אל על בצרות: משרד האוצר דחה את בקשת הסיוע
הבעיות באל על מחריפות: משרד האוצר דחה היום את בקשת הסיוע של החברה והודיע כי לא יעמיד ערבויות להלוואה של 400 מיליון דולר שביקשה החברה. כתוצאה מהאירועים האחרונים, הסיכויים כי החברה תגיע למצב של חדלות פירעון של החברה עלו משמעותית. ראש הממשלה נתניהו יצטרך להחליט בנושא בימים הקרובים.
החלטת משרד האוצר התקבלה לאחר חודש של דיונים בין הצדדים. אל על סיפקה לאוצר תוכנית התייעלות שהייתה אמורה להקטין את הוצאות החברה ב-200 מיליון דולר לשנה. התוכנית כללה גם פיטורים של 1,500 מעובדי החברה ושינוי בהסכמי השכר הקיבוציים. יש לציין כי ועד העובדים בחברה התנגד בתוקף לתוכנית שהוצגה ע"י ההנהלה, דבר שפגע בסיכויים לאישור מצד משרד האוצר.
פעילותה של אל על הושבתה כמעט לחלוטין בתחילת חודש מרץ לנוכח התפרצות נגיף הקורונה בעולם, מהלך שהקטין משמעותית את הוצאות החברה. עם זאת, החברה צפויה להתקשות בתשלומי הקרן והריבית על הלוואות ל-2020.
האם המדינה צריכה לחלץ את החברה? הדעות חלוקות. חשוב להדגיש כי אל על הייתה בצרות עוד לפני הקורונה, אך היא לא הצליחה לבצע בשנים האחרונות תהליכי הבראה חיוניים, גם בגלל הכוח החזק של ועד העובדים בחברה.
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת: האם הקורונה תהרוג את אל על? כנראה שלא, אבל חברת התעופה בצרות
- 11.שולמן 07/04/2020 12:21הגב לתגובה זולמה המדינה מחלצת אותם? אותי מישהו יחלץ?? כוחות השוק יכריעו וקרן השקעות גדולה תקנה אותם לאחר פשיטת רגל ותעסיק אותם בחצי מחיר... מה שבטוח שלא הציבור צריך לשלם להם
- 10.ייייייישששששש 07/04/2020 11:56הגב לתגובה זושימו לב מי מטיס ציוד רפואי טורקיש, לופטהנזה איר פרנס כולם עצרו הטיסות לישראל. בינתיים מזל שיש אל על. הכל נכון טייסים שמקבלים 120000 שח. ברגע שאל על תעלם אותם טייסים יקבלו 200000 שח בחברות אחרות. אז קצת צניעות
- 9.תמים 07/04/2020 10:17הגב לתגובה זואל על מושחתת כי כל הנהלה בחברה מושחתת ונצלנית. אוכלי חינם גנבים. מזמן היו צריכים לפרק את החברה.
- 8.אל על נישלטת על ידי אנשי צבא שהחברה לא מעניינת אות 07/04/2020 08:35הגב לתגובה זואל על נישלטת על ידי אנשי צבא שהחברה לא מעניינת אותם חיהבעולם ישן עם נציגות שדואגת לאנשי החצר וחוזה חדש עם הטייסים עם הוצאות ביטחון תלושות מהמציאות ועם משכורות שכר מינימום לרוב העובדים שמושכים את העגלה על גבם ישנם עובדים רבים ולא יעילים בסוף היבי יתן להם כסף והטייסים ימשיכו לחגוג
- 7.משקיע 07/04/2020 00:19הגב לתגובה זולשדוד את הציבור והמדינה. במה נתניהו צריך להחליט? אם אנחנו הופכים לברית המועצות או לא! החברה הנצלנית הזו צריכה לפשוט רגד ובמקומה יש כבר 4 חברות טובות יותר שיכנסו תוך שנתיים שלוש לנעליים של אל על
- 6.גזבר אלעל 07/04/2020 00:15הגב לתגובה זוהמדינה לא הזהירה אותם
- 5.נטע 06/04/2020 23:27הגב לתגובה זושני אל על מובילה את הקשר של ישראל בעיתות שגרה וחירום, תמיד טסה, בלבנון ה 2 , בצוק איתן, גם בקורונה. אל על חשובה לישראל, לממשלה יש מנית זהב - לא סתם. החברה הציגה מתווה התייעלות גדול צריך לעזור לחברה עכשיו - כמו אירופה וארה"ב, סינגפור ועוד ועוד שעזרו לחברות
- אני 07/04/2020 02:36הגב לתגובה זומי שייפגע אלה בעלי המניות או אלה שמקבלים משכורות עתק בלי לעבוד בגלל הסכמי הוועד
- הועד לא מסכים שם על כלום, כורתים את הענף שעליו הם 07/04/2020 00:03הגב לתגובה זוהועד לא מסכים שם על כלום, כורתים את הענף שעליו הם יושבים מתוך ידיעה שבסוף המדינה תציל
- 4.רון 06/04/2020 23:04הגב לתגובה זוזה יותר זול מאשר לחלץ חברה כושלת
- 3.יוסף מהעיריה 06/04/2020 22:13הגב לתגובה זושיחתכוו את המשכורות בשני שליש. במיוחד לטייסים הפנסיונרים . הציבור לא צריך לממן את החברה המסואבת הזו
- 2.דון קישוט 06/04/2020 22:02הגב לתגובה זוחברה ציבורית שלא ריווחית צריכה להסגר, העובדים דורשים את זכויותיהם ובצדק. זה ההסכם. אבל,,, חברה לא ריחחית בסוף נסגרת ואז תחיו ההסכם. הגיע הזמן למכור או שבעלי השליטה יזרימו כסף או להכריז על פשיטת רגל. חג חירות כשר ובריא,
- 1.דני צור 06/04/2020 21:38הגב לתגובה זוואני מעדיף להפסיד את הכסף, ובתנאי שהחברה תיסגר. אבל נתניהו הפחדן ימצא איזה טריק, שבגללו המדינה תמשיך לסבסד חברה כושלת.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
