אחרי ההפסד הגדול שהציגה שופרסל: מה חושבים בלידר על מניות הסקטור?
מרבית המניות בסקטור המזון ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים (מלבד חברת ויקטורי) על רקע התחרות הגוברת, הרגולציה והתנהגות הצרכנים. האנליסטית מיכל אלשיך מלידר שוקי הון מסבירה מה הם האתגרים הגדולים עמהם מתמודדות החברות בתחום, מה צפוי השנה, והאם נוצרה הזדמנות קנייה אחרי הירידות החדות
האם שוק המזון כבר אחרי איומי הרגולטור? האם הרגולציה הקיימת הביאה לירידה במחירי המזון? "עדיין לא באופן משמעותי כאשר אחד מהצעדים העיקריים של החוק עדיין כלל לא נכנסו לתוקף וזה השקת המאגר המקוון, שצפויה ב-15 במאי. נכון שהקמעונאיות החלו להתכונן לקראת הההשקה אבל מה שתרם לירידה המשמעותית הוא התנהגות הצרכנים שקנו פחות (כמותית). הירידה במכירות הייתה בגלל כמות נמוכה יותר שנצרכה והיא הובילה את הקמעונאיות להוזלות ומבצעים שהשיבו את הצרכנים לקופות כך שבסופו של דבר את הירידה בשוק בשנת 2014 ניתן לייחס לירידות מחירים. התנהגות זאת מעידה על כך שהצרכן הישראלי הפך להיות רגיש למחיר - קונה פחות אם המחירים עולים"
האם אנשים אוכלים פחות? "לא בהכרח, הם פשוט נהיו צרכנים יותר שקולים: קונים מוצר במקום שניים כדי לא לזרוק סתם, בוחנים את המחיר וכולי".
ריבוי השחקנים בתחום הקמעונאות שינה את פני השוק בשנים האחרונות ויש היום עודף בשטחי מסחר שהוביל לירידה במכירות למ"ר ובמקומות מסויימים ממש קניבליזם. "שוק הקמעונאות למעשה מזכיר את הזירה הפוליטית עם שתי שחקניות גדולות והרבה קטנות. כיום שתי 'המפלגות' הגדולות בשוק, שופרסל ומגה, נוקטות באסטרטגיה של צמצום שטחי מסחר, אך זה לא מספיק על מנת לפתור את בעית עודף השטחים. זאת משום שהמפלגות הקטנות יותר (הרשתות הפרטיות) ממשיכות להתרחב ואף צצות 'מפלגות' חדשות כמו פטריות לאחר הגשם. לדוגמא אפשר למנות את שוק העיר, קוסט, רשת אחד, בקרוב סופרקופיקס וכו'. לכן בעיית עודף שטחי המסחר לא צפויה להערכתי להפתר בטווח הקרוב. מבחינת הצרכן למרות מצבן הקשה של הקמעונאיות הוא לא נהנה מירידת מחירים דרסטית כיוון שמצב הקמעואניות נובע בחלקו מריבוי השחקנים בשוק ומהתחרות העזה".
האם קיים סיכון נוסף לרשתות מעבר לתחרות הקשה ועודף שטחי המסחר? "שכר המינימום עומד היום על 4,300 שקל ובחודש הבא שכר המינימום יעלה ב-8% ל-4,650 שקל. באוגוסט 2016 תהיה העלאה נוספת ל-4,825 שקל ובינואר 2017 ל-5,000 שקל. בסך הכל מדובר בעלייה של 16% וזה עלול להציב אתגר מאוד גדול כיוון שמדובר בתקופה שלא ניתן להעלות מחירים (לגלגל הוצאה על צרכנים). יש כאן תנועת מלקחיים - הרשתות חוטפות משני הכיוונים ושופרסל בסיכון הגבוה מבין החברות. החברה דיווחה על פגיעה של 55 מיליון שקל בשנת 2015 בגין שכר המינימום, עוד 30 מיליון שקל בשנת 2016 ועוד 55 מיליון שקל בשנת 2017. במצטבר תשלומי שכר של עוד 140 מיליון שקל בשנה".
