שופרסל: רווח של 48 מיליון שקל בלבד
חברת שופרסל 0.57% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-9% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח הנקי של החברה נחתך בכ-43% לעומת הרבעון המקביל.
> אקסלנס: הרווח של שופרסל יירד ב-9%
> שופרסל צפויה להציג מחר דוחות פושרים
> פסח השפיע לטובה על תוצאות הרשתות ברבעון שני, אז למה הרווח יירד?
על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של שופרסל ברבעון השני הסתכמו בכ-3.42 מיליארד שקל, כאמור עליה של כ-9% לעומת הכנסות של כ-3.14 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס לגידול בפעילות הקמעונאות, עיתוי חג הפסח ולגידול בפעילות רשת הפארם החדשה BE.
עם זאת, בשורה התחתונה, שופרסל מסכמת את הרבעון עם ירידה חדה של כ-43% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקרו מיישום התקן החשבונאי החדש (IFRS16), שערוכים שבוצעו בשנה שעברה וגידול בהוצאות מימון, שנבע בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד והירידה בשערי החליפין.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל - תמצית תוצאות כספיות
שופרסל - תמצית תוצאות כספיות בנטרול השפעות - IFRS16
מקור: דוחות כספיים, שופרסל
הרווח הגולמי של החברה טיפס לכ-920 מיליון שקל (26.8% מההכנסות) לעומת כ-851 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2018, שיפור של כ-8%. בחברה מציינים כי הירידה בשולי הרווח הגולמי נבעה מעיתוי חג הפסח.
ה-EBITDA לרבעון הסתכם בכ-319 מיליון שקל, בהשוואה לכ-192 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול המיוחס בעיקרו ליישום התקן החשבונאי החדש.
שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון
שני גורמים מהותיים שלחצו את השורה התחתונה ברבעון השני של 2019, ביחס לרבעון המקביל, היו רווחים של 16 מיליון שקל משערוכי נדל"ן, אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ברבעון השני של 2019 לא נרשמו רווחים כלשהם משערוכי נדל"ן.
בנוסף, הוצאות המימון נטו הסתכמו ברבעון השני בכ-73 מיליון שק, הפרש של כ-46 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בו הסתכמו הוצאות אלו בכ-27 מיליון שקל בלבד. בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מיישום תקן IFRS16, מהשפעת עליית המדד בתקופה ומהשפעת הירידה בשערי החליפין דולר ואירו על עסקאות אקדמה - לעומת עלייה בשערי החליפין האמורים ברבעון מקביל אשתקד.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
