איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: משה שי

פרטנר הכפילה את מספר המנויים בטלוויזיה מתחילת השנה

ההכנסות עלו ב-3% ברבעון הראשון של 2018; החברה הכריזה על תכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 200 מיליון שקל

חברת התקשורת פרטנר 0.81% פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עלייה של כ-3% בהכנסות, אך צניחה של כ-86% ברווח הנקי. דירקטוריון החברה החליט לאמץ תכנית רכישה עצמית של מניות בסכום מצטבר של עד 200 מיליון שקל, בחלוקה למנות שהראשונה תהיה מיידית, בסכום של 50 מיליון שקל.

הכנסותיה של פרטנר הסתכמו ב-826 מיליון שקל, עלייה של כ-2.9% לעומת כ-803 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מתוכן ההכנסות במגזר הקווי הסתכמו ב-225 מיליון שקל, עלייה של כ-6% בהשוואה ל-212 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

למרות הגידול בהכנסות, בשורה התחתונה, חברת התקשורת מסכמת את הרבעון הראשון עם ירידה של 86% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-9 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח נקי של כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההשפעה המהותית ביותר על הרווח הנקי מיוחסת להכנסות של כ-54 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017 בגין ההסדר עם אורנג'.

שולי הרווחיות הגולמית של החברה עמדו על כ-16.7% ברבעון הראשון של 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-18.6% ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-32 מיליון שקל ברבעון הראשון, ירידה של כ-70% ביחס לרווח התפעולי של כ-105 מיליון שקל ברבעון המקביל, בו נרשמו הכנסות של כ-54 מיליון שקל כתוצאה מההסדר עם אורנג'. בנטרול ההכנסות מההסדר, מדובר על ירידה של כ-37% ברווח התפעולי של הרבעון הראשון, לעומת התקופה המקבילה, כאשר שולי הרווחיות התפעולית עומדת על כ-3.9% ברבעון הראשון של 2018, לעומת 6.4% (בנטרול ההכנסה בגין ההסדר).

ברבעון האחרון של 2017 דיווחה החברה על מהלך מימון מחדש, עם הוצאה חד פעמית בהיקף של 65 מיליון שקל כתוצאה מפירעון מוקדם של הלוואות לצורך הקטנת הוצאות המימון. כעת, מדווחת החברה על ירידה של 5 מיליון שקל בהוצאות המימון לרבעון הראשון של השנה ביחס לתקופה המקבילה.

החברה מדווחת על כ-77 אלף משקי בית המחוברים לפרטנרTV נכון להיום וכ-65 אלף  נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, גידול של כ-34 אלף מנויים מתחילת השנה.

בוחנת כניסה לפעילות בכרטיסי אשראי

במסגרת הדו"חות מדווחת פרטנר על תהליך של בחינת מנועי צמיחה חדשים, לרבות בחינה ראשונית של אפשרות כניסה לתחום כרטיסי האשראי והחיוב, לרבות באמצעות רכישת חברה או כניסה לפעילות עצמאית בתחום זה.

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "התחלנו את שנת 2018 בתנופה משמעותית - ברבעון הראשון המשכנו לצמוח במספר מנויי ה-Post-Paid  בסלולר, ובפרטנר TV יש כבר יותר מ- 77 אלף משקי בית מחוברים נכון להיום. בנוסף, פריסת תשתית הסיבים האופטיים הואצה משמעותית, ובכוונתנו להגיע עד סוף השנה כבר ליותר ממחצית הערים בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסלולר, הצגנו ברבעון הראשון גידול של 16 אלף מנויי Post-Paid. הגידול העקבי במנויי ה-Post-Paid, כבר 11 רבעונים ברציפות, נובע בין השאר, מהצעות ערך הכוללות יתרונות בלעדיים כמו wifi calling, שיתוף הפעולה עם אפל מיוזיק, ומכך שהשירות של פרטנר ממשיך להוות יתרון תחרותי, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח הרשות להגנת הצרכן שפורסם בחודש שעבר" סיכם בנבנישתי.

פירוט ההכנסות על פני המגזרים

ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב- 466 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל, המיוחסת בעיקר להמשך שחיקת המחירים של שירותי הסלולר כתוצאה מהתחרות המתמשכת בשוק.

ההכנסות משירותים במגזר הקווי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב -202 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת 194 מיליון שקל ברבעון המקביל, העלייה משקפת את ההכנסות מהטלוויזיה כמו גם גידול בהכנסות משירותי אינטרנט אשר קוזזו חלקית בעיקר על ידי קיטון בהכנסות משיחות בינלאומיות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספיר 31/05/2018 13:37
    הגב לתגובה זו
    שרות נפלא,שלט קל לטפעול נטפליקס vod והקלטה לשבועיים ו ומחיר שליש מהוטכיף
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים