הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אחרי ההפסד הגדול שהציגה שופרסל: מה חושבים בלידר על מניות הסקטור?

מיכל אלשיך מלידר שוקי הון: "עדיין יש סיכונים בשוק המזון והקמעונאות". מי החברה הכי מסוכנת?
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה מיכל אלשייך שופרסל

מרבית המניות בסקטור המזון ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים (מלבד חברת ויקטורי) על רקע התחרות הגוברת, הרגולציה והתנהגות הצרכנים. האנליסטית מיכל אלשיך מלידר שוקי הון מסבירה מה הם האתגרים הגדולים עמהם מתמודדות החברות בתחום, מה צפוי השנה, והאם נוצרה הזדמנות קנייה אחרי הירידות החדות

האם שוק המזון כבר אחרי איומי הרגולטור? האם הרגולציה הקיימת הביאה לירידה במחירי המזון? "עדיין לא באופן משמעותי כאשר אחד מהצעדים העיקריים של החוק עדיין כלל לא נכנסו לתוקף וזה השקת המאגר המקוון, שצפויה ב-15 במאי. נכון שהקמעונאיות החלו להתכונן לקראת הההשקה אבל מה שתרם לירידה המשמעותית הוא התנהגות הצרכנים שקנו פחות (כמותית). הירידה במכירות הייתה בגלל כמות נמוכה יותר שנצרכה והיא הובילה את הקמעונאיות להוזלות ומבצעים שהשיבו את הצרכנים לקופות כך שבסופו של דבר את הירידה בשוק בשנת 2014 ניתן לייחס לירידות מחירים. התנהגות זאת מעידה על כך שהצרכן הישראלי הפך להיות רגיש למחיר - קונה פחות אם המחירים עולים"

האם אנשים אוכלים פחות? "לא בהכרח, הם פשוט נהיו צרכנים יותר שקולים: קונים מוצר במקום שניים כדי לא לזרוק סתם, בוחנים את המחיר וכולי".

ריבוי השחקנים בתחום הקמעונאות שינה את פני השוק בשנים האחרונות ויש היום עודף בשטחי מסחר שהוביל לירידה במכירות למ"ר ובמקומות מסויימים ממש קניבליזם. "שוק הקמעונאות למעשה מזכיר את הזירה הפוליטית עם שתי שחקניות גדולות והרבה קטנות. כיום שתי 'המפלגות' הגדולות בשוק, שופרסל ומגה, נוקטות באסטרטגיה של צמצום שטחי מסחר, אך זה לא מספיק על מנת לפתור את בעית עודף השטחים. זאת משום שהמפלגות הקטנות יותר (הרשתות הפרטיות) ממשיכות להתרחב ואף צצות 'מפלגות' חדשות כמו פטריות לאחר הגשם. לדוגמא אפשר למנות את שוק העיר, קוסט, רשת אחד, בקרוב סופרקופיקס וכו'. לכן בעיית עודף שטחי המסחר לא צפויה להערכתי להפתר בטווח הקרוב. מבחינת הצרכן למרות מצבן הקשה של הקמעונאיות הוא לא נהנה מירידת מחירים  דרסטית כיוון שמצב הקמעואניות נובע בחלקו מריבוי השחקנים בשוק ומהתחרות העזה".

האם קיים סיכון נוסף לרשתות מעבר לתחרות הקשה ועודף שטחי המסחר? "שכר המינימום עומד היום על 4,300 שקל ובחודש הבא שכר המינימום יעלה ב-8% ל-4,650 שקל. באוגוסט 2016 תהיה העלאה נוספת ל-4,825 שקל ובינואר 2017 ל-5,000 שקל. בסך הכל מדובר בעלייה של 16% וזה עלול להציב אתגר מאוד גדול כיוון שמדובר בתקופה שלא ניתן להעלות מחירים (לגלגל הוצאה על צרכנים). יש כאן תנועת מלקחיים - הרשתות חוטפות משני הכיוונים ושופרסל בסיכון הגבוה מבין החברות. החברה דיווחה על פגיעה של 55 מיליון שקל בשנת 2015 בגין שכר המינימום, עוד 30 מיליון שקל בשנת 2016 ועוד 55 מיליון שקל בשנת 2017. במצטבר תשלומי שכר של עוד 140 מיליון שקל בשנה".

