פרטנר הכפילה את מספר המנויים בטלוויזיה מתחילת השנה
חברת התקשורת פרטנר 0% פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עלייה של כ-3% בהכנסות, אך צניחה של כ-86% ברווח הנקי. דירקטוריון החברה החליט לאמץ תכנית רכישה עצמית של מניות בסכום מצטבר של עד 200 מיליון שקל, בחלוקה למנות שהראשונה תהיה מיידית, בסכום של 50 מיליון שקל.
הכנסותיה של פרטנר הסתכמו ב-826 מיליון שקל, עלייה של כ-2.9% לעומת כ-803 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מתוכן ההכנסות במגזר הקווי הסתכמו ב-225 מיליון שקל, עלייה של כ-6% בהשוואה ל-212 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
למרות הגידול בהכנסות, בשורה התחתונה, חברת התקשורת מסכמת את הרבעון הראשון עם ירידה של 86% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-9 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח נקי של כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההשפעה המהותית ביותר על הרווח הנקי מיוחסת להכנסות של כ-54 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017 בגין ההסדר עם אורנג'.
שולי הרווחיות הגולמית של החברה עמדו על כ-16.7% ברבעון הראשון של 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-18.6% ברבעון המקביל.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-32 מיליון שקל ברבעון הראשון, ירידה של כ-70% ביחס לרווח התפעולי של כ-105 מיליון שקל ברבעון המקביל, בו נרשמו הכנסות של כ-54 מיליון שקל כתוצאה מההסדר עם אורנג'. בנטרול ההכנסות מההסדר, מדובר על ירידה של כ-37% ברווח התפעולי של הרבעון הראשון, לעומת התקופה המקבילה, כאשר שולי הרווחיות התפעולית עומדת על כ-3.9% ברבעון הראשון של 2018, לעומת 6.4% (בנטרול ההכנסה בגין ההסדר).
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברבעון האחרון של 2017 דיווחה החברה על מהלך מימון מחדש, עם הוצאה חד פעמית בהיקף של 65 מיליון שקל כתוצאה מפירעון מוקדם של הלוואות לצורך הקטנת הוצאות המימון. כעת, מדווחת החברה על ירידה של 5 מיליון שקל בהוצאות המימון לרבעון הראשון של השנה ביחס לתקופה המקבילה.
החברה מדווחת על כ-77 אלף משקי בית המחוברים לפרטנרTV נכון להיום וכ-65 אלף נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, גידול של כ-34 אלף מנויים מתחילת השנה.
בוחנת כניסה לפעילות בכרטיסי אשראי
במסגרת הדו"חות מדווחת פרטנר על תהליך של בחינת מנועי צמיחה חדשים, לרבות בחינה ראשונית של אפשרות כניסה לתחום כרטיסי האשראי והחיוב, לרבות באמצעות רכישת חברה או כניסה לפעילות עצמאית בתחום זה.
איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "התחלנו את שנת 2018 בתנופה משמעותית - ברבעון הראשון המשכנו לצמוח במספר מנויי ה-Post-Paid בסלולר, ובפרטנר TV יש כבר יותר מ- 77 אלף משקי בית מחוברים נכון להיום. בנוסף, פריסת תשתית הסיבים האופטיים הואצה משמעותית, ובכוונתנו להגיע עד סוף השנה כבר ליותר ממחצית הערים בישראל".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
"בסלולר, הצגנו ברבעון הראשון גידול של 16 אלף מנויי Post-Paid. הגידול העקבי במנויי ה-Post-Paid, כבר 11 רבעונים ברציפות, נובע בין השאר, מהצעות ערך הכוללות יתרונות בלעדיים כמו wifi calling, שיתוף הפעולה עם אפל מיוזיק, ומכך שהשירות של פרטנר ממשיך להוות יתרון תחרותי, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח הרשות להגנת הצרכן שפורסם בחודש שעבר" סיכם בנבנישתי.
פירוט ההכנסות על פני המגזרים
ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב- 466 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל, המיוחסת בעיקר להמשך שחיקת המחירים של שירותי הסלולר כתוצאה מהתחרות המתמשכת בשוק.
ההכנסות משירותים במגזר הקווי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב -202 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת 194 מיליון שקל ברבעון המקביל, העלייה משקפת את ההכנסות מהטלוויזיה כמו גם גידול בהכנסות משירותי אינטרנט אשר קוזזו חלקית בעיקר על ידי קיטון בהכנסות משיחות בינלאומיות.
- 1.ספיר 31/05/2018 13:37הגב לתגובה זושרות נפלא,שלט קל לטפעול נטפליקס vod והקלטה לשבועיים ו ומחיר שליש מהוטכיף
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
