האם יש אפסייד של 50% בשתי מניות האשראי החוץ בנקאי?
חברות אשראי חוץ בנקאי הן תחום פעילות יחסית חדש בבורסה בת"א. בקושי עשור.
טרום עליית סביבת הריבית, התיאבון של המשקיעים להשיג תשואות גבוהות בסביבת ריבית אפס אפשרה לחברות רבות מהתחום להירשם למסחר בבורסה בת"א.
הרומן התחיל ברגל ימין. חברות האשראי הבטיחו תשואה גבוהה ממה שהמשקיעים היו רגילים להשיג ומנגד החברות אשראי השיגו גישה למימון זול בהיקף משמעותי ללא צורך לתת ביטחונות כלשהן למשקיעים.
כמו כל מסיבה טובה... שבה אתה שותה ושותה ... ובבוקר למחרת מתעורר עם כאב ראש ... זה גם מה שקרה בבורסה בת"א כשהתברר שלבורסה נכנסו גם חברות אשראי לא ראויות וכן חברות עם ניהול בעייתי (בלשון המעטה).
יונט, גיבוי אחזקות ובול מסחר שמחקו למשקיעים חלק מהותי מההשקעה והשאירו אותם בפני שוקת שבורה, יצרו טראומה קשה אצל חלק מהמשקיעים שהעדיפו לתפוס מרחק וזרקו את הסחורה בכל מחיר. המשבר יצר לדעתי תמחור לא הגיוני ולא מעט הזדמנויות השקעה במספר חברות ראויות בתחום, אשר מגלמות פוטנציאל לתשואה דו ספרתית גבוהה למשקיעים.
לאור העובדה שרב הנסתר על הגלוי בתחום זה, סלקטיביות היא מילת המפתח לדעתי לבחירה בהשקעות בתחום האשראי החוץ בנקאי. ההמלצה שלי היא להיצמד לחברות חוץ בנקאיות שמקיימות את התנאים המצטברים להלן:
- אופל בלאנס: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, תיק האשראי מתקרב לחצי מיליארד שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
⦁ העסק שלהם לא תלוי בשוק ההון לצורך מימון פעילותן. כלומר חברות שנהנות מהבעת אמון מהמערכת הבנקאית שחיה ונושמת את עסקי החברות ומוכנה לממן אותן ושאין להן אג"ח במחזור.
⦁ לא מעט חברות אשראי חוץ בנקאי שהנפיקו אג"ח בהיקף מהותי, אשר שימש כסוג של הון עצמי מול המערכת הבנקאית ולמימון תיקי אשראי, עשויות לדעתי להיתקל בקושי למחזר את האג"ח בשוק ההון (אם בכלל במקרה הרע ובתנאים פחות טובים ממה שהנפיקו בעבר במקרה הטוב), מה שעשוי להביא לירידה מהותית בהיקפי פעילותן וכן לפגיעה ברווחיות שלהן, ולכן המלצתי היא להתרחק מרובן.
⦁ חברות שמציגות לאורך שנים יכולת גבוהה להרוויח כסף מפעילותן. בתור קפיטליסט, אני מעדיף להשקיע בחברות שיודעות להרוויח בצורה יפה בסיכון סביר.
⦁ לניסיון יש הרבה ערך בתחומים רבים. ובתחום האשראי הניסיון משחק תפקיד קריטי. הנהלה שיש לה היכרות טובה עם לקוחות שונים לאורך שנים ושהתנסתה גם בתקופות קשות בכלכלה, ולא רק בימים אופטימיים, יודעת לנהל את הסיכון בצורה קפדנית יותר ולהשיג תוצאות טובות בסיכון נמוך לאורך זמן.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
המלצה ראשונה - יעקב פיננסים – כי זה לא בושה להרוויח ואם אפשר אני רוצה להרוויח יותר
יעקב פיננסים 0.9% מומלצת ראשונה כי הסיפור של החברה פשוט מדהים בעיניי. לא זוכר שראיתי בחיי הרבה סטארט אפים שצמחו בצורה כל כך מרשימה מ-0 ל-100 בתקופה כל כך קצרה. החברה הוקמה לפני כ-4 שנים בלבד וההספק של החברה מרשים ביותר.
אז מה אני אוהב בחברה ?
לא צריך ללמד את הבעל הבית על התחום. הוא יכול ללמד את כול מי שנכנס לתחום אחריו - שאול נאוי עם מעל 40 שנה של ניסיון בתחום ראה הכל. ולפי הביצועים של החברה נראה שהוא יודע את העבודה מעולה.
יעקב פיננסים הציגה בשנת 2023 (שנה של מלחמה) על הכנסות של כ-152 מיליון שקל רווח נקי מרשים של 57 מליון שקל (מתוכם 16 מיליון ברבעון הרביעי של 2023) למול רווח נקי של כ -47 מיליון שקל בשנת 2022 ורווח נקי של 24.5 מיליון שקל בלבד בשנת 2021.
לחברה אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך פעילותה וזאת לאור העובדה שעד היום היא לא הנפיקה אג"ח בבורסה בת"א והיא מנהלת את פעילותה באמצעות הון עצמי, אשראי בנקאי ותמיכה של בעל השליטה.
