אחרי ההפסד הגדול שהציגה שופרסל: מה חושבים בלידר על מניות הסקטור?

מיכל אלשיך מלידר שוקי הון: "עדיין יש סיכונים בשוק המזון והקמעונאות". מי החברה הכי מסוכנת?
אבי שאולי | (7)

מרבית המניות בסקטור המזון ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים (מלבד חברת ויקטורי) על רקע התחרות הגוברת, הרגולציה והתנהגות הצרכנים. האנליסטית מיכל אלשיך מלידר שוקי הון מסבירה מה הם האתגרים הגדולים עמהם מתמודדות החברות בתחום, מה צפוי השנה, והאם נוצרה הזדמנות קנייה אחרי הירידות החדות

האם שוק המזון כבר אחרי איומי הרגולטור? האם הרגולציה הקיימת הביאה לירידה במחירי המזון? "עדיין לא באופן משמעותי כאשר אחד מהצעדים העיקריים של החוק עדיין כלל לא נכנסו לתוקף וזה השקת המאגר המקוון, שצפויה ב-15 במאי. נכון שהקמעונאיות החלו להתכונן לקראת הההשקה אבל מה שתרם לירידה המשמעותית הוא התנהגות הצרכנים שקנו פחות (כמותית). הירידה במכירות הייתה בגלל כמות נמוכה יותר שנצרכה והיא הובילה את הקמעונאיות להוזלות ומבצעים שהשיבו את הצרכנים לקופות כך שבסופו של דבר את הירידה בשוק בשנת 2014 ניתן לייחס לירידות מחירים. התנהגות זאת מעידה על כך שהצרכן הישראלי הפך להיות רגיש למחיר - קונה פחות אם המחירים עולים"

האם אנשים אוכלים פחות? "לא בהכרח, הם פשוט נהיו צרכנים יותר שקולים: קונים מוצר במקום שניים כדי לא לזרוק סתם, בוחנים את המחיר וכולי".

ריבוי השחקנים בתחום הקמעונאות שינה את פני השוק בשנים האחרונות ויש היום עודף בשטחי מסחר שהוביל לירידה במכירות למ"ר ובמקומות מסויימים ממש קניבליזם. "שוק הקמעונאות למעשה מזכיר את הזירה הפוליטית עם שתי שחקניות גדולות והרבה קטנות. כיום שתי 'המפלגות' הגדולות בשוק, שופרסל ומגה, נוקטות באסטרטגיה של צמצום שטחי מסחר, אך זה לא מספיק על מנת לפתור את בעית עודף השטחים. זאת משום שהמפלגות הקטנות יותר (הרשתות הפרטיות) ממשיכות להתרחב ואף צצות 'מפלגות' חדשות כמו פטריות לאחר הגשם. לדוגמא אפשר למנות את שוק העיר, קוסט, רשת אחד, בקרוב סופרקופיקס וכו'. לכן בעיית עודף שטחי המסחר לא צפויה להערכתי להפתר בטווח הקרוב. מבחינת הצרכן למרות מצבן הקשה של הקמעונאיות הוא לא נהנה מירידת מחירים  דרסטית כיוון שמצב הקמעואניות נובע בחלקו מריבוי השחקנים בשוק ומהתחרות העזה".

האם קיים סיכון נוסף לרשתות מעבר לתחרות הקשה ועודף שטחי המסחר? "שכר המינימום עומד היום על 4,300 שקל ובחודש הבא שכר המינימום יעלה ב-8% ל-4,650 שקל. באוגוסט 2016 תהיה העלאה נוספת ל-4,825 שקל ובינואר 2017 ל-5,000 שקל. בסך הכל מדובר בעלייה של 16% וזה עלול להציב אתגר מאוד גדול כיוון שמדובר בתקופה שלא ניתן להעלות מחירים (לגלגל הוצאה על צרכנים). יש כאן תנועת מלקחיים - הרשתות חוטפות משני הכיוונים ושופרסל בסיכון הגבוה מבין החברות. החברה דיווחה על פגיעה של 55 מיליון שקל בשנת 2015 בגין שכר המינימום, עוד 30 מיליון שקל בשנת 2016 ועוד 55 מיליון שקל בשנת 2017. במצטבר תשלומי שכר של עוד 140 מיליון שקל בשנה".

