משה ברקת
צילום: דוברות משרד האוצר

גלגל הצלה לשוק הקונצרני - דר' ברקת מציע דחיית תשלומים

דר' משה ברקת העומד בראש רשות שוק ההון מבין את המשבר הגדול בשוק הקונצרני גם אצל חברות טובות שנמצאות במצוקה פיננסית בגלל משבר הקורונה - הצעתו: דחייה או החלפת חוב תמורת העלאת הריבית במסלול עוקף הסדר חוב - זה יכול לעבוד 
ערן סוקול | (19)

רשות שוק ההון עשויה לספק גלגל הצלה לשוק האג"ח הקונצרני. ד"ר משה ברקת, העומד בראש הרשות מנסה לאפשר מעין דחייה של תשלומים/ דחיית חוב באגרות חוב קונצרניות כדי שהחברות יצליחו להתגבר על משבר הקורונה. בדרך הזאת יימנעו הסדרי חוב, ובתמורה החברות יצטרכו להעלות את הריבית למחזיקים.

כתבנו כאן על הצורך לתמוך בשוק האג"ח הקונצרני, למרות שהתערבות על ידי המדינה, צריכה להיעשות רק במצבי קיצון ובצורה מדודה. זה אכן מקרה קיצון, ועל פי הנראה ברקת לא מתכוון לתמוך באופן גורף, אלא רק בחברות שהמשבר הוא זה שגרם להם לסחרור ולמצוקה פיננסית. יש הרבה חברות שנכנסו למשבר בקשיים ועם קשיים תזרימים והן לא צפויות לקבל סוג של דחייה או הטבה מסוג אחר.     

הפתרון של ברקת שעדיין נמצא בשלב הטיוטא מאפשר דחייה של חוב או/ ו דרך החלפת חוב ישן בחוב חדש כשהמטרה בין היתר שבאותן אגרות של חברות טובות ש"נפלו" בעקבות המשבר הנוכחי, ישקיע גם בנק ישראל. בנק ישראל נזכיר הצהיר על כוונתו לרכוש אגרות חוב ממשלתיות, אך בשלב זה הוא אל הצהיר ולא רכש אגרות חוב קונצרניות, וזאת בניגוד לרוב הבנקים המרכזיים בעולם שרוכשים אגרות חוב קונצרניות, וגם בניגוד למהלך של הבנק בשנים האחרונות - רכישת אגרות חוב ומניות של חברות זרות שנסחרות בוול סטריט לרבות אפל, אמזון, פייסבוק ונוספות. בנק ישראל לא יכול לרכוש מניות של חברות כאלו ולהתעלם בשעת צרה מהחברות המקומיות. 

על פי הרעיון שמתגבש ברשות שוק ההון, המהלך הזה יימנע הסדרי חוב, ויאפשר טיפול מהיר וישיר במצוקה של חברות מול הגופים המוסדיים. אותם גופים יאפשרו את הדחייה/ החלפה של החוב ובתמורה כאמור יזכו לריבית נוספת. 

בשלב הבא, צפויים דיונים מול הגופים המוסדיים ויתכן שמול הרגולטורים שעל המדוכה - רשות ניירות ערך ובנק ישראל, כדי לגבש מהרעיון הצעה קונקרטית וסופית. זה צריך להיות מהיר, זה בהחלט יכול לעבוד. 