- דיסקונט ברוקראז': "צפי לדוח טוב לבזן בזכות מגזר הזיקוק"
- המניה הגדולה בת"א שסופגת היום המלצה 'מכירה'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם שוק המזון עדיין יעניין את הרגולטור לאחר הבחירות? האם יש מקום לרגולציה נוספת? "אצל הקמעונאיים יש כבר תחרות רבה ועדיין חוק המזון נגע בעיקר בסעיפים הקשורים אליהם. לכן יש עוד מקום לטפל בנקודות אחרות בשרשרת, הקשורות בהורדת מכסים ופתיחת מכסות, התייעלות בחוליה החקלאית, הרחבת קשת הספקים וייתכן אף הפרדה בין תחומי הפעילות השונים המאוגדים תחת אותם ספקים. מה שדרוש להורדת המחירים זה שילוב של צעדי רגולציה והתנהגות צרכנית נבונה יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי גם אם הרגלוטור ירקום תכנית מצויינת, בסופו של דבר הצרכן עדיין כנראה לא יהנה מספיק ממחירים נמוכים, כאשר יש גורמים שמגולגלים על הצרכן: מחירי נדל"ן הגבוהים ומע"מ גבוה ביחס לאירופה".
אז מה השורה תחתונה? "כשמחד הרגולטור ימשיך לעסוק בתחום המזון ומנגד הצרכנים לא צפויים להיות יותר 'נחמדים' ובעיית עודף שטחי המסחר ממשיכה להעיב, הסיכונים בשוק המזון והקמעונאות עדיין כאן ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה לסקטור. לידר שוקי הון בהמלצת 'תשואת שוק' על שופרסל עם מחיר יעד של 8.7 שקלים ו'תשואת שוק' לרמי לוי עם מחיר יעד של 135 שקלים".
חברות ציבוריות בתחום:
שופרסל -1.1%
- ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
רמי לוי -0.27%
ויקטורי -0.06%
טיב טעם -1.23%
חברת שופרסל הייתה הראשונה מבין החברות הציבוריות בסקטור לפרסם את התוצאות לסיכום שנת 2014: הכנסות של 11.6 מיליארד שקל והפסד של 110 מיליון שקל. ההפסד כולל הוצאות חד-פעמיות של יותר 125 מיליון שקל. ביום פרסום הדוחות המניה זינקה ב-9% בעקבות שיפור בתוצאות ברבעון האחרון ביחס לרבעון השלישי. "התוצאות עדיין מאוד נמוכות בפעילות הקמעונאית בטח ביחס לנתוני העבר של החברה. שיעור הרווח התפעולי כ-0.5% ביחס ל-2.5% ביחס לרבעון האחרון של 2013 ולכן שופרסל עדיין במגמת שחיקה".
זה רק שופרסל שרושמת שחיקה בשיעור הרווחיות? "מגמת השחיקה בשיעור הרווחיות אינה ייחודית לשופרסל - זה אצל כל הקמעונאיות כולל אצל רמי לוי".
בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול מעדיפים "להצניע" את הדוחות של רשת מגה ויש מי שיאמר מילה חריפה מזאת.
- 7.ליצן 09/03/2015 12:09הגב לתגובה זולשופר סל אין זכות קיום בתחרות משוכללת . ללא הקומבינות של נוחי בשוק ליצירת מחירים טובים עם קרטל היצרנים והמשווקים
- 6.אנליסטית מספר 1!! (ל"ת)האנליסטית 09/03/2015 09:17הגב לתגובה זו
- 5.שומר נפשו ירחק 09/03/2015 09:02הגב לתגובה זומחירים גבוהים במיוחד אחרי שהרימו את שופרסל ב 15-20% בשבועיים האחרונים.
- 4.זה נראה כמו כתבה על מיכל אלשיך, לא על שופרסל (ל"ת)דני דין 09/03/2015 08:27הגב לתגובה זו
- 3.איפה האנליסטית שצפתה רווח של שני מיליון לשופרסל בריבעון (ל"ת)יוסי 09/03/2015 07:55הגב לתגובה זו
- 2.שישקו 09/03/2015 07:51הגב לתגובה זובמגה המצב חמור כנראה בגלל עודף מנהלה ופריסה שופרסל די דומה רמי לוי וויקטורי כנראה לא מבזבזים על מנהלה והוצ' שכירות כבדות ויתכן שגם יינות ביטן.
- 1.זה החברות הכי לא סקסיות שיש (ל"ת)עמית 09/03/2015 07:35הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
ברן: צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, אבל יש כוכבית
קבוצת ברן מסכמת רבעון של צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות, בעיקר בזכות פרויקטים בינלאומיים; עם זאת, המאזן חושף עלייה בחובות לקוחות ובהיקף ההכנסות שטרם נגבו, חלקם במדינות בעלות סיכון גבוה
קבוצת ברן ברן -0.1% מסכמת רבעון חיובי עם צמיחה בהכנסות ושיפור בשורת הרווח, המשקפים האצה בפעילות הן בישראל והן בחו"ל. הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-202 מיליון שקל, לעומת כ-157.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, זינוק של כ-28% שמבטא התקדמות בפרויקטים הגדולים של הקבוצה. גם הרווח מפעולות רגילות השתפר משמעותית והגיע לכ-18.3 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהרבעון המקביל, והרווח הנקי מפעילויות נמשכות עלה לכ-10.5 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה מציגה ברן צמיחה יציבה: ההכנסות הסתכמו בכ-549.9 מיליון שקל לעומת כ-494.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח התפעולי לפני מימון ומיסים עלה לכ-42.9 מיליון שקל. פעילות התשתיות, ההנדסה והאנרגיה המתחדשת ממשיכה לתרום למנועי הצמיחה של הקבוצה, ובמקביל נרשמה התקדמות בפרויקטים אסטרטגיים במסגרת מגזר ברן אינטרנשיונל, שממשיך לבסס את מעמדו כמנוע פעילות מרכזי.
מבט לחטיבות מגלה תמונה מאוזנת יחסית: מגזר ברן ישראל שמר על היקפי פעילות גבוהים והציג הכנסות של מעל 107 מיליון שקל ברבעון, בעוד מגזר ברן אינטרנשיונל רשם צמיחה להכנסות של כמעט 94 מיליון שקל, לצד שיפור ברווחיות. הנהלת החברה מציינת כי הגידול בפעילות בחו"ל נובע מהתקדמות במספר פרויקטים קיימים ומהרחבת פרויקטים בתחום האנרגיה והתשתיות במדינות בהן החברה פועלת.
בצד הרווח התפעולי, המגזר בישראל רשם רווח של 5 מיליון שקל, ירידה לעומת 8 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר העלייה נרשמה במגזר הבינלאומי, שם הרווח התפעולי עמד על 17 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אז נרשמה הוצאה של 2.6 מיליון שקל לחוב מסופק.
- ברן מדווחת על זכייה בפרויקט EPC בכ-100 מיליון אירו
- הכנסות ברן ירדו ב-9% ל-165 מ' שקל; הרווח נחתך ב-55%; המניה צונחת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ברמת המאזן מציגה ברן תרחיש של התרחבות טבעית של הפעילות: היקף המאזן עלה לכ-908 מיליון שקל, וההון העצמי מהווה כשליש ממנו, מבנה שמאפיין חברות קבלניות הנמצאות בצמיחה. בתוך כך החברה ממשיכה להשקיע בפיתוח פעילותה הבינלאומית ובפרויקטים חדשים בתחום האנרגיה, מהלך שמתבטא גם בהיקף ההון החוזר הנדרש לפרויקטים ובגידול מסוים בסעיפי האשראי והלקוחות.
