ניר זיכלינסקי SRI
צילום: אתר החברה
ראיון

"המיזוגים יחזרו כי נראה יותר חברות נקלעות לקשיים"

"את גרעין השליטה באלרון בכלל רצינו לקנות בעצמנו עם עוד משקיעים, ואז הגיעה אריאלי והחליטה לקנות את גרעין השליטה לבד", אומר ניר זיכלינסקי, יו"ר ובעלים של קבוצת SRI המלווה עסקאות מיזוג ורכישה; "יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בחברות ישראליות"
רוי שיינמן | (1)

עסקת אלרון אלרון -3.44% אריאלי מלפני כמה חודשים, מבטאת לכאורה הזדמנות של קרן אריאלי שרכשה מדסק"ש שזקוקה למזומנים את אלרון שמחזיקה בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי. 

מי שניצח על העסקה הזו הוא ניר זיכלינסקי, הבעלים והיו"ר של קבוצת SRI. שוחחנו עימו על העסקה כדי להבין מה היה מאחורי הקלעים.

מה היה מאחורי הקלעים של עסקת אלרון-אריאלי?

"אנחנו עוסקים בלחולל עסקאות", אומר זיכלינסקי. "הרבה מתחת לרדאר, אבל אלרון הייתה חברה ציבורית. זו עסקה שאנחנו הובלנו מההתחלה, מהחשיבה על לאיזו חברה כדאי להימכר ולמי. לאחר מכן בנינו קבוצת משקיעים בשביל עצמנו, ובמקרה הזה תוך כדי תנועה הגיעה הקרן האמריקאית אריאלי - יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בישראל ואריאלי היא כזאת. הם אמרו שהם רוצים להיות חלק מזה ובהדרגה העסקה השתנתנה והם קנו את כל גרעין השליטה, 60% מהחברה. קובי נימקובסקי, מיכל מור וחיים כהן עזרו לקדם את העסקה וכן חלק מצוות הבדיקה היו יגאל אונא (סייבר) ואהוד דוידסון (ביומד) שגם הם חלק מהמועדון".

ניר זיכלינסקי, בעלים ויו

ניר זיכלינסקי, בעלים ויו"ר של קבוצת SRI

באיזה שוק אתם רואים מיזוגים ורכישות בקצב גבוה?

"בשוק הביטחוני יש חוסר גדול ביכולות ייצור. החברות הגדולות קודם כל רוצות לספק את הסחורה ולכן פחות חושבות על רכישות, אבל לא מן הנמנע שיהיו רכישות שהמטרה שלהן להגדיל את הייצור. בכל שנה יש טרנדים שונים, בין אם זה הקנאביס, מימון חוץ בנקאי, לוגיסטיקה ועוד. אני מזהה את הטרנדים האלה כי פונים אלינו. בנוגע לשוק הבטחוני אני חושב שבשנתיים-שלוש הקרובות העליות ימשכו כי רואים את הצבר".

איך אתם מזהים חברה שכדאי לה להירכש?

"בישראל תופעה נפוצה היא העברה בין דורית, כלומר האבא מעביר לבן וכן הלאה, אבל בהרבה מפעלים אין את זה והם או מחפשים שותף או להימכר. מהצד השני יש חברות רוכשות שמחפש תעשייה מניבת מזומן, לא חברות בתחילת דרכן, חברות שמהיום הראשון כבר מניבות תזרים. לעשות התאמה בין רוכשת לנרכשת יכול להיות חתיכת סיפור, אבל זה מה שאנחנו עושים"

יש הרבה פחות מיזוגים ורכישות מאשר לפני כמה שנים, מתי תיגמר "התקופה השקטה" הזו?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירלי 22/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    ובסוף קרן אריאלי רכשו את השליטה באלרון. ומשום מה בבורסה אלרון תקועה על 430 אגורות. המשקיעים בארץ דפוקים
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.