האם יש אפסייד של 50% בשתי מניות האשראי החוץ בנקאי?
חברות אשראי חוץ בנקאי הן תחום פעילות יחסית חדש בבורסה בת"א. בקושי עשור.
טרום עליית סביבת הריבית, התיאבון של המשקיעים להשיג תשואות גבוהות בסביבת ריבית אפס אפשרה לחברות רבות מהתחום להירשם למסחר בבורסה בת"א.
הרומן התחיל ברגל ימין. חברות האשראי הבטיחו תשואה גבוהה ממה שהמשקיעים היו רגילים להשיג ומנגד החברות אשראי השיגו גישה למימון זול בהיקף משמעותי ללא צורך לתת ביטחונות כלשהן למשקיעים.
כמו כל מסיבה טובה... שבה אתה שותה ושותה ... ובבוקר למחרת מתעורר עם כאב ראש ... זה גם מה שקרה בבורסה בת"א כשהתברר שלבורסה נכנסו גם חברות אשראי לא ראויות וכן חברות עם ניהול בעייתי (בלשון המעטה).
יונט, גיבוי אחזקות ובול מסחר שמחקו למשקיעים חלק מהותי מההשקעה והשאירו אותם בפני שוקת שבורה, יצרו טראומה קשה אצל חלק מהמשקיעים שהעדיפו לתפוס מרחק וזרקו את הסחורה בכל מחיר. המשבר יצר לדעתי תמחור לא הגיוני ולא מעט הזדמנויות השקעה במספר חברות ראויות בתחום, אשר מגלמות פוטנציאל לתשואה דו ספרתית גבוהה למשקיעים.
לאור העובדה שרב הנסתר על הגלוי בתחום זה, סלקטיביות היא מילת המפתח לדעתי לבחירה בהשקעות בתחום האשראי החוץ בנקאי. ההמלצה שלי היא להיצמד לחברות חוץ בנקאיות שמקיימות את התנאים המצטברים להלן:
- אופל בלאנס: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, תיק האשראי מתקרב לחצי מיליארד שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
⦁ העסק שלהם לא תלוי בשוק ההון לצורך מימון פעילותן. כלומר חברות שנהנות מהבעת אמון מהמערכת הבנקאית שחיה ונושמת את עסקי החברות ומוכנה לממן אותן ושאין להן אג"ח במחזור.
⦁ לא מעט חברות אשראי חוץ בנקאי שהנפיקו אג"ח בהיקף מהותי, אשר שימש כסוג של הון עצמי מול המערכת הבנקאית ולמימון תיקי אשראי, עשויות לדעתי להיתקל בקושי למחזר את האג"ח בשוק ההון (אם בכלל במקרה הרע ובתנאים פחות טובים ממה שהנפיקו בעבר במקרה הטוב), מה שעשוי להביא לירידה מהותית בהיקפי פעילותן וכן לפגיעה ברווחיות שלהן, ולכן המלצתי היא להתרחק מרובן.
⦁ חברות שמציגות לאורך שנים יכולת גבוהה להרוויח כסף מפעילותן. בתור קפיטליסט, אני מעדיף להשקיע בחברות שיודעות להרוויח בצורה יפה בסיכון סביר.
⦁ לניסיון יש הרבה ערך בתחומים רבים. ובתחום האשראי הניסיון משחק תפקיד קריטי. הנהלה שיש לה היכרות טובה עם לקוחות שונים לאורך שנים ושהתנסתה גם בתקופות קשות בכלכלה, ולא רק בימים אופטימיים, יודעת לנהל את הסיכון בצורה קפדנית יותר ולהשיג תוצאות טובות בסיכון נמוך לאורך זמן.
- פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
המלצה ראשונה - יעקב פיננסים – כי זה לא בושה להרוויח ואם אפשר אני רוצה להרוויח יותר
יעקב פיננסים -0.07% מומלצת ראשונה כי הסיפור של החברה פשוט מדהים בעיניי. לא זוכר שראיתי בחיי הרבה סטארט אפים שצמחו בצורה כל כך מרשימה מ-0 ל-100 בתקופה כל כך קצרה. החברה הוקמה לפני כ-4 שנים בלבד וההספק של החברה מרשים ביותר.
אז מה אני אוהב בחברה ?
לא צריך ללמד את הבעל הבית על התחום. הוא יכול ללמד את כול מי שנכנס לתחום אחריו - שאול נאוי עם מעל 40 שנה של ניסיון בתחום ראה הכל. ולפי הביצועים של החברה נראה שהוא יודע את העבודה מעולה.
יעקב פיננסים הציגה בשנת 2023 (שנה של מלחמה) על הכנסות של כ-152 מיליון שקל רווח נקי מרשים של 57 מליון שקל (מתוכם 16 מיליון ברבעון הרביעי של 2023) למול רווח נקי של כ -47 מיליון שקל בשנת 2022 ורווח נקי של 24.5 מיליון שקל בלבד בשנת 2021.
לחברה אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך פעילותה וזאת לאור העובדה שעד היום היא לא הנפיקה אג"ח בבורסה בת"א והיא מנהלת את פעילותה באמצעות הון עצמי, אשראי בנקאי ותמיכה של בעל השליטה.
