ניתוח

ירידה של 99.7%: בנק ישראל פרסם את הסטת הכספים בתעודות - צפו במספרים

ההשקעה במניות בארה"ב: עצירה מוחלטת. ההשקעה במניות באירופה: שיא כל הזמנים. ומה קרה בתעודות על המדדים בת"א?
יוסי פינק |

המשקיע הישראלי ממשיך להסיט כספים אל מעבר לים, אבל הוא משנה את טעמיו. כבר חודשים ארוכים שתעודות הסל על מדדי המניות בחו"ל בולטות במסחר בת"א. כך לדוגמה, תעודת הסל קסם ראסל 2000 (`4Da) מרכזת כעת מחזור של 15 מיליון שקלים - הרביעי בגודלו מבין כל הניירות הנסחרים בת"א. השאלה הקבועה היא האם מדובר במכירה או בקניה, כלומר בכניסה לפוזיציה - או ביציאה ממנה. Bizportal מביא כעת את המספרים לפי נתוני בנק ישראל לחודש אוגוסט ומהם עולה כי הריצה לארה"ב נעצרה באופן מוחלט, הכסף עובר לאירופה וגם לישראל.

שימו לב לנתון הזה - אחרי שבחודש יולי המשקיע הישראל הזרים 1.05 מיליארד שקלים לתעודות סל על מדדי המניות בארה"ב (חודש שיא כל הזמנים), בחודש אוגוסט סכום ההשקעה התכווץ ל-3 מיליון שקלים בלבד. כלומר ירידה של כ-99% מול החודש הקודם. ועדיין, בהסתכלות מתחילת 2013 מדובר באפיק אליו הוזרמה הכמות הגדולה ביותר של כספים מצד הציבור בישראל - 4.3 מיליארד שקלים (אחרי הזרמה של 2.6 מיליארד שקלים בכל 2012).

לאן זרם הכסף? קודם כל לאירופה. המשקיע הישראל הזרים 474 מיליון שקלים לתעודות סל על מדדי המניות באירופה (חודש שיא כל הזמנים), וזאת לעומת השקעה של 290 מיליון שקלים בחודש יולי ו-152 מיליון שקלים ביוני (לפני כן המספרים היו דו-ספרתיים). מתחילת השנה השקיע הציבור הישראל 1.29 מיליארד שקלים בתעודות סל על מדדי המניות באירופה.

הכסף זרם גם לישראל (כן כן). אחרי שבחודשים יוני ויולי יחד הסתכמה ההשקעה בתעודות הסל על מדדי המניות בת"א ב-223 מיליון שקלים בלבד, בחודש אוגוסט לבדו קפץ הסכום ל-278 מיליון שקלים. מדובר בחודש החזק ביותר מבחינת ההשקעה בתעודות הסל על המדדים בת"א מאז פברואר, וזאת להוציא את חודש מאי בו נרשמה השקעה חריגה מאוד של 1.23 מיליארד שקלים (ונציין שבחודש זה קפץ המעו"ף ב-2.14%). מתחילת 2013 השקיע הציבור 3.4 מיליארד שקלים בתעודות הסל על מדדי המניות בת"א.

החזקות הציבור בתעודות הסל - לפי אזורי השקעה

אחרי שראינו מה קרה באוגוסט, כעת נראה מה המצב באופן כללי. במקום הראשון ניצבת עדיין אחזקת הציבור בתעודות הסל על מדדי המניות בישראל עם 25.4 מיליארד שקלים. במקום השני ניצבת אחזקת הציבור בתעודות הסל על מדדי המניות בארה"ב עם 13.8 מיליארד שקלים. במקום השלישי ניצבת אחזקת הציבור על תעודות הסל באירופה עם 2.7 מיליארד שקלים. אסיה ניצבת במקום הרביעי עם אחזקה של 1.17 מיליארד שקלים (שווקים מפותחים ומתעוררים יחד). לגבי אסיה, נציין כי בחודש אוגוסט נרשמה יציאת כספים מהתעודות בהיקף של 41 מיליון שקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.