הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אחרי ההפסד הגדול שהציגה שופרסל: מה חושבים בלידר על מניות הסקטור?

מיכל אלשיך מלידר שוקי הון: "עדיין יש סיכונים בשוק המזון והקמעונאות". מי החברה הכי מסוכנת?
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה מיכל אלשייך שופרסל

מרבית המניות בסקטור המזון ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים (מלבד חברת ויקטורי) על רקע התחרות הגוברת, הרגולציה והתנהגות הצרכנים. האנליסטית מיכל אלשיך מלידר שוקי הון מסבירה מה הם האתגרים הגדולים עמהם מתמודדות החברות בתחום, מה צפוי השנה, והאם נוצרה הזדמנות קנייה אחרי הירידות החדות

האם שוק המזון כבר אחרי איומי הרגולטור? האם הרגולציה הקיימת הביאה לירידה במחירי המזון? "עדיין לא באופן משמעותי כאשר אחד מהצעדים העיקריים של החוק עדיין כלל לא נכנסו לתוקף וזה השקת המאגר המקוון, שצפויה ב-15 במאי. נכון שהקמעונאיות החלו להתכונן לקראת הההשקה אבל מה שתרם לירידה המשמעותית הוא התנהגות הצרכנים שקנו פחות (כמותית). הירידה במכירות הייתה בגלל כמות נמוכה יותר שנצרכה והיא הובילה את הקמעונאיות להוזלות ומבצעים שהשיבו את הצרכנים לקופות כך שבסופו של דבר את הירידה בשוק בשנת 2014 ניתן לייחס לירידות מחירים. התנהגות זאת מעידה על כך שהצרכן הישראלי הפך להיות רגיש למחיר - קונה פחות אם המחירים עולים"

האם אנשים אוכלים פחות? "לא בהכרח, הם פשוט נהיו צרכנים יותר שקולים: קונים מוצר במקום שניים כדי לא לזרוק סתם, בוחנים את המחיר וכולי".

ריבוי השחקנים בתחום הקמעונאות שינה את פני השוק בשנים האחרונות ויש היום עודף בשטחי מסחר שהוביל לירידה במכירות למ"ר ובמקומות מסויימים ממש קניבליזם. "שוק הקמעונאות למעשה מזכיר את הזירה הפוליטית עם שתי שחקניות גדולות והרבה קטנות. כיום שתי 'המפלגות' הגדולות בשוק, שופרסל ומגה, נוקטות באסטרטגיה של צמצום שטחי מסחר, אך זה לא מספיק על מנת לפתור את בעית עודף השטחים. זאת משום שהמפלגות הקטנות יותר (הרשתות הפרטיות) ממשיכות להתרחב ואף צצות 'מפלגות' חדשות כמו פטריות לאחר הגשם. לדוגמא אפשר למנות את שוק העיר, קוסט, רשת אחד, בקרוב סופרקופיקס וכו'. לכן בעיית עודף שטחי המסחר לא צפויה להערכתי להפתר בטווח הקרוב. מבחינת הצרכן למרות מצבן הקשה של הקמעונאיות הוא לא נהנה מירידת מחירים  דרסטית כיוון שמצב הקמעואניות נובע בחלקו מריבוי השחקנים בשוק ומהתחרות העזה".

האם קיים סיכון נוסף לרשתות מעבר לתחרות הקשה ועודף שטחי המסחר? "שכר המינימום עומד היום על 4,300 שקל ובחודש הבא שכר המינימום יעלה ב-8% ל-4,650 שקל. באוגוסט 2016 תהיה העלאה נוספת ל-4,825 שקל ובינואר 2017 ל-5,000 שקל. בסך הכל מדובר בעלייה של 16% וזה עלול להציב אתגר מאוד גדול כיוון שמדובר בתקופה שלא ניתן להעלות מחירים (לגלגל הוצאה על צרכנים). יש כאן תנועת מלקחיים - הרשתות חוטפות משני הכיוונים ושופרסל בסיכון הגבוה מבין החברות. החברה דיווחה על פגיעה של 55 מיליון שקל בשנת 2015 בגין שכר המינימום, עוד 30 מיליון שקל בשנת 2016 ועוד 55 מיליון שקל בשנת 2017. במצטבר תשלומי שכר של עוד 140 מיליון שקל בשנה".

