איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

בתמורה ל-450 מיליון שקל - אלקטרה תקים חוות שרתים בנתניה

אלקטרה תקים את חוות השרתים עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדסה ודי.סי צפון; החווה צפויה להיפרס על שטח של כ-19,000 מ"ר ולתת מענה למחשוב AI ומחשוב עתיר ביצועים

רוי שיינמן |

אלקטרה בניה, חברת הבת של אלקטרה אלקטרה 0.38%   , תקים את חוות השרתים "אלפא" בנתניה עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדה ודי.סי צפון בתמורה לכ-450 מיליון שקל. 


חוות השרתים תוקם על שטח בנוי כולל של כ-19,000 מ"ר על מגרש בשטח של כ-13,000 מ"ר. החווה תספק, בין היתר, תשתיות למשימות בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הפרויקט יכלול מבנים תת קרקעיים, שיספקו הגנה מפני איום פיזיים שונים, לרבות מתקפות טילים. במסגרת הפרויקט, תקים אלקטרה 2 קומות מרתף תת קרקעיות, שיכללו את אולמות השרתים וכן שטחים טכניים, קומת קרקע, קומת גג ותבצע גם את עבודות הפיתוח של המגרש. הפרויקט צפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה ויימשך כ-22 חודשים.


בתחילת החודש הודיעה אלקטרה על זכייה בשני פרויקטים בתחום בתי החולים. הקבוצה זכתה במכרזים להקמת מגדלי אשפוז עבור בתי החולים אסותא אשדוד ואיכילוב בתל-אביב בהיקף כספי של כ-643 מיליון שקל. בנוסף לשתי זכיות אלה, לפני כחודש, זכתה אלקטרה בניה במכרז של החברות קנדה ישראל, ב.ס.ר הנדסה וכלל ביטוח ופיננסים, לביצוע עבודות דיפון וביסוס, ולתכנון והקמת החניון לשני מגדלים המתוכננים במסגרת פרויקט 'ורטיקל סיטי', שהחברות מקימות במתחם הבורסה ברמת גן. מדובר בחלק מפרויקט שמתוכנן לכלול את המגדל הגבוה בישראל. היקף העבודות שתבצע אלקטרה נאמד בכ-390 מיליון שקל.


"הזכייה במכרז הנוכחי הינה דוגמא נוספת ליכולות הוורסטיליות של קבוצת אלקטרה", מסר איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה. "בפרויקט זה נוביל הקמת חוות שרתים מהגדולות בישראל. אנו צופים צמיחה משמעותית בהיקף הפרויקטים בתחום זה בשנים הקרובות, ובכוונתנו לבסס מעמדה של אלקטרה כשחקנית המובילה בתחום בשוק הישראלי. השילוב של היכולות והידע הקיים בקבוצה מקנים לנו יתרון יחסי במכרזים ייחודיים כדוגמת מכרז זה. בתחילת החודש זכינו במכרזים להקמת מגדלי אשפוז בשני בתי חולים מובילים בישראל, תחום נוסף בו אנו מזהים יתרונות רבים לסינרגיות הגבוהות בין חברות הקבוצה. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה, בישראל ובחו"ל, מסתכם בקרוב ל-40 מיליארד שקל, ומבסס את מגמת הצמיחה שלנו לשנים הקרובות".


את הרבעון הרביעי של 2024 סיימה אלקטרה עם הכנסות של כ-3.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14.9% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צמח ברבעון בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, בשורה התחתונה, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי שעמד על כ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המניה נסחרת לפי שווי של 7.25 מיליארד שקל אחרי ירידה של 7% מתחילת השנה ועלייה של 33% בשנה האחרונה.

מניית אלקטרה בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.