תוצאות מאכזבות לרב בריח מיד אחרי הגיוס; מזכיר משהו?
תזרים שלילי של 10 מיליון שקל ברבעון, הפסד של כ-8 מיליון שקל. רבעון הבא כנראה קשה, אולי אפילו יותר, חובות שמצטברים למעל 400 מיליון שקל, הון עצמי של 236 מיליון שקל שמחזיק מאזן של 1.2 מיליארד שקל. זה היה המצב של רב בריח רב בריח 0.89% בעת הראיון עם שמואל דונרשטיין, הבעלים והמנכ"ל של החברה בתחילת חודש יולי.
רב בריח - המכירות "צמודות" להתחלות הבנייה
אז דונרשטיין הגיע לשינוי פרעונות החובות לבנקים ובעיקר העברת רובו לטווח ארוך, ועדיין רב בריח היתה צריכה כרית ביטחון ופנתה לציבור לגיוס אג"ח. רב בריח היא ספקית גדולה לקבלנים - בדלתות זה המותג המוכר ביותר, אבל מדובר במאות רבות של מוצרים משמעותיים נוספים שהיא מספקת. הירידה בהתחלות הבנייה בשוק פוגעת בה. אבל אם מדובר בדחייה בלבד והקבלנים יחזרו לבנות בקצב הרגיל, הרי שזה דיליי בהכנסות וברווח שיחזרו ואפילו יתעצמו בהמשך. דונרשטיין היה אופטימי ליום שאחרי המלחמה, אבל ביטא את הקושי שיהיה עד לסיום המלחמה והגעה לבנייה בקצב רגיל.
ביחס לרבעון השני שאלנו אז את דונרשטיין -אני מסתכל על הדוחות, אני רואה את התזרים השלילי, אני רואה את ההון החוזר השלילי, אני מבין כמובן את הרצון גם שלכם וגם של הבנקים להגיע להסדר. הולך להיות קשה ברבעונים הבאים והשאלה אם זה יספיק?
"אני לא אמרתי שהרבעון השני יהיה יותר קשה, אני לא יכול להתייחס, רק להגיד שאנחנו מתאימים ביום יום את הוצאת הסחורה ואת ההוצאות, ואנחנו מתייעלים כדי להציג תוצאות טובות עד כמה שניתן במצב הנוכחי. אני גם רוצה להזכיר לך שגמרנו לבנות מפעל חדש, שהיעילות והפריון שלו מתקדמים לכיוון המקום הנכון. מעבר לכך, אותו גיוס אג"ח הוא חלק מתוכניות נוספות וזה כרית ביטחון, אנחנו מוכנים פיננסית לתקופה קשה בהמשך".
בפועל הרבעון השני היה חלש מאוד. בתווך רב בריח גייסה אג"ח בסכום של 69 מיליון שקל שיעזור לה לעבור את התקופה הקשה. דוח חלש אחרי גיוס כבר היה בהנפקה הראשונה של רב בריח. האם זה סדרתי?
שמואל דונרשטיין, מנכ"ל רב בריח; קרדיט: תמר מצפי
תוצאות מאכזבות לרב בריח מיד אחרי הגיוס; מזכיר משהו?
