דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס
צילום: יח"צ
דעה

האם יש אפסייד של 50% בשתי מניות האשראי החוץ בנקאי?

יעקב פיננסים ואופל בלאנס נסחרות בזול על רקע המשבר וחוסר האמון של המשקיעים בסקטור האשראי החוץ בנקאי
יעקב אקילוב | (3)

חברות אשראי חוץ בנקאי הן תחום פעילות יחסית חדש בבורסה בת"א. בקושי עשור. 

טרום עליית סביבת הריבית, התיאבון של המשקיעים להשיג תשואות גבוהות בסביבת ריבית אפס אפשרה לחברות רבות מהתחום להירשם למסחר בבורסה בת"א.  

הרומן התחיל ברגל ימין. חברות האשראי הבטיחו תשואה גבוהה ממה שהמשקיעים היו רגילים להשיג ומנגד החברות אשראי השיגו גישה למימון זול בהיקף משמעותי ללא צורך לתת ביטחונות כלשהן למשקיעים. 

כמו כל מסיבה טובה... שבה אתה שותה ושותה ... ובבוקר למחרת מתעורר עם כאב ראש ... זה גם מה שקרה בבורסה בת"א כשהתברר שלבורסה נכנסו גם חברות אשראי לא ראויות וכן חברות עם ניהול בעייתי (בלשון המעטה). 

יונט, גיבוי אחזקות ובול מסחר שמחקו למשקיעים חלק מהותי מההשקעה והשאירו אותם בפני שוקת שבורה, יצרו טראומה קשה אצל חלק מהמשקיעים שהעדיפו לתפוס מרחק וזרקו את הסחורה בכל מחיר. המשבר יצר לדעתי תמחור לא הגיוני ולא מעט הזדמנויות השקעה במספר חברות ראויות בתחום, אשר מגלמות פוטנציאל לתשואה דו ספרתית גבוהה למשקיעים. 

לאור העובדה שרב הנסתר על הגלוי בתחום זה, סלקטיביות היא מילת המפתח לדעתי לבחירה בהשקעות בתחום האשראי החוץ בנקאי. ההמלצה שלי היא להיצמד לחברות חוץ בנקאיות שמקיימות את התנאים המצטברים להלן: 

⦁ העסק שלהם לא תלוי בשוק ההון לצורך מימון פעילותן. כלומר חברות שנהנות מהבעת אמון מהמערכת הבנקאית שחיה ונושמת את עסקי החברות ומוכנה לממן אותן ושאין להן אג"ח במחזור. 

⦁ לא מעט חברות אשראי חוץ בנקאי שהנפיקו אג"ח בהיקף מהותי, אשר שימש כסוג של הון עצמי מול המערכת הבנקאית ולמימון תיקי אשראי, עשויות לדעתי להיתקל בקושי למחזר את האג"ח בשוק ההון (אם בכלל במקרה הרע ובתנאים פחות טובים ממה שהנפיקו בעבר במקרה הטוב), מה שעשוי להביא לירידה מהותית בהיקפי פעילותן וכן לפגיעה ברווחיות שלהן, ולכן המלצתי היא להתרחק מרובן. 

⦁ חברות שמציגות לאורך שנים יכולת גבוהה להרוויח כסף מפעילותן. בתור קפיטליסט, אני מעדיף להשקיע בחברות שיודעות להרוויח בצורה יפה בסיכון סביר. 

⦁ לניסיון יש הרבה ערך בתחומים רבים. ובתחום האשראי הניסיון משחק תפקיד קריטי. הנהלה שיש לה היכרות טובה עם לקוחות שונים לאורך שנים ושהתנסתה גם בתקופות קשות בכלכלה, ולא רק בימים אופטימיים, יודעת לנהל את הסיכון בצורה קפדנית יותר ולהשיג תוצאות טובות בסיכון נמוך לאורך זמן. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המלצה ראשונה - יעקב פיננסים – כי זה לא בושה להרוויח ואם אפשר אני רוצה להרוויח יותר 

יעקב פיננסים -0.98% מומלצת ראשונה כי הסיפור של החברה פשוט מדהים בעיניי. לא זוכר שראיתי בחיי הרבה סטארט אפים שצמחו בצורה כל כך מרשימה מ-0 ל-100 בתקופה כל כך קצרה. החברה הוקמה לפני כ-4 שנים בלבד וההספק של החברה מרשים ביותר. 

אז מה אני אוהב בחברה ? 

לא צריך ללמד את הבעל הבית על התחום. הוא יכול ללמד את כול מי שנכנס לתחום אחריו - שאול נאוי עם מעל 40 שנה של ניסיון בתחום ראה הכל. ולפי הביצועים של החברה נראה שהוא יודע את העבודה מעולה.  

יעקב פיננסים הציגה בשנת 2023 (שנה של מלחמה) על הכנסות של כ-152 מיליון שקל רווח נקי מרשים של 57 מליון שקל (מתוכם 16 מיליון ברבעון הרביעי של 2023) למול רווח נקי של כ -47 מיליון שקל בשנת 2022 ורווח נקי של 24.5 מיליון שקל בלבד בשנת 2021. 

לחברה אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך פעילותה וזאת לאור העובדה שעד היום היא לא הנפיקה אג"ח בבורסה בת"א והיא מנהלת את פעילותה באמצעות הון עצמי, אשראי בנקאי ותמיכה של בעל השליטה.

