לסיכו
צילום: יח"צ

לסיכו: רני צים ומיטב דש רוכשים 11% בחברה - ב-33 מיליון שקל

מיטב דש רוכש 5.1% מהמניות ב-18 מיליון שקל; רני צים באמצעות פסגות ניירות ערך רוכש 4.26% בכ-15 מיליון שקל והפניקס מגדילה את ההשקעה ב-5 מיליון שקל. אחזקת משפחת לשמן תרד מ-70% ל-62.5%
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה לסיכו

חברת לסיכו 0.59% המקימה ומתחזקת פרויקטי תשתית מדווחת על כניסה משמעותית של המוסדיים לחברה, שרוכשים 10.79% ממניות החברה בשער של 6.9 שקלים למניה, הנחה של 2% על שער הסגירה אתמול, ובסכום של 37.9 מיליון שקל. מי שנכנסים בצורה משמעותית הם בית ההשקעות מיטב דש ובמקביל גם רני צים באמצעות פסגות ניירות ערך.

מיטב דש יהפוך לבעל עניין לאחר שירכוש 5.1% ממניות החברה ב-17.94 מיליון שקל. פסגות ניירות ערך שנרכש ע"י רני צים רוכש 4.26% ממניות החברה תמורת כ-15 מיליון שקל וגם חברת הביטוח הפניקס 0.21% מגדילה את השקעתה בחברה ב-1.42% תמורת 5 מיליון שקל. הפניקס כבר נחשבת לבעלת עניין כאשר טרום הרכישה הנוכחית היא החזיקה כבר בכ-8% ממניות החברה (באמצעות קופות הגמל ותיק הנוסטרו של החברה). לאחר הרכישה הנוכחית תחזיק הפניקס בכ-8.56% ממניות החברה.

בעלי המניות הגדולים בלסיכו הם משפחת לשמן שמחזיקים בכ-70% ממניות החברה ולאחר כניסת המוסדיים תרד אחזקת המשפחה ל-62.45%. את העסקה ביצעה איפקס הנפקות.

צריך לציין נתון בעייתי מאוד בחברה שהוא התשלום לבעלי השליטה. בחברה עובדים כ-5 בעלי עניין, 4 מהם ממשפחת לשמן שהיא בעלת השליטה הנוכחים והאחר הוא ערן סידי שהינו בנו של המייסד. עלות השכר השנתית של כל אחד מהם נעה בין 1.3 מיליון שקל שמקבל בעל השכר הנמוך ביותר ל-1.9 מיליון שקל שמקבל בעל השכר הגבוה ביותר. סך כל עלות השכר של חמישתם הסתכמה ב-2020 בכ-7.2 מיליון שקל, כמעט כמו כל הרווח השנתי הנקי שנשאר לחברה.

לקריאה נוספת:

> רבעון ראשון: לסיכו צמחה ב-26% אך ההפסד הרבעוני הוכפל, לטענתה בגלל עיכובים מצד הלקוחות

לסיכו זכתה במכרז להקמת תחמ"ש גבעתיים תמורת 53 מיליון שקל

לסיכו תקים מתקן מים בגאנה בשווי 85 מיליון אירו

לסיכו מסכמת את 2020: ההכנסות עלו, הרווח נחתך בחצי; בעלי השליטה קיבלו 7.2 מיליון שקל - חצי מהרווח השנתי

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יריב 28/06/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    כשבעלי השליטה חולבים את החברה אני לא במשחק. אני מתפלא על המוסדיים שלא מתנים כניסתם בהסדרת שכר סבירה לבעלי שליטה. החברה לעולם לא תרוויח בצורה כזו.
  • 1.
    איפה הדירקטורים (ל"ת)
    לא ייאמן 28/06/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.