השקעה סולידית שנותנת יותר - אג"ח מדינה שנסחרת בחו"ל
אחד הפרמטרים החשובים ביותר לכל משקיע - בכל זמן ובכל תקופה - הוא לנסות למצוא את ההשקעה שתניב לו סיכוי גבוה במינימום סיכון. הבעיה היא שלרוב בשוק משוכלל הנכסים למעשה מגלמים בכל רגע רמת הסיכון הספציפית, וממנה מתמחרים את הסיכוי הנדרש. עם זאת, נראה שאחת ההזדמנויות שיצאה משיווי משקל ולמעשה מייצרת הזדמנות בסיכון אפסי למשקיע הסולידי הישראלי, נמצאת דווקא באג"ח מדינה. רבים מכם וודאי מרימים גבה לאור הריבית האפסית בישראל ותשואות האג"ח שנמצאות בשפל, וזאת בגלל שאנחנו רגילים להסתכל רק על אגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות בשוק המקומי. אבל יש גם אגרות חוב של המדינה שנסחרות בחו"ל ומבטאות תשואה גלומה גבוהה יחסית.
ההזדמנות נמצאת בארה"ב
בשנים האחרונות ניצלה ישראל את מעמדה כמשק בצמיחה לגיוס חוב במט"ח ובין השאר גם גם בדולר. אגרות חוב אלו, שהמנפיק שלהם הוא מדינת ישראל למעשה, נושאות בדיוק את אותו הסיכון של חדלות פירעון כמו אגרות החוב הממשלתיות שאנו מכירים פה בישראל.
במילים אחרות, המשקיע ישראלי מבין כי הוודאות להחזר ההשקעה שלו במתן הלוואה למדינה מתקרבת ל-100%, כך שאין הבדל באיזה שוק או מטבע בחרה המדינה לגייס את החוב. ההסתברות לתשלום החוב היא זהה.
בשוק הון משוכלל ככל שהסיכון נמוך כך גם הסיכוי, או הפיצוי המתקבל מההשקעה, נמוך ולכן לא פלא שנכון להיום אג"ח שקלי של מדינית ישראל ל-5 שנים נותן פחות מ-0.3% תשואה לשנה, אך למרות זאת אג"ח של מדינת ישראל שהונפק בדולר נותן לתקופה דומה תשואה שנתית של כ1.3%.
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה ניתן למצוא סדרות אג"ח של מדינת ישראל בדולר בטווחים שונים, אשר אל מול האלטרנטיבה המקומית הם נותנים תשואה עודפת של פי 3 ולפעמים גם פי 4. כיצד נוצר העיוות הנ"ל שהמשקיע הישראלי יכול לנצל?
תשואה עודפת עם סיכון זהה
ההזדמנות הזאת נוצרת בזכות סוג המשקיעים שקובעים את המחיר. בשוק המקומי, הגופים המקומיים (מוסדיים וציבור) הם אלו הקובעים את מחיר אגרות החוב על בסיס ציפיות הריבית והסיכון הגלום בהשקעה בחוב של ממשלת ישראל. ומשום שבעיני המשקיע המקומי מדובר בנכס חסר סיכון, התשואה הגלומה נמוכה בהתאם. לעומת זאת, אגרות החוב הנקובות בדולר למעשה נקבעות על פי המשקיעים והמוסדיים האמריקאים שמבחינתם יש לקבל פיצוי נוסף על ה"סיכון", שהוא השקעה באג"ח ישראלי על פני אג"ח שהונפק ע"י ממשלת ארה"ב, שלתפיסתם (בצדק) הוא "נכס חסר סיכון".
