המסלקה הפנסיונית תאפשר לבצע פעולות בזול? צפו בתעריפון המלא

בקשת חוסך לקבלת מידע אודות נתונים שהועברו לגביו במערכת, יעלה 40 שקל על פי המחירון הבסיסי. גוף מוסדי שיעשה שימוש במסלקה הפנסיונית יחוייב בדמי שימוש שנתיים בסך 3,000 שקל
יעל גרונטמן | (4)

כדי ליעל את ענף החיסכון הפנסיוני ולהפכו לדיגיטלי, החליט הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג להעניק רשיון להפעלת המסלקה הפנסיונית לזוכה במכרז, חברת סוויפטנס, החברה הבת של נס טכנולוגיות.

המסלקה הפנסיונית, תהווה תשתית טכנולוגית להנגשת מידע וביצוע פעולות במוצרי פנסיה וגמל. השקתה התרחשה היום אך השירותים בה ינתנו במספר שלבים על פני השנתיים הקרובות. בשנה הראשונה יקבלו את המידע רק יועצים פנסיונים וסוכני ביטוח. בעוד שנה יוכלו כלל החוסכים לקבל מידע אודות מוצרי פנסיה ישירות מהמערכת ובשלב השלישי שיחל בעוד כשנה וחצי יוכלו החוסכים, סוכני הביטוח ויועצים פנסיוניים להפקיד כספים בחסכונות ביטוח פנסיה וגמל ויעבירו ספים בין מוצרים שונים. בשלב הרביעי והאחון שיחל בעוד כשנתיים יוכלו כבר המעסיקים להפקיד במסלקה ישירות את תשלומי הפנסיה לעובדיהם.

המסלקה תאפשר לכל חוסך לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו וכפי שנכתב במצגת שהציג היום האוצר תאפשר "לבצע פעולות באופן פשוט, זול ואמין. המסלקה תגביר את יעילות ודיוק הפעולות, תוזיל עלויות ותנגיש ייעוץ פנסיוני לכלל האוכלוסייה".

אולם בחינת התעריפים שגובה סוויפטנס מעלה ספקות ביחס למונח "זול". עוד לפני שיעשה פעולה אחת מחוייב הגוף המוסדי שיעשה שימוש במסלקה הפנסיונית בדמי שימוש שנתיים בסך של 3,000 שקל בתחילתה של כל שנה קלנדרית.

בנוסף פורסם התעריפון לשימושים השונים במסלקה הפנסיונית, כאשר לדוגמא כל דוח תפעולי שיבקשו המשתמשים, כגון בקשת חוסך לקבלת מידע אודות נתונים שהועברו לגביו במערכת, יעלה 40 שקל על פי המחירון הבסיסי ו-20 שקל על פי המחיר המינימלי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראל 30/06/2013 20:13
    הגב לתגובה זו
    רוצים מספר כרטיס אשראי כדי לאמת נתונים, בעיה קשה
  • 2.
    מאד יקר - המוסדיים צריכים לשלם על כל לקוח אגורה לחודש (ל"ת)
    יועץ פנסיוני 30/06/2013 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סאקו 30/06/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    קטונתי מלשפוט אבל זה לא נשמע לי זול במיוחד...
  • אקמולי 30/06/2013 19:00
    הגב לתגובה זו
    מה עם כרטיס מועדון?
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.