איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'

שופרסל: רווח של 48 מיליון שקל בלבד

הכנסותיה של החברה ברבעון השני עלו ב-9%, הרווח הנקי ירד ב-43% בגלל תקן חשבונאות חדש, שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון. בנטרול השפעות התקן הרווח ירד ב-34% בלבד  
נועם בראל |

חברת שופרסל -3.33% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עליה של כ-9% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח הנקי של החברה נחתך בכ-43% לעומת הרבעון המקביל.

> אקסלנס: הרווח של שופרסל יירד ב-9%

> שופרסל צפויה להציג מחר דוחות פושרים

> פסח השפיע לטובה על תוצאות הרשתות ברבעון שני, אז למה הרווח יירד?

על פי דו"חות החברה, הכנסותיה של שופרסל ברבעון השני הסתכמו בכ-3.42 מיליארד שקל, כאמור עליה של כ-9% לעומת הכנסות של כ-3.14 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס לגידול בפעילות הקמעונאות, עיתוי חג הפסח ולגידול בפעילות רשת הפארם החדשה BE. 

עם זאת, בשורה התחתונה, שופרסל מסכמת את הרבעון עם ירידה חדה של כ-43% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-48 מיליון שקל לעומת כ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מציינים כי הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקרו מיישום התקן החשבונאי החדש (IFRS16), שערוכים שבוצעו בשנה שעברה וגידול בהוצאות מימון, שנבע בעיקר כתוצאה מהשפעת עליית המדד והירידה בשערי החליפין. 

שופרסל - תמצית תוצאות כספיות

שופרסל - תמצית תוצאות כספיות בנטרול השפעות - IFRS16

מקור: דוחות כספיים, שופרסל

הרווח הגולמי של החברה טיפס לכ-920 מיליון שקל (26.8% מההכנסות) לעומת כ-851 מיליון שקל (27% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2018, שיפור של כ-8%. בחברה מציינים כי הירידה בשולי הרווח הגולמי נבעה מעיתוי חג הפסח.

ה-EBITDA לרבעון הסתכם בכ-319 מיליון שקל, בהשוואה לכ-192 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - גידול המיוחס בעיקרו ליישום התקן החשבונאי החדש.

שיערוכי נדל"ן והוצאות מימון

שני גורמים מהותיים שלחצו את השורה התחתונה ברבעון השני של 2019, ביחס לרבעון המקביל, היו רווחים של 16 מיליון שקל משערוכי נדל"ן, אשר נרשמו ברבעון המקביל אשתקד, כאשר ברבעון השני של 2019 לא נרשמו רווחים כלשהם משערוכי נדל"ן.

בנוסף, הוצאות המימון נטו הסתכמו ברבעון השני בכ-73 מיליון שק, הפרש של כ-46 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל, בו הסתכמו הוצאות אלו בכ-27 מיליון שקל בלבד. בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מיישום תקן IFRS16, מהשפעת עליית המדד בתקופה ומהשפעת הירידה בשערי החליפין דולר ואירו על עסקאות אקדמה - לעומת עלייה בשערי החליפין האמורים ברבעון מקביל אשתקד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  


 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

המשקיעים מעבר לים לא יגיעו למשרד היום, בוול סטריט חוגגים את 'חג המולד' והבורסות בניו יורק ושיקגו סגורות לרגל החג. וול סטריט סגרה אתמול בטריטוריה חיובית בעליות מתונות והיו שחשבו ש"הראלי של סנטה" יפגוש גם את הבורסה בתל אביב, אבל הבורסה היום בירידות חדות כשמגזר הפיננסים נסחר תחת לחץ - כלל כלל עסקי ביטוח -6.05%  מגדל מגדל ביטוח -7.27%   והפניקס הפניקס -6.29%    נופלות.

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.