ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

מכשיר חדש בבורסה: רשות ני"ע שוקלת להנפיק אג"ח היברידי

מהן אגרות חוב היברידיות? איך זה שהן מהוות 3.5% מהיקפו של שוק האג"ח באירופה, ובמה יהיו שונות האגרות ההיברידיות בארץ מהאגרות בחו"ל?  
ארז ליבנה | (1)

רשות ניירות ערך פרסמה מסמך להערות ציבור, בדבר בחינת האפשרות להנפקת מכשיר פיננסי היברידי חדש - אגרות חוב היברידיות. מדובר באגרות חוב שאינן להמרה, המקנות לתאגיד המנפיק גמישות מסוימת בנוגע למועד פירעון הריבית. אגרות חוב אלה מונפקות על ידי חברות, לרוב לתקופות ארוכות.

 

שוק אגרות החוב ההיברידיות באירופה נע בשנים האחרונות בטווח שבין 3%-4.5% מהיקפו הכולל של שוק החוב. על אף הגמישות שמכשיר זה מעניק למנפיקים, באשר לדחיית מועדי הפירעון, הרי שבפועל לא נעשה שימוש נרחב בזכות זו.

 

על מנת להגן על ציבור המשקיעים, מוצע לקבוע תנאי סף מחמירים להנפקה של אגרות חוב היברידיות, לעומת תנאי הסף הקבועים עבור אגרות חוב רגילות. זאת, בשל החדשנות של המכשיר בשוק הישראלי והמשמעויות הנוגעות לזכויותיהם של מחזיקי אגרות חוב היברידיות בהשוואה לאגרות חוב רגילות.

 

כמו כן, תנאי הסף נועדו לאפשר מסחר ותמחור נאות של אגרות החוב ההיברידיות. תנאים אלה צפויים להיכלל בהצעה לתיקון תקנון הבורסה אשר תפורסם בקרוב להערות הציבור.

 

לפי הההצעה, ניתן יהיה לרשום למסחר אגרות חוב היברידיות של תאגיד שיעמוד במועד ההנפקה באחד התנאים הבאים:

מניותיו רשומות למסחר ומשתייכות למדד תל אביב 125, ולפחות סדרה אחת שלו של אגרות חוב שאינן היברידיות רשומות למסחר.

אגרות החוב ההיברידיות המונפקות תהיינה בשווי החזקות ציבור בהיקף של 200 מיליון שקל, או יותר וכן יתקיים אחד מאלה: הון התאגיד המנפיק על פי הדוחות הכספיים האחרונים שנכללו בתשקיף עומד על 500 מיליון שקל או יותר.

אגרות החוב המונפקות תהיינה בקבוצת דירוג אשראי של ilA-  או A3.il או מקבילה לה, לכל הפחות. עוד הוצע לקבוע, כי רכישה של אגרות החוב ההיברידיות תתאפשר בסכום שלא יפחת מ-50 אלף שקל למשקיע. 

לדברי מנהלת מחלקת תאגידים, רו"ח דורית קדוש, "במהלך השנים, התקבלו במחלקת תאגידים פניות הנוגעות לאפשרות הנפקת מכשירים פיננסיים היברידיים מסוגים נוספים על אלה הנסחרים כבר כיום, דוגמת מניות בכורה, אגרות חוב להמרה, אגרות חוב מסוג COCO ותעודות התחייבות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"השימוש באגרות החוב ההיברידיות הינו נפוץ ושכיח בשוקי הון מתקדמים בעולם, ובעיקר במדינות אירופה. לכן, בהתבסס על ניסיונם של שווקים מפותחים ולאחר ביצוע התאמות לצרכי ולמאפייני השוק בישראל, רואה הרשות חשיבות בהוספת מכשיר זה שיתרום להגדלת ההיצע ולגיוון מכשירי ההשקעה. סגל הרשות מזמין גורמים המעוניינים בכך לקיים עמו שיח גם בנוגע למכשירים פיננסיים היברידיים נוספים".

 

רו"ח קדוש הוסיפה כי "האפשרות להנפיק אגרות חוב היברידיות מעניקה למנפיק גמישות פיננסית רבה יותר ביחס לאגרות חוב רגילות. כמו כן, אגרות החוב ההיברידיות עשויות לסייע להם בכל הקשור לדירוגי חוב, וזאת מאחר ששיעור מסוים מהמכשיר עשוי להיות מוכר לצרכי דירוג כהון. עם זאת, מנקודת מבטם של המשקיעים, אגרות החוב ההיברידיות הן בעלות פרופיל סיכון גבוה יותר מאגרות חוב רגילות. על כן, אלטרנטיבת השקעה זו צפויה להתאים בעיקר למשקיעים אשר מבינים את יתרונותיו וחסרונותיו של המכשיר".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא ברור מהכתבה מהן אג"ח היברידיות? (ל"ת)
    לא מובן 25/08/2019 19:18
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: