ניר זיכלינסקי SRI
צילום: אתר החברה
ראיון

"המיזוגים יחזרו כי נראה יותר חברות נקלעות לקשיים"

"את גרעין השליטה באלרון בכלל רצינו לקנות בעצמנו עם עוד משקיעים, ואז הגיעה אריאלי והחליטה לקנות את גרעין השליטה לבד", אומר ניר זיכלינסקי, יו"ר ובעלים של קבוצת SRI המלווה עסקאות מיזוג ורכישה; "יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בחברות ישראליות"
רוי שיינמן | (1)

עסקת אלרון אלרון -3.44% אריאלי מלפני כמה חודשים, מבטאת לכאורה הזדמנות של קרן אריאלי שרכשה מדסק"ש שזקוקה למזומנים את אלרון שמחזיקה בחברות טכנולוגיה ומכשור רפואי. 

מי שניצח על העסקה הזו הוא ניר זיכלינסקי, הבעלים והיו"ר של קבוצת SRI. שוחחנו עימו על העסקה כדי להבין מה היה מאחורי הקלעים.

מה היה מאחורי הקלעים של עסקת אלרון-אריאלי?

"אנחנו עוסקים בלחולל עסקאות", אומר זיכלינסקי. "הרבה מתחת לרדאר, אבל אלרון הייתה חברה ציבורית. זו עסקה שאנחנו הובלנו מההתחלה, מהחשיבה על לאיזו חברה כדאי להימכר ולמי. לאחר מכן בנינו קבוצת משקיעים בשביל עצמנו, ובמקרה הזה תוך כדי תנועה הגיעה הקרן האמריקאית אריאלי - יש הרבה קרנות אמריקאיות שמתעניינות בישראל ואריאלי היא כזאת. הם אמרו שהם רוצים להיות חלק מזה ובהדרגה העסקה השתנתנה והם קנו את כל גרעין השליטה, 60% מהחברה. קובי נימקובסקי, מיכל מור וחיים כהן עזרו לקדם את העסקה וכן חלק מצוות הבדיקה היו יגאל אונא (סייבר) ואהוד דוידסון (ביומד) שגם הם חלק מהמועדון".

ניר זיכלינסקי, בעלים ויו

ניר זיכלינסקי, בעלים ויו"ר של קבוצת SRI

באיזה שוק אתם רואים מיזוגים ורכישות בקצב גבוה?

"בשוק הביטחוני יש חוסר גדול ביכולות ייצור. החברות הגדולות קודם כל רוצות לספק את הסחורה ולכן פחות חושבות על רכישות, אבל לא מן הנמנע שיהיו רכישות שהמטרה שלהן להגדיל את הייצור. בכל שנה יש טרנדים שונים, בין אם זה הקנאביס, מימון חוץ בנקאי, לוגיסטיקה ועוד. אני מזהה את הטרנדים האלה כי פונים אלינו. בנוגע לשוק הבטחוני אני חושב שבשנתיים-שלוש הקרובות העליות ימשכו כי רואים את הצבר".

איך אתם מזהים חברה שכדאי לה להירכש?

"בישראל תופעה נפוצה היא העברה בין דורית, כלומר האבא מעביר לבן וכן הלאה, אבל בהרבה מפעלים אין את זה והם או מחפשים שותף או להימכר. מהצד השני יש חברות רוכשות שמחפש תעשייה מניבת מזומן, לא חברות בתחילת דרכן, חברות שמהיום הראשון כבר מניבות תזרים. לעשות התאמה בין רוכשת לנרכשת יכול להיות חתיכת סיפור, אבל זה מה שאנחנו עושים"

יש הרבה פחות מיזוגים ורכישות מאשר לפני כמה שנים, מתי תיגמר "התקופה השקטה" הזו?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירלי 22/09/2024 18:46
    הגב לתגובה זו
    ובסוף קרן אריאלי רכשו את השליטה באלרון. ומשום מה בבורסה אלרון תקועה על 430 אגורות. המשקיעים בארץ דפוקים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.