הרעיון של רשות שוק ההון מבוססת במידה רבה על השיטה שהציג כאן עו"ד זהר לנדה -

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    dw 05/04/2020 11:29
    הגב לתגובה זו
    עם הסתייגות אחת שרק אגח ישראליות, ולא BVI אמריקאיות. את אלה שהפד האמריקאי יחלץ.
  • 17.
    מנהל תיקים ותיק 05/04/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    אתה קונה אגרת חוב קצרה ונדפק כי בעלי הארוכה טוענים שעד אז לא יהיה מה לשלם . בעיה שלכם : למה קניתם ארוכה . כל פעם זה חוזר על עצמו. המשקיעים הקטנים נדפקים , המוסדיים מפסידים בכספינו אבל קצת פחות ממה שהיו צריכים. אז מי מרוויח ? ישמי הסדרי החוב המהוללים - עורכי הדין !!!! כדאי שרשות שוק ההון תנצל את המשבר לפתור את זה אחת ולתמיד כי רשות ני"ע לא מתעניינת בשטויות כאלה ...
  • 16.
    שיויון בנטל 05/04/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    לא יכול להיות שרק העצמאיים והשכירים במקומות העבודה הפרטיים נושאים בנטל במגזר הציבורי- 85 אחוז לא עובדים ומקבלים שכר על חשבון המיסים העתידים שאנחנו נשלם מומו
  • 15.
    בוב 05/04/2020 08:34
    הגב לתגובה זו
    רק צריך להתבצע בצורה מסודרת עם התחייבות של הבנקים לפריסה תואמת של החוב ולהתחייבות לאי מימוש חד צדדי של החוב. נציג בעלי האג"ח יצטרף לדירקטוריון.
  • 14.
    למה שכר דירה 05/04/2020 07:27
    הגב לתגובה זו
    המגיפה האמיתית לבינתיים היא שטק העבטדה. ומי חא נםגע? 3 בעל הבית שממשיך חדרוש שכר דערה כמו םעם והרוב לא בא לקרטת צעירים שרוצים ליסור להוריםמכי םשוט אין עבטדה. המדינה חייבת להתערב ויםה שעה אחת קודם. כמו בכל העולם. בקשה תפיצו. כולם צריכים לתת נשהו
  • dw 05/04/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
    אפשר בשכ"ד נמוך ממה שהוא משלם וכך אמנם זה יעלה לו משהו אבל הרבה פחות מהשכ"ד. לדוגמה: שכרת דירה ב 6000 שקל. הצע אותה ב 5500 ותשלים אתה את ה 500. מבחינת המשכיר אין שינוי ולשוכר זה עדיין משתלם.
  • 13.
    לקוח בנק 05/04/2020 07:04
    הגב לתגובה זו
    לדחייה יש מחיר - ואם הולכים להסדר חוב כללי במשק התנאים חייבים להיות: א) מתן שעבודים שכרגע בידי הבנקים - שברגע האמת יודעים ולתמרן את הסיטואציה לטובתם ולהשאיר את נושי האג"ח ללא נכסים להפרע מהם. ב) אם האג"ח הולך לדחיית תשלומים - כך גם הבנקים. לא יכול להיות שתבצע פריסה מחדש לאג"ח והבנקים ממשיכים לקבל כסף. ג) ריבית של 6-7% בכל סדרת אג"ח שמועדה נדחה. 6% צמוד מדד עם הדחיה ב- 5 שנים ו- 7% שקלי אם הדחייה בשנה-שנתיים. ד) שיתוף בעלי האג"ח בהון - כל חברה שתלך לפריסה מחדש של אג"ח תהיה מחוייבת להנפיק 30% ממניות החברה לבעלי האג"ח ביום הדחייה. סוף דבר, לויתי מסבא כסף שאמר לי שניסיון החיים שלו שבנק הוא לא חבר הוא הגוף שידפXק אותך הכי חזק ככל שתהיה יותר חלש. קניתי אוטו פחות טוב ממה שרציתי אבל חדש. סבא אמר שגם לו הבנק נותן 0% אז הוא ילווה לי בריבית 0% ואני בדרך לגמור לשלם לסבא את החוב. אני כנראה לקוח מסוכן שהבנק חייב לקבל 11.5% ריבית ושעבוד על מנת להעניק הלוואה.
  • 12.
    לקוח בנק 05/04/2020 07:03
    הגב לתגובה זו
    כשעברתי גירושין לפני כמה חודשים - מצאתי את עצמי ללא חסכונות שהיו במאבק משפטי עם גרושתי ומוקפאים ובדיוק התקלקל הרכב כך שלא שווה לתקן. נכנסתי לבנק ובקשתי הלוואה - הרי אתם רואים שיש משכורת קבוע בראשון בחודש. אין בעיה היא התשובה שקבלתי קבל הלוואה - מעיון במסמכים הבנתי שהבנק רוצה 11.5% אחוזי ריבית שנתיים ושעבוד הרכב החדש בעוד על הפקדונות הריבית היא 0%. כששאלתי למה - התשובה שקבלתי היא שהבנק רואה בך לקוח מסוכן ולכן או שתמכור את נשמתך לשטן או לך חפש. אנחנו באותו המצב בדיוק בשוק הקונצרני. בשבועיים האחרונים ראיתי הרבה מאוד אגרות חוב שנקוב בהן 2% או 3% שנסחרות ב- 40-50 אג ל- שקל+ חוב. אם הבנק מלקוח שעמד בכל התחיבויותיו עד עתה רוצה 11.5% ושעבוד עם LTV של 70% למה שאנחנו נלווה לכם הפירמות בפחות? אתה מבין ש- 2-3% לאגרת שנסחרת ב- 10-30% תשואה זו בדיחה נכון? אתה מבין שהערכת מח"מ תהיה מלווה בירידת שערים לפעמים של עשרות אחוזים כי חלק מהקרן אמור היה משולם בין עוד כמה שבועות לעוד כמה חודשים או שנה?
  • 11.
    הגולש 05/04/2020 04:02
    הגב לתגובה זו
    מחזיקי אגח בעיתים יוכלו למצוא עצמם בצרה צרורה בהרבה בגלל הדחיה אגחים שהיום לא בצרה יוכלו למצוא עצמם בצרה אין שום הצדקה שמי שיכול לשלם לא ישלם הרעיון שהאזרח הקטן צריך לשאת בעולאטנה במקום הוא יכול להתחיל בהצעה שחובות לבנקים ידחו(; אםצלחברה יש בעית תשלום עליה חדבר עם הנושים
  • 10.
    שמוליק 05/04/2020 00:00
    הגב לתגובה זו
    השבוע קידוחים היא טסה בחזרה, וגוררת גם קבוצה. במיוחד לאור הקיצוץ המסתמן בOPEC+
  • 9.
    רצוי מאוד,הצעתי זאת לחברי כנסת רבים. (ל"ת)
    אלי בובליל ר"ג 04/04/2020 23:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בנק ישראל מסרב לעזור בשעת צרה ולרכוש אגח קונצרני (ל"ת)
    בנק ישראל בושה 04/04/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ובינתיים הבנקים יגבו חובות כרגיל? זה ובינתים הבנקים יגבו חוב כרגיל העדפת נושים. (ל"ת)
    ש 04/04/2020 23:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אני בעד, WIN-WIN (ל"ת)
    גל 04/04/2020 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוחפים להמשך שליטת הטייקונים בחברות על חשבון המשקיעים (ל"ת)
    הפנסיונר 04/04/2020 22:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעניין (ל"ת)
    יעקוב 04/04/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלום (ל"ת)
    אנונימי 04/04/2020 22:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ניראה מה יהיה (ל"ת)
    אבי 04/04/2020 22:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך ללמד אותו שגם דחיה- זה הסדר חוב (ל"ת)
    04/04/2020 22:31
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"

אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"

מנדי הניג |

ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. 

על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות  שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.

 בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 1.93%   הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.

היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?

"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".

אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?