיגיעו לאיזון הנדרש בין תעסוקה, שכר, מסים, ייקח זמן ובדרך אנשים יפגעו. אלא אם יהיה התרחיש שרבים מדברים עליו - אבל חייבים לסייג כבר בהתחלה שיש להם אינטרס גדול - הם מרוויחים מה-AI.

התיאוריה של ג'נסן הואנג

הואנג המייסד והמנכ"ל של אנבידיה הוא הגורו הגדול ביותר בתחום ה-AI. החזון שלו מתממש בימים אלו לעובדות בשטח. הטכנולוגיה שלו מניעה את העולם, השבבים שלו זוכים לביקוש פנומנלי ואף חברה אחרת לא מצליחה לסגור את הפער. אנבידיה היא החברה הגדולה בעולם עם שווי של 4.4 טריליון דולר, היא מרוויחה בקצב שלא היה כמותו בעבר - כ-140-150 מיליארד דולר בשנה, והיא מובילה את המהפכה.

לכן, זה לא מפתיע שג'נסן הוא סוג של מנטור בתחומים משיקים-קשורים - הוא מציע לצעירים מסלול לימודים מתאים - מנכ"ל אנבידיה חושף איזה תואר כדאי ללמוד וכעת הוא גם מדבר על שוק העבודה. בראיון לאחרונה בתקשורת האמריקאית הוא אמר - "שואלים הרבה איך ה-AI ישפיע על שוק העבודה? למעשה, אפשר לומר שכשהפריון עולה, התעסוקה תרד, כי אפשר לעשות יותר עם פחות אנשים, נכון? אבל זה קורה כשחסר דמיון". הואנג טוען שעסקים שיש להם יצירתיות ודמיון יצטרכו עובדים נוספים - "אם נסתכל על זה מנקודת מבט של חברה, אם לחברה אין רעיונות חדשים והיא עושה ממש דבר אחד ורק אותו דבר, אז אכן  כשאנחנו מעלים את הפריון, נצטרך פחות אנשים כדי לעשות את זה. אבל אם תסתכלו על חברות עם רעיונות ועם תוכניות להרחבה, אז צריכים עוד עובדים.