האם שוק המזון עדיין יעניין את הרגולטור לאחר הבחירות? האם יש מקום לרגולציה נוספת? "אצל הקמעונאיים יש כבר תחרות רבה ועדיין חוק המזון נגע בעיקר בסעיפים הקשורים אליהם. לכן יש עוד מקום לטפל בנקודות אחרות בשרשרת, הקשורות בהורדת מכסים ופתיחת מכסות, התייעלות בחוליה החקלאית, הרחבת קשת הספקים וייתכן אף הפרדה בין תחומי הפעילות השונים המאוגדים תחת אותם ספקים. מה שדרוש להורדת המחירים זה שילוב של צעדי רגולציה והתנהגות צרכנית נבונה יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי גם אם הרגלוטור ירקום תכנית מצויינת, בסופו של דבר הצרכן עדיין כנראה לא יהנה מספיק ממחירים נמוכים, כאשר יש גורמים שמגולגלים על הצרכן: מחירי נדל"ן הגבוהים ומע"מ גבוה ביחס לאירופה".

אז מה השורה תחתונה? "כשמחד הרגולטור ימשיך לעסוק בתחום המזון ומנגד הצרכנים לא צפויים להיות יותר 'נחמדים' ובעיית עודף שטחי המסחר ממשיכה להעיב, הסיכונים בשוק המזון והקמעונאות עדיין כאן ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה לסקטור. לידר שוקי הון בהמלצת 'תשואת שוק' על שופרסל עם מחיר יעד של 8.7 שקלים ו'תשואת שוק' לרמי לוי עם מחיר יעד של 135 שקלים".

חברות ציבוריות בתחום:

שופרסל -2.41%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רמי לוי 4.95%

ויקטורי 2.17%

טיב טעם 0.32%

חברת שופרסל הייתה הראשונה מבין החברות הציבוריות בסקטור לפרסם את התוצאות לסיכום שנת 2014: הכנסות של 11.6 מיליארד שקל והפסד של 110 מיליון שקל. ההפסד כולל הוצאות חד-פעמיות של יותר 125 מיליון שקל. ביום פרסום הדוחות המניה זינקה ב-9% בעקבות שיפור בתוצאות ברבעון האחרון ביחס לרבעון השלישי. "התוצאות עדיין מאוד נמוכות בפעילות הקמעונאית בטח ביחס לנתוני העבר של החברה. שיעור הרווח התפעולי כ-0.5% ביחס ל-2.5% ביחס לרבעון האחרון של 2013 ולכן שופרסל עדיין במגמת שחיקה".

זה רק שופרסל שרושמת שחיקה בשיעור הרווחיות? "מגמת השחיקה בשיעור הרווחיות אינה ייחודית לשופרסל - זה אצל כל הקמעונאיות כולל אצל רמי לוי".

בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול מעדיפים "להצניע" את הדוחות של רשת מגה ויש מי שיאמר מילה חריפה מזאת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליצן 09/03/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    לשופר סל אין זכות קיום בתחרות משוכללת . ללא הקומבינות של נוחי בשוק ליצירת מחירים טובים עם קרטל היצרנים והמשווקים
  • 6.
    אנליסטית מספר 1!! (ל"ת)
    האנליסטית 09/03/2015 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שומר נפשו ירחק 09/03/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים במיוחד אחרי שהרימו את שופרסל ב 15-20% בשבועיים האחרונים.
  • 4.
    זה נראה כמו כתבה על מיכל אלשיך, לא על שופרסל (ל"ת)
    דני דין 09/03/2015 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה האנליסטית שצפתה רווח של שני מיליון לשופרסל בריבעון (ל"ת)
    יוסי 09/03/2015 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שישקו 09/03/2015 07:51
    הגב לתגובה זו
    במגה המצב חמור כנראה בגלל עודף מנהלה ופריסה שופרסל די דומה רמי לוי וויקטורי כנראה לא מבזבזים על מנהלה והוצ' שכירות כבדות ויתכן שגם יינות ביטן.
  • 1.
    זה החברות הכי לא סקסיות שיש (ל"ת)
    עמית 09/03/2015 07:35
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

בריינסוויי מזנקת 8%, ווישור ב-7%; פלרם נופלת 8% - מגמה חיובית במדדים

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה עולה במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי מזנקת כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור בתוצאות טובות - היום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי קרב אל קיצו - מי דיווחו ובמהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.