המלצת 'קניה' לדסק"ש: "סיכוי להצפת ערך מהנפקת אדמה" - מה האפסייד?

אחרי מכירת גיוון אימג'ינג ולפני הנפקת מכתשים אגן בוול-סטריט, בנק ירושלים ברוקראז' סקר את אחת מחברות ההחזקה הגדולות במשק
אבי שאולי | (4)
נושאים בכתבה דסק"ש המלצת קניה

בעלי השליטה החדשים בקונצרן אידיבי אחזקות, זוכים היום בברכת שנה טובה מבנק ירושלים: מחלקת המחקר של ירושלים ברוקראז' מפרסמת המלצת 'קניה' למניית דיסקונט השקעות - החברה המרכזית בקונצרן השולטת בחברות: אלרון, שופרסל, סלקום, נכסים ובנין ואדמה.

הסיבה המרכזית להתלהבות ממניית דסק"ש היא החזקה של 40% בחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן). ענקית הדשנים מתכננת להנפיק את מניותיה בארה"ב וכבר הגישה ל-SEC טיוטת תשקיף להנפקה בבורסה הראשית בניו-יורק. מנקודת בעלי המניות בדסק"ש: "מדובר בעיקר בסיכוי להצפת ערך כתוצאה מהנפקת אדמה הקרבה ובאה".

נוחי דנקנר נאלץ למכור את מכתשים אגן לסינים בנסיון להימנע מהסדר חוב

אדמה הייתה אחת ההחזקות הטובות ביותר של אידיבי, בימים של נוחי דנקנר, אך הוא נאלץ למכור את השליטה בה לחברת כמצ'יינה (China National Aviation Corporation). הסינים רכשו את השליטה בדרך של עסקת מיזוג בסוף שנת 2011 ולאחר מכן מחקו את המניות מהמסחר בת"א.

האנליסט צור אילן: "מנקודת מבטם של בעלי המניות, מדובר בעיקר בסיכוי להצפת ערך כתוצאה מהנפקת אדמה הקרבה ובאה. נכון להיום דסק"ש מגלמת בשוויה בשוק תמחור לאדמה המקביל למכפיל של 11. שווי זה אומנם גבוה משווי אדמה כפי שהוערך בהערכת השווי שפרסמה החברה (9-10), אך הוא נמוך מהמכפילים בהם נסחרות חברות מקבילות בשוק, סביב מכפיל של 13".

המשמעות היא שכל עלייה של נקודה אחת במכפיל - משמעותה אפסייד של 27% בשווי של דסק"ש. השווי של חברת אדמה לפי מודל NAV עומד על 13.3 מיליארד שקל - כלומר שווי ההחזקה של דסק"ש 5.3 מיליארד שקל.

Monsanto ו-Syngenta נסחרות לפי מכפיל של 13

אם מוסיפים את שווי שאר ההחזקות של דסק"ש בשאר החברות: סלקום - 1.8 מיליארד; שופרסל - 1.1 מיליארד; נכסים ובינין - 1.1 מיליארד; ואלרון 263 מיליון - מתקבל עודף נכסים פיננסי (לפי מודל NAV) של 2.5 מיליארד שקל לעומת שווי שוק של 2.5 מיליארד שקל.

מבחינת שווי אם אדמה תונפק לפי מכפיל של 11 - השווי NAV של דסק"ש 2.5 מיליארד שקל, אם אדמה תונפק לפי מכפיל 12 - השווי NAV של דסק"ש - 3.2מיליארד שקל ואם אדמה תונפק לפי מכפיל 13 - השווי NAV של דסק"ש - 3.9מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית דסק"ש מתומחרת כאילו אדמה תונפק במכפיל של 11 ולא תהיה הצפת ערך, אך אם אדמה תונפק לפי מכפיל של 13 בדומה לחברות דומות בשוק - הרי שמדובר באפסייד של עד 56%.

המשתנה העיקרי שאינו סחיר, אשר מסביר את מרבית הפער לעומת שווי השוק, הינו שוויה של אדמה. אם משווים את התמחור של אדמה לחברת מונסנטו (סימול MON) וסינג'נטה (סימול SYT) שנסחרות לפי מכפיל של 13 - התוספת ל-NAV של דסק"ש יכולה לגדול ב-1.4 מיליארד שקל.

לדסק"ש קופת מזומנים דשנה

הערכת השווי האחרונה לחברת אדמה מסתכמת ב-2.8-3.2 מיליארד דולר. הסינים רכשו את השליטה בחברה לפי שווי של 2.4 מיליארד דולר.

אדמה סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם הכנסות של 6.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 544 מיליון שקל.

בנוסף לפוטנציאל הגבוה בהנפקת אדמה, בירושלים ברוקראז' מדגישים שמרכיב המזומנים גבוה במיוחד ומהווה כ-17% מסך הנכסים ומציינים כי "המשקיעים עשויים לדרוש חלוקת דיבידנד בתקופה הקרובה".

סיכום ומסקנות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט 28/09/2014 12:20
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שצורי צודק.
  • 3.
    חכו שדסקש תצהיר על דיבידנד (ל"ת)
    משקיע 24/09/2014 06:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארז 22/09/2014 15:40
    הגב לתגובה זו
    ישר כוח
  • 1.
    תנו המלצת NAV על חברת אחזקות BCOM ואנטרנט זהב (ל"ת)
    משה 22/09/2014 15:39
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 0%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל היה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל.  אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטיס. אבל, על רקע המחסור ביצרניות שבבים, הרווחיות  עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שם הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה תמשיך לקנות את השבבים האלו במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.