אופטימיות במטריקס: הקורונה לא תשפיע מהותית על העסקים
החברה ערוכה להעברת עובדים לעבודה מרחוק במידה ויהיה בכך צורך; ההכנסות ברבעון עלו ב-4% והסתכמו ב-905 מיליון שקל, הרווח הנקי עלה בכ-7.3% לכ-47 מיליון שקל
חברת המיחשוב מטריקס 1.04% דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי של השנה. מטבע הדברים, החברה דיווחה על ההערכות שלה להשפעת הקורונה על עסקיה. על-פי הערכות החברה לא יהיו להתפשטות הווירוס השפעות מיוחדות על עסקיה כשהחברה פועלת להעברת עובדים לעבודה מרחוק. גם במקרה של מיתון תהיה להערכתם פגיעה מינורית.
הכנסות החברה ב-2019 זינקו ב-13% והסתכמו ב-13.5 מיליארד שקל כשהרווח התפעולי עלה בכ-15% ל-255 מיליון שקל והרווח הנקי עלה בכ-16% ל-167 מיליון שקל. ברבעון הרביעי של השנה הסתכמו הכנסות החברה בכ-905 מיליון שקל, עלייה של כ-4% בהשוואה להכנסות ברבעון הרביעי של 2018. הרווח התפעולי ירד בכ-1.3% ל-67 מיליון שקל והרווח הנקי עלה בכ-7.3% לכ-47 מיליון שקל.
הנוסחה של מטריקס להציג גידול ברווחים
בחברה מציינים כי הרבעון הרביעי הושפע מעונתיות, קרי מחגי תשרי שגרמו לירידה של למעלה מ-8% בהיקף שעות העבודה שהעניקה החברה ללקוחותיה. עונתיות זו גרמה לעליה בהיקף שעות העבודה ברבעון השלישי שקוזזה מהירידה ברבעון הרביעי וזו הסיבה שבסה"כ הציגה החברה שיפור בתוצאות השנתיות ביחס לתוצאות הרבעוניות.
תזרים המזומנים של החברה נותר חזק בשנת 2019 כשה-EBITDA (רווח תפעולי בניכוי פחת והפחתות נוספות) עלה ל-378.7 מיליון שקל לעומת 251.3 מיליון שקל בשנת 2018. תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכם ב-2019 בכ-263.4 מיליון שקל לעומת 181 מיליון שקל ב-2018. יתרות המזומנים של החברה מסתכמות בתום 2019 בכ-460 מיליון שקל לעומת 305 מיליון שקל בתום 2018. הונה העצמי של החברה עומד על 740.5 מיליון שקל לעומת 714 מיליון שקל בתום 2018.
- 1.מצחיק ה"אופטימיים" שם, גם קבוצת דלק לא יושפע (ל"ת)"מגודרים" פחח 12/03/2020 10:30הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
