שופרסל: רווח של 48 מיליון שקל בלבד
חברת שופרסל 0.38% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-9% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח הנקי של החברה נחתך בכ-43% לעומת הרבעון המקביל.
> אקסלנס: הרווח של שופרסל יירד ב-9%
> שופרסל צפויה להציג מחר דוחות פושרים
> פסח השפיע לטובה על תוצאות הרשתות ברבעון שני, אז למה הרווח יירד?
על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של שופרסל ברבעון השני הסתכמו בכ-3.42 מיליארד שקל, כאמור עליה של כ-9% לעומת הכנסות של כ-3.14 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס לגידול בפעילות הקמעונאות, עיתוי חג הפסח ולגידול בפעילות רשת הפארם החדשה BE.
עם זאת, בשורה התחתונה, שופרסל מסכמת את הרבעון עם ירידה חדה של כ-43% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקרו מיישום התקן החשבונאי החדש (IFRS16), שערוכים שבוצעו בשנה שעברה וגידול בהוצאות מימון, שנבע בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד והירידה בשערי החליפין.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופרסל - תמצית תוצאות כספיות
שופרסל - תמצית תוצאות כספיות בנטרול השפעות - IFRS16
מקור: דוחות כספיים, שופרסל
הרווח הגולמי של החברה טיפס לכ-920 מיליון שקל (26.8% מההכנסות) לעומת כ-851 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2018, שיפור של כ-8%. בחברה מציינים כי הירידה בשולי הרווח הגולמי נבעה מעיתוי חג הפסח.
ה-EBITDA לרבעון הסתכם בכ-319 מיליון שקל, בהשוואה לכ-192 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול המיוחס בעיקרו ליישום התקן החשבונאי החדש.
שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון
שני גורמים מהותיים שלחצו את השורה התחתונה ברבעון השני של 2019, ביחס לרבעון המקביל, היו רווחים של 16 מיליון שקל משערוכי נדל"ן, אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ברבעון השני של 2019 לא נרשמו רווחים כלשהם משערוכי נדל"ן.
בנוסף, הוצאות המימון נטו הסתכמו ברבעון השני בכ-73 מיליון שק, הפרש של כ-46 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בו הסתכמו הוצאות אלו בכ-27 מיליון שקל בלבד. בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מיישום תקן IFRS16, מהשפעת עליית המדד בתקופה ומהשפעת הירידה בשערי החליפין דולר ואירו על עסקאות אקדמה - לעומת עלייה בשערי החליפין האמורים ברבעון מקביל אשתקד.
- מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
