"המיזוגים יחזרו כי נראה יותר חברות נקלעות לקשיים"
עסקת אלרון אלרון 1.62% אריאלי מלפני כמה חודשים, מבטאת לכאורה הזדמנות של קרן אריאלי שרכשה מדסק"ש שזקוקה למזומנים את אלרון שמחזיקה בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי.
מי שניצח על העסקה הזו הוא ניר זיכלינסקי, הבעלים והיו"ר של קבוצת SRI. שוחחנו עימו על העסקה כדי להבין מה היה מאחורי הקלעים.
מה היה מאחורי הקלעים של עסקת אלרון-אריאלי?
"אנחנו עוסקים בלחולל עסקאות", אומר זיכלינסקי. "הרבה מתחת לרדאר, אבל אלרון הייתה חברה ציבורית. זו עסקה שאנחנו הובלנו מההתחלה, מהחשיבה על לאיזו חברה כדאי להימכר ולמי. לאחר מכן בנינו קבוצת משקיעים בשביל עצמנו, ובמקרה הזה תוך כדי תנועה הגיעה הקרן האמריקאית אריאלי - יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בישראל ואריאלי היא כזאת. הם אמרו שהם רוצים להיות חלק מזה ובהדרגה העסקה השתנתנה והם קנו את כל גרעין השליטה, 60% מהחברה. קובי נימקובסקי, מיכל מור וחיים כהן עזרו לקדם את העסקה וכן חלק מצוות הבדיקה היו יגאל אונא (סייבר) ואהוד דוידסון (ביומד) שגם הם חלק מהמועדון".
ניר זיכלינסקי, בעלים ויו"ר של קבוצת SRI
באיזה שוק אתם רואים מיזוגים ורכישות בקצב גבוה?
"בשוק הביטחוני יש חוסר גדול ביכולות ייצור. החברות הגדולות קודם כל רוצות לספק את הסחורה ולכן פחות חושבות על רכישות, אבל לא מן הנמנע שיהיו רכישות שהמטרה שלהן להגדיל את הייצור. בכל שנה יש טרנדים שונים, בין אם זה הקנאביס, מימון חוץ בנקאי, לוגיסטיקה ועוד. אני מזהה את הטרנדים האלה כי פונים אלינו. בנוגע לשוק הבטחוני אני חושב שבשנתיים-שלוש הקרובות העליות ימשכו כי רואים את הצבר".
- עדכון משקיעים של אלרון מקפיץ את המניה
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אתם מזהים חברה שכדאי לה להירכש?
"בישראל תופעה נפוצה היא העברה בין דורית, כלומר האבא מעביר לבן וכן הלאה, אבל בהרבה מפעלים אין את זה והם או מחפשים שותף או להימכר. מהצד השני יש חברות רוכשות שמחפש תעשייה מניבת מזומן, לא חברות בתחילת דרכן, חברות שמהיום הראשון כבר מניבות תזרים. לעשות התאמה בין רוכשת לנרכשת יכול להיות חתיכת סיפור, אבל זה מה שאנחנו עושים"
יש הרבה פחות מיזוגים ורכישות מאשר לפני כמה שנים, מתי תיגמר "התקופה השקטה" הזו?
- 1.שירלי 22/09/2024 18:46הגב לתגובה זוובסוף קרן אריאלי רכשו את השליטה באלרון. ומשום מה בבורסה אלרון תקועה על 430 אגורות. המשקיעים בארץ דפוקים
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
