"גלולת רעל לביצור שלטון המנהלים": המשקיע נגד הצעת קפיטל פוינט
"תוצאת ההצעה תהיה יצירת 'שלטון מנהלים' מנותק מבעלי המניות, במלוא תפארתו. ההצעה חסרת תכלית עניינית אמיתית, פוגעת בצורה חריגה ומובהקת בציבור בעלי המניות של החברה, נוטלת מהם את פרמיית השליטה באופן חד צדדי וחותרת תחת מנגנוני הממשל התאגידי התקין של החברה כחברה ללא גרעין שליטה. זוהי 'גלולת רעל' חריגה בטיבה" - עם נתח של 19.6% מהמניות ב קפיטל פוינט 0% הציבורית הנסחרת אם כן ללא גרעין שליטה, יוצא המשקיע שיר רויכמן נגד כוונת החברה להגדלת כחם של הדירקטוריון במינוי הדירקטורים החדשים, דרך החלת שיטת "בורד מדורג".
דברים אלה נכתבו בחוות דעת שהוכנה עבור רויכמן במשרד עו"ד מטרי, מאירי ושות' ברקע פרסום ההצעה שתובא בפני אסיפת בעלי המניות בעוד שבועיים מהיום. בעוד שהשיטה הנוכחית, הנהוגה בקרב חברות נסחרות, היא שבעלי המניות מציעים מועמדים לתפקיד הדירקטוריון ולאחר מכן אסיפת בעלי המניות דנה בהם, לפי ההצעה החדשה, הדירקטוריון יהיה זה שיבחר את הדירקטורים החדשים.
הבעיה במתווה המוצע הוא הכח שיצטרכו בעלי המניות כדי להפוך החלטה של הדירקטוריון במצב כזה: רוב של 75% מבין בעלי המניות. ההצעה הייתה שנויה במחלוקת פחות לו היה די ברוב רגיל.
יודגש כי השינוי המוצע מובא מלכתחילת להחלטת בעלי המניות, ופחות או יותר בקפיטל פוינט שואלים את המשקיעים האם הם מוכנים לוותר על כחם. כלומר, אכן מדובר בבחירה חופשית, ואולם ההחלטה שיקבלו המשקיעים של היום תשפיע על אלו של מחר - או על מי ששקול לשים את כספו בחברה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כהונתם של הדירקטורים קצובה בזמן, ואולם מטרתם הקציבה היא להציב גבול עליון ולאפשר תחלופה. בכחה של ההצעה של קפיטל להפוך את תקופת המקסימום גם לתקופת המינימום (בהנחה ולא ימצא רוב מיוחד של 75%).
בין היתר הוגבל מספר המושבים בדירקטוריון לשבעה, לעומת "עד 12" כיום. כדי שדירקטור יתחלף יצטרכו להזיז אחר ממקומו, ואם לדירקטורים עצמם לא יהיה אינטרס לעשות כך (בעיקר נוכח העובדה שמדובר בחברה ללא גרעין שליטה שהדירקטוריון בה אינו מחולק למחנות), וידי המשקיעים יהיו כמעט כבולות מלכפות עליהם זאת, עולים הסיכויים כי הרכב הדירקטוריון יוותר כשהיה - ומכאן החשש לביצור השליטה על ידם של אלה.
אמנם מכהנים בדירקטוריון דירקטורים חיצוניים ואף מובאים לאישור אסיפת בעלי המניות מינויים של שניים חדשים (לימור אריאל ואסף דוד-מרגלית), ואולם, מהות כהונתם שונה מאשר בדירקטוריון של חברה עם גרעין שליטה. הטייטל "חיצוני" הוא על פניו רק על הנייר. "בחברה שאין בה בעל שליטה לא מתקיימת בעיית הנציג בין בעל השליטה לבעלי המניות מקרב הציבור, ומוצע לבטל את החובה למינוי שני דירקטורים חיצוניים בחברה שאין בה בעל שליטה" - כך נכתב בתזכיר לתיקון חוק החברות בנושא חברות ללא גרעין שליטה, שפרסם משרד המשפטים באחרונה.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- המיזוג הושלם: אבו פמילי ריט בדרך לבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
מתוך אותם שבעה חברי דירקטוריון, ארבעה יהיו חיצוניים ואחד בלתי תלוי - חמישה מושבים שחסומים בפני בעלי מניות מהותיים שירצו לקבל השפעה בחברה. נותרו אם כן שני מושבים - באחד מכהן היו"ר ד"ר יהושע (שוקי) גלייטמן (שמוצע בין היתר גם להעלות את שכרו מ-10 אלף שקל בחודש ל-25 אלף שקל לפני מע"מ) ובשני יהודה כהנא (24.95%) שמצדו גם כן ישמר את כוחו אם יצלח המהלך המוצע.
על כך כותב רויכמן באמצעות עורכי דינו כי "זוהי התמצית של כח ללא אחריות - ההיפוך המושלם של מה שמבקשים לקדם מנגנוני ממשל תאגידי ראויים". תחת השינוי המוצע, אם ירצה משקיע לקנות את השליטה בחברה, ימצא כי אין די בכך כדי להשפיע על עסקיה באמצעות הדירקטוריון, שכן מינוי נציגים לשם מטעמו יצריך את אישורם של הדירקטורים המכהנים. "בעקיפין, נשללת גם פרמיית השליטה מציבור בעלי המניות הקיים של החברה, לטובת העברת ערך מהם והעברתו לבעל מניות יחיד ולמנהלים בחברה", נכתב בחוות הדעת שהזמין.
- 1.מומחה פיננסי 26/09/2021 19:46הגב לתגובה זולמה תמכת בהם עד עכשיו? הרי מהרגע שהם הגיעו לא נוצר שום ערך לבעלי המניות, להיפך. יש מצב שהם הפסיקו לפרגן בעסקאות מתחת לשולחן ומעטפות כסף אז לפתע יוסי ושי כבר לא לטעמך?

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.87% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -9.51% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
