פרופדו: היקף הנכסים גדל פי 12 ל-188 מיליון שקל ב-2024
צבר הפרויקטים של החברה כולל 49 פרויקטים; ההון העצמי גדל מ-8 מיליון שקל ל-43 מיליון שקל בשנת 2024
חברת פרופדו פרופדו 0% פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024, מהם עולה כי החברה רשמה צמיחה משמעותית בהיקף פעילותה, תוך התרחבות בתחום ההתחדשות העירונית ורכישת חברות מובילות בענף. במהלך השנה, השלימה פרופדו רכישות אסטרטגיות,
בהן רכישת 24.5% מקבוצת יושפה בשותפות עם קרסו נדל"ן, עם אופציה להגדלת אחזקתה ל-50%, רכישת 49% מחברת GLM ישראל עם אפשרות לעלייה ל- 100%, והגדלת אחזקתה בדוראל התחדשות עירונית ל-100% וכן ונכנסה למשא ומתן לעסקה נוספת בתחום.
צבר הפרויקטים
של פרופדו רשם עלייה משמעותית וכולל כעת 49 פרויקטים בשלבי ייזום שונים, בהם 8 הנמצאים בביצוע ו-16 פרויקטים לאחר קבלת החלטת ועדה. במהלך השנה החולפת דיווחה החברה כי הגיעה לרוב נדרש בפרויקטים מרכזיים חדשים בהרצליה, תל אביב, גבעתיים ונתניה.
בצד הפיננסי,
החברה הציגה קפיצה חדה בסך הנכסים, שגדל מכ-15 מיליון שקל בשנת 2023 לכ-188 מיליון שקל בסוף 2024, לצד גידול משמעותי בהון העצמי המאוחד מכ-8 מיליון שקל לכ-43 מיליון שקל . החברה אף עברה להון חוזר חיובי, מהלך שמחזק את איתנותה הפיננסית. לאחר תאריך המאזן, דיווחה פרופדו
על הצלחה בגיוס אג"ח סדרה א' בהיקף של כ-59 מיליון שקל, לצד כניסה למשא ומתן לרכישת קבוצת חברות בתחום ההתחדשות העירונית, היוזמות 10-15 פרויקטים באזור המרכז ופרויקט פינוי-בינוי בקריות.
מנכ"ל החברה, פלג דודוביץ, התייחס לתוצאות: "שנת
2024 הייתה שנת קפיצה משמעותית עבור פרופדו, עם התרחבות עסקית משמעותית, גיוסי הון וחוב והשקעות אסטרטגיות. החברה הצליחה לנצל את ההזדמנויות בשוק, תוך שגילתה יצירתיות פיננסית ועסקית, וזאת למרות האתגרים המאקרו-כלכליים והגיאופוליטיים. אנו ממשיכים לאתר ולממש הזדמנויות
חדשות בתחום ההתחדשות העירונית, הן ביזמות עצמאית והן באמצעות רכישות ומיזוגים, ומקווים ומאמינים שמהלכיה של פרופדו בשנת 2024 הם רק ההתחלה".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגרייזור מזנקת 40% אקסון ויז'ן 12%; הביטוח יורד 1.8% - הירידות במדדים התמתנו
מי שהרימו את הבורסה לאורך 2025 הן אלו שלוחצות עליה ביום המסחר האחרון - מגזר הפיננסים והשבבים נסחרים בירידות ומושכים את הבורסה למטה - האם המגמה תיחלש או תתחזק והאם ת"א 35 ישמור על תשואה של 50% לשנה האחרונה? מנורה יורדת אחרי פשיטת המשטרה בהקשר לפרשת השחיתות בהסתדרות; נקסט ויז'ן עם הזמנה של 9.5 מיליון דולר ובשבוע הבא נקבל יעדים חדשים ל-2026; דוראל עושה עוד צעד לקראת ההנפקה בוול סטריט
יום המסחר האחרון של השנה מתנהל בירידות, מי שלוחץ על הבורסה ביומה האחרון הם בדיוק אלו שתמכו והרימו אותה לאורך השנה - מניות השבבים והביטוח. ת"א 35 יורד כ-1%, הוא עדיין מעל התשואה הפנונמלית של 50% כשהוא כעת עומד על כ-51% מתחילת השנה, בשבוע הנוכחי מדד הדגל איבד כ-1.3%. יש עוד פער משמעותי כדי שתשואה כזאת תיפגע ואין לכאורה טריגר שיגרום לבורסה לאבד קרוב ל-2% היום, אך עדיין זה משאיר קצת "טעם מר" לנעול כזאת שנה ביום שלילי.
מניית מנורה נופלת היום. מנורה מב החז -3.39% דיווחה אתמול לבורסה כי חוקרי המשטרה הגיעו למשרדיה במסגרת חקירת פרשת "יד לוחצת יד". לפי הודעת החברה, החוקרים ביקשו מסמכים ומידע בהתאם לצו שהוצג. במקביל, נמסר מדוברות
המשטרה כי במסגרת החקירה זומנו ונחקרו באזהרה שלושה מבכירי החברה, בחשד לעבירות שממוסגרות כעבירות מתחום השחיתות הציבורית. לאחר סיום החקירה שוחררו השלושה בתנאים מגבילים.
הפיננסים יורדים היום אחרי שנה של גאות, וזה זמן טוב לדבר על הבנקים. השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא יכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים
זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו
כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית - השנה של מנהלי הבנקים - הטוב,
החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית ההשקעות אופנהיימר בסקירה שנתית על הבורסה - איפה הבורסה באחוזת בית עומדת ביחס לעולם? איזו בורסה נתנה את התשואה הטובה ביותר ומי הסקטורים שעיצבו
את מפת ההשקעות העולמית? - אחרי טיסה של 70%, מה המכפיל החזוי של ת״א-125?
אנשי השנה 2025אנשי השנה - 30 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה, וכן זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה, היא פרנסה טוב הרבה מאוד ספקים שלה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
