איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: משה שי

פרטנר הכפילה את מספר המנויים בטלוויזיה מתחילת השנה

ההכנסות עלו ב-3% ברבעון הראשון של 2018; החברה הכריזה על תכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 200 מיליון שקל

חברת התקשורת פרטנר -0.06% פרסמה הבוקר (ה') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה והציגה עלייה של כ-3% בהכנסות, אך צניחה של כ-86% ברווח הנקי. דירקטוריון החברה החליט לאמץ תכנית רכישה עצמית של מניות בסכום מצטבר של עד 200 מיליון שקל, בחלוקה למנות שהראשונה תהיה מיידית, בסכום של 50 מיליון שקל.

הכנסותיה של פרטנר הסתכמו ב-826 מיליון שקל, עלייה של כ-2.9% לעומת כ-803 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מתוכן ההכנסות במגזר הקווי הסתכמו ב-225 מיליון שקל, עלייה של כ-6% בהשוואה ל-212 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

למרות הגידול בהכנסות, בשורה התחתונה, חברת התקשורת מסכמת את הרבעון הראשון עם ירידה של 86% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-9 מיליון שקל בלבד, לעומת רווח נקי של כ-64 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההשפעה המהותית ביותר על הרווח הנקי מיוחסת להכנסות של כ-54 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017 בגין ההסדר עם אורנג'.

שולי הרווחיות הגולמית של החברה עמדו על כ-16.7% ברבעון הראשון של 2018, לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-18.6% ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-32 מיליון שקל ברבעון הראשון, ירידה של כ-70% ביחס לרווח התפעולי של כ-105 מיליון שקל ברבעון המקביל, בו נרשמו הכנסות של כ-54 מיליון שקל כתוצאה מההסדר עם אורנג'. בנטרול ההכנסות מההסדר, מדובר על ירידה של כ-37% ברווח התפעולי של הרבעון הראשון, לעומת התקופה המקבילה, כאשר שולי הרווחיות התפעולית עומדת על כ-3.9% ברבעון הראשון של 2018, לעומת 6.4% (בנטרול ההכנסה בגין ההסדר).

ברבעון האחרון של 2017 דיווחה החברה על מהלך מימון מחדש, עם הוצאה חד פעמית בהיקף של 65 מיליון שקל כתוצאה מפירעון מוקדם של הלוואות לצורך הקטנת הוצאות המימון. כעת, מדווחת החברה על ירידה של 5 מיליון שקל בהוצאות המימון לרבעון הראשון של השנה ביחס לתקופה המקבילה.

החברה מדווחת על כ-77 אלף משקי בית המחוברים לפרטנרTV נכון להיום וכ-65 אלף  נכון לסוף הרבעון הראשון של השנה, גידול של כ-34 אלף מנויים מתחילת השנה.

בוחנת כניסה לפעילות בכרטיסי אשראי

במסגרת הדו"חות מדווחת פרטנר על תהליך של בחינת מנועי צמיחה חדשים, לרבות בחינה ראשונית של אפשרות כניסה לתחום כרטיסי האשראי והחיוב, לרבות באמצעות רכישת חברה או כניסה לפעילות עצמאית בתחום זה.

איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "התחלנו את שנת 2018 בתנופה משמעותית - ברבעון הראשון המשכנו לצמוח במספר מנויי ה-Post-Paid  בסלולר, ובפרטנר TV יש כבר יותר מ- 77 אלף משקי בית מחוברים נכון להיום. בנוסף, פריסת תשתית הסיבים האופטיים הואצה משמעותית, ובכוונתנו להגיע עד סוף השנה כבר ליותר ממחצית הערים בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בסלולר, הצגנו ברבעון הראשון גידול של 16 אלף מנויי Post-Paid. הגידול העקבי במנויי ה-Post-Paid, כבר 11 רבעונים ברציפות, נובע בין השאר, מהצעות ערך הכוללות יתרונות בלעדיים כמו wifi calling, שיתוף הפעולה עם אפל מיוזיק, ומכך שהשירות של פרטנר ממשיך להוות יתרון תחרותי, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח הרשות להגנת הצרכן שפורסם בחודש שעבר" סיכם בנבנישתי.

פירוט ההכנסות על פני המגזרים

ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב- 466 מיליון שקל, ירידה של 5% לעומת 489 מיליון שקל ברבעון המקביל, המיוחסת בעיקר להמשך שחיקת המחירים של שירותי הסלולר כתוצאה מהתחרות המתמשכת בשוק.

ההכנסות משירותים במגזר הקווי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב -202 מיליון שקל, עלייה של 4% לעומת 194 מיליון שקל ברבעון המקביל, העלייה משקפת את ההכנסות מהטלוויזיה כמו גם גידול בהכנסות משירותי אינטרנט אשר קוזזו חלקית בעיקר על ידי קיטון בהכנסות משיחות בינלאומיות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ספיר 31/05/2018 13:37
    הגב לתגובה זו
    שרות נפלא,שלט קל לטפעול נטפליקס vod והקלטה לשבועיים ו ומחיר שליש מהוטכיף
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.