יועז הנדל
צילום: מסך: כאן 11

ביטול ההפרדה בין תשתיות לתוכן - בזק היא המרוויחה הגדולה

אחרי 20 שנה של העיוות שנוצר כדי להגביל את כוחה של בזק, אבל בעיקר יצר בלבול וחוסר סדר עבור הלקוחות והחברות, משרד התקשורת ביטל את שוק ה-ISP, כלומר לא תהיה הפרדה בין תשתיות לתוכן; בזק תתחזק - המניה מזנקת 
ארז ליבנה | (7)

ה-17.12.2000 אולי נשמע כמו תאריך לא ממש חשוב, אבל הוא השפיע כמעט על כל אזרח ואזרחית בישראל. מה קרה בתאריך המדובר? משרד התקשורת אשרר את "מדיניות רישוי שירותי אינטרנט", שבו נקבע כי כדי להגביל את כוחה של בזק -0.91% בתחום שירותי האינטרנט הצומחים, חברה לא תוכל למכור תשתית וספק באותה החבילה. מה שהעיק על לא מעט צרכנים ועלה להם וגם לחברות לא מעט כסף במרוצת השנים.

 

אז זהו. זה עומד להיגמר. משרד התקשורת הודיע היום על ביטול ההפרדה בין תשתית לספק אינטרנט והעיוות המיותר הזה יתבטל סופית בתחילת 2022. בבסיסו, הרעיון היה טוב ונועד לייצר תחרות בשוק הצעיר דאז. בפועל, הוא יצר עיוות מיותר. כי מי לא מכיר את זה? יש בעיה באינטרנט, אז מתקשרים לספק. הספק אומר שזו בעיית תשתית. בזק או הוט שולחים טכנאי, שאומר שזו בעיה בספק. וככה מתחיל הפינג פונג האינסופי שמכלה לאנשים את הזמן והשפיות ולחברות לא מעט מזומנים. במשרד התקשורת מעריכים כי בכל שנה לקוחות משלמים 50 מיליון שקל על מנויים כפולים בשל כך.  

מהי הרפורמה ואיך היא תשפיע עלינו?

בנייר עמדה לשימוע שנערך בנושא, שהיה ארוך ומסורבל של משרד התקשורת, נקבע כי "תצורת שוק ספקיות האינטרנט נוצרה לפני כ-20 שנה וכבר אינה מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות ולצרכי האזרח. השינוי המתוכנן, כמפורט בשימוע, יביא לשיפור ניכר בשירות שיקבל צרכן הקצה בתחומי האינטרנט, באמצעות מתן אפשרות ליצירת 'כתובת אחת' לשירותי הספק והתשתית", כתבו במשרד התקשורת.

 

"הרפורמה תטפל אחת ולתמיד בתופעת "זריקת האחריות" שהתאפשרה בגלל ההפרדה בין ספקית התשתית לספקית ה-ISP בנושאי תקלות, מה שיחייב את החברה שמספקת למנוי את השירותים לעמוד בסטנדרט שירות גבוה יותר.

 

מה שמקווים במשרד התקשורת הוא שהמנוי יוכל להשוות בצורה פשוטה וברורה בין השירותים הניתנים על ידי החברות השונות, מבלי להתעמק בהבדלים בין התשתיות והספקים המקשים על תהליך הבחירה היום. כמו כן, הרפורמה תבטל אחת ולתמיד את תופעת המנויים הכפולים - המשך תשלום מיותר לחברה שננטשה המוערך בכ-50 מיליון שקל בשנה.

 

במשרד עוד קבעו כי תהליך המעבר לאסדרה החדשה יהיה הדרגתי, במטרה לאפשר לספקיות ה - ISP להיערך לשינוי, ולמנוע מחברות התשתית הגדולות (בזק והוט) לנצל את היתרונות המבניים שלהן ולהעביר צרכנים לשירות אחוד, מה שיפגע באופן משמעותי בספקיות ה-ISP הקטנות ובכלל ויחזק את כוחן המונופוליסטי.

שר התקשורת, יועז הנדל אמר כי הרפורמה נועדה לתקן את מבנה שוק האינטרנט שהיה נכון לשעתו. "אחרי 20 שנה הגיע העת לשים סוף לפיצול בין ספק לתשתית ויצירת מוצר אחד שנקרא אינטרנט. כתובת אחת להתקנות ולפתרון תקלות, אחריות מקצה לקצה, ביטול תופעת המנויים כפולים", אמר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין אמרה כי "משרד התקשורת יוצא ברפורמה אשר תשנה באופן דרמטי את אופן צריכת שירותי האינטרנט במדינת ישראל ותקל על מעבר בין ספקיות האינטרנט, פיצול בין ספק לתשתית מגלגל על הצרכן עלויות ומורכבויות תיפעוליות"

 

מהו שוק ה-ISP ולמה הוא ייחודי לישראל

אין מקום אחר בעולם שמפריד בין הספק לבין התשתית. נכון שמדינת ישראל ייחודית בהמון דברים, אבל לא כנראה שבמקרה הזה זה לאו דווקא בשורה. בכל מקום אחר מזמינים שירותי אינטרנט וזהו.

 

מאיפה זה בא אתם שואלים, הרעיון נולד במשרד התקשורת כשהאינטרנט עוד היה יחסית בחיתוליו. המטרה הייתה לפתוח את השוק למתחרות נוספות ולהגביל את כוחה של בזק, שאז הייתה מונופול בתחום התשתיות והשירותים באופן כללי. זה גם המהלך שחתם את ההפרדה המבנית בבזק – מתוך מחשבה שחברות קטנות עם שירותים מוגבלים יוכלו לעודד את התחרות מול הנכנסות החדשות לתחום דאז.

 

בבזק מתכננים כבר שנים לסיים את השוק הזה, שיחזק אותה בשוק הסיטונאי שם היא הגורם הדומיננטי. בכל מקרה, כחלק מפרויקט אלפא, בזק בינ"ל מתמזגת תפעולית עם פלאפון, כחלק מהרה ארגון שיוזמים בהנהלה, במטרה לייעל את החברה וגם את השירות ללקוחות.

 

עם זאת, גורמים בכירים בבזק אמרו כי ההחלטה היא מבורכת, אך לא ברור מדוע זה יתעכב עד תחילת 2022. "זה כאילו מישהו אחד כתב את הדוח ומישהו אחר כתב את ההמלצות. כרגע הדחייה הזו, הופכת את האפשרות שלנו להעניק בנדל עם סיבים לא כדאית", אמרו.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    העיוות בשוק נוצר במכירת בזק כאשר המדינה מכרה בנזיד 06/10/2020 10:51
    הגב לתגובה זו
    העיוות בשוק נוצר במכירת בזק כאשר המדינה מכרה בנזיד עדשים את התשתית עם התוכן ואחר כך חיפשה דרכים להגביל את בזק. לו המדינה היתה משאירה בידיה את התשתית ומשכירה לספקים את השימוש אנחנו הצרכנים היינו מרוויחים
  • 5.
    נועם 06/10/2020 00:54
    הגב לתגובה זו
    עשו ממנה עבירת שוחד לצורך תיק 4000
  • אזרח 06/10/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
    לפחות תקרא את תמצית כתב האישום בתיק 4000 וז תכתוב. אבן זורק טיפש לבאר גם 100 חכמים לא ימצאו אותה.
  • 4.
    חיים 05/10/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
    ברוך השם סוף סוף היה סיוט כל אחד מאשים את האחר.
  • 3.
    האזרח 05/10/2020 17:30
    הגב לתגובה זו
    מנדלבליט אתה הבנת את זה ? מה ההשלכות על תיק 4000 ?
  • 2.
    רפי 05/10/2020 15:59
    הגב לתגובה זו
    עד 2022 יהיה שר תקשורת אחר וממשלה חדשה ולך תדע מה יחליטו כך שהרצון הוא טוב רק שנרשם על הקרח ברגע שמחליטים חייב להתבצע מיידית אחרת לעולם לא יבוצע וחבל שמשלים את כולנו למרות שההחלטה חיובית ביותר.
  • 1.
    א.ש 05/10/2020 14:08
    הגב לתגובה זו
    הקפיטליסטים מהימין כל הזמן תוקפים את השמאל על עודף הפיקוח והרגולציה שהוא הוריש להם .(לפני כ 40 שנים). כאשר הם נדרשים לבצע משהו חיובי הם דוחים זאת לאחר ביאת המשיח. מי שיודע למה שיקום.
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

הבורסה נעלה באדום: 75 מניות מת״א 90 סגרו שלילי כשהמדד איבד 1.8%

יום המסחר הראשון לשבוע המסחר והאחרון לשנה העברית נסגר באדום; בין הגורמים שהעיבו על הסנטימנט - שיחות על הסכם לשחרור חטופים שקרסו, צונאמי מדיני של הכרה במדינה פלסטינית לצד ״הכרה״ ישראלית בבידוד הכלכלי שצפוי לה - אבל ייתכן שהסיבה לירידות היא פרקטית מעיקרה: המשקיעים רוצים לכסות פוזיציות לפני חופשת חגים בת שלושה ימים

מערכת ביזפורטל |

ת״א 35 סגר בירידה של 1.5% לשער 3,030.36, ת״א 90 איבד 1.83% לשער של 3,256.39.

גם בשאר הסקטורים המגמה בייתה שלילית - מדד הבנקים איבד 2%, בעוד בת״א ביטוח הירידות היו חדות קצת יותר והמדד נסגר על ירידה של 2.88%. ת״א נדל״ן ירד 1.6%, ת״א נפט וגז ירד 0.66%.


אנחנו נכנסים לעונת החגים, בה שבועות המסחר יהיו קצרים ולא רציפים. שבוע המסחר יתקיים היום (ראשון) ובחמישי בלבד, לרגל חופשת ראש השנה. ברקע, המדדים נסגרו בטריטוריה שלילית, כאשר ה"חופשה" הארוכה מלחיצה חלק מהסוחרים שלא יוכלו להגיב להתפתחויות הגיאופוליטיות עד ליום חמישי.


הבורסה אולי יורדת, אבל ראש הממשלה אופטימי. נתניהו אומר היום בפתח ישיבת הממשלה: ״יש אפשרות של שלום עם שכנותינו מצפון. מקיימים מגעים עם סוריה ולבנון״. נתניהו הוסיף: ״נצטרך להיאבק גם באו"ם וגם בכל הזירות אחרות בנושא התעמולה השקרית נגדנו והקריאות להקמת מדינה פלסטינית - הקהילה בין-לאומית תשמע מאיתנו בעניין הזה בימים הקרובים״. הדברים נאמרים כאשר בריטניה, אוסטרליה וקנדה הכריזו על הכרתן במדינה פלסטינית באופן רשמי. צרפת צפויה להכריז זאת במהלך נאומו של נשיא צרפת מחר באו"ם. אל המהלך יצטרפו היום/מחר גם: פורטוגל, בלגיה, מלטה, אנדורה, לוקסמבורג וסאן מרינו.


כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה. אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון - עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום


האם הריבית תרד בשבוע הבא? מרבית הכלכלנים סבורים שלא. הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות הכלכלנים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים


כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?

כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה כאל ניתוח

חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4%   לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8%   מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?

במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53%    ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.

כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.

אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85%  לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.

לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.