לבייב התקפל? אחרי ניסיון לאשר שכר חודשי של 14 אלף דולר לבתו חגית עבור חצי משרה - הוחלט שתעבוד בחינם

חגית לבייב-סופייב תנהל את פעילות הנדל"ן של אפריקה בארה"ב - "מבלי שתשולם לה כל תמורה או תגמול בגין מתן השירותים"
אבי שאולי | (19)

כשבועיים לאחר שאפריקה ישראל דחתה אספות אג"ח לצורך אישור תנאי העסקה של בתו של בעל השליטה, חגית לבייב סופייב, הודיעה אפריקה כי אושרו תנאי העסקתה כמנכ"לית אפי ארה"ב. אלא שהפעם החליט לב לבייב שלא לקחת סיכון ולא להתעמת עם חלק מהמוסדיים או רשות ניירות ערך. וכך הוחלט שבתו תעבוד ללא שכר.

חגית לבייב סופייב (27) גרה מזה שנתיים בארה"ב ועובדת בחצי משרה בחברת ממורנד, זרוע ההשקעות הפרטית של לב לבייב. בחודש אפריל התפטר תמיר קזז, מנכ"ל אפ"י ארה"ב ולבייב מצא פיתרון יצירתי ומהיר -מינוי ביתו הצעירה שתחגוג 27 בחודש אוקטובר (ילידת 1986) לתפקיד המנכ"לית.

כך נכתב בדיווח: "חגית והחברה החליטו כי בשלב זה היא תעניק שירותי ניהול מבלי שישולם לה תגמול בגין כך...מבלי שתשולם לה כל תמורה או תגמול בגין מתן השירותים". ל-Bizportal נודע שבמסגרת שיחות מקדמיות עם אנטרופי הובהר לחברה שלא יינתן אישור להעסקתה של חגית.

התכנון המקורי: עלות העסקה חודשית של 14 אלף דולר בחודש

התוכנית המקורית של אפריקה ישראל הייתה להעניק לחגית לבייב סופייב תנאי העסקה מפנקים עבור חצי משרה. הבסיס היה שכר של 10 אלף דולר בחודש ובתוספת החזר הוצאות במסגרת מילוי תפקידה, לרבות, הוצאות נסיעה ואש"ל, עלות העסקתה השנתית אמורה היתה להגיע ל-166 אלף דולר, כלומר 14 אלף דולר בחודש.

עסקת בעלי עניין מחייבת אישור בעלי המניות בחברה ובמקרה של אפריקה ישראל גם את אישור מחזיקי האג"ח, כך לפי שטרי הנאמנות של האג"ח של החברה שהונפקו עם הסדר החוב ב-2010. אפריקה ישראל זימנה אספת

אג"ח לצורך אישור העסקת חגית, אך היא נדחתה מספר פעמים ובסוף חודש יוני דווח על ביטולה.

את דחיית אספת האג"ח הסבירו בזמנו בחברה: "לצורך מיצוי דיונים מול רשות ניירות ערך ונציגים של משקיעים מוסדיים".

