ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

נייר חדרה: תוצאות טובות, אבל המכפיל עומד על 33

החברה רשמה זינוק של 270% ברווח הנקי ב-2017; שיפור ברווחיות הגולמית וירידה בהוצאות הפחת, שיפרו את שולי ה-EBITDA ל- 11% לעומת 9% אשתקד
מערכת Bizportal |

נייר חדרה פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של 270% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ- 46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 12.5 מיליון שקל אשתקד. נכון לסוף שנת 2017 לחברה יתרת רווח הניתנת לחלוקה בסך של 428 מיליון שקל, מתוך סכום זה בכוונת החברה לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל לבעלי המניות באמצע מרץ.

למרות הזינוק ברווח הנקי, נראה כי המשקיעים אינם מופתעים מהתוצאות, שכן מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה זינוק של כ- 60%, נסחרת כעת במכפיל רווח של 33.

הכנסות החברה צמחו ב- 12 מיליון שקל לסך של כ- 1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.7% ביחס לשנת 2016.

למרות גידול בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנת 2017 של כ-5.5 מיליון שקל (עלייה של כ- 15% ביחס לאשתקד), רשמה החברה עלייה של כ-56% ברווח התפעולי לסך של כ-95.5 מיליון שקל, המיוחס בעיקר לשיפור בשיעור הרווח הגולמי אשר עמד בשנת 2017 על כ-16.2%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-13.8% אשתקד.

השיפור ברווחיות הגולמית של החברה, במקביל לירידה של כ-3 מיליון שקל בהוצאות הפחת, הביאו לעלייה בשיעור של כ-23% בסך ה-EBITDA של החברה אשר הסתכם בכ-185 מיליון שקל בשנת 2017, המהווה שולי EBITDA של כ- 11%, לעומת כ- 9% אשתקד.  

החל מאוגוסט 2015, נייר חדרה נשלטת על ידי קרן פימי (59%) ומנוהלת על ידי המנכ"ל גדי קוניא והיו"ר ישי דוידי, מנהל ומייסד הקרן. קוניא משך בשנת 2017 שכר בהיקף כ-2.8 מיליון שקל, הכולל מענק של כ-0.6 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בסכום דומה. מאז רכישת השליטה נמצאת החברה בהליך התייעלות הכוללת, בין היתר, הגדלת היקפי הייצור ושיפור הסינרגיה בין מגזרי הפעילות. 

החברה עוסקת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים:  מכירת שירותי איסוף, עיבוד ומחזור של פסולת נייר ופלסטיק; ייצור ומכירה של גלילי ניירות אריזה ממוחזרים; אריזות קרטון גלי, ואריזות למוצרי צריכה. בנוסף, עוסקת החברה בייצור ושיווק ניירות כתיבה והדפסה ובשיווק צרכי משרד לעסקים.

שוק ניירות הכתיבה וההדפסה בעולם ובישראל בשנים האחרונות מצטמצם לאור המעבר המתמשך למדיה דיגיטאלית. במקביל לירידה ברמות הביקוש בעולם, חל בשנים האחרונות גידול בהיצע הנייר בעולם עקב גידול בכושר הייצור במזרח הרחוק. עם זאת, במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2017 מחירי הנייר המוצעים מייבוא עלו באופן משמעותי, ככל הנראה על רקע עליית מחיר התאית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל
דוחות

אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול

אלביט בדוחות אחרי החוזה הענק אמש; צבר ההזמנות מטפס ל-25.2 מיליארד דולר, עלייה גדולה בהזמנות מאירופה וישראל, וירידה ראשונה זה זמן באסיה-פסיפיק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

אלביט מערכות אלביט מערכות 3.47%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה רבעון חזק מבחינת רווחיות וצבר הזמנות, לצד ירידה קלה בהכנסות לעומת הרבעון השני. הכנסות החברה ברבעון עומדות על 1.9216 מיליארד דולר, עלייה לעומת 1.7175 מיליארד ברבעון המקביל, אך מתחת לצפי האנליסטים שעמד על כ-1.99 מיליארד. מנגד, הרווחיות מציגה תמונה הפוכה: הרווח Non-GAAP 159.8 מיליון דולר ו-EPS של 3.35 דולר, גם כאן גבוה מהתחזיות.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא ההמשך של צמיחת צבר ההזמנות, שמטפס ברבעון השלישי ל-25.2 מיליארד דולר לעומת 23.8 מיליארד ברבעון השני. כ-69% מהצבר מגיע מלקוחות מחו״ל והיתרה מהזמנות צה״ל (לעומת 68% רבעון קודם) כאשר עיקר הגידול ברבעון האחרון מגיע מהשוק האירופי. כ-38% מהצבר מתוכנן להתבצע כבר במהלך 2025 ו-2026, נתון שנותן לחברה רמת ודאות תפעולית גבוהה יחסית לשנים הקרובות. רווח התפעולי המתואם שיעור של 9.7% לעומת 7.3% ברבעון המקביל.

בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות תמונה שמסבירה היטב את מנועי הפעילות של אלביט ברבעון הזה. ישראל ממשיכה להיות מקור צמיחה משמעותי, עם הכנסות של 641.6 מיליון דולר לעומת 499 מיליון אשתקד - זינוק שנובע בעיקר מעלייה בפעילות תחמושת ומערכות יבשה. אירופה מציגה גידול של כ-25% ומגיעה ל-536 מיליון דולר, כשמדינות היבשת מגבירות באופן עקבי את היקפי ההצטיידות שלהן. צפון אמריקה רושמת עלייה מתונה ל-406.6 מיליון דולר, בעוד אסיה-פסיפיק היא היחידה שמציגה ירידה - 266 מיליון דולר לעומת 315.6 מיליון אשתקד - בעיקר בשל ירידה במכירות PGM באזור.

גם בשורת הרווח התפעולי נרשמת התקדמות: הרווח התפעולי (GAAP) עומד על 171.4 מיליון דולר, לעומת 125.8 מיליון ברבעון המקביל. המרווח התפעולי מטפס ל-8.9% מההכנסות, ובמדד Non-GAAP הוא מגיע ל-9.7%. שיעור המס ממשיך לרדת ועומד על 8.2%, בין היתר בשל עלייה בנכסי מס נדחים, מה שתומך ישירות בשורת הרווח הנקי. הוצאות המימון יורדות ל-34.5 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה בחוב נטו.

בנוסף, אלביט ממשיכה לשפר את מצבה התזרימי: בתשעת החודשים הראשונים של השנה תזרים המזומנים מפעילות מגיע ל-461 מיליון דולר, לעומת 82.5 מיליון בתקופה המקבילה. חלק מהשיפור נובע מהגידול בפעילות, וחלקו מהאצה בקבלת מקדמות מפרויקטים גדולים.