נכון להיום, דורשים המשקיעים האמריקאים עודף תשואה (מרווח) של קרוב ל 1% מעל אגח ממשלת ארה"ב. מדובר בפרמיה גבוהה מאד ביחס להיסטוריה- ולדוגמא, רק לפני חצי שנה הם דרשו על אותו אג"ח בדיוק פיצוי נמוך יותר של פחות מחצי אחוז (כ-0.3%). כך שלמעשה, כיום גם התשואה הגלומה גבוהה ביחס לאג"ח מדינה מקומי, וגם הפיצוי הדולרי מעל אג"ח מדינה אמריקאי גבוה מאד במונחים היסטוריים. וזאת מהסיבה הפשוטה, שמבחינת כל המשקיעים בעולם יש לדרוש פיצוי גבוה יותר מעל "נכס חסר סיכון" בעקבות המשבר הגלובלי שיצרה המלחמה בנגיף הקורונה.
- מה יהיה מחר בבורסה?
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
ומכאן שהמשקיע הישראלי - שמנקודת מבטו מדובר ברמת סיכון זהה לסיכון של החוב הממשלתי המקומי, יכול ליהנות מה"פחד" של האמריקאים, ולנצל זאת לתיק ההשקעות שלו. כאמור - זו אותה כלכלה עם אותם סיכונים גאופוליטיים, אותן ההכנסות וכמובן שגם אותן הוצאות, ולכן הסיכון של המנפיק לא השתנה למעשה. בהמשך לכך, התוצאה היא שהמשקיע הישראלי מצליח להגדיל את פוטנציאל התשואה באופן משמעותי מבלי להגדיל בכלל את סיכון המנפיק או את הוודאות בקבלת החזר מלוא החוב שנתן.
סיכון שאולי קיים לטווח הקצר הוא החשיפה לשער החליפין. סיכון זה תלוי כמובן בהערכה לגבי כיוון המטבע. ולכן, פה המקום לשאול את עצמכם אם בשער חליפין של 3.43 הסיכוי לתיסוף נוסף גבוה כמו הסיכוי לפיחות. להערכתנו, בכל מקרה ההסתברות לפיחות או לתיסוף היא תמיד שווה בטווח הארוך, ולכן מעבר לתנודתיות בטווח הקצר, גם החשיפה המטבעית לא תגדיל את הסיכון. ואף מעבר לכך, גם במידה והשקעתם באג"ח הדולרי ל-5 שנים, עודף התשואה נותן למשקיע הישראלי "הגנה" על ייסוף נוסף בשקל בגובה של כ-1% לשנה. כלומר אם במועד הפדיון, בעוד 5 שנים, הדולר יהיה בשער נמוך היסטורי של 3.25 (ייסוף של כ 5%), ההשקעה באג"ח הדולרי עדיין תניב תשואה עודפת מול האג:ח השקלי באותו מח"מ (משל חיים ממוצע).
אטרקטיבי להגנה על תיק ההשקעות
בזמן שפיקדונות דולרים נותנים היום תשואה אפסית, ולאור העובדה כי אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות שפל עבור משקיע ישראלי, שילוב של אג"ח ממשלת ישראל נקוב דולר יכול להוות אלטרנטיבה ראויה ובכך למעשה להגדיל את פוטנציאל התשואה של המשקיע ביותר פי 4 בלי להגדיל בצורה דרמטית את הסיכון.
מכיון שהשקעה באג"ח מדינה הא בעיקר כחלק מהגנה על תיק השקעות, תיק אג"ח מדינה מקומי שמשלב גם אג"ח בדולר מייצר תוחלת תשואה גבוהה יותר מבלי הצורך לשלב קונצרני.
- 19.איך רוכשים את האגחים האלה? (ל"ת)יוסי 11/07/2020 16:20הגב לתגובה זו
- 18.בני גור 10/07/2020 17:37הגב לתגובה זוובכך תגדיל את התשואה עוד יותר
- 17.הפיזיקאית 09/07/2020 12:22הגב לתגובה זואייל סה"כ אתה כותב יפה, רק שכחת רק דבר אחד: אינפלציה. אם ההצמדה היא דולרית אין הגנת מדד, והיום הסדרות השיקליות (בעיני) פחות מעניינות מהצמודות לאור ציפיות האינפלציה. מה דעתך?
- אייל 10/07/2020 07:48הגב לתגובה זוהכל בסופו של דבר זה אלטרנטיבה. אם ציפיות האינפלציה הגלומות היום הן גם תהינה התוצאה בפועל (סבער שזה לא מה שיהיה אבל זה הימור לכוון על הצמודים כמו גם על השקלים) אז אין הבדל ביניהם. באגח מדינה בארץ התשואות נמוכות מאד . מי שיכול צריך לבחון הגדלה של הרכיב הקונצרני בפיזור רחב (גם צמוד)
- 16.gnux 09/07/2020 11:01הגב לתגובה זותתקשרו לבנק ותשאלו מהו הסכום המינימלי לקניה. לרובכם התשובה לשאלה תגרום להפסיק להתעניין.
- בני פינק 10/07/2020 10:00הגב לתגובה זומשקיעים וקונים.בחשבון און ליין.בבית השקעות.מסחר עצמאי.
- 15.נגמר הסיפור של חללי עבודה. (ל"ת)קירות קורונה 09/07/2020 10:07הגב לתגובה זו
- 14.אנונימי 09/07/2020 09:41הגב לתגובה זוצריך לחתום על כל מיני מסמכים וזה כאב ראש לא קטן, יש הרבה הזדמניות טובות כמו אגח של נטפליקס שלא נראה לי סביר שתפשוט רגל בקרוב, אבל הבריוקרטיה הורסת הכל
- 13.עמלות קניה ומכירה ודמי שמירה יאכלו את כל התשואה (ל"ת)לא כדאי 09/07/2020 09:17הגב לתגובה זו
- 12.סולידית ??? 09/07/2020 09:11הגב לתגובה זוהכתבה מגמתית למוצר שהכותב מעוניין לקדם מטבע חוץ יודע לרדת ולעלות 17% בשנה בממוצע לשם השוואה שוק המניות זז בכ 10% בממוצע לשנה הקופון של האגח זניח עד לא רלוונטי להשקעות מסוג זה מאוד מדאיג שזו הכותרת שאיש מקצוע נותן לאגח במטבע זר וזה מצביע על חוסר הבנה בנכסים הפיננסים שעליהם הוא ממליץ
- 11.קוקו 09/07/2020 08:54הגב לתגובה זואיך קונים?
- 10.מה שם הנייר ? כתבה ללא כתובת (ל"ת)יובל 09/07/2020 08:29הגב לתגובה זו
- 9.מעניין מאוד אבל מה הסימול של האגח? מה קונים? (ל"ת)פופטיץ 09/07/2020 08:29הגב לתגובה זו
- 8.הפער הינו עלות הגידור ולכן אין עיוות (ל"ת)סוחר 09/07/2020 08:15הגב לתגובה זו
- 7.בסד בנק 09/07/2020 08:01הגב לתגובה זובסד אז שבנק ישראל ישקיע את הדולרים שלו שם יעשה סיבוב על הספקולנטים
- 6.משה 09/07/2020 07:56הגב לתגובה זופשוט תשקיעו בכל רק לא בבורסה בתל אביב מנותקת מהעולם ומעצמה ירידות שערים ללא סיבה נסחרת בלחץ ולא בשווי המניות באמת בקיצור השקעה בחול
- רז 09/07/2020 12:46הגב לתגובה זומקבל שער המרה על המטבע. תוריד אחוז מהתשואה השנתית שלך על המרת מטבע.
- 5.היכן נסחרים אגח"י מדינה בדולר שהכתבה מדברת עליהם? (ל"ת)אש"ל 09/07/2020 07:51הגב לתגובה זו
- 4.מה סכום השקעה מינימלי? (ל"ת)אחד העם 09/07/2020 07:46הגב לתגובה זו
- 3.baruch 09/07/2020 07:23הגב לתגובה זומה הסימבול של האגחים האלה? האם יש תעודת סל לאגחים האלה ?
- 2.ניתוח שגוי 09/07/2020 07:17הגב לתגובה זויש הבדלי תשואה בין אגחים בדולר לשקל היות והמוסדיים מעדיפים נמדדים בשקלים
- 1.חיים 09/07/2020 07:16הגב לתגובה זוכתבה מייגעת, אפשר היה לתמצת בשני שליש
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%:
