לסיכו
צילום: יח"צ

לסיכו: רני צים ומיטב דש רוכשים 11% בחברה - ב-33 מיליון שקל

מיטב דש רוכש 5.1% מהמניות ב-18 מיליון שקל; רני צים באמצעות פסגות ניירות ערך רוכש 4.26% בכ-15 מיליון שקל והפניקס מגדילה את ההשקעה ב-5 מיליון שקל. אחזקת משפחת לשמן תרד מ-70% ל-62.5%
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה לסיכו

חברת לסיכו 0% המקימה ומתחזקת פרויקטי תשתית מדווחת על כניסה משמעותית של המוסדיים לחברה, שרוכשים 10.79% ממניות החברה בשער של 6.9 שקלים למניה, הנחה של 2% על שער הסגירה אתמול, ובסכום של 37.9 מיליון שקל. מי שנכנסים בצורה משמעותית הם בית ההשקעות מיטב דש ובמקביל גם רני צים באמצעות פסגות ניירות ערך.

מיטב דש יהפוך לבעל עניין לאחר שירכוש 5.1% ממניות החברה ב-17.94 מיליון שקל. פסגות ניירות ערך שנרכש ע"י רני צים רוכש 4.26% ממניות החברה תמורת כ-15 מיליון שקל וגם חברת הביטוח הפניקס 0.07% מגדילה את השקעתה בחברה ב-1.42% תמורת 5 מיליון שקל. הפניקס כבר נחשבת לבעלת עניין כאשר טרום הרכישה הנוכחית היא החזיקה כבר בכ-8% ממניות החברה (באמצעות קופות הגמל ותיק הנוסטרו של החברה). לאחר הרכישה הנוכחית תחזיק הפניקס בכ-8.56% ממניות החברה.

בעלי המניות הגדולים בלסיכו הם משפחת לשמן שמחזיקים בכ-70% ממניות החברה ולאחר כניסת המוסדיים תרד אחזקת המשפחה ל-62.45%. את העסקה ביצעה איפקס הנפקות.

צריך לציין נתון בעייתי מאוד בחברה שהוא התשלום לבעלי השליטה. בחברה עובדים כ-5 בעלי עניין, 4 מהם ממשפחת לשמן שהיא בעלת השליטה הנוכחים והאחר הוא ערן סידי שהינו בנו של המייסד. עלות השכר השנתית של כל אחד מהם נעה בין 1.3 מיליון שקל שמקבל בעל השכר הנמוך ביותר ל-1.9 מיליון שקל שמקבל בעל השכר הגבוה ביותר. סך כל עלות השכר של חמישתם הסתכמה ב-2020 בכ-7.2 מיליון שקל, כמעט כמו כל הרווח השנתי הנקי שנשאר לחברה.

לקריאה נוספת:

> רבעון ראשון: לסיכו צמחה ב-26% אך ההפסד הרבעוני הוכפל, לטענתה בגלל עיכובים מצד הלקוחות

לסיכו זכתה במכרז להקמת תחמ"ש גבעתיים תמורת 53 מיליון שקל

לסיכו תקים מתקן מים בגאנה בשווי 85 מיליון אירו

לסיכו מסכמת את 2020: ההכנסות עלו, הרווח נחתך בחצי; בעלי השליטה קיבלו 7.2 מיליון שקל - חצי מהרווח השנתי

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יריב 28/06/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    כשבעלי השליטה חולבים את החברה אני לא במשחק. אני מתפלא על המוסדיים שלא מתנים כניסתם בהסדרת שכר סבירה לבעלי שליטה. החברה לעולם לא תרוויח בצורה כזו.
  • 1.
    איפה הדירקטורים (ל"ת)
    לא ייאמן 28/06/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X
דוחות

הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל

הרווח הנקי ברבעון השלישי של 2025 עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת התקופה המקבילה; מחזורי המסחר היומיים זינקו לשיא של 3.8 מיליארד שקל; בבורסה נערכים למעבר למסחר בימים שני עד שישי בתחילת 2026

אדיר בן עמי |

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הבורסה לניע בתא 5.4%   פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2025, שהסתיים ב־30 בספטמבר. מהנתונים עולה גידול ניכר בהכנסות וברווחיות, על רקע עלייה בהיקף פעילות המסחר ובמחזורי המסחר היומיים.


ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ־147.1 מיליון שקל, עלייה של כ־35% לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2024. עיקר העלייה נבע מגידול בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה ומשירותי מסלקה. העלויות ברבעון גדלו בכ־7% ל־84.5 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות מחשוב, תקשורת ופחת. הרווח הנקי לרבעון עמד על כ־50 מיליון שקל, עלייה של 92% לעומת כ־26 מיליון שקל אשתקד. ה־EBITDA המתואם הסתכם בכ־79.5 מיליון שקל, עלייה של 76% לעומת התקופה המקבילה.

מחזורי המסחר בשוק המניות עלו ברבעון השלישי בכ־88% לעומת התקופה המקבילה, והמחזור היומי הממוצע הגיע לכ־3.8 מיליארד שקל. זהו המחזור היומי הגבוה ביותר שנרשם בבורסה עד כה. מדדי ת"א־35 ות"א־90 עלו בכ־34% וב־32% בהתאמה מתחילת השנה, ומדדי הפיננסים והביטוח רשמו עליות חדות במיוחד של 71% ו־112% בהתאמה.


מבט כולל 

במבט כולל, הכנסות הבורסה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ־414.2 מיליון שקל' עלייה של 28% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי עלה בכ־70% ל־129.4 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם טיפס ל־213 מיליון שקל - עלייה של 53%. הגידול נבע מגידול בהיקף המסחר בכלל השווקים ומהמשך התרחבות פעילות הסליקה והמסלקה. במקביל נרשמה עלייה של 60% בהוצאות המסים, שהגיעה לכ־39.5 מיליון שקל, כתוצאה מהעלייה ברווח לפני מס.

בשוק ההנפקות הראשוניות לציבור גויסו ב־9 החודשים הראשונים של השנה כ־3.8 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות, לעומת גיוסים של 0.8 מיליארד שקל בלבד על ידי 5 חברות בתקופה המקבילה ב־2024. בשוק האג"ח הקונצרני גויסו כ־148 מיליארד שקל - גידול של כ־70% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 6.8%, אנרג׳יקס יורדת 5.7% - מדד הבנקים מוסיף 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.7%, ת״א 90 מטפס 1.3%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף -0.6%   אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״


מדד ת״א ביטחוניות (החדש) במומנטום שלישי. זה מוביל אותנו לחשוב על הוויכוחים על התקציב בין האוצר למשרד הבטחון. תעשייה ביטחונית חזקה היא הכרח. היא מאפשרת את הקיום של המדינה וברור שהיא עולה הרבה כסף. תקציב הביטחון ענק והוא גדל כמובן בתקופת המלחמה. הבעיה עם תקציב ביטחון ענק היא שהמקורות מצומצמים ואם הוא גדל אזי לוקחים כסף מאיתנו (מסים) וחוסכים בהוצאות על חינוך, רווחה, תשתיות ועוד. ולכן, הדבר הכי אלמנטרי ומתבקש הוא כמו בפירמה פרטית - להתייעל. במשרד הביטחון כנראה שאין אחד שלא יודע זאת נשפכים כספים על ימין ועל שמאל. 

יש חיילי מילואים שגוייסו למרות שלא היה צריך (דווקא בעורף), יש פנסיות תקציביות, יש עובדים מיותרים ויש שכבה גדולה של חיילים בסדיר ובקבע שעובדת חלקית מאוד. גם במשרד הביטחון עצמו. הבזבוזים נמשכים גם בהוצאות השוטפות, ובהצטיידות. לכן דרישה של משרד הביטחון לתוספת של 7 מיליארד שקל לא צריכה לקבל אישור אוטומטי - האם היה מכרז, האם אפשר להוזיל את העלות ובראש וראשונה - תביאו את הכסף מבפנים. תתייעלו פנימית ותחסכו מיליארדים רבים, אפילו עשרות - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים.



אנלייט אנלייט אנרגיה 7.27%   ואנרג’יקס אנרג'יקס -5.97%   הן בחמישיה הפותחת של חברות האנרגיה בבורסה. לאורך החודשים האחרונים הן זזו די בהתאמה, אבל תוצאות הרבעון השלישי הפרידו ביניהן.