עיר חכמה היא תפיסת ניהול עירוני שבה רשות מקומית משלבת חיישנים, מצלמות, תאורה מתקדמת ומערכות בקרה כדי לייעל תנועה, חניה, פינוי אשפה, צריכת חשמל וביטחון אישי. השוק הזה צמח לענף שלם של ספקי טכנולוגיה,
ובישראל פועלות בו חברות ציבוריות המספקות מערכות ניטור תנועה, תאורה חכמה ותשתיות תקשורת לרשויות, לרוב במסגרת מכרזים בהיקף של מיליוני שקלים. מנגד, המודל מעורר שאלות משמעותיות של פרטיות ובעלות על המידע שנאסף על התושבים, ושל תלות ארוכת טווח בספק יחיד. עבור קורא
הכלכלה מדובר בשוק שמושפע ישירות מתקציבי הרשויות המקומיות, מהיקף ההשקעה הממשלתית בתשתיות ומקצב האימוץ של פתרונות מבוססי נתונים.
הארנונה שאתם משלמים
היא כבר מזמן לא מקור ההכנסה המרכזי של העירייה: כל צעד שלכם ברחוב מתורגם לשורת רווח במאזן העירוני, כשאתם הופכים מתושבים למוצר צריכה לכל דבר; מחיישני האשפה ועד פנסי הרחוב החכמים - העיר מבטיחה יעילות מרבית, אך גובה מאיתנו את המס החדש, היקר והשקוף ביותר: הפרטיות
שלנו
