ניתוח

טירוף בנעילה: עדכון המדדים יצר טלטלה במניות - מי צללה 11% במחזור ענק?

בבילון יצאה מת"א-100 אבל טסה בנעילה, בזן עפה מהמעו"ף בנפילות. פריגו ראתה מחזור של 361 מיליון שקל. צפו בתנודות הבולטות
יוסי פינק | (6)
נושאים בכתבה עדכון המדדים

תעודות הסל ביצעו היום בשלב הנעילה את ההתאמות לקראת עדכון המדדים החצי שנתי שיתבצע ביום ראשון בקרוב. מבחינת המעו"ף, התנודה הייתה כלפי מעלה - המדד המוביל נכנס לשלב הנעילה בירידה של 1.5% ויצא ממנו בירידה של 1.19%. מחזור המסחר במניות המעו"ף בשלב הנעילה הסתכם ב-738 מיליון שקלים, כשפריגו עומדת מעל כולן. אגב, השער הגלום של המעו"ף (כלומר לפי האופציות שנסגרות ב-17:35) נסגר ברמה של 1,320 נקודות (משקף ירידה של 1.7% במדד).

אלה שנפלו

ענקית התרופות פריגו ריכזה בנעילה מחזור אדיר של 361 מיליון שקלים. מדובר במכירות שביצעו תעודות הסל בכדי להחזיר את המניה למשקל בו היא אמורה להיות בעדכון - 10%. פריגו עלתה 21% בשלושת החודשים האחרונים ומשקלה במדד המעו"ף עלה ל-11.4% ובמדד ת"א-100 ל-11.6%. כיוון שפריגו "מוחזרת" למשקל של 10%, התעודות היו צריכות למכור. בשטח, מרבית המכירות היו מגולמות, שכן המניה נכנסה לשלב הנעילה במינוס 1.42% ויצאה ממנו במינוס 2%.

גבעות יהש שיוצאת ממדד ת"א-100 ראתה מכירות של 18.9 מיליון שקלים בשלב הנעילה וסגרה בירידה של 11.1% אחרי שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 2.78% בלבד.

רציו יהש ראתה גם היא בשלב הנעילה היום לחץ מכירות גחלק מעדכון המדדים. המחזור בשלב הנעילה ברציו הסתכם ב-11.3 מיליון שקלים והמניה סגרה בירידה של 1.56% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 0.89% בלבד.

בזן שעפה בעדכון הנוכחי ממדד המעו"ף ריכזה מחזור של כמעט 50 מיליון שקלים וסגרה בנפילה של 4.2% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה מינוס 0.76% בלבד.

אלה שקפצו

מי שדווקא קפצה בשלב הנעילה היא בזק שריכזה מחזור של 37 מיליון שקלים וסגרה בעלייה של 1.32% לאחר שנכנסה לשלב הנעילה בעלייה של 0.65% בלבד.

מניה נוספת שקפצה בשלב הנעילה היא מזרחי טפחות שנכנסה לשלב הנעילה בירידה של 1.1% ויצאה ממנו בעלייה של 0.1%.

זינוק בולט נרשם במניית סאפיינס שנכנסת לת"א-100, ריכזה מחזור של 33 מיליון שקלים וקפצה 4% בשלב הנעילה.

בבילון אמנם יוצאת ממדד ת"א-100 אבל בשלב הנעילה היא דווקא קפצה ממינוס 3.4% לעלייה של 5.4%. כל זאת במחזור של 17 מיליון שקלים.

אבוג'ן שנכנסת לת"א-100 זינקה בשלב הנעילה וריכזה מחזור של 36.5 מיליון שקלים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אם לא יהיו ירידות חדות בסוף שבוע בוול המעוף יום ראשון ו (ל"ת)
    שבי 12/12/2013 23:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יום נורא (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 12/12/2013 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בורסה ביזיון 12/12/2013 19:40
    הגב לתגובה זו
    שיתביישו המנהלים ..כולם לכלא
  • 3.
    את הנשמה טלטלטם לנו. (ל"ת)
    יוסי 12/12/2013 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזיתי את השער ומהלכי טוביה החולב (ל"ת)
    ראל0000032 12/12/2013 18:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איילי 12/12/2013 18:00
    הגב לתגובה זו
    זהו יום ההשחלות של המוסדיים התחמנים.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.