עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

שווי השוק של קנון והחברה לישראל עלה ב-2.2 מיליארד ש' בפחות מחודש

רצף העסקאות בקנון, ושיפור בקופת המזומנים של החברה לישראל הביאו לעלייה חדה במניות. קנון משלימה זינוק של 46% מאז מכירת תחנות הכוח

אלי שמעוני | (1)

החודש המוצלח של עידן עופר. אחרי שלוש שנים של כשלונות עסקיים - קריסת בטרפלייס וצניחה במחירי האשלג בכיל -  שתי עסקאות בחברת קנון 0.46% , שבשליטת עופר, הביאו לשינוי מהותי במצבה הפיננסי - מה שלא נסתר מעיני השוק, והביא לעלייה חדה במניות. בתוך פחות מחודש זינק שווי קנון ב-1.7 מיליארד שקל - עלייה של 46%. העלייה המצטברת בשנה האחרונה עומדת על 135%. בתחילת ינואר השלימה חברת קנון את מכירת חברת IC Power, המפעילה תחנות הכח באמריקה הלטינית, בתמורה ל-1.2 מיליארד דולר. כמה ימים לאחר מכן הצליחה קנון לבצע עוד עסקה: החברה מכרה יחד עם צ'רי הסינית את השליטה במיזם הרכב הסיני קורוס לפי שווי של כמיליארד דולר. הרוכשת היא קבוצת באונג הסינית (Baoneng) בבעלות האיש העשיר הרביעי בסין.

הדביקה את החברה לישראל מכירת IC POWER אפשרה לעופר לסדר גם את החברה האחות - חברה לישראל -0.83% . לאחר מכירת תחנות הכח פרעה קנון חוב של 240 מיליון דולר לחברה לישראל. מדובר בהלוואה שהעמידה החברה לישראל עבור החברה האחות, ובתמורה קיבלה החברה לישראל שעבוד על 53% ממניות IC POWER המפעילה תחנות כוח באמריקה הלטינית.  התוצאה לא אחרה לבוא. בתוך 4 ימי מסחר עלה שווי השוק של החברה לישראל בחצי מיליארד שקל, עלייה של 11%. היום, במהלך יום המסחר זינקה במניה ב-7%, ו'מנתק הזרם' של הבורסה הופעל. החזר הלוואה שיפר את היחסים הפיננסים הפיננסים של החברה. לפי דו"ח הסולו של החברה לישראל, מתוך מאזן 2.9 מיליארד דולר, עומד כעת המזומן בקופתה על 1.03 מיליארד דולר. המזומן בקופה גרמו להערכות בשוק כי החברה לישראל בדרך לחלוקת דיבידנד.  קנון הולדינגס הוקמה כחלק ממהלך פיצול בין הפעילות בישראל — השליטה בכיל ובבזן — לפעילות היזמית הבינלאומית שהוכנסה לקנון. במקביל מניות קנון חולקו כדיבידנד בעין, כך שעידן עופר מחזיק בשתי החברות. לתוך קנון הוכנסו יצרנית השבבים טאואר, תחנות הכח איי סי פאוור, יצרנית המכוניות הסינית קורוס, וחברת הספנות צים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    להערכתי, הצעד הבא מכירת כיל לסינים במחיר של לפחו 22 ש"ח (ל"ת)
    הצעד הבא, הערכה בלבד 11/01/2018 14:44
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?