האם שוק המזון עדיין יעניין את הרגולטור לאחר הבחירות? האם יש מקום לרגולציה נוספת? "אצל הקמעונאיים יש כבר תחרות רבה ועדיין חוק המזון נגע בעיקר בסעיפים הקשורים אליהם. לכן יש עוד מקום לטפל בנקודות אחרות בשרשרת, הקשורות בהורדת מכסים ופתיחת מכסות, התייעלות בחוליה החקלאית, הרחבת קשת הספקים וייתכן אף הפרדה בין תחומי הפעילות השונים המאוגדים תחת אותם ספקים. מה שדרוש להורדת המחירים זה שילוב של צעדי רגולציה והתנהגות צרכנית נבונה יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי גם אם הרגלוטור ירקום תכנית מצויינת, בסופו של דבר הצרכן עדיין כנראה לא יהנה מספיק ממחירים נמוכים, כאשר יש גורמים שמגולגלים על הצרכן: מחירי נדל"ן הגבוהים ומע"מ גבוה ביחס לאירופה".

אז מה השורה תחתונה? "כשמחד הרגולטור ימשיך לעסוק בתחום המזון ומנגד הצרכנים לא צפויים להיות יותר 'נחמדים' ובעיית עודף שטחי המסחר ממשיכה להעיב, הסיכונים בשוק המזון והקמעונאות עדיין כאן ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה לסקטור. לידר שוקי הון בהמלצת 'תשואת שוק' על שופרסל עם מחיר יעד של 8.7 שקלים ו'תשואת שוק' לרמי לוי עם מחיר יעד של 135 שקלים".

חברות ציבוריות בתחום:

שופרסל 0.73%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רמי לוי 0.43%

ויקטורי -0.49%

טיב טעם -0.29%

חברת שופרסל הייתה הראשונה מבין החברות הציבוריות בסקטור לפרסם את התוצאות לסיכום שנת 2014: הכנסות של 11.6 מיליארד שקל והפסד של 110 מיליון שקל. ההפסד כולל הוצאות חד-פעמיות של יותר 125 מיליון שקל. ביום פרסום הדוחות המניה זינקה ב-9% בעקבות שיפור בתוצאות ברבעון האחרון ביחס לרבעון השלישי. "התוצאות עדיין מאוד נמוכות בפעילות הקמעונאית בטח ביחס לנתוני העבר של החברה. שיעור הרווח התפעולי כ-0.5% ביחס ל-2.5% ביחס לרבעון האחרון של 2013 ולכן שופרסל עדיין במגמת שחיקה".

זה רק שופרסל שרושמת שחיקה בשיעור הרווחיות? "מגמת השחיקה בשיעור הרווחיות אינה ייחודית לשופרסל - זה אצל כל הקמעונאיות כולל אצל רמי לוי".

בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול מעדיפים "להצניע" את הדוחות של רשת מגה ויש מי שיאמר מילה חריפה מזאת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליצן 09/03/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    לשופר סל אין זכות קיום בתחרות משוכללת . ללא הקומבינות של נוחי בשוק ליצירת מחירים טובים עם קרטל היצרנים והמשווקים
  • 6.
    אנליסטית מספר 1!! (ל"ת)
    האנליסטית 09/03/2015 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שומר נפשו ירחק 09/03/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים במיוחד אחרי שהרימו את שופרסל ב 15-20% בשבועיים האחרונים.
  • 4.
    זה נראה כמו כתבה על מיכל אלשיך, לא על שופרסל (ל"ת)
    דני דין 09/03/2015 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה האנליסטית שצפתה רווח של שני מיליון לשופרסל בריבעון (ל"ת)
    יוסי 09/03/2015 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שישקו 09/03/2015 07:51
    הגב לתגובה זו
    במגה המצב חמור כנראה בגלל עודף מנהלה ופריסה שופרסל די דומה רמי לוי וויקטורי כנראה לא מבזבזים על מנהלה והוצ' שכירות כבדות ויתכן שגם יינות ביטן.
  • 1.
    זה החברות הכי לא סקסיות שיש (ל"ת)
    עמית 09/03/2015 07:35
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס גדעון תדמור

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

להמשך הכתבה לחץ כאן