שוק האג"ח

השקעה סולידית שנותנת יותר - אג"ח מדינה שנסחרת בחו"ל

אגרות חוב מדינה שנסחרות בחו"ל מספקות תשואה של 1.3% במח"מ של 5 שנים, בארץ התשואה 0.3%. יש חשיפה למט"ח, אבל בהינתן כל התנאים מדובר בעיוות - האג"ח שנסחרת בחו"ל אטרקטיבית
אייל גורן | (22)

אחד הפרמטרים החשובים ביותר לכל משקיע - בכל זמן ובכל תקופה - הוא לנסות למצוא את ההשקעה שתניב לו סיכוי גבוה במינימום סיכון. הבעיה היא שלרוב בשוק משוכלל הנכסים למעשה מגלמים בכל רגע רמת הסיכון הספציפית, וממנה מתמחרים את הסיכוי הנדרש. עם זאת, נראה שאחת ההזדמנויות שיצאה משיווי משקל ולמעשה מייצרת הזדמנות בסיכון אפסי למשקיע הסולידי הישראלי, נמצאת דווקא באג"ח מדינה. רבים מכם וודאי מרימים גבה לאור הריבית האפסית בישראל ותשואות האג"ח שנמצאות בשפל, וזאת בגלל שאנחנו רגילים להסתכל רק על אגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות בשוק המקומי. אבל יש גם אגרות חוב של המדינה שנסחרות בחו"ל ומבטאות תשואה גלומה גבוהה יחסית.

ההזדמנות נמצאת בארה"ב

בשנים האחרונות ניצלה ישראל את מעמדה כמשק בצמיחה לגיוס חוב במט"ח ובין השאר גם גם בדולר. אגרות חוב אלו, שהמנפיק שלהם הוא מדינת ישראל למעשה, נושאות בדיוק את אותו הסיכון של חדלות פירעון כמו אגרות החוב הממשלתיות שאנו מכירים פה בישראל.

במילים אחרות, המשקיע ישראלי מבין כי הוודאות להחזר ההשקעה שלו במתן הלוואה למדינה מתקרבת ל-100%, כך שאין הבדל באיזה שוק או מטבע בחרה המדינה לגייס את החוב. ההסתברות לתשלום החוב היא זהה.

בשוק הון משוכלל ככל שהסיכון נמוך כך גם הסיכוי, או הפיצוי המתקבל מההשקעה, נמוך ולכן לא פלא שנכון להיום אג"ח שקלי של מדינית ישראל ל-5 שנים נותן פחות מ-0.3% תשואה לשנה, אך למרות זאת אג"ח של מדינת ישראל שהונפק בדולר נותן לתקופה דומה תשואה שנתית של כ1.3%.

 

למעשה ניתן למצוא סדרות אג"ח של מדינת ישראל בדולר בטווחים שונים, אשר אל מול האלטרנטיבה המקומית הם נותנים תשואה עודפת של פי 3 ולפעמים גם פי 4. כיצד נוצר העיוות הנ"ל שהמשקיע הישראלי יכול לנצל?

תשואה עודפת עם סיכון זהה

ההזדמנות הזאת נוצרת בזכות סוג המשקיעים שקובעים את המחיר. בשוק המקומי, הגופים המקומיים (מוסדיים וציבור) הם אלו הקובעים את מחיר אגרות החוב על בסיס ציפיות הריבית והסיכון הגלום בהשקעה בחוב של ממשלת ישראל. ומשום שבעיני המשקיע המקומי מדובר בנכס חסר סיכון, התשואה הגלומה נמוכה בהתאם. לעומת זאת, אגרות החוב הנקובות בדולר למעשה נקבעות על פי המשקיעים והמוסדיים האמריקאים שמבחינתם יש לקבל פיצוי נוסף על ה"סיכון", שהוא השקעה באג"ח ישראלי על פני אג"ח שהונפק ע"י ממשלת ארה"ב, שלתפיסתם (בצדק) הוא "נכס חסר סיכון".

נכון להיום, דורשים המשקיעים האמריקאים עודף תשואה (מרווח) של קרוב ל 1% מעל אגח ממשלת ארה"ב. מדובר בפרמיה גבוהה מאד ביחס להיסטוריה- ולדוגמא, רק לפני חצי שנה הם דרשו על אותו אג"ח בדיוק פיצוי נמוך יותר של פחות מחצי אחוז (כ-0.3%). כך שלמעשה, כיום גם התשואה הגלומה גבוהה ביחס לאג"ח מדינה מקומי, וגם הפיצוי הדולרי מעל אג"ח מדינה אמריקאי גבוה מאד במונחים היסטוריים. וזאת מהסיבה הפשוטה, שמבחינת כל המשקיעים בעולם יש לדרוש פיצוי גבוה יותר מעל "נכס חסר סיכון" בעקבות המשבר הגלובלי שיצרה המלחמה בנגיף הקורונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ומכאן שהמשקיע הישראלי -  שמנקודת מבטו מדובר ברמת סיכון זהה לסיכון של החוב הממשלתי המקומי, יכול ליהנות מה"פחד" של האמריקאים, ולנצל זאת לתיק ההשקעות שלו. כאמור - זו אותה כלכלה עם אותם סיכונים גאופוליטיים, אותן ההכנסות וכמובן שגם אותן הוצאות, ולכן הסיכון של המנפיק לא השתנה למעשה. בהמשך לכך, התוצאה היא שהמשקיע הישראלי מצליח להגדיל את פוטנציאל התשואה באופן משמעותי מבלי להגדיל בכלל את סיכון המנפיק או את הוודאות בקבלת החזר מלוא החוב שנתן.

סיכון שאולי קיים לטווח הקצר הוא החשיפה לשער החליפין. סיכון זה תלוי כמובן בהערכה לגבי כיוון המטבע. ולכן, פה המקום לשאול את עצמכם אם בשער חליפין של 3.43 הסיכוי לתיסוף נוסף גבוה כמו הסיכוי לפיחות. להערכתנו, בכל מקרה ההסתברות לפיחות או לתיסוף היא תמיד שווה בטווח הארוך, ולכן מעבר לתנודתיות בטווח הקצר, גם החשיפה המטבעית לא תגדיל את הסיכון. ואף מעבר לכך, גם במידה והשקעתם באג"ח הדולרי ל-5 שנים, עודף התשואה נותן למשקיע הישראלי "הגנה" על ייסוף נוסף בשקל בגובה של כ-1% לשנה. כלומר אם במועד הפדיון, בעוד 5 שנים, הדולר יהיה בשער נמוך היסטורי של 3.25 (ייסוף של כ 5%), ההשקעה באג"ח הדולרי עדיין תניב תשואה עודפת מול האג:ח השקלי באותו מח"מ (משל חיים ממוצע).

אטרקטיבי להגנה על תיק ההשקעות

בזמן שפיקדונות דולרים נותנים היום תשואה אפסית, ולאור העובדה כי אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות שפל עבור משקיע ישראלי, שילוב של אג"ח ממשלת ישראל נקוב דולר יכול להוות אלטרנטיבה ראויה ובכך למעשה להגדיל את פוטנציאל התשואה של המשקיע ביותר פי 4 בלי להגדיל בצורה דרמטית את הסיכון.

מכיון שהשקעה באג"ח מדינה הא בעיקר כחלק מהגנה על תיק השקעות, תיק אג"ח מדינה מקומי שמשלב גם אג"ח בדולר מייצר תוחלת תשואה גבוהה יותר מבלי הצורך לשלב קונצרני.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    איך רוכשים את האגחים האלה? (ל"ת)
    יוסי 11/07/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    בני גור 10/07/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
    ובכך תגדיל את התשואה עוד יותר
  • 17.
    הפיזיקאית 09/07/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    אייל סה"כ אתה כותב יפה, רק שכחת רק דבר אחד: אינפלציה. אם ההצמדה היא דולרית אין הגנת מדד, והיום הסדרות השיקליות (בעיני) פחות מעניינות מהצמודות לאור ציפיות האינפלציה. מה דעתך?
  • אייל 10/07/2020 07:48
    הגב לתגובה זו
    הכל בסופו של דבר זה אלטרנטיבה. אם ציפיות האינפלציה הגלומות היום הן גם תהינה התוצאה בפועל (סבער שזה לא מה שיהיה אבל זה הימור לכוון על הצמודים כמו גם על השקלים) אז אין הבדל ביניהם. באגח מדינה בארץ התשואות נמוכות מאד . מי שיכול צריך לבחון הגדלה של הרכיב הקונצרני בפיזור רחב (גם צמוד)
  • 16.
    gnux 09/07/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    תתקשרו לבנק ותשאלו מהו הסכום המינימלי לקניה. לרובכם התשובה לשאלה תגרום להפסיק להתעניין.
  • בני פינק 10/07/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    משקיעים וקונים.בחשבון און ליין.בבית השקעות.מסחר עצמאי.
  • 15.
    נגמר הסיפור של חללי עבודה. (ל"ת)
    קירות קורונה 09/07/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אנונימי 09/07/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
    צריך לחתום על כל מיני מסמכים וזה כאב ראש לא קטן, יש הרבה הזדמניות טובות כמו אגח של נטפליקס שלא נראה לי סביר שתפשוט רגל בקרוב, אבל הבריוקרטיה הורסת הכל
  • 13.
    עמלות קניה ומכירה ודמי שמירה יאכלו את כל התשואה (ל"ת)
    לא כדאי 09/07/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    סולידית ??? 09/07/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מגמתית למוצר שהכותב מעוניין לקדם מטבע חוץ יודע לרדת ולעלות 17% בשנה בממוצע לשם השוואה שוק המניות זז בכ 10% בממוצע לשנה הקופון של האגח זניח עד לא רלוונטי להשקעות מסוג זה מאוד מדאיג שזו הכותרת שאיש מקצוע נותן לאגח במטבע זר וזה מצביע על חוסר הבנה בנכסים הפיננסים שעליהם הוא ממליץ
  • 11.
    קוקו 09/07/2020 08:54
    הגב לתגובה זו
    איך קונים?
  • 10.
    מה שם הנייר ? כתבה ללא כתובת (ל"ת)
    יובל 09/07/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מעניין מאוד אבל מה הסימול של האגח? מה קונים? (ל"ת)
    פופטיץ 09/07/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הפער הינו עלות הגידור ולכן אין עיוות (ל"ת)
    סוחר 09/07/2020 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בסד בנק 09/07/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
    בסד אז שבנק ישראל ישקיע את הדולרים שלו שם יעשה סיבוב על הספקולנטים
  • 6.
    משה 09/07/2020 07:56
    הגב לתגובה זו
    פשוט תשקיעו בכל רק לא בבורסה בתל אביב מנותקת מהעולם ומעצמה ירידות שערים ללא סיבה נסחרת בלחץ ולא בשווי המניות באמת בקיצור השקעה בחול
  • רז 09/07/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
    מקבל שער המרה על המטבע. תוריד אחוז מהתשואה השנתית שלך על המרת מטבע.
  • 5.
    היכן נסחרים אגח"י מדינה בדולר שהכתבה מדברת עליהם? (ל"ת)
    אש"ל 09/07/2020 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה סכום השקעה מינימלי? (ל"ת)
    אחד העם 09/07/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    baruch 09/07/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    מה הסימבול של האגחים האלה? האם יש תעודת סל לאגחים האלה ?
  • 2.
    ניתוח שגוי 09/07/2020 07:17
    הגב לתגובה זו
    יש הבדלי תשואה בין אגחים בדולר לשקל היות והמוסדיים מעדיפים נמדדים בשקלים
  • 1.
    חיים 09/07/2020 07:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מייגעת, אפשר היה לתמצת בשני שליש
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.