מכשיר חדש בבורסה: רשות ני"ע שוקלת להנפיק אג"ח היברידי
רשות ניירות ערך פרסמה מסמך להערות ציבור, בדבר בחינת האפשרות להנפקת מכשיר פיננסי היברידי חדש - אגרות חוב היברידיות. מדובר באגרות חוב שאינן להמרה, המקנות לתאגיד המנפיק גמישות מסוימת בנוגע למועד פירעון הריבית. אגרות חוב אלה מונפקות על ידי חברות, לרוב לתקופות ארוכות.
שוק אגרות החוב ההיברידיות באירופה נע בשנים האחרונות בטווח שבין 3%-4.5% מהיקפו הכולל של שוק החוב. על אף הגמישות שמכשיר זה מעניק למנפיקים, באשר לדחיית מועדי הפירעון, הרי שבפועל לא נעשה שימוש נרחב בזכות זו.
על מנת להגן על ציבור המשקיעים, מוצע לקבוע תנאי סף מחמירים להנפקה של אגרות חוב היברידיות, לעומת תנאי הסף הקבועים עבור אגרות חוב רגילות. זאת, בשל החדשנות של המכשיר בשוק הישראלי והמשמעויות הנוגעות לזכויותיהם של מחזיקי אגרות חוב היברידיות בהשוואה לאגרות חוב רגילות.
כמו כן, תנאי הסף נועדו לאפשר מסחר ותמחור נאות של אגרות החוב ההיברידיות. תנאים אלה צפויים להיכלל בהצעה לתיקון תקנון הבורסה אשר תפורסם בקרוב להערות הציבור.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הההצעה, ניתן יהיה לרשום למסחר אגרות חוב היברידיות של תאגיד שיעמוד במועד ההנפקה באחד התנאים הבאים:
מניותיו רשומות למסחר ומשתייכות למדד תל אביב 125, ולפחות סדרה אחת שלו של אגרות חוב שאינן היברידיות רשומות למסחר.
אגרות החוב ההיברידיות המונפקות תהיינה בשווי החזקות ציבור בהיקף של 200 מיליון שקל, או יותר וכן יתקיים אחד מאלה: הון התאגיד המנפיק על פי הדוחות הכספיים האחרונים שנכללו בתשקיף עומד על 500 מיליון שקל או יותר.
אגרות החוב המונפקות תהיינה בקבוצת דירוג אשראי של ilA- או A3.il או מקבילה לה, לכל הפחות. עוד הוצע לקבוע, כי רכישה של אגרות החוב ההיברידיות תתאפשר בסכום שלא יפחת מ-50 אלף שקל למשקיע.
לדברי מנהלת מחלקת תאגידים, רו"ח דורית קדוש, "במהלך השנים, התקבלו במחלקת תאגידים פניות הנוגעות לאפשרות הנפקת מכשירים פיננסיים היברידיים מסוגים נוספים על אלה הנסחרים כבר כיום, דוגמת מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב מסוג COCO ותעודות התחייבות.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"השימוש באגרות החוב ההיברידיות הינו נפוץ ושכיח בשוקי הון מתקדמים בעולם, ובעיקר במדינות אירופה. לכן, בהתבסס על ניסיונם של שווקים מפותחים ולאחר ביצוע התאמות לצרכי ולמאפייני השוק בישראל, רואה הרשות חשיבות בהוספת מכשיר זה שיתרום להגדלת ההיצע ולגיוון מכשירי ההשקעה. סגל הרשות מזמין גורמים המעוניינים בכך לקיים עמו שיח גם בנוגע למכשירים פיננסיים היברידיים נוספים".
רו"ח קדוש הוסיפה כי "האפשרות להנפיק אגרות חוב היברידיות מעניקה למנפיק גמישות פיננסית רבה יותר ביחס לאגרות חוב רגילות. כמו כן, אגרות החוב ההיברידיות עשויות לסייע להם בכל הקשור לדירוגי חוב, וזאת מאחר ששיעור מסוים מהמכשיר עשוי להיות מוכר לצרכי דירוג כהון. עם זאת, מנקודת מבטם של המשקיעים, אגרות החוב ההיברידיות הן בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר מאגרות חוב רגילות. על כן, אלטרנטיבת השקעה זו צפויה להתאים בעיקר למשקיעים אשר מבינים את יתרונותיו וחסרונותיו של המכשיר".
- 1.לא ברור מהכתבה מהן אג"ח היברידיות? (ל"ת)לא מובן 25/08/2019 19:18הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
