עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר
דוחות

אפולו פאוור עם זינוק של כמעט פי 3 בהכנסות אך גידול בהפסד

החברה הפסידה ברבעון הראשון של השנה 18.7 מיליון שקל על הכנסות של 4 מיליון שקל
דור עצמון | (1)

חברת אפולו פאוור אפולו פאוור 0% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית רשמה ברבעון הראשון של 2024 הכנסות של 4 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 1.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קפיצה של 185%.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-816 אלף שקל (כ-20.3% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 266 אלף שקל (כ-18.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי הסתכם ב-17.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול שלילי של 13.3% שנובע בשל גידול בהוצאות מו"פ ובהוצאות הנהלה וכלליות.

אפולו פאוור סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם הפסד נקי של 18.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 16.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול שלילי של 13.8%.

מניית אפולו פאוור עלתה ב-13% מתחילת השנה למחיר של 6.5 שקל ושווי שוק של 357 מיליון שקל.

עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור: "הודענו מתחילת השנה על מספר הסכמים אסטרטגיים משמעותיים בצפון אמריקה בעלי פוטנציאל מכירות עתידיות של מיליוני דולרים רבים. עסקאות אלה מהוות מרכיב מרכזי באסטרטגיה שלנו לשנים הקרובות הכוללת חדירה לשוק האמריקאי יחד עם חברות מובילות. אנו שבעי רצון מההתקדמות העסקית שאנו מציגים בחודשים האחרונים ונפעל למימוש הפוטנציאל הרב לטובת כל בעלי המניות שלנו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 23/05/2024 08:57
    הגב לתגובה זו
    להתייחס לעליה מתחילת השנה זה מביך מכיוון שהיא ירדה תשעים אחוזים. המון דיווחים במאיה ובפועל המצב על הפרצוף.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: עליות, ומי תזנק ב-11%?

ישראל חוזרת בהדרגה לשגרה אחרי עסקת החטופים, ביקור נשיאותי מתוקשר ודיבורים על "היום שאחרי"; בשוק המקומי עדיין מורגשת אופטימיות זהירה, עם ציפייה להפחתת ריבית, תקציב חדש שצפוי לשנות סדרי עדיפויות, וארביטרז' שצפוי להוביל לפתיחה חיובית; ברקע, המתיחות בין ארה"ב לסין שוב עולה, והדולר מתחזק

מערכת ביזפורטל |

הבוקר נפתח בסימן של חזרה לשגרה. תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים (לפחות החיים) נמצאים בבית. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שלא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.


קריאה מעניינתגז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום


השפעה ישירה של העסקה והפסקת האש צפויה להיות הורדת הריבית מצד בנק ישראל. רקע לפני חופש החג, התפרסמו הפרוטוקולים של ועדת הריבית, אשר בחרה להשאיר את הריבית על 4.5%. החלטה המייצגת למעשה קונצנזוס מלא בין חברי הוועדה, לאור אי וודאות ניכרת לגבי העתיד הכלכלי. בדיונים פנימיים הוצגו כמה אתגרים בולטים: האינפלציה עדיין מתנדנדת בסביבת הגבול העליון של היעד, הגרעון הממשלתי הולך ומתרחב, הצמיחה תלויה בעיקר במשבר הביטחוני ובלחצים חיצוניים, וההתפתחויות הפעילות בזירה הבינלאומית עלולות לשנות הכול.

כעת שחוזרת הוודאות לפחות במישור הגיאופוליטי בישראל (ומוקדם יותר ממה שציפו בבנק ישראל), חוזרים להסתכל על מדד המחירים כדי להעריך מתי תרד הריבית. היום יתפרסם מדד המחירים והכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%, להרחבה - מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?



מעבר לים, יום המסחר בוול סטריט ננעל אמש במגמה מעורבת לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הזהיר כי וושינגטון עשויה לנקוט צעדים מסחריים נגד סין. דבריו, שהתייחסו להפסקת רכישות הסויה האמריקנית בידי בייג’ין כ"מהלך עוין", הגבירו את החשש להסלמה מחודשת במלחמת הסחר. במקביל, סין הודיעה על סנקציות נגד חברות אמריקאיות, מה שהגביר את התנודתיות לקראת הפסגה הצפויה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג.