שווי השוק של קנון והחברה לישראל עלה ב-2.2 מיליארד ש' בפחות מחודש
רצף העסקאות בקנון, ושיפור בקופת המזומנים של החברה לישראל הביאו לעלייה חדה במניות. קנון משלימה זינוק של 46% מאז מכירת תחנות הכוח
החודש המוצלח של עידן עופר. אחרי שלוש שנים של כשלונות עסקיים - קריסת בטרפלייס וצניחה במחירי האשלג בכיל - שתי עסקאות בחברת קנון 1.1% , שבשליטת עופר, הביאו לשינוי מהותי במצבה הפיננסי - מה שלא נסתר מעיני השוק, והביא לעלייה חדה במניות. בתוך פחות מחודש זינק שווי קנון ב-1.7 מיליארד שקל - עלייה של 46%. העלייה המצטברת בשנה האחרונה עומדת על 135%. בתחילת ינואר השלימה חברת קנון את מכירת חברת IC Power, המפעילה תחנות הכח באמריקה הלטינית, בתמורה ל-1.2 מיליארד דולר. כמה ימים לאחר מכן הצליחה קנון לבצע עוד עסקה: החברה מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות האיש העשיר הרביעי בסין.
הדביקה את החברה לישראל מכירת IC POWER אפשרה לעופר לסדר גם את החברה האחות - חברה לישראל 4.01% . לאחר מכירת תחנות הכח פרעה קנון חוב של 240 מיליון דולר לחברה לישראל. מדובר בהלוואה שהעמידה החברה לישראל עבור החברה האחות, ובתמורה קיבלה החברה לישראל שעבוד על 53% ממניות IC POWER המפעילה תחנות כוח באמריקה הלטינית. התוצאה לא אחרה לבוא. בתוך 4 ימי מסחר עלה שווי השוק של החברה לישראל בחצי מיליארד שקל, עלייה של 11%. היום, במהלך יום המסחר זינקה במניה ב-7%, ו'מנתק הזרם' של הבורסה הופעל. החזר הלוואה שיפר את היחסים הפיננסים הפיננסים של החברה. לפי דו"ח הסולו של החברה לישראל, מתוך מאזן 2.9 מיליארד דולר, עומד כעת המזומן בקופתה על 1.03 מיליארד דולר. המזומן בקופה גרמו להערכות בשוק כי החברה לישראל בדרך לחלוקת דיבידנד. קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול בין הפעילות בישראל — השליטה בכיל ובבזן — לפעילות היזמית הבינלאומית שהוכנסה לקנון. במקביל מניות קנון חולקו כדיבידנד בעין, כך שעידן עופר מחזיק בשתי החברות. לתוך קנון הוכנסו יצרנית השבבים טאואר, תחנות הכח איי סי פאוור, יצרנית המכוניות הסינית קורוס, וחברת הספנות צים.
- 1.להערכתי, הצעד הבא מכירת כיל לסינים במחיר של לפחו 22 ש"ח (ל"ת)הצעד הבא, הערכה בלבד 11/01/2018 14:44הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
