טירוף בנעילה: עדכון המדדים יצר טלטלה במניות - מי צללה 11% במחזור ענק?
עדכון המדדים תעודות הסל ביצעו היום בשלב הנעילה את ההתאמות לקראת עדכון המדדים החצי שנתי שיתבצע ביום ראשון בקרוב. מבחינת המעו"ף, התנודה הייתה כלפי מעלה - המדד המוביל נכנס לשלב הנעילה בירידה של 1.5% ויצא ממנו בירידה של 1.19%. מחזור המסחר במניות המעו"ף בשלב הנעילה הסתכם ב-738 מיליון שקלים, כשפריגו עומדת מעל כולן. אגב, השער הגלום של המעו"ף (כלומר לפי האופציות שנסגרות ב-17:35) נסגר ברמה של 1,320 נקודות (משקף ירידה של 1.7% במדד).
אלה שנפלו
ענקית התרופות פריגו ריכזה בנעילה מחזור אדיר של 361 מיליון שקלים. מדובר במכירות שביצעו תעודות הסל בכדי להחזיר את המניה למשקל בו היא אמורה להיות בעדכון - 10%. פריגו עלתה 21% בשלושת החודשים האחרונים ומשקלה במדד המעו"ף עלה ל-11.4% ובמדד ת"א-100 ל-11.6%. כיוון שפריגו "מוחזרת" למשקל של 10%, התעודות היו צריכות למכור. בשטח, מרבית המכירות היו מגולמות, שכן המניה נכנסה לשלב הנעילה במינוס 1.42% ויצאה ממנו במינוס 2%.
גבעות יהש שיוצאת ממדד ת"א-100 ראתה מכירות של 18.9 מיליון שקלים בשלב הנעילה וסגרה בירידה של 11.1% אחרי שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 2.78% בלבד.
רציו יהש ראתה גם היא בשלב הנעילה היום לחץ מכירות גחלק מעדכון המדדים. המחזור בשלב הנעילה ברציו הסתכם ב-11.3 מיליון שקלים והמניה סגרה בירידה של 1.56% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 0.89% בלבד.
בזן שעפה בעדכון הנוכחי ממדד המעו"ף ריכזה מחזור של כמעט 50 מיליון שקלים וסגרה בנפילה של 4.2% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה מינוס 0.76% בלבד.
אלה שקפצו
מי שדווקא קפצה בשלב הנעילה היא בזק שריכזה מחזור של 37 מיליון שקלים וסגרה בעלייה של 1.32% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה בעלייה של 0.65% בלבד.
מניה נוספת שקפצה בשלב הנעילה היא מזרחי טפחות שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 1.1% ויצאה ממנו בעלייה של 0.1%.
זינוק בולט נרשם במניית סאפיינס שנכנסת לת"א-100, ריכזה מחזור של 33 מיליון שקלים וקפצה 4% בשלב הנעילה.
בבילון אמנם יוצאת ממדד ת"א-100 אבל בשלב הנעילה היא דווקא קפצה ממינוס 3.4% לעלייה של 5.4%. כל זאת במחזור של 17 מיליון שקלים.
אבוג'ן שנכנסת לת"א-100 זינקה בשלב הנעילה וריכזה מחזור של 36.5 מיליון שקלים.
- 6.אם לא יהיו ירידות חדות בסוף שבוע בוול המעוף יום ראשון ו (ל"ת)שבי 12/12/2013 23:08הגב לתגובה זו
- 5.יום נורא (ל"ת)יופיטר שוקי הון 12/12/2013 20:03הגב לתגובה זו
- 4.בורסה ביזיון 12/12/2013 19:40הגב לתגובה זושיתביישו המנהלים ..כולם לכלא
- 3.את הנשמה טלטלטם לנו. (ל"ת)יוסי 12/12/2013 18:20הגב לתגובה זו
- 2.חזיתי את השער ומהלכי טוביה החולב (ל"ת)ראל0000032 12/12/2013 18:10הגב לתגובה זו
- 1.איילי 12/12/2013 18:00הגב לתגובה זוזהו יום ההשחלות של המוסדיים התחמנים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