האם שוק המזון עדיין יעניין את הרגולטור לאחר הבחירות? האם יש מקום לרגולציה נוספת? "אצל הקמעונאיים יש כבר תחרות רבה ועדיין חוק המזון נגע בעיקר בסעיפים הקשורים אליהם. לכן יש עוד מקום לטפל בנקודות אחרות בשרשרת, הקשורות בהורדת מכסים ופתיחת מכסות, התייעלות בחוליה החקלאית, הרחבת קשת הספקים וייתכן אף הפרדה בין תחומי הפעילות השונים המאוגדים תחת אותם ספקים. מה שדרוש להורדת המחירים זה שילוב של צעדי רגולציה והתנהגות צרכנית נבונה יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי גם אם הרגלוטור ירקום תכנית מצויינת, בסופו של דבר הצרכן עדיין כנראה לא יהנה מספיק ממחירים נמוכים, כאשר יש גורמים שמגולגלים על הצרכן: מחירי נדל"ן הגבוהים ומע"מ גבוה ביחס לאירופה".

אז מה השורה תחתונה? "כשמחד הרגולטור ימשיך לעסוק בתחום המזון ומנגד הצרכנים לא צפויים להיות יותר 'נחמדים' ובעיית עודף שטחי המסחר ממשיכה להעיב, הסיכונים בשוק המזון והקמעונאות עדיין כאן ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה לסקטור. לידר שוקי הון בהמלצת 'תשואת שוק' על שופרסל עם מחיר יעד של 8.7 שקלים ו'תשואת שוק' לרמי לוי עם מחיר יעד של 135 שקלים".

חברות ציבוריות בתחום:

שופרסל 0.74%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רמי לוי 1.67%

ויקטורי -1.49%

טיב טעם 3.51%

חברת שופרסל הייתה הראשונה מבין החברות הציבוריות בסקטור לפרסם את התוצאות לסיכום שנת 2014: הכנסות של 11.6 מיליארד שקל והפסד של 110 מיליון שקל. ההפסד כולל הוצאות חד-פעמיות של יותר 125 מיליון שקל. ביום פרסום הדוחות המניה זינקה ב-9% בעקבות שיפור בתוצאות ברבעון האחרון ביחס לרבעון השלישי. "התוצאות עדיין מאוד נמוכות בפעילות הקמעונאית בטח ביחס לנתוני העבר של החברה. שיעור הרווח התפעולי כ-0.5% ביחס ל-2.5% ביחס לרבעון האחרון של 2013 ולכן שופרסל עדיין במגמת שחיקה".

זה רק שופרסל שרושמת שחיקה בשיעור הרווחיות? "מגמת השחיקה בשיעור הרווחיות אינה ייחודית לשופרסל - זה אצל כל הקמעונאיות כולל אצל רמי לוי".

בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול מעדיפים "להצניע" את הדוחות של רשת מגה ויש מי שיאמר מילה חריפה מזאת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליצן 09/03/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    לשופר סל אין זכות קיום בתחרות משוכללת . ללא הקומבינות של נוחי בשוק ליצירת מחירים טובים עם קרטל היצרנים והמשווקים
  • 6.
    אנליסטית מספר 1!! (ל"ת)
    האנליסטית 09/03/2015 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שומר נפשו ירחק 09/03/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים במיוחד אחרי שהרימו את שופרסל ב 15-20% בשבועיים האחרונים.
  • 4.
    זה נראה כמו כתבה על מיכל אלשיך, לא על שופרסל (ל"ת)
    דני דין 09/03/2015 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה האנליסטית שצפתה רווח של שני מיליון לשופרסל בריבעון (ל"ת)
    יוסי 09/03/2015 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שישקו 09/03/2015 07:51
    הגב לתגובה זו
    במגה המצב חמור כנראה בגלל עודף מנהלה ופריסה שופרסל די דומה רמי לוי וויקטורי כנראה לא מבזבזים על מנהלה והוצ' שכירות כבדות ויתכן שגם יינות ביטן.
  • 1.
    זה החברות הכי לא סקסיות שיש (ל"ת)
    עמית 09/03/2015 07:35
    הגב לתגובה זו
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה דניה סיבוס מכרז זכייה

