איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני

בתמורה ל-450 מיליון שקל - אלקטרה תקים חוות שרתים בנתניה

אלקטרה תקים את חוות השרתים עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדסה ודי.סי צפון; החווה צפויה להיפרס על שטח של כ-19,000 מ"ר ולתת מענה למחשוב AI ומחשוב עתיר ביצועים

רוי שיינמן |

אלקטרה בניה, חברת הבת של אלקטרה אלקטרה -2.78%   , תקים את חוות השרתים "אלפא" בנתניה עבור שותפות המוחזקת בידי לוינשטיין הנדה ודי.סי צפון בתמורה לכ-450 מיליון שקל. 


חוות השרתים תוקם על שטח בנוי כולל של כ-19,000 מ"ר על מגרש בשטח של כ-13,000 מ"ר. החווה תספק, בין היתר, תשתיות למשימות בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הפרויקט יכלול מבנים תת קרקעיים, שיספקו הגנה מפני איום פיזיים שונים, לרבות מתקפות טילים. במסגרת הפרויקט, תקים אלקטרה 2 קומות מרתף תת קרקעיות, שיכללו את אולמות השרתים וכן שטחים טכניים, קומת קרקע, קומת גג ותבצע גם את עבודות הפיתוח של המגרש. הפרויקט צפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה ויימשך כ-22 חודשים.


בתחילת החודש הודיעה אלקטרה על זכייה בשני פרויקטים בתחום בתי החולים. הקבוצה זכתה במכרזים להקמת מגדלי אשפוז עבור בתי החולים אסותא אשדוד ואיכילוב בתל-אביב בהיקף כספי של כ-643 מיליון שקל. בנוסף לשתי זכיות אלה, לפני כחודש, זכתה אלקטרה בניה במכרז של החברות קנדה ישראל, ב.ס.ר הנדסה וכלל ביטוח ופיננסים, לביצוע עבודות דיפון וביסוס, ולתכנון והקמת החניון לשני מגדלים המתוכננים במסגרת פרויקט 'ורטיקל סיטי', שהחברות מקימות במתחם הבורסה ברמת גן. מדובר בחלק מפרויקט שמתוכנן לכלול את המגדל הגבוה בישראל. היקף העבודות שתבצע אלקטרה נאמד בכ-390 מיליון שקל.


"הזכייה במכרז הנוכחי הינה דוגמא נוספת ליכולות הוורסטיליות של קבוצת אלקטרה", מסר איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה. "בפרויקט זה נוביל הקמת חוות שרתים מהגדולות בישראל. אנו צופים צמיחה משמעותית בהיקף הפרויקטים בתחום זה בשנים הקרובות, ובכוונתנו לבסס מעמדה של אלקטרה כשחקנית המובילה בתחום בשוק הישראלי. השילוב של היכולות והידע הקיים בקבוצה מקנים לנו יתרון יחסי במכרזים ייחודיים כדוגמת מכרז זה. בתחילת החודש זכינו במכרזים להקמת מגדלי אשפוז בשני בתי חולים מובילים בישראל, תחום נוסף בו אנו מזהים יתרונות רבים לסינרגיות הגבוהות בין חברות הקבוצה. צבר העבודות של קבוצת אלקטרה, בישראל ובחו"ל, מסתכם בקרוב ל-40 מיליארד שקל, ומבסס את מגמת הצמיחה שלנו לשנים הקרובות".


את הרבעון הרביעי של 2024 סיימה אלקטרה עם הכנסות של כ-3.3 מיליארד שקל, צמיחה של כ-14.9% לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי צמח ברבעון בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, בשורה התחתונה, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי שעמד על כ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


המניה נסחרת לפי שווי של 7.25 מיליארד שקל אחרי ירידה של 7% מתחילת השנה ועלייה של 33% בשנה האחרונה.

מניית אלקטרה בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.