השקעה סולידית שנותנת יותר - אג"ח מדינה שנסחרת בחו"ל
אחד הפרמטרים החשובים ביותר לכל משקיע - בכל זמן ובכל תקופה - הוא לנסות למצוא את ההשקעה שתניב לו סיכוי גבוה במינימום סיכון. הבעיה היא שלרוב בשוק משוכלל הנכסים למעשה מגלמים בכל רגע רמת הסיכון הספציפית, וממנה מתמחרים את הסיכוי הנדרש. עם זאת, נראה שאחת ההזדמנויות שיצאה משיווי משקל ולמעשה מייצרת הזדמנות בסיכון אפסי למשקיע הסולידי הישראלי, נמצאת דווקא באג"ח מדינה. רבים מכם וודאי מרימים גבה לאור הריבית האפסית בישראל ותשואות האג"ח שנמצאות בשפל, וזאת בגלל שאנחנו רגילים להסתכל רק על אגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות בשוק המקומי. אבל יש גם אגרות חוב של המדינה שנסחרות בחו"ל ומבטאות תשואה גלומה גבוהה יחסית.
ההזדמנות נמצאת בארה"ב
בשנים האחרונות ניצלה ישראל את מעמדה כמשק בצמיחה לגיוס חוב במט"ח ובין השאר גם גם בדולר. אגרות חוב אלו, שהמנפיק שלהם הוא מדינת ישראל למעשה, נושאות בדיוק את אותו הסיכון של חדלות פירעון כמו אגרות החוב הממשלתיות שאנו מכירים פה בישראל.
במילים אחרות, המשקיע ישראלי מבין כי הוודאות להחזר ההשקעה שלו במתן הלוואה למדינה מתקרבת ל-100%, כך שאין הבדל באיזה שוק או מטבע בחרה המדינה לגייס את החוב. ההסתברות לתשלום החוב היא זהה.
בשוק הון משוכלל ככל שהסיכון נמוך כך גם הסיכוי, או הפיצוי המתקבל מההשקעה, נמוך ולכן לא פלא שנכון להיום אג"ח שקלי של מדינית ישראל ל-5 שנים נותן פחות מ-0.3% תשואה לשנה, אך למרות זאת אג"ח של מדינת ישראל שהונפק בדולר נותן לתקופה דומה תשואה שנתית של כ1.3%.
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה ניתן למצוא סדרות אג"ח של מדינת ישראל בדולר בטווחים שונים, אשר אל מול האלטרנטיבה המקומית הם נותנים תשואה עודפת של פי 3 ולפעמים גם פי 4. כיצד נוצר העיוות הנ"ל שהמשקיע הישראלי יכול לנצל?
תשואה עודפת עם סיכון זהה
ההזדמנות הזאת נוצרת בזכות סוג המשקיעים שקובעים את המחיר. בשוק המקומי, הגופים המקומיים (מוסדיים וציבור) הם אלו הקובעים את מחיר אגרות החוב על בסיס ציפיות הריבית והסיכון הגלום בהשקעה בחוב של ממשלת ישראל. ומשום שבעיני המשקיע המקומי מדובר בנכס חסר סיכון, התשואה הגלומה נמוכה בהתאם. לעומת זאת, אגרות החוב הנקובות בדולר למעשה נקבעות על פי המשקיעים והמוסדיים האמריקאים שמבחינתם יש לקבל פיצוי נוסף על ה"סיכון", שהוא השקעה באג"ח ישראלי על פני אג"ח שהונפק ע"י ממשלת ארה"ב, שלתפיסתם (בצדק) הוא "נכס חסר סיכון".
נכון להיום, דורשים המשקיעים האמריקאים עודף תשואה (מרווח) של קרוב ל 1% מעל אגח ממשלת ארה"ב. מדובר בפרמיה גבוהה מאד ביחס להיסטוריה- ולדוגמא, רק לפני חצי שנה הם דרשו על אותו אג"ח בדיוק פיצוי נמוך יותר של פחות מחצי אחוז (כ-0.3%). כך שלמעשה, כיום גם התשואה הגלומה גבוהה ביחס לאג"ח מדינה מקומי, וגם הפיצוי הדולרי מעל אג"ח מדינה אמריקאי גבוה מאד במונחים היסטוריים. וזאת מהסיבה הפשוטה, שמבחינת כל המשקיעים בעולם יש לדרוש פיצוי גבוה יותר מעל "נכס חסר סיכון" בעקבות המשבר הגלובלי שיצרה המלחמה בנגיף הקורונה.
- הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
- מניות הביטוח תחת לחץ, מניות השבבים יעלו, ומה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ומכאן שהמשקיע הישראלי - שמנקודת מבטו מדובר ברמת סיכון זהה לסיכון של החוב הממשלתי המקומי, יכול ליהנות מה"פחד" של האמריקאים, ולנצל זאת לתיק ההשקעות שלו. כאמור - זו אותה כלכלה עם אותם סיכונים גאופוליטיים, אותן ההכנסות וכמובן שגם אותן הוצאות, ולכן הסיכון של המנפיק לא השתנה למעשה. בהמשך לכך, התוצאה היא שהמשקיע הישראלי מצליח להגדיל את פוטנציאל התשואה באופן משמעותי מבלי להגדיל בכלל את סיכון המנפיק או את הוודאות בקבלת החזר מלוא החוב שנתן.
סיכון שאולי קיים לטווח הקצר הוא החשיפה לשער החליפין. סיכון זה תלוי כמובן בהערכה לגבי כיוון המטבע. ולכן, פה המקום לשאול את עצמכם אם בשער חליפין של 3.43 הסיכוי לתיסוף נוסף גבוה כמו הסיכוי לפיחות. להערכתנו, בכל מקרה ההסתברות לפיחות או לתיסוף היא תמיד שווה בטווח הארוך, ולכן מעבר לתנודתיות בטווח הקצר, גם החשיפה המטבעית לא תגדיל את הסיכון. ואף מעבר לכך, גם במידה והשקעתם באג"ח הדולרי ל-5 שנים, עודף התשואה נותן למשקיע הישראלי "הגנה" על ייסוף נוסף בשקל בגובה של כ-1% לשנה. כלומר אם במועד הפדיון, בעוד 5 שנים, הדולר יהיה בשער נמוך היסטורי של 3.25 (ייסוף של כ 5%), ההשקעה באג"ח הדולרי עדיין תניב תשואה עודפת מול האג:ח השקלי באותו מח"מ (משל חיים ממוצע).
אטרקטיבי להגנה על תיק ההשקעות
בזמן שפיקדונות דולרים נותנים היום תשואה אפסית, ולאור העובדה כי אג"ח ממשלת ישראל נסחר בתשואות שפל עבור משקיע ישראלי, שילוב של אג"ח ממשלת ישראל נקוב דולר יכול להוות אלטרנטיבה ראויה ובכך למעשה להגדיל את פוטנציאל התשואה של המשקיע ביותר פי 4 בלי להגדיל בצורה דרמטית את הסיכון.
מכיון שהשקעה באג"ח מדינה הא בעיקר כחלק מהגנה על תיק השקעות, תיק אג"ח מדינה מקומי שמשלב גם אג"ח בדולר מייצר תוחלת תשואה גבוהה יותר מבלי הצורך לשלב קונצרני.
- 19.איך רוכשים את האגחים האלה? (ל"ת)יוסי 11/07/2020 16:20הגב לתגובה זו
- 18.בני גור 10/07/2020 17:37הגב לתגובה זוובכך תגדיל את התשואה עוד יותר
- 17.הפיזיקאית 09/07/2020 12:22הגב לתגובה זואייל סה"כ אתה כותב יפה, רק שכחת רק דבר אחד: אינפלציה. אם ההצמדה היא דולרית אין הגנת מדד, והיום הסדרות השיקליות (בעיני) פחות מעניינות מהצמודות לאור ציפיות האינפלציה. מה דעתך?
- אייל 10/07/2020 07:48הגב לתגובה זוהכל בסופו של דבר זה אלטרנטיבה. אם ציפיות האינפלציה הגלומות היום הן גם תהינה התוצאה בפועל (סבער שזה לא מה שיהיה אבל זה הימור לכוון על הצמודים כמו גם על השקלים) אז אין הבדל ביניהם. באגח מדינה בארץ התשואות נמוכות מאד . מי שיכול צריך לבחון הגדלה של הרכיב הקונצרני בפיזור רחב (גם צמוד)
- 16.gnux 09/07/2020 11:01הגב לתגובה זותתקשרו לבנק ותשאלו מהו הסכום המינימלי לקניה. לרובכם התשובה לשאלה תגרום להפסיק להתעניין.
- בני פינק 10/07/2020 10:00הגב לתגובה זומשקיעים וקונים.בחשבון און ליין.בבית השקעות.מסחר עצמאי.
- 15.נגמר הסיפור של חללי עבודה. (ל"ת)קירות קורונה 09/07/2020 10:07הגב לתגובה זו
- 14.אנונימי 09/07/2020 09:41הגב לתגובה זוצריך לחתום על כל מיני מסמכים וזה כאב ראש לא קטן, יש הרבה הזדמניות טובות כמו אגח של נטפליקס שלא נראה לי סביר שתפשוט רגל בקרוב, אבל הבריוקרטיה הורסת הכל
- 13.עמלות קניה ומכירה ודמי שמירה יאכלו את כל התשואה (ל"ת)לא כדאי 09/07/2020 09:17הגב לתגובה זו
- 12.סולידית ??? 09/07/2020 09:11הגב לתגובה זוהכתבה מגמתית למוצר שהכותב מעוניין לקדם מטבע חוץ יודע לרדת ולעלות 17% בשנה בממוצע לשם השוואה שוק המניות זז בכ 10% בממוצע לשנה הקופון של האגח זניח עד לא רלוונטי להשקעות מסוג זה מאוד מדאיג שזו הכותרת שאיש מקצוע נותן לאגח במטבע זר וזה מצביע על חוסר הבנה בנכסים הפיננסים שעליהם הוא ממליץ
- 11.קוקו 09/07/2020 08:54הגב לתגובה זואיך קונים?
- 10.מה שם הנייר ? כתבה ללא כתובת (ל"ת)יובל 09/07/2020 08:29הגב לתגובה זו
- 9.מעניין מאוד אבל מה הסימול של האגח? מה קונים? (ל"ת)פופטיץ 09/07/2020 08:29הגב לתגובה זו
- 8.הפער הינו עלות הגידור ולכן אין עיוות (ל"ת)סוחר 09/07/2020 08:15הגב לתגובה זו
- 7.בסד בנק 09/07/2020 08:01הגב לתגובה זובסד אז שבנק ישראל ישקיע את הדולרים שלו שם יעשה סיבוב על הספקולנטים
- 6.משה 09/07/2020 07:56הגב לתגובה זופשוט תשקיעו בכל רק לא בבורסה בתל אביב מנותקת מהעולם ומעצמה ירידות שערים ללא סיבה נסחרת בלחץ ולא בשווי המניות באמת בקיצור השקעה בחול
- רז 09/07/2020 12:46הגב לתגובה זומקבל שער המרה על המטבע. תוריד אחוז מהתשואה השנתית שלך על המרת מטבע.
- 5.היכן נסחרים אגח"י מדינה בדולר שהכתבה מדברת עליהם? (ל"ת)אש"ל 09/07/2020 07:51הגב לתגובה זו
- 4.מה סכום השקעה מינימלי? (ל"ת)אחד העם 09/07/2020 07:46הגב לתגובה זו
- 3.baruch 09/07/2020 07:23הגב לתגובה זומה הסימבול של האגחים האלה? האם יש תעודת סל לאגחים האלה ?
- 2.ניתוח שגוי 09/07/2020 07:17הגב לתגובה זויש הבדלי תשואה בין אגחים בדולר לשקל היות והמוסדיים מעדיפים נמדדים בשקלים
- 1.חיים 09/07/2020 07:16הגב לתגובה זוכתבה מייגעת, אפשר היה לתמצת בשני שליש
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך
הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל
הפניקס הפניקס 0% מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 1.65 מיליארד שקל אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%.
אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים.
הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.
אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.
בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון - כ-9% בקצב שנתי - תמכה בשורה התחתונה.
- הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
- הפניקס: רווח כולל של 617 מיליון שקל; תשואה להון של 24%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לדוחות, הפניקס מעדכנת את יעדיה האסטרטגיים לשנת 2028 וצופה רווח ליבה שנתי בטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל. בתחום הביטוח מציבה החברה יעד רווח של עד 2.1 מיליארד שקל, ובתחום ניהול הנכסים יעד של עד 1.5 מיליארד שקל, מה שממחיש את שימת הדגש על מנועי הצמיחה מחוץ לליבת הביטוח הקלאסית. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.
