ניר שטרן סלקום
צילום: סיון פרג'

שידור חוזר לגולן? סלקום ופרטנר יורדות בעד 5% על רקע כניסת WE

הרשת החדשה של 018 תפעל בקרוב תחת הקידומת 051. פרטנר משלימה ירידה של 13% מתחילת השנה
נועם בראל |

מניות פרטנר 2.96% וסלקום 2.7%  רושמות ירידות חדות, על רקע התחרות הקרבה. אתמול דיווחה חברת אקספון 018, שבבעלות חזי בצלאל, כי תשיק רשת הסלולרית החדשה בישראל - We בחודש מרץ. פרטנר משלימה ירידה של 13% מתחילת השנה ואילו סלקום משלימה מהלך ירידה של 11% מתחילת השנה. הרשת החדשה תפעל תחת הקידומת 051 שהייתה שייכת בעבר לרשת פלאפון תפעל על תשתית הרשת של סלקום. לדברי החברה, לפני מספר חודשים החלו מאות נסיינים בשלב ההרצה של רשת הסלולר החדשה שתושק בסביבות מרץ, והשם "'We" הוא רק חלק משמו המלא של המותג. כשיושלם המהלך תצטרף אקספון לחברות הסלולר, בעלות התשתית, הקיימות: פלאפון, HOT מובייל, גולן טלקום, סלקום ופרטנר.  סבינה לוי, מנהלת מחקר בלידר שוקי הון: "הכניסה של אקספון לא מפתיעה כל כך, כיוון שהייתה ידועה מראש, מה גם שאקספון לא תוכל להביא מהפכה גדולה כפי שעשתה בזמנו גולן טלקום. הסיבה נעוצה בכך שהסכמי האירוח הקודמים של הוט ופרטנר או גולן טלקום וסלקום היו על בסיס תשלום קבוע ואז בעצם כל תוספת של לקוח חדש הייתה בעלות שולית, כאשר כעת ההסכם של אקספון עם סלקום הוא על בסיס מחיר משתנה לכל לקוח חדש. המשמעות היא שאקספון לא תוכל להציע מחירים שוברי שוק כיוון שהיא מוגבלת מלמטה על ידי מבנה ההסכם שלה עם סלקום". "המודל של אקספון יהיה כנראה דומה למודל של גולן טלקום בתחילת דרכה ויכלול שיווק אינטרנטי וטלפוני ולא על ידי נקודות מכירה פיזיות. השוק היום מתאפיין בריבוי שחקנים, ויש כל כך הרבה תחרות, כך שקשה לבוא עם בשורה אמיתית. בצד השלילי, ככל שיש יותר שחקנים, כך זה אומר שיקח יותר זמן עד שנראה התאוששות משמעותית במחירי הסלולר ובהחלט יכול להיות שהכניסה של אקספון תהיה מתוקשרת ותגרור עליית מדרגה נוספת בתחרות, אבל זה ממש לא המצב שהיה ב-2012 כשגולן והוט נכנסו". "ידיעה היותר משמעותית, היא שבזק בינלאומי מוכרת את Sting TV, הטלויזיה המוזלת של yes, שאמורה להתחרות במוצרים דומים של סלקום ופרטנר. בזק, בגלל חובת ההפרדה מנועה מלשווק טריפל שמשלב מוצרים של yes  ושל בזק קווי, אבל אין מניעה לשווק חבילה שאינה כוללת את בזק קווי, כך שבעצם בזק בינלאומי הולכת לשווק את הטלוויזיה של yes, ובכך תעקוף את הרגולציה. כאן בעצם תוכל להיות פגיעה משמעותית בסלקום ופרטנר, וכנראה שמה שהירידות שאנו רואים היום במניות פרטנר וסלקום הן שילוב של הדברים". מחיר היעד של לידר לסלקום ופרטנר בעינו. אילנית שרף, אנליסטית בכירה בתחום התקשרות מפסגות: "הכניסה של אקספון הסלולר היא לא חדשה, הירידות בסלקום ובפרטנר הן די הגיוניות נוכח העובדה שכעת יש שם למותג החדש וצפי להשתלבות בשוק הסלולר. לא התפרסמה בצורה מסודרת האסטרטגיה של אקספון עם הכניסה שלה לשוק, אך סביר להניח שהם ינסו לבדל את עצמם בכמה דרכים, כשאחת מהן תהיה במחיר, למרות שרמות המחיר נמוכות, אך לדעתי מחיר החדירה שלהם יהיה נמוך יותר מהחבילות הקיימות בשוק, וסביר להניח שיהיה באיזור 25-30 שקלים. מאחר ובעבר אקספון דיברו על נושא של שירות טוב יותר ויציבות, אני מעריכה שהם ילכו על חבילה שתהיה מקובעת לתקופה יותר ארוכה, כך שלא יהיו הפתעות ללקוחות שלהם". "ההסכם של החברה עם סלקום מחייב אותם בנתח שוק, כלומר, על מנת להפוך לשחקן שיש כדאיות במודל הכלכלית שלו, הם קודם כל צריכים להביא נתח שוק, ובשוק שנמצא בתחרות מאוד קשה, עם 5 שחקנים קיימים ועם שיעור נטישה מאוד גבוה, לדעתי הגבוה בעולם המערבי, יהיה לחברה מאוד קשה להכנס אלא אם תכנס בצורה אגרסיבית. כיוון שלאקספון אין מה לחדש בתחום המוצר, היא תצטרך להביא בשורה במחיר ובשירות. ייתכן ויש לאקספון עוד דרכים להציע חבילה אטרקטיבית, אך לכך נצטרך לחכות שהם יכנסו לשוק". "בכל אופן, כל תחרות תשנה את פני השוק, כיוון שהיא מאלצת את השחקניות האחרות להתנהג אחרת. לפני שאקספון נכנסה לשוק נוצר מצב של מעבר מאוד אגריסיבי בין החברות הקיימות ואז השוק התחיל להתמתן, ועכשיו כשנכנסת אקספון הן יצטרכו שוב להתמודד עם שחקן חדש ואגרסיבי שהמטרה שהוא רואה לנגד עיניו היא לקיחת נתח שוק. הן לא יוכלו לעלות מחירים כפי שדובר לפני שנה, אולי אפילו להפך. המניות של סלקום ופרטנר מגיבות בירידות ובצדק, כי המשקיעים מבינים שמדובר לא רק באובדן לקוחות, אלא גם בהוצאות מוגברות כדי לשמר לקוחות קיימים ולגייס חדשים על חשבון אלו שעוזבים אותן".    

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: