פרופ' לאוטרבך: "רשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים כך שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור"
"עשו בוועדת הריכוזיות כמה דברים יפים, צעדים בכיוון הנכון אבל מותר להיות גם קצת ציני ביחס לאפקטיביות של הצעדים האלה", כך אמר היום בשיחה עם Bizportal פרופ' בני לאוטרבך, העומד בראש הקתדרה לממשל תאגידי בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ואשר משמש גם כיו"ר ועדת ההשקעות של כלל גמל (שבשליטת נוחי דנקנר).
לדבריו, "השאלה המרכזית במאבק נגד הפירמידות ועל הגנת הציבור מפני ניצול של בעלי שליטה היא: מי יגן על המשקיע הקטן? (מפני התיאבון של בעלי השליטה בחברות ההחזקה - י.ג)".
יש כמה תשובות לשאלה הזו ובכולם נגעו בוועדת הריכוזיות:
הוועדה החליטה כי בכל חברות הפער (חברה בה לבעל השליטה יש פחות מ-33% בהון) במדרגה השניה והשלישית של הפירמידה יגדילו מאד את מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה, האמורים להגן על הציבור.
"הדירקטורים החיצוניים לא הוכיחו את עצמם עד היום כאגרסיבים במיוחד על שמירת זכויות הציבור. אבל לוועדת הריכוזיות היה בכל זאת חידוש, כי אם עד היום על הדח"צ המליץ בעל השליטה, הרי שמעתה והלאה יבחר הדח"צים על ידי המשקיעים שאינם מקבוצת השליטה, מה שיגביר את עצמאותם ועשוי להוביל לשיפור בתיפקודם כמגיני העם. אבל אני לא בטוח שזה יעבוד, כי כיום אין לנו מספיק דירקטורים חיצוניים מקצועיים שיכולים להביע עמדה עצמאית מקצועית מספיק.
"ייתכן שרשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים ולפתח את מאגר הדירקטורים המקצועיים על מנת שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור. נדרשת העלאת רמה מקצועית. כיום רוב הדירקטורים החיצוניים מקבלים את מינוי בתור תפקיד כבוד ולאו דווקא בחירה מקצועית. דירקטורים חיצוניים צריכים לבוא ממאגר או רשימה שיקבלו את אישור האוצר או הרשות לני"ע".
בהתייחס לגופים המוסדיים אומר פרופ' לאוטרבך כי במסקנות הוועדה נכתב שהמוסדיים יצטרכו לקחת בחשבון שיקולי ממשל תאגידי בעת ביצוע השקעת בני"ע ולקבוע קווים אדומים בהתנהלות השוטפת של חברה בה הם משקיעים - כלומר על המוסדיים לנקוט בגישה אקטיביסטית יותר לגבי השקעה בחברות שלא פועלות כראוי.
"זו בעיה, כי הפוקוס של המוסדיים הוא על שיקולי תשואה והגדלת פעילות הלקוחות ולא הפיקוח על החברות בהן הם משקיעים שיתנהגו בצורה אתית ונאותה", מסביר לאוטרבך ומוסיף, כי "בעקבות הפחתת דמי הניהול (שלדעתי הן מוצדקות) המוסדיים ינסו לחסוך, ואני לא מצפה שהם יפתחו מחלקות מיוחדות שיתעסקו באופן התפקוד של החברה בה הם משקיעים. מה שיקרה זה שהמוסדיים יפנו לגורמי יעוץ חיצוניים ויעדיפו חברות יעוץ זולות שיבדקו בעבורם אם החברות בהם הם משקיעים עומדות בכללי המנהל התאגידי. היעוץ של חברות מסוג זה צפוי להיות ברמה רדודה - לא זה מה שיגן על המשקיע הקטן.
- 1.כלכלן 24/02/2012 02:52הגב לתגובה זויבריא את המערכת , שום בית ספר לדירקטורים לא ימנע המשך גיוס של כספי ציבור ברמת הסיכון הקיימת .

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
עדי לויתן אנלייט. צילום טל שחראנלייט: עלייה של 46% בהכנסות ו-33% ברווח הנקי - מעלה תחזית
חברת האנרגיה המתחדשת מציגה הכנסות של 165 מיליון דולר ו-EBITDA מתואם של 112 מיליון דולר; מעלה תחזית שנתית להכנסות ל-565 מיליון דולר
אנלייט, מהחברות הבולטות באנרגיה המתחדשת, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ובו צמיחה בכל הפרמטרים. ברקע לדוחות - המשך ההתרחבות הגלובלית, כניסה לשווקים חדשים באירופה והבטחת safe harbor לפורטפוליו בארה"ב. החברה מדווחת על גיוסי הון משמעותיים בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד דולר, שנועדו למימון פרויקטים בהקמה ולהרחבת פעילות אגירת האנרגיה.
מניית אנלייט אנרגיה 0% במומנטום חיובי, בחודש האחרון עלתה ב-2.2%, ומתחילת השנה זינקה 84%, ב-12 החודשים האחרונים היא משלימה עלייה
מרשימה של יותר מ-100%, מה שממצב את אנלייט כאחת מהמניות הבולטות בענף האנרגיה הירוקה בתל אביב עם שווי שוק של כ-15.4 מיליארד שקל. לפי רווחי הרבעון האחרון היא נסחרת במכפיל 35.
תוצאות הרבעון השלישי
הכנסות אנלייט ברבעון הסתכמו ב-165 מיליון דולר, עלייה של 46% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי צמח ב-33% ל-32 מיליון דולר, בעוד ש-Adjusted EBITDA עלה ב-23% והגיע ל-112 מיליון דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-71 מיליון דולר - עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה.
מתחילת השנה, אנלייט רשמה הכנסות של 430 מיליון דולר, צמיחה של 46% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי זינק ל-140 מיליון דולר - עלייה של 140% - וה-Adjusted EBITDA הגיע ל-339 מיליון דולר, עלייה של 52%. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 162 מיליון דולר, גידול של 3%.
- אנלייט השלימה מימון של 1.44 מיליארד דולר לפרויקט Snowflake A באריזונה
- אנלייט השלימה עסקת שותפות מס בכ-150 מיליון דולר לפרויקט בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנלייט מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות השנתיות שלה: טווח ההכנסות השנתי הועלה ל-555-565 מיליון דולר (עלייה של 6% במרכז הטווח), והתחזית ל-Adjusted EBITDA לשנה עודכנה ל-405-415 מיליון דולר, עלייה של 4.5% לעומת התחזית הקודמת.