החברה מדווחת כי ברשותה מסגרות אשראי בנקאיות בהיקף מרשים של 1.55 מיליארד שקל, מהן בסמוך לדוחות כ-500 מיליון שקל פנויים, אשר עשויים להוות פוטנציאל להמשך צמיחה בפעילות האשראי של החברה וכן להמשך גידול בהיקפי ההכנסות והרווח שהחברה מציגה. מאוד מרשים בעיניי הן תנאי האשראי המדהימים שהבנקים נותנים לחברה (פריים מינוס 0.1- למינוס 1.1), מה שמצביע על האמון הגבוה שלהן בפעילות החברה והנהלתה ובסיכון הנמוך שהם מייחסים לפעילות.  

לאור הביצועים המרשימים של החברה והצמיחה העקבית בפעילותה, אני חושב שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 10 על הרווחים שהיא הציגה בשנת 2023 מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של כ-23 שקל למול מחיר נוכחי של כ-15.5 שקל (אפסייד של כ 50%).

המלצה שנייה – אופל בלאנס – שמרנות ... שמרנות ...שמרנות...

החברה הוקמה לפני כ-28 שנה על ידי דני מזרחי, אשר עדיין מוביל אותה כמנכ"ל החברה. אופל בלאנס 1.81% עוסקת בעיקר במימון אשראי כנגד ממסרים דחויים וכנגד בטחונות. מניית החברה הינה לדעתי מהנפגעות הבולטות משינוי הטרנד של המשקיעים לגבי תחום האשראי החוץ בנקאי, ולא בצדק. 

למשקיעים סולידיים שמעדיפים להימנע מסיכון, יהיה קל מאוד להתחבר לאופן בו דני מזרחי מנהל את קבוצת אופל בלאנס לאורך שנים. נראה כי החברה מצליחה לאורך שנים להציג רווחיות נאה בלי לפעול בסיכון פיננסי גבוה. החברה מתאפיינת באיתנות פיננסית חריגה לטובה בצורה קיצונית, עם הון עצמי שמהווה 57% מסך המאזן בסוף 2023.

תיק האשראי שמעמידה החברה ירד בצורה חדה מ-463 מיליון שקל בסוף 2022 לכ-333 מיליון שקל בלבד בסוף 2023 וזאת עקב מח"מ תיק קצר יחסית של תיק האשראי והעדפה של הנהלת החברה להקטין סיכון עקב מלחמת חרבות ברזל, וזאת עקב הגידול בסיכון והאי הוודאות שהיא יצרה.

הנקודה הזו היא בעיניי נקודה חיובית ולא שלילית. היכולת של החברה להגיב בצורה מהירה ולהתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים הוא יתרון עצום. כמובן שהירידה בהיקף תיק האשראי גרמה לירידה ברווחיות שהציגה החברה בשנת 2023. אך לדעתי המדובר בנקודה שעשויה להתברר כזמנית בלבד. 

את שנת 2023 אופל סיימה עם רווח נקי של 26.5 מיליון שקל למול כ-29 מיליון שקל בשנת 2022, אך לדעתי הרווח המייצג של החברה אמור להיות לפחות כ-30 מיליון שקל בשנה, ומעבר ככל שהחברה תבחר להגדיל את מסגרות האשראי הפנויות שברשותה להגדלת היקפי פעילותה. 

אז מה אני אוהב בחברה ? 

לחברה ניהול מקצועי, מנוסה ושמרני - שהכביש חלק, עדיף שיהיה נהג אחראי על ההגה ושלא ייקח סיבובים במהירות גבוהה. הנהלת החברה הוכיחה לאורך שנים שהיא יודעת לייצר ערך ורווחיות ברמות סיכון נמוכות יחסית.

בדומה ליעקב פיננסים גם לאופל אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך מימון פעילותה וזאת מכיוון שאין לה אגחים במחזור. 

לחברה מסגרות אשראי בנקאיות פנויות (מ-4 בנקים שונים) בהיקף מהותי, אשר עשויות לאפשר לחברה להכפיל את היקפי פעילותה על בסיס המקורות העצמיים הקיימים.  

לאורך שנים החברה מחלקת דיבידנדים נדיבים לבעלי המניות (עד כ-50% מהרווח הנקי), מה שמאפשר למשקיע לראות תשואה שוטפת נאה על ההשקעה. 

לאור הביצועים ורמות הסיכון בהן פועלת החברה לאורך שנים, לדעתי אין הצדקה שהחברה תיסחר בשווי של כ-168 מיליון בלבד, אשר נמוך מההון העצמי שלה שעומד על כ-210 מיליון שקל. 

לאור הסיכון הנמוך בו פועלת החברה ולמרות שיעורי הצמיחה הנמוכים יחסית בפעילותה, אני מעריך שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 8.5 על רווח מייצג של כ-30 מיליון שקל בשנה, מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של 2.4 שקלים, אפסייד של כ-50% על המחיר הנוכחי בבורסה.

הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות שמתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שאול נאווי פשוט גאון של שוק האשראי - אין לו תחרות! (ל"ת)
    T 31/03/2024 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 22/03/2024 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הנורמלי 19/03/2024 22:11
    הגב לתגובה זו
    צריך לבחון כל חברה לגופה, וככה מקבלים מציאות
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.