חי גאליס מנכל ביג
צילום: יחצ
דוחות

ביג בדוחות טובים בזכות אפי נכסים; ההכנסות זינקו ל-365 מיליון שקל

סתיו קורן |

חברת מרכזי הקניות הפתוחים ביג -2.07%  מדווחת על תוצאות טובות לרבעון השני, ההכנסות הסתכמו בכ-364.9 מיליון שקל, לעומת כ-122.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול מקורו באיחוד לראשונה עם תוצאות אפי נכסים -0.05% , אשר תרמו להכנסות כ-179 מיליון שקל, יתר הגידול נובע מהחזרה לשגרה לאחר הקורונה. כזכור, החברה הגדילה את החזקתה באפי נכסים ביולי האחרון לכ-63.8% - ביג רכשה מניות בהיקף של כ-121 מיליון שקל.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-301 מיליון שקל, לעומת כ-41.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם בכ-183 מיליון שקל, לעומת כ-8.5 מיליון שקל. ה-FFO הריאלי הסתכם בכ-145.2 מיליון שקל, לעומת כ-52.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI ברבעון הסתכם לכ-241.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-104.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג: "הרבעון השני היה רבעון בסימן חזרה לפעילות מלאה והתוצאות שאנו מציגים היום, הכוללות גידול משמעותי בפדיונות ועלייה בביקוש מצד שוכרים לשטחי המסחר של החברה, משקפות את עוצמת המותג ביג והאטרקטיביות של מרכזי החברה אשר באו לידי ביטוי בתוצאות שיא בכל הפרמטרים התפעוליים. 

"אנחנו ממשיכים במימוש האסטרטגיה שלנו הכוללת הרחבה והשבחה של הפעילות בישראל ובסרביה כאשר במהלך חודש יולי רכשנו שני מרכזי קניות בסרביה, זאת לאחר שברבעון הקודם ביצענו מהלך להגדלת אחזקתנו בחברת הבת לכ-95%. בנוסף, אנו מתקדמים בייזום והקמה של מספר מרכזים חדשים וכן הרחבה של מרכזים קיימים בישראל. מנגד, בהתאם החלטת הדירקטוריון התקשרנו בהסכמים למכירת 4 נכסים נוספים בארה"ב במחיר כולל של כ-105 מיליון דולר, הגבוה במעט מהשווי בספרים.

"במקביל אנו ממשיכים להרחיב את הפעילות במזרח אירופה באמצעות אפי נכסים אשר נמצאת בתנופה של עשייה הבאה לידי ביטוי בהיקף העסקאות החדשות שאפי ביצעה במהלך השנה האחרונה ופיתוח הפרויקטים בהקמה.

תחזית אפי ל-FFO שנתי מייצג של כ 570 מיליון שקל למול רמה של כ-175-180 מיליון שקל בסוף 2019 וקצב נוכחי של כ 330 מיליון ₪, מבטאת את הליך ההשבחה המשמעותי המבוצע באפי נכסים, שצפוי כאמור להימשך גם בטווח הקצר עד הבינוני".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%