"המיזוגים יחזרו כי נראה יותר חברות נקלעות לקשיים"
עסקת אלרון אלרון -0.17% אריאלי מלפני כמה חודשים, מבטאת לכאורה הזדמנות של קרן אריאלי שרכשה מדסק"ש שזקוקה למזומנים את אלרון שמחזיקה בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי.
מי שניצח על העסקה הזו הוא ניר זיכלינסקי, הבעלים והיו"ר של קבוצת SRI. שוחחנו עימו על העסקה כדי להבין מה היה מאחורי הקלעים.
מה היה מאחורי הקלעים של עסקת אלרון-אריאלי?
"אנחנו עוסקים בלחולל עסקאות", אומר זיכלינסקי. "הרבה מתחת לרדאר, אבל אלרון הייתה חברה ציבורית. זו עסקה שאנחנו הובלנו מההתחלה, מהחשיבה על לאיזו חברה כדאי להימכר ולמי. לאחר מכן בנינו קבוצת משקיעים בשביל עצמנו, ובמקרה הזה תוך כדי תנועה הגיעה הקרן האמריקאית אריאלי - יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בישראל ואריאלי היא כזאת. הם אמרו שהם רוצים להיות חלק מזה ובהדרגה העסקה השתנתנה והם קנו את כל גרעין השליטה, 60% מהחברה. קובי נימקובסקי, מיכל מור וחיים כהן עזרו לקדם את העסקה וכן חלק מצוות הבדיקה היו יגאל אונא (סייבר) ואהוד דוידסון (ביומד) שגם הם חלק מהמועדון".
ניר זיכלינסקי, בעלים ויו"ר של קבוצת SRI
באיזה שוק אתם רואים מיזוגים ורכישות בקצב גבוה?
"בשוק הביטחוני יש חוסר גדול ביכולות ייצור. החברות הגדולות קודם כל רוצות לספק את הסחורה ולכן פחות חושבות על רכישות, אבל לא מן הנמנע שיהיו רכישות שהמטרה שלהן להגדיל את הייצור. בכל שנה יש טרנדים שונים, בין אם זה הקנאביס, מימון חוץ בנקאי, לוגיסטיקה ועוד. אני מזהה את הטרנדים האלה כי פונים אלינו. בנוגע לשוק הבטחוני אני חושב שבשנתיים-שלוש הקרובות העליות ימשכו כי רואים את הצבר".
- עדכון משקיעים של אלרון מקפיץ את המניה
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך אתם מזהים חברה שכדאי לה להירכש?
"בישראל תופעה נפוצה היא העברה בין דורית, כלומר האבא מעביר לבן וכן הלאה, אבל בהרבה מפעלים אין את זה והם או מחפשים שותף או להימכר. מהצד השני יש חברות רוכשות שמחפש תעשייה מניבת מזומן, לא חברות בתחילת דרכן, חברות שמהיום הראשון כבר מניבות תזרים. לעשות התאמה בין רוכשת לנרכשת יכול להיות חתיכת סיפור, אבל זה מה שאנחנו עושים"
יש הרבה פחות מיזוגים ורכישות מאשר לפני כמה שנים, מתי תיגמר "התקופה השקטה" הזו?
- 1.שירלי 22/09/2024 18:46הגב לתגובה זוובסוף קרן אריאלי רכשו את השליטה באלרון. ומשום מה בבורסה אלרון תקועה על 430 אגורות. המשקיעים בארץ דפוקים
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 5.8% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת
צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד
אינטרקיור מניית אינטרקיור -12.72% ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל.
חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר.
מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה
במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות).
- אינטרקיור מסכמת מחצית: הכנסות של 130 מיליון שקל ותזרים תפעולי חיובי
- הקנאביס ב"היי" - טראמפ שיתף סרטון והמניות קופצות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.