החברה מדווחת כי ברשותה מסגרות אשראי בנקאיות בהיקף מרשים של 1.55 מיליארד שקל, מהן בסמוך לדוחות כ-500 מיליון שקל פנויים, אשר עשויים להוות פוטנציאל להמשך צמיחה בפעילות האשראי של החברה וכן להמשך גידול בהיקפי ההכנסות והרווח שהחברה מציגה. מאוד מרשים בעיניי הן תנאי האשראי המדהימים שהבנקים נותנים לחברה (פריים מינוס 0.1- למינוס 1.1), מה שמצביע על האמון הגבוה שלהן בפעילות החברה והנהלתה ובסיכון הנמוך שהם מייחסים לפעילות.
לאור הביצועים המרשימים של החברה והצמיחה העקבית בפעילותה, אני חושב שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 10 על הרווחים שהיא הציגה בשנת 2023 מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של כ-23 שקל למול מחיר נוכחי של כ-15.5 שקל (אפסייד של כ 50%).
המלצה שנייה – אופל בלאנס – שמרנות ... שמרנות ...שמרנות...
החברה הוקמה לפני כ-28 שנה על ידי דני מזרחי, אשר עדיין מוביל אותה כמנכ"ל החברה. אופל בלאנס 0.11% עוסקת בעיקר במימון אשראי כנגד ממסרים דחויים וכנגד בטחונות. מניית החברה הינה לדעתי מהנפגעות הבולטות משינוי הטרנד של המשקיעים לגבי תחום האשראי החוץ בנקאי, ולא בצדק.
למשקיעים סולידיים שמעדיפים להימנע מסיכון, יהיה קל מאוד להתחבר לאופן בו דני מזרחי מנהל את קבוצת אופל בלאנס לאורך שנים. נראה כי החברה מצליחה לאורך שנים להציג רווחיות נאה בלי לפעול בסיכון פיננסי גבוה. החברה מתאפיינת באיתנות פיננסית חריגה לטובה בצורה קיצונית, עם הון עצמי שמהווה 57% מסך המאזן בסוף 2023.
תיק האשראי שמעמידה החברה ירד בצורה חדה מ-463 מיליון שקל בסוף 2022 לכ-333 מיליון שקל בלבד בסוף 2023 וזאת עקב מח"מ תיק קצר יחסית של תיק האשראי והעדפה של הנהלת החברה להקטין סיכון עקב מלחמת חרבות ברזל, וזאת עקב הגידול בסיכון והאי הוודאות שהיא יצרה.
הנקודה הזו היא בעיניי נקודה חיובית ולא שלילית. היכולת של החברה להגיב בצורה מהירה ולהתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים הוא יתרון עצום. כמובן שהירידה בהיקף תיק האשראי גרמה לירידה ברווחיות שהציגה החברה בשנת 2023. אך לדעתי המדובר בנקודה שעשויה להתברר כזמנית בלבד.
את שנת 2023 אופל סיימה עם רווח נקי של 26.5 מיליון שקל למול כ-29 מיליון שקל בשנת 2022, אך לדעתי הרווח המייצג של החברה אמור להיות לפחות כ-30 מיליון שקל בשנה, ומעבר ככל שהחברה תבחר להגדיל את מסגרות האשראי הפנויות שברשותה להגדלת היקפי פעילותה.
אז מה אני אוהב בחברה ?
לחברה ניהול מקצועי, מנוסה ושמרני - שהכביש חלק, עדיף שיהיה נהג אחראי על ההגה ושלא ייקח סיבובים במהירות גבוהה. הנהלת החברה הוכיחה לאורך שנים שהיא יודעת לייצר ערך ורווחיות ברמות סיכון נמוכות יחסית.
בדומה ליעקב פיננסים גם לאופל אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך מימון פעילותה וזאת מכיוון שאין לה אגחים במחזור.
לחברה מסגרות אשראי בנקאיות פנויות (מ-4 בנקים שונים) בהיקף מהותי, אשר עשויות לאפשר לחברה להכפיל את היקפי פעילותה על בסיס המקורות העצמיים הקיימים.
לאורך שנים החברה מחלקת דיבידנדים נדיבים לבעלי המניות (עד כ-50% מהרווח הנקי), מה שמאפשר למשקיע לראות תשואה שוטפת נאה על ההשקעה.
לאור הביצועים ורמות הסיכון בהן פועלת החברה לאורך שנים, לדעתי אין הצדקה שהחברה תיסחר בשווי של כ-168 מיליון בלבד, אשר נמוך מההון העצמי שלה שעומד על כ-210 מיליון שקל.
לאור הסיכון הנמוך בו פועלת החברה ולמרות שיעורי הצמיחה הנמוכים יחסית בפעילותה, אני מעריך שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 8.5 על רווח מייצג של כ-30 מיליון שקל בשנה, מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של 2.4 שקלים, אפסייד של כ-50% על המחיר הנוכחי בבורסה.
הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות שמתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.
- 3.שאול נאווי פשוט גאון של שוק האשראי - אין לו תחרות! (ל"ת)T 31/03/2024 10:03הגב לתגובה זו
- 2.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 22/03/2024 19:54הגב לתגובה זו
- 1.הנורמלי 19/03/2024 22:11הגב לתגובה זוצריך לבחון כל חברה לגופה, וככה מקבלים מציאות

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