החברה מדווחת כי ברשותה מסגרות אשראי בנקאיות בהיקף מרשים של 1.55 מיליארד שקל, מהן בסמוך לדוחות כ-500 מיליון שקל פנויים, אשר עשויים להוות פוטנציאל להמשך צמיחה בפעילות האשראי של החברה וכן להמשך גידול בהיקפי ההכנסות והרווח שהחברה מציגה. מאוד מרשים בעיניי הן תנאי האשראי המדהימים שהבנקים נותנים לחברה (פריים מינוס 0.1- למינוס 1.1), מה שמצביע על האמון הגבוה שלהן בפעילות החברה והנהלתה ובסיכון הנמוך שהם מייחסים לפעילות.
לאור הביצועים המרשימים של החברה והצמיחה העקבית בפעילותה, אני חושב שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 10 על הרווחים שהיא הציגה בשנת 2023 מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של כ-23 שקל למול מחיר נוכחי של כ-15.5 שקל (אפסייד של כ 50%).
המלצה שנייה – אופל בלאנס – שמרנות ... שמרנות ...שמרנות...
החברה הוקמה לפני כ-28 שנה על ידי דני מזרחי, אשר עדיין מוביל אותה כמנכ"ל החברה. אופל בלאנס -0.77% עוסקת בעיקר במימון אשראי כנגד ממסרים דחויים וכנגד בטחונות. מניית החברה הינה לדעתי מהנפגעות הבולטות משינוי הטרנד של המשקיעים לגבי תחום האשראי החוץ בנקאי, ולא בצדק.
למשקיעים סולידיים שמעדיפים להימנע מסיכון, יהיה קל מאוד להתחבר לאופן בו דני מזרחי מנהל את קבוצת אופל בלאנס לאורך שנים. נראה כי החברה מצליחה לאורך שנים להציג רווחיות נאה בלי לפעול בסיכון פיננסי גבוה. החברה מתאפיינת באיתנות פיננסית חריגה לטובה בצורה קיצונית, עם הון עצמי שמהווה 57% מסך המאזן בסוף 2023.
תיק האשראי שמעמידה החברה ירד בצורה חדה מ-463 מיליון שקל בסוף 2022 לכ-333 מיליון שקל בלבד בסוף 2023 וזאת עקב מח"מ תיק קצר יחסית של תיק האשראי והעדפה של הנהלת החברה להקטין סיכון עקב מלחמת חרבות ברזל, וזאת עקב הגידול בסיכון והאי הוודאות שהיא יצרה.
הנקודה הזו היא בעיניי נקודה חיובית ולא שלילית. היכולת של החברה להגיב בצורה מהירה ולהתאים את התיק לתנאי השוק המשתנים הוא יתרון עצום. כמובן שהירידה בהיקף תיק האשראי גרמה לירידה ברווחיות שהציגה החברה בשנת 2023. אך לדעתי המדובר בנקודה שעשויה להתברר כזמנית בלבד.
את שנת 2023 אופל סיימה עם רווח נקי של 26.5 מיליון שקל למול כ-29 מיליון שקל בשנת 2022, אך לדעתי הרווח המייצג של החברה אמור להיות לפחות כ-30 מיליון שקל בשנה, ומעבר ככל שהחברה תבחר להגדיל את מסגרות האשראי הפנויות שברשותה להגדלת היקפי פעילותה.
אז מה אני אוהב בחברה ?
לחברה ניהול מקצועי, מנוסה ושמרני - שהכביש חלק, עדיף שיהיה נהג אחראי על ההגה ושלא ייקח סיבובים במהירות גבוהה. הנהלת החברה הוכיחה לאורך שנים שהיא יודעת לייצר ערך ורווחיות ברמות סיכון נמוכות יחסית.
בדומה ליעקב פיננסים גם לאופל אין תלות בשוק ההון המקומי לצורך מימון פעילותה וזאת מכיוון שאין לה אגחים במחזור.
לחברה מסגרות אשראי בנקאיות פנויות (מ-4 בנקים שונים) בהיקף מהותי, אשר עשויות לאפשר לחברה להכפיל את היקפי פעילותה על בסיס המקורות העצמיים הקיימים.
לאורך שנים החברה מחלקת דיבידנדים נדיבים לבעלי המניות (עד כ-50% מהרווח הנקי), מה שמאפשר למשקיע לראות תשואה שוטפת נאה על ההשקעה.
לאור הביצועים ורמות הסיכון בהן פועלת החברה לאורך שנים, לדעתי אין הצדקה שהחברה תיסחר בשווי של כ-168 מיליון בלבד, אשר נמוך מההון העצמי שלה שעומד על כ-210 מיליון שקל.
לאור הסיכון הנמוך בו פועלת החברה ולמרות שיעורי הצמיחה הנמוכים יחסית בפעילותה, אני מעריך שהחברה ראויה להיסחר לפחות במכפיל 8.5 על רווח מייצג של כ-30 מיליון שקל בשנה, מה שגוזר למניית החברה מחיר יעד של 2.4 שקלים, אפסייד של כ-50% על המחיר הנוכחי בבורסה.
הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות שמתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.
- 3.שאול נאווי פשוט גאון של שוק האשראי - אין לו תחרות! (ל"ת)T 31/03/2024 10:03הגב לתגובה זו
- 2.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 22/03/2024 19:54הגב לתגובה זו
- 1.הנורמלי 19/03/2024 22:11הגב לתגובה זוצריך לבחון כל חברה לגופה, וככה מקבלים מציאות

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:

פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
