איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'

שופרסל: רווח של 48 מיליון שקל בלבד

הכנסותיה של החברה ברבעון השני עלו ב-9%, הרווח הנקי ירד ב-43% בגלל תקן חשבונאות חדש, שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון. בנטרול השפעות התקן הרווח ירד ב-34% בלבד  
נועם בראל |

חברת שופרסל 0% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-9% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח הנקי של החברה נחתך בכ-43% לעומת הרבעון המקביל.

> אקסלנס: הרווח של שופרסל יירד ב-9%

> שופרסל צפויה להציג מחר דוחות פושרים

> פסח השפיע לטובה על תוצאות הרשתות ברבעון שני, אז למה הרווח יירד?

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של שופרסל ברבעון השני הסתכמו בכ-3.42 מיליארד שקל, כאמור עליה של כ-9% לעומת הכנסות של כ-3.14 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס לגידול בפעילות הקמעונאות, עיתוי חג הפסח ולגידול בפעילות רשת הפארם החדשה BE. 

עם זאת, בשורה התחתונה, שופרסל מסכמת את הרבעון עם ירידה חדה של כ-43% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקרו מיישום התקן החשבונאי החדש (IFRS16), שערוכים שבוצעו בשנה שעברה וגידול בהוצאות מימון, שנבע בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד והירידה בשערי החליפין. 

שופרסל - תמצית תוצאות כספיות

שופרסל - תמצית תוצאות כספיות בנטרול השפעות - IFRS16

מקור: דוחות כספיים, שופרסל

הרווח הגולמי של החברה טיפס לכ-920 מיליון שקל (26.8% מההכנסות) לעומת כ-851 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2018, שיפור של כ-8%. בחברה מציינים כי הירידה בשולי הרווח הגולמי נבעה מעיתוי חג הפסח.

ה-EBITDA לרבעון הסתכם בכ-319 מיליון שקל, בהשוואה לכ-192 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול המיוחס בעיקרו ליישום התקן החשבונאי החדש.

שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון

שני גורמים מהותיים שלחצו את השורה התחתונה ברבעון השני של 2019, ביחס לרבעון המקביל, היו רווחים של 16 מיליון שקל משערוכי נדל"ן, אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ברבעון השני של 2019 לא נרשמו רווחים כלשהם משערוכי נדל"ן.

בנוסף, הוצאות המימון נטו הסתכמו ברבעון השני בכ-73 מיליון שק, הפרש של כ-46 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בו הסתכמו הוצאות אלו בכ-27 מיליון שקל בלבד. בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מיישום תקן IFRS16, מהשפעת עליית המדד בתקופה ומהשפעת הירידה בשערי החליפין דולר ואירו על עסקאות אקדמה - לעומת עלייה בשערי החליפין האמורים ברבעון מקביל אשתקד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.