נייר חדרה: תוצאות טובות, אבל המכפיל עומד על 33
נייר חדרה פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של 270% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ- 46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 12.5 מיליון שקל אשתקד. נכון לסוף שנת 2017 לחברה יתרת רווח הניתנת לחלוקה בסך של 428 מיליון שקל, מתוך סכום זה בכוונת החברה לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל לבעלי המניות באמצע מרץ.
למרות הזינוק ברווח הנקי, נראה כי המשקיעים אינם מופתעים מהתוצאות, שכן מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה זינוק של כ- 60%, נסחרת כעת במכפיל רווח של 33.
הכנסות החברה צמחו ב- 12 מיליון שקל לסך של כ- 1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.7% ביחס לשנת 2016.
למרות גידול בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנת 2017 של כ-5.5 מיליון שקל (עלייה של כ- 15% ביחס לאשתקד), רשמה החברה עלייה של כ-56% ברווח התפעולי לסך של כ-95.5 מיליון שקל, המיוחס בעיקר לשיפור בשיעור הרווח הגולמי אשר עמד בשנת 2017 על כ-16.2%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-13.8% אשתקד.
השיפור ברווחיות הגולמית של החברה, במקביל לירידה של כ-3 מיליון שקל בהוצאות הפחת, הביאו לעלייה בשיעור של כ-23% בסך ה-EBITDA של החברה אשר הסתכם בכ-185 מיליון שקל בשנת 2017, המהווה שולי EBITDA של כ- 11%, לעומת כ- 9% אשתקד.
החל מאוגוסט 2015, נייר חדרה נשלטת על ידי קרן פימי (59%) ומנוהלת על ידי המנכ"ל גדי קוניא והיו"ר ישי דוידי, מנהל ומייסד הקרן. קוניא משך בשנת 2017 שכר בהיקף כ-2.8 מיליון שקל, הכולל מענק של כ-0.6 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בסכום דומה. מאז רכישת השליטה נמצאת החברה בהליך התייעלות הכוללת, בין היתר, הגדלת היקפי הייצור ושיפור הסינרגיה בין מגזרי הפעילות.
- אחרי העלאת המחירים: תנובה ממנה את גדי קוניא מונה למנכ"ל הקבוצה
- אינפיניה גדלה בהכנסות וברווח; רווח של 36 מיליון שקל ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה עוסקת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: מכירת שירותי איסוף, עיבוד ומחזור של פסולת נייר ופלסטיק; ייצור ומכירה של גלילי ניירות אריזה ממוחזרים; אריזות קרטון גלי, ואריזות למוצרי צריכה. בנוסף, עוסקת החברה בייצור ושיווק ניירות כתיבה והדפסה ובשיווק צרכי משרד לעסקים.
שוק ניירות הכתיבה וההדפסה בעולם ובישראל בשנים האחרונות מצטמצם לאור המעבר המתמשך למדיה דיגיטאלית. במקביל לירידה ברמות הביקוש בעולם, חל בשנים האחרונות גידול בהיצע הנייר בעולם עקב גידול בכושר הייצור במזרח הרחוק. עם זאת, במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2017 מחירי הנייר המוצעים מייבוא עלו באופן משמעותי, ככל הנראה על רקע עליית מחיר התאית.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
