מתן רבין, מנכ"ל סולרום, צילום: טל כהןמתן רבין, מנכ"ל סולרום, צילום: טל כהן

תמורת 24 מיליון שקל: סולרום תספק לייזרים ללקוח חדש

חברת סולרום הודיעה היום על חתימת הסכם מסגרת עם חברה ישראלית ביטחונית, המהווה לקוח חדש של החברה, שכולל אספקת לייזרים מסוג QCL בהיקף של עד כ-24 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה סולרום

חברת סולרום החזקות בע"מ סולרום החז -2.54%  , העוסקת בפיתוח וייצור מערכות ומוצרים בתחום הביטחוני, הודיעה היום על חתימת הסכם מסגרת עם חברה ישראלית ביטחונית, המהווה לקוח חדש של החברה. ההסכם כולל אספקת לייזרים מסוג QCL (Quantum Cascade Laser) בהיקף של עד כ-24 מיליון שקל. על פי תחזיות הלקוח (שאינן מחייבות), אספקת המוצרים צפויה להתרחש לאורך חמש השנים הקרובות: במהלך 2026 צפויות הזמנות בשווי של כ-2.6 מיליון שקל, ואילו במהלך 2027–2030 צפויים כ-5.4 מיליון שקל מדי שנה.

תחילת ההסכם מותנית באישור הלקוח לעמידת החברה בדרישות מוצר שנקבעו, כולל אספקת 2 יחידות מכל סוג מוצר עד ליום 30 בינואר 2026, ואישורם עד 3 חודשים לאחר מכן. בנוסף, סולרום תעניק אחריות של 24 חודשים ותספק שירותי תחזוקה ותמיכה טכנית ל-20 שנה. ההסכם אינו בלעדי וללקוח שמורה הזכות להתקשר עם ספקים נוספים, והוא רשאי להפסיק את ההתקשרות בהודעה מוקדמת של 30 יום.

עם זאת ולמרות ההסתייגות, ההסכם משקף הצהרת כוונות ברורה מצד הלקוח, שביצע את ההזמנה לאחר שבדק את המערכות במשך מספר חודשים ובחן את הביצועים. מתן רבין, מנכ"ל סולרום, ציין: "מדובר באבן דרך משמעותית נוספת בכניסת טכנולוגיית הלייזר שלנו לשוק הביטחוני. ההסכם משקף אמון עמוק ביכולות של מוצרי QCL שלנו, לאחר תהליך בחינה מקיף מול הלקוח. אנו מזהים פוטנציאל צמיחה משמעותי בשוק הצבאי, בארץ ובחו"ל, ורואים בטכנולוגיה זו מנוע מרכזי בהתפתחות החברה בשנים הקרובות".


בראיון שערכנו לפני כחודש עם רבין, הוא טען שכל הזמנה שמקבלת החברה מקדמת אותה אל ההזמנה הבאה, "התהליכים בתעשייה הביטחונית לוקחים זמן, אנחנו 8 חודשים בתוך ההסבה וכבר קיבלנו 2 הזמנות ואנחנו במו"מ מתקדם עם חברות נוספות" אמר לפני כחודש. "אני פחות מסתכל על הפן הכספי, זה מוכיח לנו בתור חברה את היכולות, כי חדירה עם מוצר חדש לשוק הביטחוני והסבה כזאת, לוקחים זמן ולמזלנו גם בגלל העבודה הקשה שאנחנו עושים אז אנחנו מצליחים לקצר את הזמנים כמה שאפשר". 

חלק ניכר של ההזמנות של סולרום מגיע מהתחום המתפתח של מערכות לייזר ביטחוניות. עם זאת, לצד פעילותה המרכזית, סולרום נהנית גם מהכנסות מנכסי נדל"ן תפעוליים שהוסבו להשכרה. 

מנכ"ל סולרום: "בשמונה חודשים קיבלנו שתי הזמנות בתחום הלייזר - זו רק ההתחלה"

סולרום מיזגה לתוכה את סולרום אלקטרוניקה בספטמבר 2024 , והתמזגה עם השלד הבורסאי של 3DM. היא עוסקת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, בפיתוח וייצור של מערכות וציוד אלקטרוני, אלקטרו-מכני ואלקטרו-אופטי, לרבות לייזרים מתקדמים מסוג QCL עבור יישומים צבאיים ואסטרטגיים. סולרום מפעילה ארבעה מפעלי ייצור בישראל, מעסיקה כ-150 עובדים, ומחזיקה באישורי הסמכה מחברות ביטחוניות מהמובילות בישראל. בעלת השליטה בסולרום היא קבוצת אם.אנד.אם קפיטל שבבעלות משותפת של איתי מולדבסקי ודוד מימון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברבעון הראשון של 2025 החברה דיווחה על גידול של כ-42% בהכנסות ל-26.1 מיליון שקל, ועל זינוק של כ-70% ברווח הנקי ל-6.5 מיליון שקל. עיקר ההכנסות, כ-19.7 מיליון שקל, הגיעו מהפעילות המסורתית של החברה, מערכות אלקטרוניקה, תקשורת ולייזר, שצמחה בכ-7% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הגולמי מהפעילות הזו הסתכם בכ-8.7 מיליון שקל, והוביל את הרווחיות הגולמית הכוללת לרמה גבוהה במיוחד של 44%. 

מתחילת 2025 עלתה מניית סולרום בכ-16.3%. ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-36.6%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.



TRADINGVIEW


הסקטור הפיננסי הוביל את השוק


שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.