נייר חדרה: תוצאות טובות, אבל המכפיל עומד על 33
נייר חדרה פרסמה הבוקר (ד') את תוצאותיה לשנת 2017 עם זינוק של 270% ברווח הנקי אשר הסתכם בכ- 46 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ- 12.5 מיליון שקל אשתקד. נכון לסוף שנת 2017 לחברה יתרת רווח הניתנת לחלוקה בסך של 428 מיליון שקל, מתוך סכום זה בכוונת החברה לחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל לבעלי המניות באמצע מרץ.
למרות הזינוק ברווח הנקי, נראה כי המשקיעים אינם מופתעים מהתוצאות, שכן מניית החברה אשר רשמה בשנה האחרונה זינוק של כ- 60%, נסחרת כעת במכפיל רווח של 33.
הכנסות החברה צמחו ב- 12 מיליון שקל לסך של כ- 1.7 מיליארד שקל, עלייה של כ-0.7% ביחס לשנת 2016.
למרות גידול בהוצאות ההנהלה וכלליות בשנת 2017 של כ-5.5 מיליון שקל (עלייה של כ- 15% ביחס לאשתקד), רשמה החברה עלייה של כ-56% ברווח התפעולי לסך של כ-95.5 מיליון שקל, המיוחס בעיקר לשיפור בשיעור הרווח הגולמי אשר עמד בשנת 2017 על כ-16.2%, זאת לעומת שיעור רווח גולמי של כ-13.8% אשתקד.
השיפור ברווחיות הגולמית של החברה, במקביל לירידה של כ-3 מיליון שקל בהוצאות הפחת, הביאו לעלייה בשיעור של כ-23% בסך ה-EBITDA של החברה אשר הסתכם בכ-185 מיליון שקל בשנת 2017, המהווה שולי EBITDA של כ- 11%, לעומת כ- 9% אשתקד.
החל מאוגוסט 2015, נייר חדרה נשלטת על ידי קרן פימי (59%) ומנוהלת על ידי המנכ"ל גדי קוניא והיו"ר ישי דוידי, מנהל ומייסד הקרן. קוניא משך בשנת 2017 שכר בהיקף כ-2.8 מיליון שקל, הכולל מענק של כ-0.6 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בסכום דומה. מאז רכישת השליטה נמצאת החברה בהליך התייעלות הכוללת, בין היתר, הגדלת היקפי הייצור ושיפור הסינרגיה בין מגזרי הפעילות.
- אחרי העלאת המחירים: תנובה ממנה את גדי קוניא מונה למנכ"ל הקבוצה
- אינפיניה גדלה בהכנסות וברווח; רווח של 36 מיליון שקל ברבעון השני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה עוסקת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: מכירת שירותי איסוף, עיבוד ומחזור של פסולת נייר ופלסטיק; ייצור ומכירה של גלילי ניירות אריזה ממוחזרים; אריזות קרטון גלי, ואריזות למוצרי צריכה. בנוסף, עוסקת החברה בייצור ושיווק ניירות כתיבה והדפסה ובשיווק צרכי משרד לעסקים.
שוק ניירות הכתיבה וההדפסה בעולם ובישראל בשנים האחרונות מצטמצם לאור המעבר המתמשך למדיה דיגיטאלית. במקביל לירידה ברמות הביקוש בעולם, חל בשנים האחרונות גידול בהיצע הנייר בעולם עקב גידול בכושר הייצור במזרח הרחוק. עם זאת, במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2017 מחירי הנייר המוצעים מייבוא עלו באופן משמעותי, ככל הנראה על רקע עליית מחיר התאית.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
