
שופרסל מקבלת דירוג ‘ilAA’ מ‑S&P מעלות - שיפור תפעולי ועליה ברווחיות
למרות ירידה בהכנסות הרבעון הראשון הביצועים התפעוליים תמכו בהעלאת הדירוג ל-'ilAA'; תחת ההנהלה החדשה של האחים אמיר שופרסל משיגה תנאי סחר טובים מול הספקים וממשיכה לפתח את סניפי הדיסקאונט "יוניברס"; גם הזרוע הנדל"נית תורמת להשבחה
שופרסל קבוצת הקמעונאות הגדולה בישראל, מקבלת חיזוק משמעותי מהשוק הפיננסי: מעלות S&P מודיעה על העלאת דירוג האשראי שלה לרמה של ‘ilAA’ עם תחזית יציבה. השדרוג מגיע אחרי מהלך עקבי של התייעלות, שביצעה הקבוצה ועמידה ביעדי צמיחה גם על רקע האטה בצריכה והחמרה בתנאי השוק. זאת למרות ירידה של 6.8% בהכנסות - שופרסל: הרווח זינק ב-76% ל-157 מיליון שקל; ההכנסות ירדו ב-6.8% ל-3.5 מיליארד.
לצד העלייה ברווחיות, שופרסל רשמה שיפור חד במצב המאזני. החוב הפיננסי נטו, שהסתכם בכ-1.06 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2024, ירד ל-107 מיליון שקל בסוף 2024, ולראשונה הפך למזומן נטו של 312 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון של 2025. כלומר, החברה
מציגה עודף נכסים נזילים על פני התחייבויות פיננסיות, תוצאה של תזרים מצטבר שנאמד בכ-1.3 מיליארד שקל בתוך פחות משנה.
האנליסטים של מעלות התייחסו להעלאת הדירוג, "שופרסל הציגה שיפור מהותי בביצועים התפעוליים בדוחותיה הכספיים לשנת 2024 ולרבעון הראשון של 2025. בשנה וחצי האחרונות המשיכה שופרסל ליישם את אסטרטגיית הצמיחה, כולל תוכנית ההתייעלות, שהובילה לשיפור ברווחיות, כמשתקף בעלייה בשיעור ה-EBITDA המתואם מ-10.7% ב-2023 ל-12.6% ב-2024 ול-13.3% ברבעון הראשון של 2025, לצד קיטון בחוב. שינויים אלו הביאו לשיפור בפרופיל הפיננסי של החברה. צמצום החוב לצד צמיחה ב-EBITDA מחזקים להערכתנו את גמישותה הפיננסית של החברה, שתסייע לה במימון השקעות וצרכים תאגידיים נוספים, תוך שמירה על רמת חוב נמוכה יחסית".
שופרסל ממשיכה ליישם תוכנית התייעלות הכוללת סגירת סניפים לא רווחיים,
שינוי שעות פתיחה, צמצום אובדן מכירות ופחת, שיפור בתנאי הסחר מול ספקים, והתאמת מלאי להעדפות צרכניות. הפעולות תרמו לקיטון בהוצאות השיווק, המכירה וההנהלה בשנתיים האחרונות.
- שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל
- שופרסל משביחה נדל"ן בראשון לציון - זאת רק ההתחלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מקדמת הסבה של סניפים לפורמט "יוניברס" חנויות דיסקאונט רחבות עם היצע
של מוצרים במחירים נמוכים ומבצעים מרוכזים. במקביל, נמשכת פתיחה של סניפים חדשים במגוון פורמטים, כחלק מהאסטרטגיה להרחבת פריסה גיאוגרפית ותחזוק נתח שוק קמעונאי.
במקביל, שופרסל משקיעה בהרחבת היקף פעילות המותג הפרטי, לרבות תהליכי מיתוג מחדש והשקה של
מוצרים חדשים. המוצרים מוצעים בכל הפורמטים של הרשת, ונכללים גם במערך שופרסל עסקים. המהלך נועד ליצור חלופה תחרותית למותגים מובילים, לצמצם עלויות רכישה ולתרום לרווחיות הכללית של הפעילות המסחרית.
מעלות מציינת כי שילוב המותג הפרטי בפעילות העסקית תורם לחיזוק הזרוע המוסדית של החברה, ומייצר פוטנציאל לאחידות מסחרית רחבה יותר. התוצאה היא חיזוק קליטת המותג בקרב לקוחות פרטיים ועסקיים גם יחד, תוך ניצול תשתית ההפצה הקיימת.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מעבר לפעילות הקמעונאית, שופרסל מחזיקה בפורטפוליו נכסי נדל"ן הכולל שטחי מסחר, משרדים
ותעסוקה. שטחים אלו מושכרים הן לגורמים חיצוניים והן לשימושים פנימיים. דמי השכירות והניהול מהווים מקור הכנסה נוסף. החברה מתמקדת בהשבחה, ניהול ופיתוח של נכסים קיימים, תוך שמירה על שליטה תפעולית בנכסי הליבה.
מעלות מציינת כי פעילות הנדל"ן עשויה להוות
מנוע נוסף לתמיכה בתזרים וב־EBITDA, במיוחד במצב של שחיקה בצריכה בענף הקמעונאות. שילוב זה מצמצם חשיפה לירידה בצריכה הפרטית ומגביר יציבות כלכלית ברמת הקבוצה כולה.
תחזית הדירוג נשארת יציבה ומבוססת על ההנחה כי
שופרסל תמשיך לשמור על יחס FFO לחוב הגבוה מ־30% ועל יחס תזרים מזומנים חופשי לחוב סביב 20%. הנזילות של החברה מוגדרת כ"חזקה", על בסיס יתרות מזומנים של כ־2.3 מיליארד שקל, לצד תזרים שנתי צפוי של כ־1.1 עד 1.2 מיליארד שקל.
לפי התחזיות, החברה צפויה להפחית
את הכנסותיה בשנת 2025 בכ-3%, בעיקר בשל התחרות בענף והפגיעה בהכנסה הפנויה של הציבור. עם זאת, שיעור ה־EBITDA צפוי להישאר בטווח של 12.8% עד 13.8%, על רקע המשך יישום צעדי ההתייעלות.
- 2.שופרסל עושקת את הצרכן (ל"ת)אנונימי 16/07/2025 10:11הגב לתגובה זו
- 1.המפטי דמפטי 15/07/2025 18:44הגב לתגובה זוהבטחות למבצעים ב5 שקל עד שמגיעים לקופה זה גזל שאי אפשר לראות את ההנחה שאקבל אלא רק אחרי התשלום ולגלות ששילמתי מחירים מלאים.דרוש עורך דין לתביעה ייצוגית

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.