המסלקה הפנסיונית תאפשר לבצע פעולות בזול? צפו בתעריפון המלא

בקשת חוסך לקבלת מידע אודות נתונים שהועברו לגביו במערכת, יעלה 40 שקל על פי המחירון הבסיסי. גוף מוסדי שיעשה שימוש במסלקה הפנסיונית יחוייב בדמי שימוש שנתיים בסך 3,000 שקל
יעל גרונטמן | (4)

כדי ליעל את ענף החיסכון הפנסיוני ולהפכו לדיגיטלי, החליט הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג להעניק רשיון להפעלת המסלקה הפנסיונית לזוכה במכרז, חברת סוויפטנס, החברה הבת של נס טכנולוגיות.

המסלקה הפנסיונית, תהווה תשתית טכנולוגית להנגשת מידע וביצוע פעולות במוצרי פנסיה וגמל. השקתה התרחשה היום אך השירותים בה ינתנו במספר שלבים על פני השנתיים הקרובות. בשנה הראשונה יקבלו את המידע רק יועצים פנסיונים וסוכני ביטוח. בעוד שנה יוכלו כלל החוסכים לקבל מידע אודות מוצרי פנסיה ישירות מהמערכת ובשלב השלישי שיחל בעוד כשנה וחצי יוכלו החוסכים, סוכני הביטוח ויועצים פנסיוניים להפקיד כספים בחסכונות ביטוח פנסיה וגמל ויעבירו ספים בין מוצרים שונים. בשלב הרביעי והאחון שיחל בעוד כשנתיים יוכלו כבר המעסיקים להפקיד במסלקה ישירות את תשלומי הפנסיה לעובדיהם.

המסלקה תאפשר לכל חוסך לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו וכפי שנכתב במצגת שהציג היום האוצר תאפשר "לבצע פעולות באופן פשוט, זול ואמין. המסלקה תגביר את יעילות ודיוק הפעולות, תוזיל עלויות ותנגיש ייעוץ פנסיוני לכלל האוכלוסייה".

אולם בחינת התעריפים שגובה סוויפטנס מעלה ספקות ביחס למונח "זול". עוד לפני שיעשה פעולה אחת מחוייב הגוף המוסדי שיעשה שימוש במסלקה הפנסיונית בדמי שימוש שנתיים בסך של 3,000 שקל בתחילתה של כל שנה קלנדרית.

בנוסף פורסם התעריפון לשימושים השונים במסלקה הפנסיונית, כאשר לדוגמא כל דוח תפעולי שיבקשו המשתמשים, כגון בקשת חוסך לקבלת מידע אודות נתונים שהועברו לגביו במערכת, יעלה 40 שקל על פי המחירון הבסיסי ו-20 שקל על פי המחיר המינימלי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראל 30/06/2013 20:13
    הגב לתגובה זו
    רוצים מספר כרטיס אשראי כדי לאמת נתונים, בעיה קשה
  • 2.
    מאד יקר - המוסדיים צריכים לשלם על כל לקוח אגורה לחודש (ל"ת)
    יועץ פנסיוני 30/06/2013 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סאקו 30/06/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    קטונתי מלשפוט אבל זה לא נשמע לי זול במיוחד...
  • אקמולי 30/06/2013 19:00
    הגב לתגובה זו
    מה עם כרטיס מועדון?
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.