איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

בתמורה ל-450 מיליון שקל - אלקטרה תקים חוות שרתים בנתניה

אלקטרה תקים את חוות השרתים עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדסה ודי.סי צפון; החווה צפויה להיפרס על שטח של כ-19,000 מ"ר ולתת מענה למחשוב AI ומחשוב עתיר ביצועים

רוי שיינמן |

אלקטרה בניה, חברת הבת של אלקטרה אלקטרה 3.07%   , תקים את חוות השרתים "אלפא" בנתניה עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדה ודי.סי צפון בתמורה לכ-450 מיליון שקל. 


חוות השרתים תוקם על שטח בנוי כולל של כ-19,000 מ"ר על מגרש בשטח של כ-13,000 מ"ר. החווה תספק, בין היתר, תשתיות למשימות בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הפרויקט יכלול מבנים תת קרקעיים, שיספקו הגנה מפני איום פיזיים שונים, לרבות מתקפות טילים. במסגרת הפרויקט, תקים אלקטרה 2 קומות מרתף תת קרקעיות, שיכללו את אולמות השרתים וכן שטחים טכניים, קומת קרקע, קומת גג ותבצע גם את עבודות הפיתוח של המגרש. הפרויקט צפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה ויימשך כ-22 חודשים.


בתחילת החודש הודיעה אלקטרה על זכייה בשני פרויקטים בתחום בתי החולים. הקבוצה זכתה במכרזים להקמת מגדלי אשפוז עבור בתי החולים אסותא אשדוד ואיכילוב בתל-אביב בהיקף כספי של כ-643 מיליון שקל. בנוסף לשתי זכיות אלה, לפני כחודש, זכתה אלקטרה בניה במכרז של החברות קנדה ישראל, ב.ס.ר הנדסה וכלל ביטוח ופיננסים, לביצוע עבודות דיפון וביסוס, ולתכנון והקמת החניון לשני מגדלים המתוכננים במסגרת פרויקט 'ורטיקל סיטי', שהחברות מקימות במתחם הבורסה ברמת גן. מדובר בחלק מפרויקט שמתוכנן לכלול את המגדל הגבוה בישראל. היקף העבודות שתבצע אלקטרה נאמד בכ-390 מיליון שקל.


"הזכייה במכרז הנוכחי הינה דוגמא נוספת ליכולות הוורסטיליות של קבוצת אלקטרה", מסר איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה. "בפרויקט זה נוביל הקמת חוות שרתים מהגדולות בישראל. אנו צופים צמיחה משמעותית בהיקף הפרויקטים בתחום זה בשנים הקרובות, ובכוונתנו לבסס מעמדה של אלקטרה כשחקנית המובילה בתחום בשוק הישראלי. השילוב של היכולות והידע הקיים בקבוצה מקנים לנו יתרון יחסי במכרזים ייחודיים כדוגמת מכרז זה. בתחילת החודש זכינו במכרזים להקמת מגדלי אשפוז בשני בתי חולים מובילים בישראל, תחום נוסף בו אנו מזהים יתרונות רבים לסינרגיות הגבוהות בין חברות הקבוצה. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה, בישראל ובחו"ל, מסתכם בקרוב ל-40 מיליארד שקל, ומבסס את מגמת הצמיחה שלנו לשנים הקרובות".


את הרבעון הרביעי של 2024 סיימה אלקטרה עם הכנסות של כ-3.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14.9% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צמח ברבעון בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, בשורה התחתונה, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי שעמד על כ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המניה נסחרת לפי שווי של 7.25 מיליארד שקל אחרי ירידה של 7% מתחילת השנה ועלייה של 33% בשנה האחרונה.

מניית אלקטרה בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: