שוק האג"ח

השקעה סולידית שנותנת יותר - אג"ח מדינה שנסחרת בחו"ל

אגרות חוב מדינה שנסחרות בחו"ל מספקות תשואה של 1.3% במח"מ של 5 שנים, בארץ התשואה 0.3%. יש חשיפה למט"ח, אבל בהינתן כל התנאים מדובר בעיוות - האג"ח שנסחרת בחו"ל אטרקטיבית
אייל גורן | (22)

אחד הפרמטרים החשובים ביותר לכל משקיע - בכל זמן ובכל תקופה - הוא לנסות למצוא את ההשקעה שתניב לו סיכוי גבוה במינימום סיכון. הבעיה היא שלרוב בשוק משוכלל הנכסים למעשה מגלמים בכל רגע רמת הסיכון הספציפית, וממנה מתמחרים את הסיכוי הנדרש. עם זאת, נראה שאחת ההזדמנויות שיצאה משיווי משקל ולמעשה מייצרת הזדמנות בסיכון אפסי למשקיע הסולידי הישראלי, נמצאת דווקא באג"ח מדינה. רבים מכם וודאי מרימים גבה לאור הריבית האפסית בישראל ותשואות האג"ח שנמצאות בשפל, וזאת בגלל שאנחנו רגילים להסתכל רק על אגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות בשוק המקומי. אבל יש גם אגרות חוב של המדינה שנסחרות בחו"ל ומבטאות תשואה גלומה גבוהה יחסית.

ההזדמנות נמצאת בארה"ב

בשנים האחרונות ניצלה ישראל את מעמדה כמשק בצמיחה לגיוס חוב במט"ח ובין השאר גם גם בדולר. אגרות חוב אלו, שהמנפיק שלהם הוא מדינת ישראל למעשה, נושאות בדיוק את אותו הסיכון של חדלות פירעון כמו אגרות החוב הממשלתיות שאנו מכירים פה בישראל.

במילים אחרות, המשקיע ישראלי מבין כי הוודאות להחזר ההשקעה שלו במתן הלוואה למדינה מתקרבת ל-100%, כך שאין הבדל באיזה שוק או מטבע בחרה המדינה לגייס את החוב. ההסתברות לתשלום החוב היא זהה.

בשוק הון משוכלל ככל שהסיכון נמוך כך גם הסיכוי, או הפיצוי המתקבל מההשקעה, נמוך ולכן לא פלא שנכון להיום אג"ח שקלי של מדינית ישראל ל-5 שנים נותן פחות מ-0.3% תשואה לשנה, אך למרות זאת אג"ח של מדינת ישראל שהונפק בדולר נותן לתקופה דומה תשואה שנתית של כ1.3%.

 

למעשה ניתן למצוא סדרות אג"ח של מדינת ישראל בדולר בטווחים שונים, אשר אל מול האלטרנטיבה המקומית הם נותנים תשואה עודפת של פי 3 ולפעמים גם פי 4. כיצד נוצר העיוות הנ"ל שהמשקיע הישראלי יכול לנצל?

תשואה עודפת עם סיכון זהה

ההזדמנות הזאת נוצרת בזכות סוג המשקיעים שקובעים את המחיר. בשוק המקומי, הגופים המקומיים (מוסדיים וציבור) הם אלו הקובעים את מחיר אגרות החוב על בסיס ציפיות הריבית והסיכון הגלום בהשקעה בחוב של ממשלת ישראל. ומשום שבעיני המשקיע המקומי מדובר בנכס חסר סיכון, התשואה הגלומה נמוכה בהתאם. לעומת זאת, אגרות החוב הנקובות בדולר למעשה נקבעות על פי המשקיעים והמוסדיים האמריקאים שמבחינתם יש לקבל פיצוי נוסף על ה"סיכון", שהוא השקעה באג"ח ישראלי על פני אג"ח שהונפק ע"י ממשלת ארה"ב, שלתפיסתם (בצדק) הוא "נכס חסר סיכון".

נכון להיום, דורשים המשקיעים האמריקאים עודף תשואה (מרווח) של קרוב ל 1% מעל אגח ממשלת ארה"ב. מדובר בפרמיה גבוהה מאד ביחס להיסטוריה- ולדוגמא, רק לפני חצי שנה הם דרשו על אותו אג"ח בדיוק פיצוי נמוך יותר של פחות מחצי אחוז (כ-0.3%). כך שלמעשה, כיום גם התשואה הגלומה גבוהה ביחס לאג"ח מדינה מקומי, וגם הפיצוי הדולרי מעל אג"ח מדינה אמריקאי גבוה מאד במונחים היסטוריים. וזאת מהסיבה הפשוטה, שמבחינת כל המשקיעים בעולם יש לדרוש פיצוי גבוה יותר מעל "נכס חסר סיכון" בעקבות המשבר הגלובלי שיצרה המלחמה בנגיף הקורונה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ומכאן שהמשקיע הישראלי -  שמנקודת מבטו מדובר ברמת סיכון זהה לסיכון של החוב הממשלתי המקומי, יכול ליהנות מה"פחד" של האמריקאים, ולנצל זאת לתיק ההשקעות שלו. כאמור - זו אותה כלכלה עם אותם סיכונים גאופוליטיים, אותן ההכנסות וכמובן שגם אותן הוצאות, ולכן הסיכון של המנפיק לא השתנה למעשה. בהמשך לכך, התוצאה היא שהמשקיע הישראלי מצליח להגדיל את פוטנציאל התשואה באופן משמעותי מבלי להגדיל בכלל את סיכון המנפיק או את הוודאות בקבלת החזר מלוא החוב שנתן.

סיכון שאולי קיים לטווח הקצר הוא החשיפה לשער החליפין. סיכון זה תלוי כמובן בהערכה לגבי כיוון המטבע. ולכן, פה המקום לשאול את עצמכם אם בשער חליפין של 3.43 הסיכוי לתיסוף נוסף גבוה כמו הסיכוי לפיחות. להערכתנו, בכל מקרה ההסתברות לפיחות או לתיסוף היא תמיד שווה בטווח הארוך, ולכן מעבר לתנודתיות בטווח הקצר, גם החשיפה המטבעית לא תגדיל את הסיכון. ואף מעבר לכך, גם במידה והשקעתם באג"ח הדולרי ל-5 שנים, עודף התשואה נותן למשקיע הישראלי "הגנה" על ייסוף נוסף בשקל בגובה של כ-1% לשנה. כלומר אם במועד הפדיון, בעוד 5 שנים, הדולר יהיה בשער נמוך היסטורי של 3.25 (ייסוף של כ 5%), ההשקעה באג"ח הדולרי עדיין תניב תשואה עודפת מול האג:ח השקלי באותו מח"מ (משל חיים ממוצע).

אטרקטיבי להגנה על תיק ההשקעות

בזמן שפיקדונות דולרים נותנים היום תשואה אפסית, ולאור העובדה כי אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות שפל עבור משקיע ישראלי, שילוב של אג"ח ממשלת ישראל נקוב דולר יכול להוות אלטרנטיבה ראויה ובכך למעשה להגדיל את פוטנציאל התשואה של המשקיע ביותר פי 4 בלי להגדיל בצורה דרמטית את הסיכון.

מכיון שהשקעה באג"ח מדינה הא בעיקר כחלק מהגנה על תיק השקעות, תיק אג"ח מדינה מקומי שמשלב גם אג"ח בדולר מייצר תוחלת תשואה גבוהה יותר מבלי הצורך לשלב קונצרני.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    איך רוכשים את האגחים האלה? (ל"ת)
    יוסי 11/07/2020 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    בני גור 10/07/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
    ובכך תגדיל את התשואה עוד יותר
  • 17.
    הפיזיקאית 09/07/2020 12:22
    הגב לתגובה זו
    אייל סה"כ אתה כותב יפה, רק שכחת רק דבר אחד: אינפלציה. אם ההצמדה היא דולרית אין הגנת מדד, והיום הסדרות השיקליות (בעיני) פחות מעניינות מהצמודות לאור ציפיות האינפלציה. מה דעתך?
  • אייל 10/07/2020 07:48
    הגב לתגובה זו
    הכל בסופו של דבר זה אלטרנטיבה. אם ציפיות האינפלציה הגלומות היום הן גם תהינה התוצאה בפועל (סבער שזה לא מה שיהיה אבל זה הימור לכוון על הצמודים כמו גם על השקלים) אז אין הבדל ביניהם. באגח מדינה בארץ התשואות נמוכות מאד . מי שיכול צריך לבחון הגדלה של הרכיב הקונצרני בפיזור רחב (גם צמוד)
  • 16.
    gnux 09/07/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    תתקשרו לבנק ותשאלו מהו הסכום המינימלי לקניה. לרובכם התשובה לשאלה תגרום להפסיק להתעניין.
  • בני פינק 10/07/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
    משקיעים וקונים.בחשבון און ליין.בבית השקעות.מסחר עצמאי.
  • 15.
    נגמר הסיפור של חללי עבודה. (ל"ת)
    קירות קורונה 09/07/2020 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אנונימי 09/07/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
    צריך לחתום על כל מיני מסמכים וזה כאב ראש לא קטן, יש הרבה הזדמניות טובות כמו אגח של נטפליקס שלא נראה לי סביר שתפשוט רגל בקרוב, אבל הבריוקרטיה הורסת הכל
  • 13.
    עמלות קניה ומכירה ודמי שמירה יאכלו את כל התשואה (ל"ת)
    לא כדאי 09/07/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    סולידית ??? 09/07/2020 09:11
    הגב לתגובה זו
    הכתבה מגמתית למוצר שהכותב מעוניין לקדם מטבע חוץ יודע לרדת ולעלות 17% בשנה בממוצע לשם השוואה שוק המניות זז בכ 10% בממוצע לשנה הקופון של האגח זניח עד לא רלוונטי להשקעות מסוג זה מאוד מדאיג שזו הכותרת שאיש מקצוע נותן לאגח במטבע זר וזה מצביע על חוסר הבנה בנכסים הפיננסים שעליהם הוא ממליץ
  • 11.
    קוקו 09/07/2020 08:54
    הגב לתגובה זו
    איך קונים?
  • 10.
    מה שם הנייר ? כתבה ללא כתובת (ל"ת)
    יובל 09/07/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מעניין מאוד אבל מה הסימול של האגח? מה קונים? (ל"ת)
    פופטיץ 09/07/2020 08:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הפער הינו עלות הגידור ולכן אין עיוות (ל"ת)
    סוחר 09/07/2020 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בסד בנק 09/07/2020 08:01
    הגב לתגובה זו
    בסד אז שבנק ישראל ישקיע את הדולרים שלו שם יעשה סיבוב על הספקולנטים
  • 6.
    משה 09/07/2020 07:56
    הגב לתגובה זו
    פשוט תשקיעו בכל רק לא בבורסה בתל אביב מנותקת מהעולם ומעצמה ירידות שערים ללא סיבה נסחרת בלחץ ולא בשווי המניות באמת בקיצור השקעה בחול
  • רז 09/07/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
    מקבל שער המרה על המטבע. תוריד אחוז מהתשואה השנתית שלך על המרת מטבע.
  • 5.
    היכן נסחרים אגח"י מדינה בדולר שהכתבה מדברת עליהם? (ל"ת)
    אש"ל 09/07/2020 07:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה סכום השקעה מינימלי? (ל"ת)
    אחד העם 09/07/2020 07:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    baruch 09/07/2020 07:23
    הגב לתגובה זו
    מה הסימבול של האגחים האלה? האם יש תעודת סל לאגחים האלה ?
  • 2.
    ניתוח שגוי 09/07/2020 07:17
    הגב לתגובה זו
    יש הבדלי תשואה בין אגחים בדולר לשקל היות והמוסדיים מעדיפים נמדדים בשקלים
  • 1.
    חיים 09/07/2020 07:16
    הגב לתגובה זו
    כתבה מייגעת, אפשר היה לתמצת בשני שליש
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.