מרבית נכסי הנדל"ן בארה"ב כבר מומשו

חגית סופייב-לבייב היא בעלת תואר בוגר בכלכלה ומנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר-אילן. את דרכה המקצועית החלה במחלקה הכלכלית של משרד רו"ח דלויט-ברייטמן-אלמגור-זוהר. לאחר מכן, כיהנה כסמנכ"ל הכספים של חברת ממורנד (זרוע השקעות פרטית של לב לבייב) ובמקביל כיהנה כדירקטורית בחברות ציבוריות ופרטיות, ביניהן פוקס.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    אריאל שרון 14/07/2013 19:36
    הגב לתגובה זו
    אפריקה מתנהגת כמו המעוף נמצאת בדשדוש זה זמן רב כשתפרוץ את רמת ה 1000 נק היא תתחיל לזנק תרשמו את זה כשכולם פסימיים לגבי הנייר זה הזמן..............
  • 17.
    YL 14/07/2013 15:57
    הגב לתגובה זו
    מה קורה ..... האים יש אפליה מתקנת ועוד אצל הבוכרים???? כנראה שיש תיק כבד ורציני
  • 16.
    יורם 14/07/2013 12:48
    הגב לתגובה זו
    לבייב השקיע מליארדי שקלים ולוקח 40אלף על ניהול חברה בינלאומית יזמית. איש ישר שמשקף את השחיתות המוסדית.
  • 15.
    אפשר לעבוד איתה בחינם? ללא משכורת. מסתפק באופציות. (ל"ת)
    לא מהמשפחה 14/07/2013 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אנטרופי 14/07/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים ונציגי האג"חים באידיבי חולבים מיליונים מהקופה ולבייב בעל שליטה שם 750מיליון ש"ח ועוד הוא ומקורביו עובדים בשכר הוגן כדי להגן על השקעתם. באידיבי משכורות עתק ע"ח השקעת הציבור.
  • 13.
    חגית הספרית . (ל"ת)
    בא 14/07/2013 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דנקנר 14/07/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    בגלל זה בעלי האג"ח באפריקה קיבלו תמורה ובעלי האג"ח באידיבי קיבלו ...
  • 11.
    חחחחחח 14/07/2013 12:21
    הגב לתגובה זו
    מי שמחזיק כבר לא ימכור לכם לעולם. אפילו אופציות שקיבל חינם לא ימכור.
  • 10.
    היא תחיה מהוצאות ענקיות וזה יותר ממשכורת שלנו המושקעים (ל"ת)
    אסנת 14/07/2013 12:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אליקו 14/07/2013 12:07
    הגב לתגובה זו
    למרות שהריבית ככ גבוה שפשוט משתלם לעשות שורט. רווח נקי. ;)
  • תעשה אל תדבר, פחדן - חזק בדיבורים. (ל"ת)
    אחד 14/07/2013 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אליקו 14/07/2013 12:06
    הגב לתגובה זו
    אפילו אם לבייב ימנה את השכן שלו לנשיא מי שמחזיק ימשיך עד הקבר.
  • 7.
    יריב 14/07/2013 11:56
    הגב לתגובה זו
    מדובר בהעסקה מושחתת בחברה ציבורית. לבייב לא צריך להתלכלך בצורה כזו בשביל כסף קטן יחסית. אם הוא ירצה הוא ימצא לביתו תעסוקה הוגנת. שישאיר את אפריקה שכבר עברה הסדר אחד למקצוענים.
  • 6.
    קורא ומבין 14/07/2013 11:46
    הגב לתגובה זו
    לבייב דואג לדורות הבאים, לנכד הוא מבקש רק 5,000 דולר לחודש. הוא תורם לאווירה בחברה. הוא בן 3.
  • 5.
    kazabubu 14/07/2013 11:43
    הגב לתגובה זו
    השקיע אישית 750מיליון ש"ח בשביל לשמור על 48% מהחברה. נראה לכם שהוא צריך משכורת בשבילה? הוא רק רוצה לוודא שלא יעשו עליו סיבובים כדי להרוויח על ההשקעה העצומה שלו.
  • 4.
    עידן 14/07/2013 11:39
    הגב לתגובה זו
    נו?, אני טיפה מאוכזב ממך... דווקא חשבתי שיש פוטנציאל ביננו.
  • 3.
    בתו. לא לבית שלו. באתר נכבד נא הקפידו על תקינות השפה. (ל"ת)
    האזרח ק' 14/07/2013 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איפה שביתת הסוחרים? מדינה מפגרת (ל"ת)
    איפה הירידות? 14/07/2013 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שווה. הבת של הבוס חחחחחחחחח (ל"ת)
    זה כנראה מה שהיא 14/07/2013 11:29
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?