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
גילת לווינים
צילום: תמר מצפי

גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת

ההנפקה מתבצעת במחיר של 11.25 דולר למניה, בדיסקאונט של כ-7.9% על המחיר הממוצע בעשרת ימי המסחר הקודמים, ומביאה דילול של כ-12.15% בדילול מלא; המניה נופלת ב-6%

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה גילת גיוס הון

מניית גילת גילת -7.79% , חברת תקשורת לוויינית שמספקת פתרונות קישוריות רחבת פס לשווקים אזרחיים וביטחוניים, נסחרת היום בירידה של 6% לאחר שהודיעה על גיוס הון פרטי בהיקף של כ-100 מיליון דולר. החברה מציינת שדירקטוריון החברה אישר קבלת התחייבויות בהקצאה פרטית למשקיעים מוסדיים וכשירים מישראל, ושמדובר בהקצאה שנרשמת בה ביקוש יתר. הכסף ישמש לרכישות. עדי צפדיה, מנכ"ל גילת אומר

לביזפורטל כי "החברה נמצאת במגמה של התרחבות כולל התרחבות לא אורגנית על ידי רכישות נוספות ולכך בעיקר אמור לשמש הכסף". 

ועדיין - את המשקיעים זה לא באמת מעניין. הם המפסידים בהנפקות כאלו - גם גופים "מקורבים" קיבלו מניות בדיסקאונט גדול וגם המניה יורדת כי יש דילול. הם רואים את ההפסד, ומילים על צמיחה עתידית לא ממש מרפאים את ההפסד. במבט קר - הנהלת גילת צודקת - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך, ובמיוחד שהמחיר טוב. אחרי העלייה המרשימה בשנה וחצי האחרונות זה זמן טוב להנפיק. 

גיוס של 100 מיליון דולר

החברה צפויה להנפיק ולמכור 8,888,889 מניות במחיר של 11.25 דולר למניה, כך שהיקף הגיוס ברוטו מגיע לכ-100 מיליון דולר. לפי החברה, ההקצאה מיועדת למשקיעים מוסדיים ולמשקיעים כשירים כהגדרתם בחוק ניירות ערך. החברה מדגישה שהמחיר נקבע בדיסקאונט של כ-7.9% ביחס למחיר הממוצע המשוקלל לפי מחזור בעשרת ימי המסחר הרצופים שקדמו ל-15 בדצמבר, כלומר מתחת למחיר שבו המניה נסחרה בממוצע בתקופה קצרה ממש לפני העסקה. בפועל, זה מנגנון די מוכר בעסקאות כאלה, לקבוע מחיר שמספיק אטרקטיבי כדי “לסגור” את ההקצאה מהר ובוודאות, אבל כזה שגם יוצר פער מול המחיר שהשוק ראה קודם.

אחרי השלמת ההקצאה, המניות החדשות צפויות להוות כ-12.15% מהון המניות של החברה בדילול מלא, וזה כבר מספר שמורגש במבנה ההון ולא תוספת שולית. מהצד של הקופה, גילת מעריכה שהתמורה נטו אחרי הוצאות הנפקה תעמוד על כ-98.8 מיליון דולר, כלומר כמעט כל סכום הגיוס נכנס פנימה אחרי העלויות. החברה מציינת שההשלמה צפויה במהלך דצמבר בכפוף לתנאי סגירה מקובלים, כך שבשלב הזה העסקה מוגדרת כעסקה בתהליך שמגובה בהתחייבויות, אבל עדיין תלויה בהשלמת השלבים הטכניים עד הסגירה.

למה המניה מגיבה בירידה

ביום שיוצאת הודעה על הנפקה פרטית, המסחר בדרך מכוון לעוגן -  כשמחיר ההנפקה נמוך מהמחיר הממוצע שלפני העסקה, נוצר פער שמושך את התמחור לכיוון המחיר החדש, כי פתאום יש “מחיר עסקה”.

לתמונה הזו נכנס גם הדילול, המשקיעים מדוללים במחיר נמוך - הם נפגעים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן