נייר חדרה: תוצאות טובות, אבל המכפיל עומד על 33
נייר חדרה פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של 270% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ- 46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 12.5 מיליון שקל אשתקד. נכון לסוף שנת 2017 לחברה יתרת רווח הניתנת לחלוקה בסך של 428 מיליון שקל, מתוך סכום זה בכוונת החברה לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל לבעלי המניות באמצע מרץ.
למרות הזינוק ברווח הנקי, נראה כי המשקיעים אינם מופתעים מהתוצאות, שכן מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה זינוק של כ- 60%, נסחרת כעת במכפיל רווח של 33.
הכנסות החברה צמחו ב- 12 מיליון שקל לסך של כ- 1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.7% ביחס לשנת 2016.
למרות גידול בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנת 2017 של כ-5.5 מיליון שקל (עלייה של כ- 15% ביחס לאשתקד), רשמה החברה עלייה של כ-56% ברווח התפעולי לסך של כ-95.5 מיליון שקל, המיוחס בעיקר לשיפור בשיעור הרווח הגולמי אשר עמד בשנת 2017 על כ-16.2%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-13.8% אשתקד.
השיפור ברווחיות הגולמית של החברה, במקביל לירידה של כ-3 מיליון שקל בהוצאות הפחת, הביאו לעלייה בשיעור של כ-23% בסך ה-EBITDA של החברה אשר הסתכם בכ-185 מיליון שקל בשנת 2017, המהווה שולי EBITDA של כ- 11%, לעומת כ- 9% אשתקד.
החל מאוגוסט 2015, נייר חדרה נשלטת על ידי קרן פימי (59%) ומנוהלת על ידי המנכ"ל גדי קוניא והיו"ר ישי דוידי, מנהל ומייסד הקרן. קוניא משך בשנת 2017 שכר בהיקף כ-2.8 מיליון שקל, הכולל מענק של כ-0.6 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בסכום דומה. מאז רכישת השליטה נמצאת החברה בהליך התייעלות הכוללת, בין היתר, הגדלת היקפי הייצור ושיפור הסינרגיה בין מגזרי הפעילות.
- אחרי העלאת המחירים: תנובה ממנה את גדי קוניא מונה למנכ"ל הקבוצה
- אינפיניה גדלה בהכנסות וברווח; רווח של 36 מיליון שקל ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה עוסקת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: מכירת שירותי איסוף, עיבוד ומחזור של פסולת נייר ופלסטיק; ייצור ומכירה של גלילי ניירות אריזה ממוחזרים; אריזות קרטון גלי, ואריזות למוצרי צריכה. בנוסף, עוסקת החברה בייצור ושיווק ניירות כתיבה והדפסה ובשיווק צרכי משרד לעסקים.
שוק ניירות הכתיבה וההדפסה בעולם ובישראל בשנים האחרונות מצטמצם לאור המעבר המתמשך למדיה דיגיטאלית. במקביל לירידה ברמות הביקוש בעולם, חל בשנים האחרונות גידול בהיצע הנייר בעולם עקב גידול בכושר הייצור במזרח הרחוק. עם זאת, במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2017 מחירי הנייר המוצעים מייבוא עלו באופן משמעותי, ככל הנראה על רקע עליית מחיר התאית.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
