ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

נייר חדרה: תוצאות טובות, אבל המכפיל עומד על 33

החברה רשמה זינוק של 270% ברווח הנקי ב-2017; שיפור ברווחיות הגולמית וירידה בהוצאות הפחת, שיפרו את שולי ה-EBITDA ל- 11% לעומת 9% אשתקד
מערכת Bizportal |

נייר חדרה פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של 270% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ- 46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 12.5 מיליון שקל אשתקד. נכון לסוף שנת 2017 לחברה יתרת רווח הניתנת לחלוקה בסך של 428 מיליון שקל, מתוך סכום זה בכוונת החברה לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל לבעלי המניות באמצע מרץ.

למרות הזינוק ברווח הנקי, נראה כי המשקיעים אינם מופתעים מהתוצאות, שכן מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה זינוק של כ- 60%, נסחרת כעת במכפיל רווח של 33.

הכנסות החברה צמחו ב- 12 מיליון שקל לסך של כ- 1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.7% ביחס לשנת 2016.

למרות גידול בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנת 2017 של כ-5.5 מיליון שקל (עלייה של כ- 15% ביחס לאשתקד), רשמה החברה עלייה של כ-56% ברווח התפעולי לסך של כ-95.5 מיליון שקל, המיוחס בעיקר לשיפור בשיעור הרווח הגולמי אשר עמד בשנת 2017 על כ-16.2%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-13.8% אשתקד.

השיפור ברווחיות הגולמית של החברה, במקביל לירידה של כ-3 מיליון שקל בהוצאות הפחת, הביאו לעלייה בשיעור של כ-23% בסך ה-EBITDA של החברה אשר הסתכם בכ-185 מיליון שקל בשנת 2017, המהווה שולי EBITDA של כ- 11%, לעומת כ- 9% אשתקד.  

החל מאוגוסט 2015, נייר חדרה נשלטת על ידי קרן פימי (59%) ומנוהלת על ידי המנכ"ל גדי קוניא והיו"ר ישי דוידי, מנהל ומייסד הקרן. קוניא משך בשנת 2017 שכר בהיקף כ-2.8 מיליון שקל, הכולל מענק של כ-0.6 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בסכום דומה. מאז רכישת השליטה נמצאת החברה בהליך התייעלות הכוללת, בין היתר, הגדלת היקפי הייצור ושיפור הסינרגיה בין מגזרי הפעילות. 

החברה עוסקת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים:  מכירת שירותי איסוף, עיבוד ומחזור של פסולת נייר ופלסטיק; ייצור ומכירה של גלילי ניירות אריזה ממוחזרים; אריזות קרטון גלי, ואריזות למוצרי צריכה. בנוסף, עוסקת החברה בייצור ושיווק ניירות כתיבה והדפסה ובשיווק צרכי משרד לעסקים.

שוק ניירות הכתיבה וההדפסה בעולם ובישראל בשנים האחרונות מצטמצם לאור המעבר המתמשך למדיה דיגיטאלית. במקביל לירידה ברמות הביקוש בעולם, חל בשנים האחרונות גידול בהיצע הנייר בעולם עקב גידול בכושר הייצור במזרח הרחוק. עם זאת, במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2017 מחירי הנייר המוצעים מייבוא עלו באופן משמעותי, ככל הנראה על רקע עליית מחיר התאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.