מה עשו מנהלי התיקים בחודש אוגוסט?
לאחר מספר חודשים של עליות בשווקים, חודש אוגוסט התאפיין בירידות שערים, בעיקר באפיק המנייתי שלקראת סופו התמתנו עקב הפחתת הריבית בארה"ב. מדד ת"א 35 ירד ב-3.8% וה-S&P500 ירד ב-1.8%. בחלק האג"חי, בשונה מהאפיק המנייתי, המגמה הייתה מעורבת: האג"ח הממשלתיות בארץ וגם בארה"ב עלו ואילו האג"ח הקונצרניות ירדו. בתיקי ההשקעות המגמה היתה דומה והתיקים סיימו את חודש אוגוסט בתשואה שלילית, כאשר דווקא התיקים עם חשיפה של עד 20% למניות השיגו את התוצאות החלשות ביותר בחודש החולף.
בבחינת 12 החודשים האחרונים, תיקי השקעות בחשיפה מנייתית גבוהה (30%) שומרות על התשואות הגבוהות ביותר. התיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 30%, המרכזים את מרבית כספי החוסכים (למעלה מ-50%) רשמו תשואה שלילית של כ-0.17% בחודש אוגוסט, התיקים בעלי חשיפה מנייתית של עד 20% רשמו תשואה שלילית של כ-0.21%, והתיקים המנוהלים בחשיפה מנייתית של עד 10% הציגו תשואה שלילית של כ-0.05%.
בחודש אוגוסט מנהלי התיקים מכרו מניות בחו"ל והגדילו נזילות
על פי אומדנים שנערכו על ידי קלי פרימיום מקבוצת קלי אודות אפיקי התיקים המנוהלים הפופולאריים ביותר, אשר מרכזים את מרבית כספי החוסכים, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 30% למניות בחודש אוגוסט, היו הגדלת החשיפה לאפיקים סולידיים עם העלאת רכיב האג"ח הממשלתי השקלי ב-2.8% והגדלת רכיב המזומן בכ-2.8%, מנגד להקטנת רכיב האג"ח הממשלתי הצמוד בכ-2.4% והקטנת רכיב המניות בחו"ל בכ-4%.
על פי אומדני קלי פרימיום, השינויים המהותיים ביותר שביצעו מנהלי תיקי ההשקעות בעלי חשיפה של עד 20% למניות בחודש אוגוסט, היו דומים מאד לתיקים האגרסיביים יותר, עם הגדלת רכיב המזומן בכ-6.8% והגדלת החשיפה לאג"ח ממשלתי שקלי ב-3%, כנגד הקטנת רכיב האג"ח הקונצרני הצמוד בכ-0.8% והקטנת רכיב המניות בחו"ל בכ-4.2%.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
הבהרה: חלק מהשינויים בשיעורי החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים נובעים מתנודות בשוק, כלומר משינויים פאסיביים ולא בהכרח משינויים אקטיביים שבוצעו על ידי מנהלי התיקים.
- 1.המשקיע 12/09/2019 12:41הגב לתגובה זותסלחו מנהלי תיקים יקרים, אם אלו התשואות שלכם הממוצעות מתחילת השנה, שהיתה חזקה מאוד בבורסה, אז תחליפו מקצוע,כיאתם ממש לא פוגעים. רוב מניות הבורסה הישראלית והאמריקאית עשו תשואות גבוהות מתחילת השנה. כל החלוקה ההיסטורית שלכם לאחוזי אחוזים לכל סקטור רק מונעת תשואות סבירות לתיקים ובעצם לא ממש מגנה עליהם. ראינו מה קרה לאג"חים הסולידים ב2008 ניהול תיקים צריך לעשות אנליזה למניות לעשות הימורים מושכלים על מה להשקיע ומה לא, ולא לחלק כל סכום באחוזים ע"פ סקטורים ומדדים, זה גם מחשב יכול לעשות ולמען האמת הוא עושה את זה יותר טוב ממכם. מי שלא יכול לנהלולהביא תשואות גם בשוק יורד, אז שלא יהיה מנהל תיקים. ומי שמביא תשואה של 2-3 אחוז מתחילת 2019, שהבורסות בעולם קפצו אחרי הנפילה של סוף 2018, אז הוא לא במקצוע הנכון. רק העמלות שגביתם מכל אותם בעלי התיקים, על חוסר התשואה שלכם, זה על גבול הבושה.
- משה 12/09/2019 21:38הגב לתגובה זוזה ממוצע של תקי השקעות מיכול הסוגים ביחד כולל תיקי אגח ותיקים שקליים וללא מניות
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
