גיא סעדי טונדו
צילום: שלי פדן לורבר

טונדו רוכשת ספקית שלה בעסקת מניות ואופציות של 9% עד 13.5% מערכה

החברה הנרכשת מספקת לטונדו תוכנה לניהול ושליטה בבקרים; שווי העסקה משקף לחברה הנרכשת שווי של 7.8 מיליון שקל בתוספת אופציות שעשויות להגדיל את הסכום
גיא טל | (3)

טונדו סמארט 2.19% עוסקת בתחום הבקרים לניהול ושליטה ביישומי עיר חכמה על בסיס תשתית התאורה והחשמל במרחב הציבורי. 

החברה מדווחת על רכישת מלוא ההון של חברת "קלאוד אוף תינגס" (COT). בעסקת מניות תמורת 9% מהון המניות של חברת טונדו שהן כ-902 אלף מניות. השווי המשתקף לחברת COT לפי מחיר המניה הנוכחי הוא כ-7.8 מיליון שקל. בנוסף, במידה ומחיר המניה לא יגיע ל-15.97 שקל בארבעת השנים הקרובות, תקצה החברה לבעלי COT מניות נוספות, או תמיר אותן במזומן. מחיר המניה כעת עומד על 8.65 שקל. 

בנוסף, יונפקו שתי סדרות של אופציות, כשהראשונה על סך 200 אלף אופציות בעלות של 0.4 ש"ח לאופציה, ניתנת למימוש במחיר של 8 עד 9.5 שקל למשך 5 שנים. השניה על סך 250 אלף אופציות, אף הן בעלות של 0.4 ש"ח, ניתנת למימוש במשך חמש שנים במחיר של 10 שקל למניה. 

החברה הנרכשת היא הספקית של התוכנה לניהול ושליטה בבקרים בה משתמשת טונדו. היא פיתחה פלטפורמה המאפשרת לפתח בזמן קצר מוצרים חכמים ומקושרים. לדברי טונדו הרכישה מגלמת יתרונות רבים לחברה, ביניהם העשרת הידע והנכסים הטכנולוגיים, סינרגיה לפעילות החברה והרחבת סל המוצרים. 

חברת טונדו סמארט נסחרת לפי שווי של 85 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה ב-31%. הכנסות החברות במחצית שנת 2021 היו כ-900 אלף שקל, וההפסד התפעולי הגיע ל-3 מיליון שקל. ההפסד הנקי היה 3.9 מילון שקל לעומת 1.3 מיליון שנה קודם לכן. 

לקריאה נוספת: 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לירון 08/03/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
    מי שלא נראה לו חריג יש לו בעיה
  • רוני 08/03/2022 20:28
    הגב לתגובה זו
    יש חברות שלא מוכרות שקל ונסחרות לפי מיליארד
  • ודבילים כמוך משקיעים בהן (ל"ת)
    לירון 24/03/2022 14:09
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.28%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח עולה 3.1%, מדד הבנקים יורד 1.4; ממדי הדגל יורדים עד 0.5%

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.47%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.1%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.5%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה? בכנס הפיקוח על הבנקים, נגיד בנק ישראל אמיר ירון כלל איתות ברור טון מוניטרי, אם כי כזה שמגיע בליווי זהירות מודעת. הנגיד רמז על שינוי טון מוניטרי ומותיר פתח להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה, אם מגמת ההתמתנות באינפלציה תימשך. לצד האופטימיות, הוא מזהיר כי הורדה כזו תחייב אחריות תקציבית והמשך שמירה על היציבות הפיסקלית.