ברבעון השני הסתכמו הכנסות החברה ב-159 מיליון שקל, בעוד שברבעון הראשון הן הסתכמו ב-163 מיליון שקל וברבעון המקביל ב-177 מיליון שקל. ההפסד התפעולי הסתכם ב-15 מיליון שקל, לעומת איזון ברבעון הקודם וברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה החברה הפסידה ברבעון השני 20 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון ברבעון הראשון וכ-5 מיליון ברבעון המקביל. הכי חשוב - החברה צרכה 16.4 מיליון שקל במזומן, לעומת כ-10 מיליון שקל ברבעון ראשון. זו מצוקה גדולה שמציפה שלוש שאלות - הראשונה היא עד מתי? וזה כמובן לא ידוע ותלוי במלחמה; והשנייה - האם לחברה יש יכולת להתמודד עם משבר מתמשך? וכאן נראה שאם המצב לא ישתפר עד סוף השנה, יש בעיה; והשלישית - האם הנהלת החברה באמת שולטת בהוצאות ויכולה להתאים אותן להכנסות? הרבעון השני מוכיח שהבעיה גדולה. אין יכולת לשלוט בתזרים מזומנים כשאתה כל כך גדול ויש לך הוצאות קבועות משמעותיות. הבנקים הם המפתח למצבה של רב בריח והבנקים נותנים חמצן לעסקים מאז המלחמה. זה גם ההנחיות של בנק ישראל, אבל זה מעבר לכך - זה גם האינטרס שלהם. אם הם סוגרים את הברז הם מכירים בהוצאות כבדות בגין הפסדי אשראי, מתיחה של ההלוואות משרתת אותם. הגיוס של האג"ח וכנראה תוכניות נוספות של רב בריח, צפויות לעזור לעבור רבעון-שניים, אולי יותר. אבל נראה שאם לא תהיה התאוששות עד סוף השנה, החברה תצטרך גיוס נוסף, השקעה נוספת, כדי לא להדרדר לאזור מסוכן. מנגד, התאוששות עשויה להביא דחיפה גדולה להכנסות ולרווחים. הכל תלוי בשוק המגורים שתלוי במלחמה.
- 9.הגיע הזמן לצאת במבצע 4 דלתות פנים כולל הכל ב6000 שקל (ל"ת)אחרת לא נשרוד 01/09/2024 22:06הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 01/09/2024 19:40הגב לתגובה זוהפיל בעבר את מזונייט הקנדית עם נגרית כרמיאל ואופן גלרי. יחזור על התרגיל עם רב בריח. טיפש מי שהשקיע.
- 7.חיים 01/09/2024 17:26הגב לתגובה זואני כבר מנסה לקבל את הדלתות שהזמנתי לפני כמה חודשים בירושלים . דינרשטיין בחיאתק - שים להם פלפל . לרשותך במסירות פרטים.
- 6.סיבובים סיבובים (ל"ת)כמה פעמים? 01/09/2024 15:42הגב לתגובה זו
- 5.גישון 01/09/2024 08:51הגב לתגובה זומניה בדיחה. נסחרת בשווי של חברה מעפנה ממוצעת מינוס בעלת חוב ענק בעלת תזרים שלילי משפחת בעל השליטה עושקת את קופת החברה על ימין ועל שמאל עשתה רכישות הזויות של חברות שאין להם קשר למהות הביזנס שיהיה למשקיעים בהצלחה...
- 4.אוהב את המוצרים שלה ,תחרות חזקה,גם שתחזור הבניה (ל"ת)צורי 30/08/2024 19:49הגב לתגובה זו
- עובד בחברה שמחפש קידום (ל"ת)רמז 01/09/2024 17:26הגב לתגובה זו
- 3.דונרשטיין 30/08/2024 18:53הגב לתגובה זורב בריח במצוקה והיא זקוקה לניהול חזק ואיכותי.בעלים שהפך למנכל ונהנה מאשל יומי של אלפי שח במצב כזה?מצטער, ככה לא מנהיגים ארגון בתקופות קשות.
- 2.מ. כהן 30/08/2024 18:10הגב לתגובה זועובד על כולם, פשוט מאוד, על המוסדיים, על המשקיעים הפרטיים, וכו'בן אדם שגוזר לעצמו הטבות שכר מפליגות, כולל אשל יומי של 1200 דולר, כשהחברה מדממת למוות.מה שנדרש זה שגוף מקצועי כמו קרן פימי, תיקח ליידה את המושכות תמורת הזרמת הון. ותהיה בעלת השליטה.
- מידע שלא מצוי במאמר. (ל"ת)חזי 01/09/2024 18:47הגב לתגובה זו
- 1.דן 30/08/2024 18:05הגב לתגובה זוYou fool me once shame on you . fool me twice - shame on me
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
