פרופ' לאוטרבך: "רשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים כך שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור"

ראש הקתדרה לממשל תאגידי באונ' בר אילן מרגיש צורך להיות קצת ציני ביחס לאפקטיביות של ועדת הריכוזיות. "אני לא מצפה שמוסדיים יפתחו מחלקות מיוחדות בכדי לעקוב אחר החברות בהן הם משקיעים"
יעל גרונטמן | (1)

"עשו בוועדת הריכוזיות כמה דברים יפים, צעדים בכיוון הנכון אבל מותר להיות גם קצת ציני ביחס לאפקטיביות של הצעדים האלה", כך אמר היום בשיחה עם Bizportal פרופ' בני לאוטרבך, העומד בראש הקתדרה לממשל תאגידי בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ואשר משמש גם כיו"ר ועדת ההשקעות של כלל גמל (שבשליטת נוחי דנקנר).

לדבריו, "השאלה המרכזית במאבק נגד הפירמידות ועל הגנת הציבור מפני ניצול של בעלי שליטה היא: מי יגן על המשקיע הקטן? (מפני התיאבון של בעלי השליטה בחברות ההחזקה - י.ג)".

יש כמה תשובות לשאלה הזו ובכולם נגעו בוועדת הריכוזיות:

הוועדה החליטה כי בכל חברות הפער (חברה בה לבעל השליטה יש פחות מ-33% בהון) במדרגה השניה והשלישית של הפירמידה יגדילו מאד את מספר הדירקטורים החיצוניים שאינם קשורים לבעל השליטה, האמורים להגן על הציבור.

"הדירקטורים החיצוניים לא הוכיחו את עצמם עד היום כאגרסיבים במיוחד על שמירת זכויות הציבור. אבל לוועדת הריכוזיות היה בכל זאת חידוש, כי אם עד היום על הדח"צ המליץ בעל השליטה, הרי שמעתה והלאה יבחר הדח"צים על ידי המשקיעים שאינם מקבוצת השליטה, מה שיגביר את עצמאותם ועשוי להוביל לשיפור בתיפקודם כמגיני העם. אבל אני לא בטוח שזה יעבוד, כי כיום אין לנו מספיק דירקטורים חיצוניים מקצועיים שיכולים להביע עמדה עצמאית מקצועית מספיק.

"ייתכן שרשות ני"ע צריכה לפתוח בית ספר לדירקטורים ולפתח את מאגר הדירקטורים המקצועיים על מנת שיוכלו לייצג באמת את האינטרס של הציבור. נדרשת העלאת רמה מקצועית. כיום רוב הדירקטורים החיצוניים מקבלים את מינוי בתור תפקיד כבוד ולאו דווקא בחירה מקצועית. דירקטורים חיצוניים צריכים לבוא ממאגר או רשימה שיקבלו את אישור האוצר או הרשות לני"ע".

בהתייחס לגופים המוסדיים אומר פרופ' לאוטרבך כי במסקנות הוועדה נכתב שהמוסדיים יצטרכו לקחת בחשבון שיקולי ממשל תאגידי בעת ביצוע השקעת בני"ע ולקבוע קווים אדומים בהתנהלות השוטפת של חברה בה הם משקיעים - כלומר על המוסדיים לנקוט בגישה אקטיביסטית יותר לגבי השקעה בחברות שלא פועלות כראוי.

"זו בעיה, כי הפוקוס של המוסדיים הוא על שיקולי תשואה והגדלת פעילות הלקוחות ולא הפיקוח על החברות בהן הם משקיעים שיתנהגו בצורה אתית ונאותה", מסביר לאוטרבך ומוסיף, כי "בעקבות הפחתת דמי הניהול (שלדעתי הן מוצדקות) המוסדיים ינסו לחסוך, ואני לא מצפה שהם יפתחו מחלקות מיוחדות שיתעסקו באופן התפקוד של החברה בה הם משקיעים. מה שיקרה זה שהמוסדיים יפנו לגורמי יעוץ חיצוניים ויעדיפו חברות יעוץ זולות שיבדקו בעבורם אם החברות בהם הם משקיעים עומדות בכללי המנהל התאגידי. היעוץ של חברות מסוג זה צפוי להיות ברמה רדודה - לא זה מה שיגן על המשקיע הקטן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כלכלן 24/02/2012 02:52
    הגב לתגובה זו
    יבריא את המערכת , שום בית ספר לדירקטורים לא ימנע המשך גיוס של כספי ציבור ברמת הסיכון הקיימת .
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד. 

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.