ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

מכשיר חדש בבורסה: רשות ני"ע שוקלת להנפיק אג"ח היברידי

מהן אגרות חוב היברידיות? איך זה שהן מהוות 3.5% מהיקפו של שוק האג"ח באירופה, ובמה יהיו שונות האגרות ההיברידיות בארץ מהאגרות בחו"ל?  
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה מסמך להערות ציבור, בדבר בחינת האפשרות להנפקת מכשיר פיננסי היברידי חדש - אגרות חוב היברידיות. מדובר באגרות חוב שאינן להמרה, המקנות לתאגיד המנפיק גמישות מסוימת בנוגע למועד פירעון הריבית. אגרות חוב אלה מונפקות על ידי חברות, לרוב לתקופות ארוכות.

 

שוק אגרות החוב ההיברידיות באירופה נע בשנים האחרונות בטווח שבין 3%-4.5% מהיקפו הכולל של שוק החוב. על אף הגמישות שמכשיר זה מעניק למנפיקים, באשר לדחיית מועדי הפירעון, הרי שבפועל לא נעשה שימוש נרחב בזכות זו.

 

על מנת להגן על ציבור המשקיעים, מוצע לקבוע תנאי סף מחמירים להנפקה של אגרות חוב היברידיות, לעומת תנאי הסף הקבועים עבור אגרות חוב רגילות. זאת, בשל החדשנות של המכשיר בשוק הישראלי והמשמעויות הנוגעות לזכויותיהם של מחזיקי אגרות חוב היברידיות בהשוואה לאגרות חוב רגילות.

 

כמו כן, תנאי הסף נועדו לאפשר מסחר ותמחור נאות של אגרות החוב ההיברידיות. תנאים אלה צפויים להיכלל בהצעה לתיקון תקנון הבורסה אשר תפורסם בקרוב להערות הציבור.

 

לפי הההצעה, ניתן יהיה לרשום למסחר אגרות חוב היברידיות של תאגיד שיעמוד במועד ההנפקה באחד התנאים הבאים:

מניותיו רשומות למסחר ומשתייכות למדד תל אביב 125, ולפחות סדרה אחת שלו של אגרות חוב שאינן היברידיות רשומות למסחר.

אגרות החוב ההיברידיות המונפקות תהיינה בשווי החזקות ציבור בהיקף של 200 מיליון שקל, או יותר וכן יתקיים אחד מאלה: הון התאגיד המנפיק על פי הדוחות הכספיים האחרונים שנכללו בתשקיף עומד על 500 מיליון שקל או יותר.

אגרות החוב המונפקות תהיינה בקבוצת דירוג אשראי של ilA-  או A3.il או מקבילה לה, לכל הפחות. עוד הוצע לקבוע, כי רכישה של אגרות החוב ההיברידיות תתאפשר בסכום שלא יפחת מ-50 אלף שקל למשקיע. 

לדברי מנהלת מחלקת תאגידים, רו"ח דורית קדוש, "במהלך השנים, התקבלו במחלקת תאגידים פניות הנוגעות לאפשרות הנפקת מכשירים פיננסיים היברידיים מסוגים נוספים על אלה הנסחרים כבר כיום, דוגמת מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב מסוג COCO ותעודות התחייבות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"השימוש באגרות החוב ההיברידיות הינו נפוץ ושכיח בשוקי הון מתקדמים בעולם, ובעיקר במדינות אירופה. לכן, בהתבסס על ניסיונם של שווקים מפותחים ולאחר ביצוע התאמות לצרכי ולמאפייני השוק בישראל, רואה הרשות חשיבות בהוספת מכשיר זה שיתרום להגדלת ההיצע ולגיוון מכשירי ההשקעה. סגל הרשות מזמין גורמים המעוניינים בכך לקיים עמו שיח גם בנוגע למכשירים פיננסיים היברידיים נוספים".

 

רו"ח קדוש הוסיפה כי "האפשרות להנפיק אגרות חוב היברידיות מעניקה למנפיק גמישות פיננסית רבה יותר ביחס לאגרות חוב רגילות. כמו כן, אגרות החוב ההיברידיות עשויות לסייע להם בכל הקשור לדירוגי חוב, וזאת מאחר ששיעור מסוים מהמכשיר עשוי להיות מוכר לצרכי דירוג כהון. עם זאת, מנקודת מבטם של המשקיעים, אגרות החוב ההיברידיות הן בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר מאגרות חוב רגילות. על כן, אלטרנטיבת השקעה זו צפויה להתאים בעיקר למשקיעים אשר מבינים את יתרונותיו וחסרונותיו של המכשיר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא ברור מהכתבה מהן אג"ח היברידיות? (ל"ת)
    לא מובן 25/08/2019 19:18
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.