ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

מכשיר חדש בבורסה: רשות ני"ע שוקלת להנפיק אג"ח היברידי

מהן אגרות חוב היברידיות? איך זה שהן מהוות 3.5% מהיקפו של שוק האג"ח באירופה, ובמה יהיו שונות האגרות ההיברידיות בארץ מהאגרות בחו"ל?  
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה מסמך להערות ציבור, בדבר בחינת האפשרות להנפקת מכשיר פיננסי היברידי חדש - אגרות חוב היברידיות. מדובר באגרות חוב שאינן להמרה, המקנות לתאגיד המנפיק גמישות מסוימת בנוגע למועד פירעון הריבית. אגרות חוב אלה מונפקות על ידי חברות, לרוב לתקופות ארוכות.

 

שוק אגרות החוב ההיברידיות באירופה נע בשנים האחרונות בטווח שבין 3%-4.5% מהיקפו הכולל של שוק החוב. על אף הגמישות שמכשיר זה מעניק למנפיקים, באשר לדחיית מועדי הפירעון, הרי שבפועל לא נעשה שימוש נרחב בזכות זו.

 

על מנת להגן על ציבור המשקיעים, מוצע לקבוע תנאי סף מחמירים להנפקה של אגרות חוב היברידיות, לעומת תנאי הסף הקבועים עבור אגרות חוב רגילות. זאת, בשל החדשנות של המכשיר בשוק הישראלי והמשמעויות הנוגעות לזכויותיהם של מחזיקי אגרות חוב היברידיות בהשוואה לאגרות חוב רגילות.

 

כמו כן, תנאי הסף נועדו לאפשר מסחר ותמחור נאות של אגרות החוב ההיברידיות. תנאים אלה צפויים להיכלל בהצעה לתיקון תקנון הבורסה אשר תפורסם בקרוב להערות הציבור.

 

לפי הההצעה, ניתן יהיה לרשום למסחר אגרות חוב היברידיות של תאגיד שיעמוד במועד ההנפקה באחד התנאים הבאים:

מניותיו רשומות למסחר ומשתייכות למדד תל אביב 125, ולפחות סדרה אחת שלו של אגרות חוב שאינן היברידיות רשומות למסחר.

אגרות החוב ההיברידיות המונפקות תהיינה בשווי החזקות ציבור בהיקף של 200 מיליון שקל, או יותר וכן יתקיים אחד מאלה: הון התאגיד המנפיק על פי הדוחות הכספיים האחרונים שנכללו בתשקיף עומד על 500 מיליון שקל או יותר.

אגרות החוב המונפקות תהיינה בקבוצת דירוג אשראי של ilA-  או A3.il או מקבילה לה, לכל הפחות. עוד הוצע לקבוע, כי רכישה של אגרות החוב ההיברידיות תתאפשר בסכום שלא יפחת מ-50 אלף שקל למשקיע. 

לדברי מנהלת מחלקת תאגידים, רו"ח דורית קדוש, "במהלך השנים, התקבלו במחלקת תאגידים פניות הנוגעות לאפשרות הנפקת מכשירים פיננסיים היברידיים מסוגים נוספים על אלה הנסחרים כבר כיום, דוגמת מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב מסוג COCO ותעודות התחייבות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"השימוש באגרות החוב ההיברידיות הינו נפוץ ושכיח בשוקי הון מתקדמים בעולם, ובעיקר במדינות אירופה. לכן, בהתבסס על ניסיונם של שווקים מפותחים ולאחר ביצוע התאמות לצרכי ולמאפייני השוק בישראל, רואה הרשות חשיבות בהוספת מכשיר זה שיתרום להגדלת ההיצע ולגיוון מכשירי ההשקעה. סגל הרשות מזמין גורמים המעוניינים בכך לקיים עמו שיח גם בנוגע למכשירים פיננסיים היברידיים נוספים".

 

רו"ח קדוש הוסיפה כי "האפשרות להנפיק אגרות חוב היברידיות מעניקה למנפיק גמישות פיננסית רבה יותר ביחס לאגרות חוב רגילות. כמו כן, אגרות החוב ההיברידיות עשויות לסייע להם בכל הקשור לדירוגי חוב, וזאת מאחר ששיעור מסוים מהמכשיר עשוי להיות מוכר לצרכי דירוג כהון. עם זאת, מנקודת מבטם של המשקיעים, אגרות החוב ההיברידיות הן בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר מאגרות חוב רגילות. על כן, אלטרנטיבת השקעה זו צפויה להתאים בעיקר למשקיעים אשר מבינים את יתרונותיו וחסרונותיו של המכשיר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא ברור מהכתבה מהן אג"ח היברידיות? (ל"ת)
    לא מובן 25/08/2019 19:18
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.